החלטה

זוהי בקשה שלישית ברצף לביטול מועד הוכחות, המוגשת על ידי ב"כ הנאשם, עו"ד שלומי בלומנפלד. הפעם, כך נטען, נקבע לב"כ הנאשם דיון בבית המשפט העליון בבקשה להארכת מעצר שמינית בעניינו של לקוח אחר, אותו הוא מייצג.

כתב האישום בתיק זה הוגש בתאריך 18.7.2023 ועל אף כפירתו של הנאשם במיוחס לו, טרם החלה פרשת התביעה. הנאשם עצור, באיזוק אלקטרוני, ובית המשפט מנסה בכל פעם לקדם את שמיעת התיק, אולם לפני כל ישיבת הוכחות מוגשת בקשת דחייה, הקשורה בנסיבות שונות בהן ב"כ הנאשם לא יוכל להתייצב לדיון.

נדמה כי עומס עבודתו של ב"כ הנאשם לא מאפשר לו להתפנות לניהול תיק זה.

סעיף 14(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 קובע כי "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת".

היות ויש מספיק זמן עד מועד הישיבה הבאה, טוב יעשה ב"כ הנאשם באם יכלכל צעדיו על מנת שניתן יהיה לשמוע את התיק במועדו, והדרכים לעשות כן רבות ומגוונות.

לא מן הנמנע כי הצדדים יתאמו ביניהם שבמועד הדיון הקבוע לתאריך 5.12.2024 ישמעו עדים "טכניים" או אחרים שהכנת חקירתם הנגדית תהיה אפשרית עד למועד הדיון (אזכיר כי הנאשם לא וויתר על חקירת אף אחד מעדי התביעה) - גם אם זאת תתנהל על ידי עורך דין אחר ממשרדו של ב"כ הנאשם, או מטעמו.

כמובן שבית המשפט אינו מציע או מחייב את ב"כ הנאשם לבחור בדרך פעולה כזו או אחרת, אולם מצופה שבטרם תתבקש, שוב, בקשה לביטול מועד ההוכחות, יעשה כל שניתן כדי לקיים דיון בתיק בו הנאשם מצוי במעצר.