1.  כנגד הנאשם והנאשמים האחרים הוגש כתב אישום המייחס להם מעורבות בביצוע עבירות בחלקי נשק ותחמושת שנגנבו מידי המשטרה. חלקו של הנאשם הוא במעורבות בנשיאה וסחר בתחמושת מסוג כדורי אקדח. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, במסגרת כתב אישום מתוקן בעבירות של נשיאת נשק (תחמושת) לפי סעיף 144 (ב) סיפא וסעיף 29 (מספר מקרים) בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), עבירה של סחר בנשק (תחמושת) לפי סעיף 144 (ב2) וסעיף 29 לחוק (מספר מקרים) ועבירה של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק.

2.  כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, נאשם 1 בכתב האישום רוני עאסף (להלן: "רוני"), חבר ילדות של הנאשם, שימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, החל מתחילת שנת 2022 ועד תחילת שנת 2023, כשוטר חובה בתחנת משטרת פתח תקווה. במספר הזדמנויות ביצע רוני עבירות רבות הקשורות בנשק, ובכלל זה גניבות וסחר בחלקי נשק ותחמושת וסחר בהם, במספר הזדמנויות, ביחד עם הנאשם. בתקופה הרלוונטית סיפר רוני לנאשם כי הוא גונב תחמושת מהתחנה ומוכר אותה. הנאשם ביקש ממנו כי בפעם הבאה שיגנוב תחמושת, יעבירה אליו והוא ימכור אותה עבורו. לקראת סוף שנת 2022, במועד שאינו ידוע במדויק, גנב רוני 11 קופסאות של כדורי אקדח מחדר הציוד ביומן התחנה, בהמשך לכך פנה רוני לנאשם, לאחר שהתנהל משא ומתן ביניהם בנוגע לתנאי המכירה, הסכימו ביום 27.10.22 כי מחיר לקופסת תחמושת יעמוד על 400 ₪ , עוד הסכימו על הנחה בסך 400 ₪, כך שהתמורה הכוללת שיקבל רוני תעמוד על 4,000 ₪. רוני העביר את קופסאות הכדורים לנאשם, וזה מכר את התחמושת לאחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, חלק מהתמורה שקיבל הנאשם העבירה לרוני. במקרה נוסף נטל רוני 90 כדורי אקדח מחדר קצין בתחנה, ביום 1.12.22 יצר רוני קשר עם הנאשם, וזה פעל למכירת התחמושת שגנב רוני בתמורה לסכום שאינו ידוע, חלקו הועבר לרוני. בהמשך, במהלך חודש דצמבר 2022 גנב רוני 20 קופסאות מחדר הקצין והעבירן לנאשם, תמורת 300 ₪ לקופסה, בתמורה לעסקה זו קיבל רוני מהנאשם סך של 6,000 ₪. נוסף על כך, בתקופה הרלוונטית, מכר רוני לנאשם 17 כדורי אקדח נוספים אותם גנב מתחנת המשטרה. במעשים אלו קשר הנאשם קשר עם רוני למכירת תחמושת, נשא את התחמושת וסחר בה בצוותא.

3.  הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע, הנאשם הופנה לתסקיר שירות המבחן. המאשימה הצהירה כי תעתור לעונש מאסר ראוי בן 15 חודשים וענישה נלווית, וההגנה תהייה חופשיה בטיעוניה. נאשם 1 רוני ממתין לגזירת דינו, נאשם 2, ויסאם אבו חייה הורשע בגניבת קופסת תחמושת בעת ששירת כשוטר, נדון למאסר בן 45 יום בדרך של עבודות שירות (גזר דיני מיום 15.1.24).

תסקיר שירות המבחן

4.  הנאשם בן 22, תושב הכפר אבו סנאן, בן בכור למשפחה נורמטיבית, שירת בצבא בחיל האוויר, ערק מהצבא, לטענתו על רקע תאונה שעבר ובעטיה נבצר ממנו לחזור לשירות. טרם מעצרו לא עבד בעקבות פציעה בתאונה ביתית, הנאשם נפל מגובה ונפצע בגבו ובגפיו, אושפז בבית החולים לתקופה ממושכת, מטופל בקנאביס רפואי להקלה על כאביו, מקבל קצבת נכות בשיעור של 20%. תקופת החלמתו הממושכת השפיעה רבות על מצבו הנפשי, בתקופה זו שהתאפיינה בבדידות וסגירות שימש רוני שהוא שכנו וחברו, דמות משמעותית תומכת ומלווה.

הנאשם נטל אחריות על מעשיו, לדבריו רוני שיתף אותו במעשי העבירות בנשק והציע לו להצטרף אליו במכירת התחמושת, הנאשם הסכים וראה בכך אמצעי להשגת כסף קל תוך התעלמות מחומרת מעשיו, השלכותיהם והמחירים שעלול לשלם. הנאשם ביטא צער וחרטה על מעשיו, כשלהבנתו פעל מתוך נגררות וללא הפעלת שיקול דעת מושכל.

שירות המבחן התרשם מבחור צעיר שזכה מהוריו ליחס מפנק וללא הצבת גבולות, ללא מאפיינים אנטי סוציאליים או דפוסי התנהגות שוליים, התנהלותו בתיק עומדת בפער לאורח חייו. במסגרת הליך המעצר שולב במסגרת צו פיקוח מעצרים בקבוצת עצורי בית, הנאשם שיתף פעולה אך התקשה להיפתח ולשתף, ביטא נכונות להמשיך בהליך טיפולי שמטרתו לערוך שינוי במצבו ובדפוסי חשיבתו ורכישת כלים להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר. שירות המבחן העריך כי מדובר בבחור צעיר בשלבי ביסוס אישיות בוגרת שמצליח להתחבר לחומרה הגלומה במעשיו וכישלונו ההתנהגותי, בעל סיכויי שיקום, עם זאת קיים סיכון כי עלול להיגרר בקלות לסיטואציות שליליות ללא חשיבה מעמיקה למניעים של מעשיו ומחיריהם. לאור התרשמותם מנזקקות טיפולית הומלץ להעמיד את הנאשם בתקופת מבחן ממושכת לצד עבודות שירות, מתוך הערכה כי יש בעונש זה כדי לחדד בפניו את גבולות החוק ובכך להפחית הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק.

תמצית הטיעונים לעונש

5.  ב"כ המאשימה (מח"ש), עו"ד דניאל ארפי, עמד על חומרת נסיבות מעשיו שכללו ארבעה מקרי סחר בתחמושת משטרתית גנובה, פגיעתם בביטחון הציבור ובסדר הציבורי משמעותית. לטענתו התחמושת עלולה הייתה להגיע גם לארגונים עוינים ולשמש לביצוע מעשי אלימות. עוד נטען, כי הנאשם יכול היה להפסיק את המעשים בשלבים רבים, הוא שיזם את המעורבות בהם כשהוא מודע לכך שהתחמושת נגנבה מהמשטרה. המאשימה רואה במכלול המקרים אירוע עונשי אחד, ועתרה למתחם הנע בין 15-24 חודשי מאסר ומיקום הנאשם, נוכח עברו הנקי וגילו הצעיר, בתחתיתו. לטענתה מדובר בהתחשבות בנאשם מאחר שהעונש נמוך מעונש המינימום בעבירות נשק. אשר לתסקיר נטען כי הוא אמביוולנטי וכי המלצת שירות המבחן להסתפק בעבודות שירות מתעלמת משיקולי הרתעת הרבים. עוד נטען שהנאשם השליך את רוב האחריות על רוני וכי יוכל להמשיך בהליכי השיקום בתקופת מאסרו. עוד עתרה המאשימה למאסר על תנאי מרתיע וקנס מכביד שלא יפחת מ-10,000 ₪.

6.  ב"כ הנאשם, עו"ד יוסף פארס, ביקש לאמץ את המלצת התסקיר, וסבור שמדובר במקרה ייחודי השונה מתיקי הנשק הרגילים. לטענתו המעשים בוצעו שלא ממניעים עברייניים אלא מתוך חוסר מודעות ילדותית לחומרת המעשים. הנאשם שהיה חברו של נאשם 1, רוני, כשלדבריו זה ניצל את התקופה הממושכת ששהה בביתו לבדו והנאשם נגרר אחריו בשעת קושי. עוד ביקש לתת משקל לכך שמדובר בתחמושת ולא בנשק, כשלטענתו מתחם הענישה במקרים אלו נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר ספורים, והפנה לאסופת פסיקה שבה במקרים חמורים יותר נמנעו בתי משפט מהטלת מאסר או שנגזרו עונשי מאסר קצרים. הנאשם היה עצור 70 יום, שהה תקופה ארוכה בתנאי איזוק, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה מלאה, הנאשם משתף פעולה עם גורמי הטיפול ושירות המבחן המליץ להעדיף בעניינו את האפיק הטיפולי. לפיכך עתר הסניגור להסתפקות בענישה צופה פני עתיד ולחילופין למאסר קצר בדרך של עבודות שירות.

7.  הנאשם בדברו האחרון התנצל על מעשיו.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

עבירות נשק פוגעות פגיעה קשה וחמורה בערכים החברתיים רבים וביניהם שלום הציבור ובטחונו, שלמות הגוף, חיי אדם ותחושת הביטחון הכללי של האזרחים. חומרתן אינה מתמצה אך בעבירות גופן, אלא בפוטנציאל הנזק הנובע מהן, עבירות הנשק מייצרות איומים וסיכונים משמעותיים לחברה, מהוות בסיס לביצוע פעילות עבריינית, פשיעה לאומנית ופעולות טרור (ע"פ 579/22 מדינת ישראל נ' אגבאריה, פסקה 15 (13.6.2022); ע"פ 1695/22 מדינת ישראל נ' גנאים, פסקה 11 (29.3.2022); ע"פ 309/22 מדינת ישראל נ' ביאדסה, פסקה 6 (10.5.2022)). בענייננו יש להתייחס למכלול מעשיו של הנאשם כאירוע עונשי אחד.

8.  מדיניות הפסיקה בעבירות הנשק נוקשה, ומלמדת על החמרה משמעותית ברמת הענישה המושתת על מבצעי עבירות הנשק. מגמה זו אחידה ועקבית ביחס לכלל עברייני הנשק, אף כשהם נעדרי עבר פלילי, והאירוע הוא בגדר חריג בנוף חייהם הנורמטיבי (ע"פ 5813/21 ג'בארין נ' מדינת ישראל, פס' 14 (31.5.2022); בע"פ 6011/21 דסוקי נ' מדנית ישראל (25.11.2021); ע"פ 8320/21 מדינת ישראל נ' בסילה, פס' 10 (28.12.2021); ע"פ 2283/22 אל נבארי נ' מדינת ישראל (31.7.2022); ע"פ 78/21 פלוני נ' מדינת ישראל (26.7.2022); ע"פ 116/13 וקנין נ' מדינת ישראל, פס' 7 (31.7.2013)).

מגמת החמרה זו קיבלה ביטוי גם בחקיקה, במסגרת תיקון 140 לחוק בו נקבעו עונשי מינימום לעבירות נשק באשר הן, באופן שככלל, העונש שיושת בגין עבירות אלו, לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לעבירה.

9.  נסיבות מעשיו של הנאשם- כידוע, בעבירות הנשק מיוחסת חשיבות רבה לרקע והנסיבות האופפות ביצוען ואף סיווג חומרת העבירה נעשה בהתאם לחומרת נסיבות ביצועה. הנאשם הוא חברו של רוני, שוטר במועד העבירות ומחולל העבירות, רוני גנב מתחנת המשטרה תוך ניצול פסול של תפקידו חלקי נשק ותחמושת רבה, לאחר שסיפר על כך לנאשם, זה הציע מיוזמתו למכור את התחמושת הגנובה ולחלוק ברווחים. המעשים בוצעו במהלך שנה, מדובר בארבעה מקרים שבהם גנב רוני קופסאות כדורי אקדח וכדורים, סה"כ 31 קופסאות כדורי אקדח ו-147 כדורים בודדים, העבירם לנאשם וזה מכרם בסכום כולל של לכל הפחות 10,000 ₪. הנאשם היה מודע היטב לכך שמדובר בתחמושת משטרתית גנובה, יכול היה לחדול ממעשיו במהלך תקופת המעשים אך המשיך ושיתף פעולה עם רוני ואף קיבל חלק מהתמורה עבור התחמושת הגנובה. מעשיו מלמדים על נגישות לעולם הנשק הבלתי חוקי.

10.  מקובלת עליי טענת ההגנה, וזו גם התרשמות שירות המבחן, כי הנאשם לא ביצע את המעשים מטעמים עברייניים או פליליים, באותה תקופה שהה בביתו פצוע, לא עבד, המעשים בוצעו בעיקר כדי להרוויח כסף קל ותוך התעלמות בוטה מחומרת מעשיו. כתב האישום לא מגלה למי מכר הנאשם את התחמושת וניתן להניח כי לא ברר או בדק לעומק האם התחמושת מיועדת לצורך ביצוע עבירה פלילית או אחרת. בנסיבות אלו, נוכח ריבוי המקרים, חלקו המשמעותי של הנאשם בביצוע עבירות הסחר בתחמושת והנזק הפוטנציאלי של מעשיו מצאתי לקבוע שמעשיו פגעו פגיעה מהותית בערכים המוגנים.

11.  מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות נשק מצווה להחמיר עם כל מי שמעורב בביצוע עסקאות נשק, העונש הקונקרטי מושפע מנתוני המקרה ונסיבותיו וממידת אשמו של הנאשם. בענייננו מדובר בנשיאה וסחר בתחמושת, וזאת להבדיל מסחר בנשק שהעונשים המוטלים בגינו חמורים משמעותית. סעיף 144(ב) עניינו נשיאת נשק, כשהמחוקק מצא לאבחן בין הענישה בגין נשיאת נשק (10 שנות מאסר), נשיאת חלק מהותי בנשק, ונשיאת תחמושת (חלק לא מהותי בנשק, 3 שנות מאסר), אף בגין עבירת הסחר נכון יהיה לאבחן בין שמי שמכר נשק ממש לזה שהורשע במכירת תחמושת לבדה.

12.  עיון בפסיקה הנוהגת מלמד על מיעוט מקרים הדומים למקרה שבפנינו, ברובם נלוות עבירות בתחמושת לעבירות בנשק. בת"פ (מח-חי') 47048-02-20 מדינת ישראל נ' אלדין (1.2.21) , הורשע הנאשם בעבירות בתחמושת, סחר ב-950 כדורי רובה ומחסנית והחזקה והובלה של מאות כדורים. נקבע מתחם הנע בין 12-24 חודשי מאסר, על הנאשם בעל עבר פלילי נגזרו 16 חודשי מאסר (ערעור הגנה, ע"פ 1878/21, נדחה). פסק הדין הוגש ע"י המאשימה, נסיבותיו חמורות יותר; ת"פ (מח-חי') 21366-11-20 מדינת ישראל נ' מועדי ואח', הנאשמים הורשעו בעבירות בתחמושת, 2500 כדורי ציד ו-1500 כדורי רובה ונדונו לעונשים הנעים בין 50 ימי מאסר ועד 6 חודשי מאסר ועבודות שירות; ת"פ (שלום י-ם) 6999-09-22 מדינת ישראל נ' קאסם (17.04.23), הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקה, נשיאה והובלה של חלק של נשק ותחמושת בכך שנהג לשטחי הרשות הפלסטינית ברכב ובו 6 מכלולים של נשק מסוג M16 וכן ארגזי תחמושת שהכילו כ- 9,000 כדורים בקוטר 5.56. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל והטיל בסופו של יום על הנאשם עונש של 16 חודשי מאסר (ערעור הגנה עפ"ג 61185-05-23, נדחה); עפ"ג (מח-מרכז) 12781-02-21 אלסעדי נ' מדינת ישראל (18.4.21), הנאשם הורשע בעבירות שב"ח ורכישת 9,900 קליעי רובה, נדון למאסר בן 18 חודשים. ערעורו התקבל ועונשו הוקל ל-15 חודשי מאסר.

13.  לאחר ששקלתי את נסיבות המעשים וריבויים, מדיניות הענישה ברובה במקרים חמורים יותר, ועתירתה העונשית של המאשימה מצאתי לקבוע מתחם הנע בין 11-24 חודשי מאסר.

גזירת העונש המתאים לנאשם

14.  הנאשם צעיר, בן למשפחה נורמטיבית, שירת בצבא אך נפצע בתאונה ואושפז לתקופה ממושכת. הנאשם הודה במיוחס לו והביע חרטה על מעשיו. שירות המבחן העריך כי אינו בעל דפוסים שוליים וביצע את העבירות בעיקר בשל פיתוי להרוויח כסף קל.

15.  הנאשם שולב בהליכי טיפול במסגרת הליך המעצר ובקבוצה טיפולית ושיתף פעולה כנדרש, ניכר כי נזקק להמשך טיפול, בעיקר לצורך קבלת כלים והכוונה להתנהלות במצבי לחץ ומשבר. עוד ניתן להתרשם כי להסתבכותו בתיק זה ולהליכים המשפטיים אפקט מרתיע ומפחית מסוכנות. הנאשם היה עצור בתיק זה מעל חודשיים, בהמשך שהה בתקופה ארוכה בתנאים מגבילים נוקשים ולא הפרם. שירות המבחן המליץ להעדיף בעניינו את האפיק הטיפולי, לשלבו בתקופת מבחן משמעותית לצד ריצוי עבודות שירות.

16.  לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות מצאתי לסטות לקולא ממתחם הענישה מטעמי שיקום, ולאמץ את המלצת שירות המבחן. כפי שצוין, המאשימה עתרה מלכתחילה לעונש מאסר בתחתית המתחם נוכח גילו הצעיר ועברו הנקי של הנאשם, וסבורה שאין מקום להתחשבות נוספת בו. הנאשם נתון בטיפול בשירות המבחן במשך תקופה ארוכה ואף שהה מעל לחודשיים במעצר, תסקירו מלמד על מוטיבציה טיפולית וסיכויי שיקום טובים, בהינתן נתוניו הטובים, התקדמות טיפולית ותקופת מעצרו שאף לה אפקט מרתיע מצאתי כי הצירוף של ענישה הכוללת עבודות שירות ברף מרבי וצו מבחן לתקופה ממושכת יהיה בו כדי ליתן מענה ראוי לשיקולים העונשיים, ובראשם שיקולי הרתעה, וזאת מבלי לפגוע בשיקומו של הנאשם. עוד נתתי דעתי לעונש שהוטל על נאשם 2, שהורשע אמנם בגניבת קופסת תחמושת אחת אך מדובר בשוטר שביצע את העבירה תוך ניצול נגישותו לנשקיית התחנה, ונדון ל-45 ימי עבודות שירות.

17.  באשר לקנס- הצדק עם המאשימה, העבירות נעברו מתוך מניע כלכלי והנאשם קיבל תמורה כספית עבור מעשיו הפסולים.

18.  לאור האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. הנאשם יבצע את עבודות השירות במועצה המקומית ירכא, במגבלות שאישר הממונה, החל מיום 18.3.25 בטווח השעות שייקבע הממונה, בין הימים א' -ה' בשבוע.

ב. הנאשם מוזהר בשיתוף פעולה עם הממונה.

ג. מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא יעבור עבירה בנשק במשך שנתיים מהיום.

ד. קנס בסך 10,000 ₪ או 45 ימי מאסר. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 10.2.25.

ה.  צו מבחן למשך 18 חודשים החל מהיום. בהעדר שיתוף פעולה של הנאשם עם גורמי הטיפול יופקע הצו וייגזר עונש אחר תחתיו.

העתק גזה"ד יישלח לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ז טבת תשפ"ה, 27 ינואר 2025, במעמד הצדדים.