2. כמפורט בעובדות כתב האישום החל מיום 16.9.23 בשעה 21:23 ועד למחרת בשעה 15:33 נהג הנאשם במשך שעות מרובות ללא פוליסת ביטוח בתוקף. עם הנאשם נסעו ברכב אחמד ויוסף המנוח. תחילה נהג הנאשם מטייבה צפונה דרך צומת גולני ועד לצומת צמח, ובהמשך נסע דרך כביש הבקעה והגיע לאילת למחרת בשעה 10:11. בשעה 11:02 נהג הנאשם חזרה מאילת לכיוון צפון. בסמוך למועד התאונה נהג בכביש 6 בסמוך למחלף שורק בעודו בנתיב הנסיעה השמאלי. באותה העת, ישב יוסף במושב הנוסע הקדמי שלצד הנאשם ואחמד ישב במושב מאחוריו. בסמוך למועד התאונה צרך הנאשם קנאביס, ונהג תחת השפעתו כשבגופו החומר הפעיל (THC) בריכוז 6.1 נ''ג/מ''ל לפחות, ותוצר חילוף החומרים של החומר הפעיל בריכוז 82.7 נ''ג/מ''ל לפחות. באותה עת תנאי הדרך היו: דרך שאינה עירונית עם הגבלת מהירות של 110 קמ''ש, שני נתיבי נסיעה ובמקום התאונה נתיב השתלבות נוסף מימין, מזג אוויר נאה, ראות טובה ואור יום, ובכיוון נסיעת הנאשם שדה ראייה פתוח למקום התאונה 246 מ'. במהלך הנסיעה הנאשם נרדם בזמן שנהג ברכב, סטה ימינה בחדות עם הרכב ללא כל תגובה מצדו, וחצה ברציפות את נתיב הנסיעה הימני, אי תנועה ונתיב ההשתלבות, וירד עם הרכב דרך השול הימני בכביש לשטח פתוח בצד הדרך. אז המשיך הרכב בנסיעה על הצמחייה שבצד הדרך לעבר מוביל מים מרוצף אבנים, התנגש בעץ שהיה במקום, וכתוצאה מכך צנח לתוך נחל שורק, התהפך ונעצר. כתוצאה מהתאונה נגרמה ליוסף חבלה רב מערכתית ומותו נקבע במקום, רכבו של הנאשם נהרס כליל, לאחמד נגרמו חבלות בכתפיים והוא פונה לקבלת טיפול בבית חולים ושוחרר באותו יום. במעשים אלו גרם הנאשם למותו של המנוח בתאונה עצמית שארעה כאשר נרדם במהלך הנהיגה כשהוא תחת השפעת סמים ובכך נטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת מותו של אדם מתוך תקווה להצליח למנוע זאת; נהג ברכב תחת השפעת סם; נהג ברכב ללא פוליסת ביטוח בתוקף ; נהג בקלות ראש וגרם לתאונת דרכים בהם נחבל אדם וניזוק רכוש.

3. הצדדים הגיעו להסדר לפיו המאשימה תעתור לעונש מאסר ראוי בן 80 חודשים וענישה נלווית, ההגנה תהא חופשית בטיעוניה. הנאשם הופנה לתסקיר שירות מבחן בהסכמת הצדדים.

תסקירי שירות המבחן

4. הנאשם כבן 45, נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאי 17-9, מתגורר בטייבה. מקורותיו עולה כי גדל במשפחה מתפקדת, נשר מלימודיו לאחר תשע שנות לימוד בלבד בשל מצב כלכלי קשה בבית. במהלך השנים עבד בעבודות מזדמנות בתחום הבנייה ויצר קשרים שוליים, החל להשתמש בקנאביס ולהיות מעורב בביצוע עבירות. ממאסרו האחרון השתחרר בשנת 2006, אז נישא והקים משפחה. משנת 2015 חלה התמתנות במצבו והוא מגלה תפקוד משפחתי ותעסוקתי תקין. בהמשך לתאונה הקטלנית אשתו כעסה על התנהלותו אך בחלוף הזמן החלה לתמוך בו, בעיקר כשהבינה את הקושי ורגשות האשם שאיתם מתמודד מאחר שהמנוח היה חברו הטוב.

הנאשם מסר כי לאורך השנים ועד לתאונה לא הקפיד לשמור על חוקי התעבורה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מחזיק בעמדות הנותנות לגיטימציה להתנהגותו, עלו צידוקים רציונליים שונים לנסיבות בהן לא שמר על חוקי התעבורה. ניכר כי מתקשה להבין באופן מלא את הסיכון הנשקף מהתנהגותו. עם זאת התאונה ותוצאותיה הקטלניות חידדו עבורו את חומרת התנהגותו.

אשר לשימוש בסמים- הנאשם החל לצרוך סמים בגיל הנעורים ולאורך השנים העמיק את השימוש. בשנת 2015 במסגרת צו מבחן נטל חלק בקבוצה למכורים נקיים ושיתף פעולה באופן מלא. לטענתו משנת 2017 החל שימוש בקנאביס רפואי בשל פציעה (לא הוצג אישור) אך לפני כחמישה חודשים החליט להפסיק את צריכת הסם כחלק מהכנה לריצוי מאסר בפועל בגין התיק דנן. בדיקותיו נקיות אך שירות המבחן התרשם כי לנאשם מודעות נמוכה לדפוסיו ההתמכרותיים. בהתייחסותו לעבירה מסר הנאשם כי נסעו לטבריה ותוך כדי התחלפו בנהיגה ומשם נסעו לאילת, תיאר כי עצרו למנוחה קלה ובחרו לחזור כשהוא נוהג ברכב. בזמן התאונה נהג תחת השפעת הקנאביס הרפואי ונרדם. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוטל אחריות מלאה, מבין כי בחירותיו הובילו למות חברו. הנאשם שיתף בתחושת הבהלה שחש מיד לאחר התאונה ובאשמה הכבדה על מות חברו. הנאשם עסוק במחשבות רבות על משפחת המנוח, מביע אמפתיה כנה ופנה לבקש את סליחתם. לצד זאת הוא מתקשה בבחינה רחבה יותר של האירוע ובהתבוננות ביקורתית ומעמיקה על דפוסי חשיבתו והתנהגותו. בהתייחס לנהיגה ללא ביטוח מסר כי רכש את הרכב מספר ימים קודם לכן ולא הסדיר את הביטוח. הנאשם מתייסר על תוצאות התאונה ונערך למאסרו הצפוי. השתלב בקבוצה ייעודית לנהגים שגרמו למותו של אחר בתאונה.

5. בתסקיר משלים צוין כי הנאשם משתתף בקבוצה הטיפולית, מגיע למפגשים בזמן, הוא פעיל בשיח, משתף בפרטים על אודות העבירה והשלכותיה על חייו. הנאשם התמסר לתהליך הקבוצתי וניכרת יכולתו להיתרם. כחלק מהיערכות לכניסתו למאסר הוא מכין את הבית ואף דואג לשפצו לרווחת בני ביתו. הנאשם כואב את אובדן חברו הטוב ועסוק באחריות למותו, מביע אמפתיה כלפי משפחת המנוח וחש הקלה שזו אינה מבטאת כלפיו כעס. כמו כן הנאשם מקבל אחריות להתנהגותו, מבין היטב את הסיכון שאותו נטל בכך שנהג נהגה ממושכת ללא עצירה למנוחה משמעותית הכוללת לינה בטרם נהג חזרה, מגלה הבנה מעמיקה לתוצאות מעשיו. שירות המבחן המליץ להתחשב בנתונים אלה בקביעת תקופת המאסר.

תמצית טיעוני הצדדים

6. ב''כ המאשימה, עו''ד הילה צור, עתרה לקבע מתחם ענישה הנע בין 9.5-5.5 שנות מאסר ולהשית על הנאשם מאסר בן 80 חודשים, מאסר מותנה, פסילה בפועל למשך 15 שנה בניכוי פסילה מיום 17.9.23, וכן פסילה על תנאי, פיצוי משמעותי לנפגעי העבירה וחילוט הרכב ששימש לביצוע העבירה. המאשימה הסבירה כי עתירתה העונשית מוגבלת בעיקר בשל העובדה שמדובר בתאונה עצמית שקורבנה הוא חברו של הנאשם, כן נשקלה עמדת משפחת המנוח שלא עמדה על מיצוי הדין. בנוסף עמדה על הפגיעה הקשה בערכים המוגנים ועל נסיבות ביצוע העבירה ובפרט על הנהיגה הרציפה והממושכת של הנאשם, על כמות הסם שצרך ועל התעלמותו מפוטנציאל הנזק שלמרבה הצער התממש, רק בנס לא נפגעו משתמשי דרך נוספים זולת יושבי הרכב. אין מדובר בהסחת דעת רגעית כי אם בהתנהלות כוללת שהחלה כשהתחיל בנהיגתו. יש להחמיר בענישה של מי שבהתנהלותם המסוכנת גורמים לתאונות דרכים קטלניות. ב"כ המאשימה הפנתה לתסקיר שירות המבחן והדגישה את עברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם. לטעמה האמור בתסקיר אינו משקף נטילת אחריות מלאה. הוגשה אסופת פסיקה.

7. ב''כ הנאשם, עו''ד איהב ג'לג'ולי, הדגיש כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ופירט את התנהלותו. תסקירו של הנאשם מעמיק ופורש בפני בית המשפט את נסיבות חייו. הנאשם החל להשתמש בקנאביס ברישיון בעקבות פציעה שהובילה לאשפוזו בטיפול נמרץ. בזמן הנהיגה הוא לא חש עייפות, האירוע טלטל את חייו והוא נטל אחריות מלאה, חרטתו כנה. הנאשם חש אשמה ומתייסר על מות חברו, עמדת משפחת המנוח חיובית כלפיו. עברו התעבורתי כולל עבירות קלות מסוג ברירות קנס. הנאשם הפסיק לאחרונה את השימוש בסמים. הסניגור ביקש להתחשב בנסיבות הייחודיות ובשיקום הנאשם ועתר להקל בעונש לרבות ביחס לפסילת רישיונו. כן עתר להשית על הנאשם פיצוי מתון. לחלופין צוין כי ניתן להקל בעונש המאסר ולאזנו באמצעות השתת פיצוי גבוה. הנאשם אמר בדברו האחרון כי הוא נוטל אחריות וחש אשמה על הטעויות שעשה, הוא חושב על חברו המנוח וממשיך בטיפול.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

8. על ההליך שבפניי חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

9. מעשיו של הנאשם חמורים, בנהיגתו תחת השפעת סם בעודו מסיע אחרים פגע פגיעה קשה בביטחונם ושלומם של משתמשי הדרך ובפרט של יושבי הרכב. למרבה הצער הסיכון התממש וחייו של חברו נגדעו באבחה. בהמתת חברו פגע פגיעה קשה ביותר בערך של קדושת החיים.

10. בפסיקתו שב וחזר בית משפט העליון על הצורך לנקוט מדיניות ענישה מחמירה ביחס לעבירות שעניינן המתה בקלות דעת בנסיבות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן. "נוכח היקף התופעה והשלכותיה החמורות, הפוגעות בקדושת חיי אדם, שלום ציבור הנהגים ומשתמשי הדרך, אדגיש גם הפעם לציבור הנהגים את המסר הבא: יידע כל נהג אשר ברכבו נוהג כשבדמו כמות אלכוהול הפוגמת ביכולתו לנהוג מבלי שיסכן את עצמו, זולתו ויגרום הלכה למעשה לתוצאותיו ההרסניות של מעשיו כפי שקרה במקרה דנן - המענה העונשי יהא משמעותי ומאחורי סורג ובריח למשך תקופה ארוכה". (עפ"ג 30614-12-24 מדינת ישראל נ' סברה, מפי כב' השופט אלרון, פס' 12-11 (20.7.2025) (להלן: "עניין סברה"),

11. "ראשיתו של מעשה בלקיחת ההגה לידיים לאחר שתייה לשוכרה ידועה ואחריתו מי ישורנה. קלות דעת במעשה זה היא רעה חולה בעלת פוטנציאל קטלני, שבמקרה דנן התממש" (ע"פ 8/20 בובי נ' מדינת ישראל, פס' 4 (12.5.2022) (להלן: "עניין בובי"). ביום מר ונמהר עלה הנאשם לרכב ונהג כשהוא תחת השפעת קנאביס, נרדם וגרם לתאונה שבה נהרג חברו אשר נמנה על נוסעי הרכב, בגין המתתו הורשע בעבירה של המתה בקלות דעת ועבירות נלוות. כתב האישום מלמד כי התאונה בצומת שורק אירעה במהלך יממה שבה נהג הנאשם שעות מרובות בכבישי הארץ וגמע מרחקים, מטייבה לצומת צמח ומשם לאילת ובחזרה צפונה, וזאת ללא עצירה משמעותית. עובר לתאונה צרך סם קנאביס, בין אם צרך קנאביס באישור כפי שטען ובין אם לאו ברי כי היה עליו להימנע מנהיגה, כל שכן במקרה שלפנינו כשבמהלך יום האירוע נהג שעות רבות. במעשיו אלו נטל הנאשם סיכון גבוה לפגיעה בו, ביושבי הרכב ובמשתמשים בדרך. ואכן, לדאבון הלב, הסיכון התממש, הנאשם נרדם ואיבד שליטה על הרכב שחצה אי תנועה, שני נתיבים, צמחייה ומוביל מים עד שהתנגש בעץ, צנח לנחל והתהפך. כתוצאה מהתאונה נהרג הנוסע ברכב יוסף חברו הטוב של הנאשם ואחמד הנוסע הנוסף נפצע, אך במזל לא נגרמו לנוסע אחמד ולנאשם עצמו פגיעות קשות יותר. הנזק שנגרם קשה מנשוא, ברי כי מותו של יוסף גרם לטרגדיה משפחתית קשה וכואבת. מנגד הנאשם לא נהג נהיגה מסכנת חיים לאורך זמן, לא ביצע עבירות תעבורה נוספות, ביצע תאונה עצמית ללא פגיעה בכלי רכב אחרים, בוודאי שלא ניתן לו לייחס לו הלך נפש הקרוב לשוויון נפש ביחס לגרימת תוצאה קטלנית, לנוכח האמור אני קובעת כי מעשיו של הנאשם פגעו פגיעה מהותית בערכים המוגנים.

12. מדיניות הענישה הנוהגת- בפסיקה ענפה נקבע כי נוכח שכיחותן של תאונות הדרכים הקטלניות, מקרי המתה בקלות דעת כתוצאה מתאונת דרכים מחייבים ענישה מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית, ושיקולי הרתעה גוברים על נסיבותיהם האישיות של נאשמים בבחינת "בית משפט שמרחם על העבריין אינו מרחם על הקורבן הבא" (ע"פ 5736/22 עסאספה נ' מדינת ישראל, פס' 45 (18.5.2023) (להלן: "עניין עסאפה"); עניין סברה, פס' 14).

בע"פ 4517/24 מדינת ישראל נ' איוב (3.3.2025, הוגש ע"י המאשימה) נאשם שנהג בהשפעת קנאביס ובמהירות מופרזת על כביש רטוב, הורשע על יסוד הודאתו בין היתר בהמתה בקלות דעת, גרימת חבלה חמורה, נהיגה בשכרות ובמהירות מופרזת. הנאשם נהג בכביש רטוב מגשם, תוך שהוא עוקף כלי רכב תוך חציית קו הפרדה ובמהירות גבוהה, הנאשם פגע ברכב המנוחה כשנסע בנתיב נסיעתה ובנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו, רכב המנוחה נהדף באוויר ופגע ברכב אחר, כלל המעורבים נפגעו בדרגות חומרה שונות. בית המשפט קבע שמדובר "בהתנהלות מסוכנת, רציפה ומשולחת רסן" מצדו של הנאשם, וכי יסוד קלות הדעת של הנאשם הוא כפסע מאדישות, נקבע מתחם שנע בין 10-6 שנים, ועל הנאשם בעל עבר פלילי ותעבורתי מכביד הושתו 8 שנות מאסר, רישיונו נפסל ל-15 שנים. ערעור המדינה התקבל ועונשו הוחמר ל-9 שנים. בית המשפט העליון, מפי כב' השופט אלרון, פסק כי הנאשם שנהג במהירות ועקף באופן מסוכן ביום גשום ובעודו תחת השפעת סם מוחזק כמי "שמכוון נשק טעון ודרוך כלפי עוברי אורח תמימים שנקרו בדרכו" (ראו פס' 12, ע"פ 7852/20 מדינת ישראל נ' סלאח (15.8.21), וכי תקוותו של הנאשם למנוע את גרימת התוצאות, שכמעט ניתן לראות בה כשוויון נפש לאפשרות גרימתן, חלשה, לפיכך מצא כי קביעת בית המשפט שמדובר במקרה שמצוי כפסע מאדישות לא קיבל ביטוי ראוי, יש לקבוע במקרה זה את העונש המירבי בגין המתה בקלות דעת (12 שנים) כרף עליון, ולהחמיר את עונשו של הנאשם ל-9 שנות מאסר מבלי למצות עמו את הדין. נסיבות המעשה והעושה חמורות מאלו שבפנינו;

בעניין סברה הנאשם נהג במהירות מופרזת ובעודו שיכור, לצדו ישב המנוח כששניהם ללא חגורת בטיחות, בתום הליך הוכחות הורשע בהריגה, נהיגה בשכרות וגרימת חבלה לאדם ולרכוש. נקבע מתחם שנע בין 8-5 שנות מאסר והנאשם נדון לעבודות שירות תוך התחשבות בחלוף הזמן מביצוע העבירה. ערעור המדינה התקבל ובית המשפט העליון ציין כי העונש סוטה באורח ניכר ממדיניות הענישה ואינו הולם את חומרת העבירה ותוצאותיה- הן בקביעת המתחם והן בגזירת העונש, והעמיד את עונשו על 3 שנות מאסר מבלי למצות את חומרת הדין;

בעניין עסאפה (הוגש ע"י המאשימה) נאשם שנהג בהשפעת אלכוהול, בגופו נמצא גם קנאביס בריכוז נמוך יותר, נכנס ברכבו לצומת באור אדום וגרם למותה של המנוחה ולחבלות ליתר נוסעי הרכב שהיו עמה, הורשע לאחר שמיעת ראיות בהריגה (בבית המשפט העליון הומר בהמתה בקלות דעת), נהיגה בשכרות ובחבלה חמורה. נקבע מתחם שנע בין 9-5 שנות מאסר. לחובת הנאשם היו 16 הרשעות פליליות ו-21 הרשעות תעבורתיות (לרבות נהיגה באור אדום, נהיגה בשכרות, נהיגה בפסילה ועוד) והוא נדון ל-7 שנות מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעורו, אשר לעונש נקבע כי נוכח התנהלות הנאשם שנהג שיכור, חצה צומת באור אדום וגרם לתאונה בה נגרם מותו של אדם ויתר הנוסעים נפצעו, חלקם באורח קשה, העונש שהושת מקל עמו. הנאשם לא הודה, לא הביע חרטה ואף האשים את הקורבנות בעדות שקר. צוין שבאין ערעור המדינה על קולת העונש אין בידי בית המשפט להחמיר את עונשו. גם במקרה זה נסיבות המעשה והעושה חמורות מאלו שבפנינו;

ע"פ 1001/24 אבו דאבוס נ' מדינת ישראל (3.3.2025)במקרה זה הורשע הנאשם בהמתה בקלות דעת ובעבירות נלוות, נהיגה מסכנת חיים אך לא תחת השפעת סם או אלכוהול. נאשם שנסע במהירות מופרזת, שוטר תנועה הורה לו לעצור אך הוא הגביר את מהירות נסיעתו כך שבשלב מסוים נסע במהירות 186 קמ"ש, בהמשך הבחין ברכבים בצומת אך לא יכול היה לעצור בשל מהירותו המופרזת, סטה ימינה ואיבד שליטה על הרכב, פגע בשני רכבים אחד מהם נפל לתעלה וחייה של אחת מיושבות הרכב נגדעו, אחרים נפצעו. באישום השני לאחר שהפקיד דרכונו הציג מצג שווא שדרכונו אבד וקיבל דרכון חדש. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בין היתר, בהמתה בקלות דעת, נהיגה פוחזת, שלוש עבירות של נהיגה בקלות דעת שגרמה חבלה והפרעה לשוטר. נקבע מתחם שנע בין 90-60 חודשי מאסר והנאשם, בן 21 נעדר עבר פלילי, עם נסיבות אישיות לרבות מצב רפואי נדון ל-6 שנות מאסר. ערעורו על הכרעת הדין וגזר הדין נדחה;

בעניין בובי (הוגש ע"י המאשימה) נאשם שנהג בשכרות ובמהירות מופרזת סטה לנתיב הנגדי והתנגש חזיתית ברכב שמולו, נהג הרכב נהרג ואשתו נפצעה קשות. הורשע לאחר שמיעת ראיות, נקבע מתחם שנע בין 10-5 שנות מאסר. ריכוז האלכוהול שנמצא בדמו היה גבוה בעשרות מונים מהמותר, בעברו הרשעות בעבירה של נהיגה בשכרות. הנאשם צעיר נעדר עבר פלילי, תסקירו שלילי, נדון ל-6 שנות מאסר ולפסילה בת 12 שנים. ערעורו נדחה על שני חלקיו;

בע"פ 3190/21 ‏סיגיזמונדי נ' מדינת ישראל (3.3.2022) הנאשם שתה לשוכרה ויצא לנהוג ברכבו, לאחר מכן הציע הסעה למספר צעירים שעמדו בצד הדרך, במהלכה של אותה נסיעה גרם לתאונה עצמית שכתוצאה ממנה נהרגה אחת מיושבות הרכב ואחרים נחבלו קשות. המערער עצמו נותר נכה סיעודי המרותק לכיסא גלגלים. נקבע מתחם שנע בין 10-4 שנות מאסר. הנאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות ובעבר הורשע בנהיגה בשכרות נדון ל-5 שנות מאסר. ערעורו נדחה תוך שנקבע כי בית המשפט נתן משקל משמעותי למצבו הבריאותי ולקשיים הצפויים לו משהותו במאסר ואין מקום להקלה נוספת.

ראו עוד ת"פ (מחוזי י-ם) 41944-08-15 מדינת ישראל נ' מנו (7.9.17), הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירת הריגה ועבירות נלוות לרבות נהיגה בשכרות, בכך שבדרכו חזרה עם חבריו מבילוי בפאב שם שתה לשוכרה, איבד שליטה על ברכב, נהג במהירות מופרזת כשהוא שיכור והשתמש בסם, כתוצאה מהתאונה שגרם הועף אחד מחבריו מהרכב ונהרג. נקבע מתחם 4-10 שנות מאסר, על הנאשם נגזרו 6 שנות מאסר ו-20 שנות פסילה (הנאשם חזר בו מערעורו בהמלצת בית המשפט העליון, ע"פ 7886/17, 17.6.18).

13. בהתחשב במידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, לאחר שבחנתי את נסיבות ביצוע העבירה והמתחם שהוצע ע"י המאשימה, מצאתי לקבוע מתחם ענישה הנע בין 8-5 שנות מאסר בפועל.

גזירת עונשו של הנאשם

14. הנאשם כבן 45, בעל משפחה, גדל במשפחה מתפקדת, נשר מלימודיו בגיל צעיר לסייע בפרנסת המשפחה, בתקופה זו החל לנהל אורח חיים שולי והתמכרותי. לחובת הנאשם שש הרשעות קודמות בעבירות שונות, הרשעתו האחרונה משנת 2015 בהחזקת סם לצריכה עצמית ושבל"ר בגינה נדון למאסר מותנה וצו מבחן, להערכת שירות המבחן בשנים האחרונות חלה התמתנות במצבו של הנאשם, עם זאת הנאשם צרך סמים ולדבריו זלזל בחוקי התעבורה. הנאשם מחזיק ברישיון משנת 1999, לאורך השנים צבר 20 הרשעות בעבירות תעבורה מגוונות, בעיקר ברירות קנס, עברו התעבורתי לא מכביד (ת/2).

15. הנאשם הודה ונטל אחריות מלאה על מעשיו, חרטתו כנה והוא נושא עמו תחושת אשם כבדה על מות חברו, מביע אמפתיה כלפי בני משפחת המנוח ונכון לפצותם. האירוע ותוצאותיו טלטלו את עולמו. הנאשם שיתף פעולה עם גורמי הטיפול, השתתף באופן פעיל בקבוצה טיפולית והפסיק ביוזמתו את צריכת הקנאביס כחלק מהכנתו לקראת מאסר. הנאשם מבין את חומרת מעשיו אך עדיין מתקשה בהתבוננות ביקורתית ומעמיקה על דפוסי חשיבתו והתנהגותו ונשקף ממנו סיכון, שירות המבחן המליץ להתחשב בקביעת אורך תקופת המאסר גם בשיקולי שיקומו של הנאשם.

16. המאשימה עתרה למיקום עונשו של הנאשם במרכז מתחם הענישה נוכח עברו הפלילי והתעבורתי. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, מצאתי מחד לתת משקל לנסיבות הנאשם, הודאתו הכנה ושיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול. עוד נתתי דעתי לכך שהמאשימה מצאה בעמדת משפחת המנוח שביקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם נסיבה להקל בעונשו. מנגד עומדים במלוא עוזם שיקולי ההרתעה (ראו עניין עסאספה, פס' 45). לפיכך מצאתי למקם את עונשו בחלק התחתון של המתחם, לצד פסילת רישיונו לתקופה משמעותית ופיצוי למשפחת המנוח שייתן ביטוי לאחריות הנאשם לקטילת חייו של חברו יוסף ז"ל והפגיעה במשפחתו.

17. לאחר ששקלתי את כלל השיקולים אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 66 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בכפוף לרישומי שב"ס.

ב. מאסר על תנאי בן 18 חודשים לבל יעבור עבירת המתה או עבירה של נהיגה בשכרות או כל עבירה הכוללת רכיב של סיכון נתיב תחבורה במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג. פסילת רישיון למשך 15 שנים החל מיום שחרורו ממאסר כפוף להפקדת רישיונו בניכוי תקופת הפסילה מיום 17.9.23 ועד ליום כניסתו למאסר.

ד. פוסלת את הנאשם מלנהוג למשך 3 שנים ככל שיבצע עבירה שיש בה כדי לסכן משתמשים בדרך, נהיגה ללא רישיון או בזמן פסילה במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר.

ה. פיצוי בסך 60,000 ₪ שיופקד בשלושה תשלומים חודשיים, הראשון ביום 15.3.26, השני - ביום 15.6.26 והאחרון ביום 15.9.26 ויועבר למשפחת המנוח בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה לבית המשפט.

ו. נעתרת לבקשת שירות המבחן ומעכבת את עונש המאסר לצורך מיון מוקדם. הנאשם יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 25.3.26 עד שעה 10:00 בבית מעצר הדרים. לצורך הבטחת התייצבותו יפקיד הנאשם 5000 ₪ וכן יוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ויופקד דרכונו.

צו כללי למוצגים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ט"ו שבט תשפ"ו, 02 פברואר 2026, במעמד הצדדים.