גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו 2 עבירות של תקיפת בת זוג. המדובר בשני אירועים שהתרחשו במהלך חודש יוני 2017 בהם בהיותו תחת השפעת אלכוהול היכה הנאשם את אשתו ואף חנק אותה בחוזקה, כאשר במקרה השני אף איבדה את הכרתה כתוצאה ממעשיו.

ב"כ הצדדים עותרים במשותף להטיל על הנאשם מאסר בפועל במשך שלושה וחצי חודשים אשר יבוצעו בעבודות שירות לצד מאסר מותנה. במבט ראשון נדמה ההסדר כסוטה באופן קיצוני לקולה ועל כן התלבטתי האם לאמץ את ההסכמה שגובשה בין הצדדים. מדובר בשני מקרים נפרדים בהם תחת השפעת אלכוהול תקף הנאשם באופן ממשי את אשתו על דרך של חניקה על כל המשמעויות הכרוכות בכך כאשר באחד המקרים אף הובילו מעשיו לאובדן הכרתה. מדובר במעשי אלימות ברף חומרה גבוה באופן יחסי ודומה כי בהעדר נסיבות חריגות יש מקום להשית בגינם תקופה ממשית של מאסר מאחורי סורג ובריח.

לצד דברים אלה הבהירו ב"כ הצדדים כי ההסדר גובש על רקע של קושי ראייתי. כתב האישום תוקף לקולה והנאשם הודה, נטל אחריות וחסך זמן ציבורי. אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות ואני שומע כי מאז מעצרו אין כל קשר בינו לבין המתלוננת. בנוסף לכל אלה הוחזק הנאשם במעצר של ממש מאחורי סורג ובריח במשך כחודשיים ובהמשך היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני כשלושה חודשים. נתונים אלה הינם בעלי משמעות ויש לקוות כי די היה בתקופות המעצר שריצה עד כה על מנת להרתיעו ולמנוע חזרתו לאותם דפוסים אלימים. כמו כן, כולל ההסדר תקופה נוספת של מאסר אשר תרוצה בעבודות שירות ל לא ניכוי ימי המעצר. בשים לב לכלל הנסיבות, אכבד את ההסדר ולו בדוחק.