4. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה אליה אתייחס בהמשך, אולם אומר כבר עתה, כי מרבית הפסיקה איננה רלוונטית לענייננו שכן היא עוסקת בהסעת שב"ח אחד, או שניים (עבירה שהעונש הקבוע לצידה עומד על 4 שנות מאסר) כאשר הנאשם שבפניי הורשע בעבירה של הסעת מעל 3 שב"חים, עבירה שהעונש הקבוע לצדה עומד על 7 שנות מאסר.

5. ב"כ הנאשם טען, כי מדובר בנאשם בן 47 אב ל-6 כאשר חמישה מתוכם הם תלמידי בית ספר. עוד טען, כי אחד מבניו עבר ניתוח לב פתוח.

6. נטען, כי מדובר בנהג אוטובוס קשה יום לחובתו תיקי הוצאה לפועל, שהסיע פועלים לעבודה באתר בנייה, ששוחררו כולם לביתם לאחר שנתפסו. לטענתו, יש לקבוע מתחם ענישה בטווח שבין 7-15 חודשי מאסר ולקבוע את עונשו את הנאשם בחלקו התחתון של המתחם.

7. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה לחלקה אתייחס בהמשך. אציין כבר כעת כי לא מצאתי במאגרים המשפטיים העומדים לרשותי את פסק הדין אליו הפנה ב"כ הנאשם בעפ"ג 56587-12-24 (מדובר, ככל הנראה, במספר תיק שגוי). כמו כן, פסק הדין בת"פ 9459-03-24 אליו הפנה איננו רלוונטי מאחר שעניינו בעבירות שבוצעו טרם תוקן החוק.

8. עוד טען, כי יש להביא בחשבון שהנאשם צפוי להיתבע על ידי מעסיקו, מאחר שכלי הרכב בו נהג נתפס והדבר גרם למעסיקו נזק כלכלי.

דיון והכרעה - קביעת מתחם ענישה הולם:

9. לצד העבירה בה הורשע הנאשם קבוע עונש של 7 שנות מאסר ועונש מינימום של 21 חודשי מאסר (בהתאם לתיקון 38 בחוק כעולה מסעיף 12ה).

10. בבוא בית המשפט לקבוע מתחם ענישה הולם עליו להביא בחשבון את מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירה בה הורשע, נסיבות המקרה נשוא כתב האישום ומדיניות הענישה הנוהגת.

11. הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם קשורים בזכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה וכפועל יוצא מכך בביטחון הציבור ושלומו. הנאשם הסיע ברכבו 8 שוהים בלתי חוקיים, מספר לא מבוטל של אנשים, שכניסתם ושהייתם בישראל אסורה. בתקופת החירום בה אנו מצויים, עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים גבוהה יותר מאשר בימים כתיקונם. מנגד, הנאשם לא פעל להסתיר את השוהים הבלתי חוקיים ברכבו ולא גבה מהם תשלום עבור הסעתם. טענת ב"כ הנאשם ולפיה מדובר היה בשוהים בלתי חוקיים שכלל לא הועמדו לדין ושוחררו לביתם בתום החקירה לא נסתרה. מכאן, שיש לראות חומרה בכך שדובר בהסעת כמות לא מבוטלת של שוהים בלתי חוקיים מחד, אולם לאור הנסיבות המפורטות לעיל (העובדה שלא הוחבאו ברכב ושוחררו לאחר חקירתם), מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית/גבוהה.

12. כאמור, בחודש אפריל 2024 תוקן החוק באופן שהוביל להחמרה בעונש המקסימלי הקבוע לצד העבירה בה הורשע הנאשם (7 שנות מאסר), כמו גם בקביעת עונשי מינימום של 21 חודשי מאסר וקנס בסך 10,000 ₪. אם קודם לתיקון קבע בית המשפט העליון, כי ראוי על דרך הכלל לגזור עונש מאסר בפועל על מי שעובר עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי (רע"פ 5198/01 טלעת חטיב נ' מדינת ישראל; רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל), הרי שמאז נכנס לתוקפו התיקון, כלל זה התחדד עוד יותר. מאז תוקן התיקון עלתה בהדרגה רמת הענישה בעבירה בה הורשע הנאשם, וכיום נגזרים בגינה עונשי מאסר בפועל לתקופות לא מבוטלות. לעניין זה די אם אציין את פסקי הדין הבאים:

- עפ"ג (י-ם) 36408-12-24 נעמן נ' מדינת ישראל - דובר במי שהורשע בהסעת 8 שוהים בלתי חוקיים. המתחם שנקבע הוא בטווח שבין 7-24 חודשי מאסר והעונש שנגזר על הנאשם הוא 9 חודשי מאסר בפועל וכן ענישה נלווית.

- עפ"ג (י-ם) 26638-03-25 גבר נ' מדינת ישראל - ­­ דובר במי שהורשע בניסיון הסעת 4 שוהים בלתי חוקיים. המתחם שנקבע הוא בטווח שבין 10-24 חודשי מאסר והעונש שנגזר על הנאשם הוא 14 חודשי מאסר בפועל וכן ענישה נלווית.

13. בעניין נעמן קבע בית המשפט המחוזי, כי הוא רואה טעם רב בערעור המדינה (על קולת העונש), אולם לנוכח עמדת המדינה במעמד הדיון ולפיה היא איננה עומדת על החמרה בפועל של רכיב המאסר, לא מצא להחמיר בעונשו. בית המשפט קבע בעניין זה, כי העונש שנגזר על הנאשם נוטה לקולא, והוא רחוק מרחק רב מהעונש המינימלי אותו קבע המחוקק (21 חודשי מאסר בפועל). עוד קבע, כי קיים חוסר פרופורציה בין רכיב המאסר בפועל לרכיב המאסר המותנה, וזאת בהתחשב בלשון החוק.

14. בעניין גבר קבע בית המשפט המחוזי, כי ניתן היה לקבוע מתחם ענישה שהרף התחתון שלו נמוך במעט מזה שנקבע בערכאה הדיונית (10-24 חודשים), אולם העונש שנגזר בסופו של דבר על המערער (14 חודשי מאסר - בפרט לאור עברו הפלילי הרלוונטי של הנאשם שכבר נדון ל-14 חודשי מאסר בגין עבירה דומה) איננו מצדיק התערבות.

15. לנוכח האמור, מצאתי לקבוע מתחם ענישה הולם לעבירה בה הורשע הנאשם בנסיבותיו של תיק זה (הסעת 8 שוהים בלתי חוקיים) בטווח שבין 10-24 חודשי מאסר בפועל.

נסיבות שאינן קשורות בעבירה וגזירת עונשו של הנאשם:

16. בבחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה יש להביא בחשבון את הודיית הנאשם והחיסכון בזמן הצדדים וזמנו של בית המשפט.

17. כמו כן, יש להביא בחשבון כי מדובר באב ל-6 ילדים, חמישה בגיל צעיר והם סמוכים על שולחנו, כאשר אחד מהם עבר ניתוח לב פתוח, כך לטענת הסניגור.

18. לחומרא, יש להביא בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם הכולל 5 הרשעות קודמות, תוך התחשבות מסוימת בכך שמרבית הרשעותיו אינן ממין העניין ובכך שהרשעתו האחרונה בעבירה של הסעת שב"ח היא מלפני 9 שנים.

19. לנוכח המקובץ, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

ב. 9 חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים משחרורו עבירה של הסעה או העסקה של שוהה בלתי חוקי בניגוד לחוק.

ג. קנס בסך 10,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים החל מיום 1.10.25.

ד. 2.5 חודשי פסילה בפועל מלנהוג, שתמנה מיום שחרורו ממאסר. הנאשם יפקיד רישיונו תוך 5 ימים משחרורו ממאסר.

ה. 5 חודשי פסילה על תנאי, לרבות על עבירה בניגוד לחוק, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.

ניתן היום, י"א תמוז תשפ"ה, 07 יולי 2025, במעמד הנוכחים.