5. ביום 09.12.25 הגיש המבקש בקשה נוספת לבית המשפט ובה טען כי לבקשת המתלוננת, העביר לה 4,000 ₪. לפיכך, ביקש המבקש כי בית המשפט יורה למרכז לגביית קנסות להפחית מסכום החוב את הסכום שהעביר למתלוננת באופן עצמאי. לבקשה צירף המבקש הצהרה הנחזית להיות בכתב ידה ובחתימתה של המתלוננת המאשרת כי היא קיבלה מן המבקש סך של 4,000 ₪ והצהרה של אדם שהיה עד להעברה זו.

6. המרכז לגביית קנסות, באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) מסר בתגובה כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בבקשה לאחר שגזר הדין הפך חלוט וההליך הפלילי הסתיים זה מכבר.

דיון והחלטה

7. סעיף 77 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 מסמיך את בית המשפט לחייב נאשם בתשלום פיצויים במסגרת גזר הדין:

"77(א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 228,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

(ב) קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר.

(ג) לעניין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים".

8. הגוף האמון על קבלת ההחלטות בכל הנוגע לפריסת או דחיית תשלום חוב, לרבות תשלום פיצוי הוא המרכז לגביית קנסות (ראו עפ"ג 50486-07-25 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.08.2025); עפ"ג 5408-08-25 ממן נ' מדינת ישראל. פלוני ו- 54 אח' (פורסם בנבו, 10.11.2025)). המרכז לגביית קנסות הוא הגוף הייעודי המוסמך לכך על פי חוק, וסמכותו זו נועדה לייעל את הליך הגבייה וליתן מענה לקשיים העלולים להתעורר אגב כך. המחוקק העניק למרכז לגביית קנסות את הכלים המיטביים להכריע בבקשות לפריסת חוב ואת האמצעים המסייעים בגבייתו.

9. המשיבה טענה, ובצדק, כי משעה שההליך הפלילי בעניינו של המבקש הסתיים והפך חלוט, לא ניתן לאפשר למבקש להוסיף ולהתדיין בשאלת אופן תשלום הפיצויים. במקרה שלפני, הוגש אף ערעור על גזר הדין אשר הוכרע אך לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז. ערכאת הערעור לא התבקשה לדון וממילא לא דנה ברכיב הפיצוי שהושת על הנאשם בגזר הדין מיום 23.05.23.

10. לא ניתן להצביע על מקור בדין המתיר להמשיך ולהתדיין על אופן תשלום הפיצויים לאחר שגזר הדין הפך חלוט, וככלל - בהיעדר הוראה מפורשת בדין, אין ולא קיימת זכות ערר או ערעור (ראו ע"פ 2652/24 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.05.2024); ע"פ 426/87 שוקרי נ' מדינת ישראל, מב(1) 732, 735 (1988)).

11. טענת המבקש כי העביר למתלוננת במישרין חלק מסכום הפיצוי נתמכה על ידו בתצהיר מטעם המתלוננת. אולם, תצהיר זה אינו ערוך כדין ובכל מקרה, אינו יכול להוות תחליף להוראות הקבועות בדין אשר לאופן תשלום הפיצוי. לפיכך, לא ניתן לקבוע כי אכן חלק מתשלום חוב הפיצויים שולם למתלוננת, כפי הנטען.

12. הסמכות לבחון טענה זו כמו גם מידת נכונותה נתונה למרכז לגביית קנסות (ראו גם חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק המרכז לגביית קנסות")).

13. סמכות בית המשפט, לאחר מתן גזר הדין ובכל הנוגע לתשלום חוב או פיצוי נתונה אך באשר לבקשות הנוגעות לריביות הפיגורים המצטברות על חשבון תשלום קרן החוב, ואכן, החלטה בנושא ניתנה על ידי בית המשפט.

14. על המבקש לפנות בבקשתו לגורם המוסמך בהתאם להוראות החוק, הוא המרכז לגביית קנסות.

15. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ו, 04 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.