3. תסקיר שירות מבחן מיום 21.9.25 מלמד כי הנאשם כבן 27, רווק, שוהה בתנאים מגבילים בבית סבתו ביהוד, ועובד בחברה לייצור מבני מתכת.

הנאשם בוגר 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא ביחידה קרבית בצה"ל. בהיותו נער החל לעבוד בעסק למוצרי קוסמטיקה בבעלות סבו והעסק נסגר בשל קשיים כלכליים. בסוף שנת 2019, לאחר שחרורו של הנאשם מצה"ל, הוא פתח עסק באותו התחום והעסיק את סבו כיועץ. לדבריו, העסק כשל בשל משבר הקורונה וסכסוך משפחתי, והנאשם צבר חובות משמעותיים לרבות לגורמי שוליים. הנאשם סגר את העסק כעבור שנתיים ולאחר מכן התקשה לבסס יציבות תעסוקתית. שירות המבחן העריך כי עצמאות היתר שגילה הנאשם מגיל צעיר וקבלת תפקידים שאינם תואמים את רמת בשלותו, היוו גורמי סיכון לעבריינות. לדברי הנאשם, עוד טרם מעורבותו בעבירות הוא הסדיר את חובותיו הכספיים לגורמים שוליים וכיום הוא פועל להסדיר את יתרת חובותיו.

טרם ביצוע העבירות היה הנאשם בזוגיות משמעותית ואף עמד להינשא, ואולם בני הזוג נפרדו והחתונה בוטלה בשל הלחצים הכלכליים והרגשיים. מנגד, היחסים עם הוריו התהדקו לאור תמיכתם בו התגייסותם לסייע לו להתמודד סביב חובותיו הכספיים.

לנאשם אין הרשעות קודמות. לדבריו, בגיל 16 החל לעשות שימוש בקנאביס במפגשים חברתיים, אך הפסיק את השימוש עקב השפעה רעה. לאחר הפרידה מבת זוגו חזר הנאשם לעשות שימוש מזדמן בקנביס, לצד צריכת אלכוהול מבוקרת, לצורך הקלה על הקשיים הרגשיים שחווה. הנאשם שלל דפוסים התמכורתיים או צורך בטיפול בהיבט זה ובדיקות שתן אקראיות שנערכו לו נמצאו נקיות משרידי סמים. שירות המבחן העריך אף הוא, כי לא נדרשת התערבות טיפולית ייעודית בתחום ההתמכרויות.

במסגרת הליך המעצר, הנאשם נעצר בפיקוח אלקטרוני, אך לנוכח קושי להיענות לתנאים וחוסר יציבות רגשית והתנהגותית הוא שב לבית המעצר. בהמשך, לאור התייצבות במצבו, הוא שוחרר שוב ושולב בחודש פברואר 2025 בקבוצה טיפולית לעצורי בית, והשלים את התכנית שכללה עשרים מפגשים. לאורך תקופת הטיפול הנאשם התנהל באופן מחייב ורציני, שיתף פעולה והצליח להתייחס לדפוסי חשיבה והתנהגות בעיתיים שעמדו ברקע לעבירות.

ביחס לעבירות שבביצוען הורשע, הנאשם תיאר כי ברקע לביצוען עמדו הלחצים הכלכליים והאיומים על בני משפחתו, שבעקבותיהם הוא יצר קשרים שוליים בעולם הסמים וביצע את העבירות. לדבריו, הוא עצמו לא השתמש בסמים באותה עת, והסתיר את מעשיו מבני משפחתו. הנאשם קיבל אחריות על ביצוע העבירות והדגיש כי מדובר בהתנהלות חריגה עבורו. הנאשם התייחס לחשיבות הטיפול עבורו וגילה נכונות ורצון להמשיך בו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצליח לבחון באופן ביקורתי את בחירותיו הבעייתיות וניכר כי ההליך המשפטי מרתיע אותו. צוין כי הנאשם בעל מאפיינים של ריצוי והסתרה, מתקשה להתמודד עם לחצים רגשיים ומשברים, מאפיין שהוביל לטשטוש גבולות, שימוש מזדמן בחומרים ממכרים וקשר עם גורמים שוליים. עם זאת צוין גם, כי הנאשם בעל יכולות לתפקד באופן תקין, כי יש לו עורף משפחתי יציב ותומך וכי הוא עצמו מגלה הבנה לבעייתיות בהתנהגותו, מקבל עליה אחריות ונכון לטפל בקשייו.

לפיכך, ולאור שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן, הומלץ לנקוט כלפיו בגישה שיקומית ולגזור עליו צו מבחן למשך שנה, שבמהלכה הוא ישולב בקבוצה טיפולית וכן לגזור עליו 300 שעות שירות לתועלת הציבור, לצד מאסר מותנה.

4. המאשימה ביקשה לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם שבין 24 ו-48 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית של מאסר על תנאי וקנס, וביקשה לגזור על הנאשם עונש המצוי בתחתית מתחם העונש ההולם, לנוכח הודאתו, עברו הנקי ויתר נסיבותיו האישיות המקלות.

המאשימה הדגישה בטיעוניה את הערכים המוגנים באמצעות העבירות, את העובדה שהנאשם הגיע לירושלים במיוחד לצורך ביצוען, והדגישה את סוגי הסמים ואת הכמויות שנתפסו. המאשימה טענה כי שירות המבחן לא התייחס לעשייה טיפולית משמעותית של הנאשם, למעט אזכור להשתתפות בקבוצת עצורי בית, וכי לא פורטו תהליכים של עיבוד העבירה ורכישת כלים להימנעות ממנה בעתיד. בשל כך סברה המאשימה כי אין מקום לחריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום. המאשימה תמכה עמדתה בפסיקה.

תחילה ביקשה המאשימה להכריז על הנאשם כסוחר סמים ולחלט לאוצר המדינה גם רכב שבבעלותו וששימש לביצוע העבירות, ואולם בהמשך חזרה בה מהבקשה לחילוט הרכב, לנוכח העובדה שהוא הוחזר לחברת המימון ומומש לצורך כיסוי חובותיו של הנאשם.

5. מטעם ההגנה העידו כעדי אופי הוריו של הנאשם. אביו של הנאשם תיאר את הדרך שבה נודע למשפחה דבר מעורבותו של הנאשם בפלילים, את הקשיים שחוותה המשפחה עם הנאשם בתקופת המשפט, לרבות ניסיון אובדני שלו, ותיאר בדמעות את הירתמותו של הנאשם לטיפול ואת כברת הדרך שעשה במטרה לצאת לדרך חיובית וחדשה. אביו של הנאשם ביקש לאפשר לנאשם להמשיך לעבוד בצורה סדירה כדי להחזיר את חובותיו.

אמו של הנאשם הוסיפה אף היא ותיארה את המשבר שחוותה המשפחה לאחר שנודע דבר העבירות, ואת הירתמות המשפחה לסייע לנאשם בטיפול שהוא עבר. האם אמרה שהנאשם הבין את חומרת מעשיו, כי הוא רוצה לצאת לדרך חדשה, כי הוא התחיל לעבוד וכי המשפחה תומכת בו ובשיקומו.

6. ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן וביקש לגזור על הנאשם עונש תוך חריגה ממתחם העונש ההולם, משיקולי שיקום. נטען כי הנאשם הודה מבלי לקבל הטבה כלשהי וטען כי תיקון כתב האישום נבע מטעמים ראייתיים ולא לצורכי הסדר. נטען כי העסקאות בוצעו בתוך תקופה קצרה, כי הנאשם סחר בכמויות קטנות של סם בכל פעם, כי הסמים שהוחזקו כמתואר באישום השני קשורים לעבירת הניסיון שאליה מתייחס האישום הראשון וכי הנאשם שימש שליח בקצה שרשרת הפצת הסמים. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם אולץ לבצע את העבירות כדי לכסות את חובותיו לשוק האפור. ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם לקח אחריות מלאה ומוחלטת על מעשיו עוד משלב החקירה, והביע חרטה מהרגע שנתפס ולאורך כל ההליך. עוד הדגיש ב"כ הנאשם את התקופה הממושכת שבה שהה הנאשם במעצר ובתנאים מגבילים, את שירותו הצבאי כלוחם, את קיומו של עורף משפחתי תומך וטען כי הסתבכותו של הנאשם לא נבעה ממניע עברייני פירעון וכי רצונו של הנאשם להסתיר את החובות ממשפחתו, הוא שהוביל להסתבכות. כן הודגשו תפקודו התקין של הנאשם לאורך חייו, העובדה כי הוא התחיל להסדיר את חובותיו שאותם צבר בשל קריסת עסקיו ואף נקט בהליך של חדלות פירעון. ב"כ הנאשם הוסיף והדגיש את המחיר האישי ששילם הנאשם בדמות ביטול חתונתו והפרידה מארוסתו שניתקה עמו קשר ואת הקושי של הנאשם לשאת את המצב שאליו, נקלע עד כי ניסה לשלוח יד בנפשו. נטען שהליך השיקום שעבר הוא משמעותי, כי שירות המבחן התרשם שהנאשם נעדר דפוסים עברייניים, כי התסקיר שהוגש בעניינו הוא חיובי בכל היבטיו ומלמד כי לנאשם אין דפוסים התמכרותיים. ב"כ הנאשם תמך אף הוא עמדתו בפסיקה.

7. הנאשם בדברו האחרון אמר שכל חייו התנהלו במסלול נורמטיבי, כי סיים 12 שנות לימוד, השיג תעודת בגרות ושירת כלוחם בצה"ל. הנאשם תיאר כי נקלע להסתבכות עסקית עקב רצון לסייע לסבו ובעקבות משבר הקורונה, כי אמור היה להינשא לארוסתו סמוך לתחילת מלחמת "חרבות ברזל" ותחילה החתונה נדחתה בשל המלחמה, אך חודש לפני המועד המיועד ארוסתו הודיעה לו כי אינה מעוניינת להתחתן עמו בשל חובותיו, והחלטתה גרמה לו למשבר נפשי. הנאשם הוסיף כי אין לו דפוסים עברייניים, כי הוא מתחרט על כל רגע שבו היה מעורב בעבירות, וכי גם בזמן אמת לא אהב את עיסוקו בסחר בסמים, התבייש מעצמו ומהוריו, והחלטתו שלא לערבם בהסתבכותו הכספית גרמה לו לתחושת בדידות קשה. הנאשם הבטיח כי לא יחזור עוד על מעשיו ויימנע מלקחת סיכונים מיותרים. הוא הוסיף כי רוצה להשתקם, לחיות חיים נורמטיביים ולהקים משפחה.

מתחם העונש ההולם

8. שני הצדדים התייחסו אל כלל העבירות שביצע הנאשם כאל אירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, ואף אני סבורה כי מדובר בעבירות שבוצעו במסגרת אותה תכנית עבריינית, שבמהלכה הנאשם החזיק כמויות גדולות של סמים שלא לצריכתו העצמית בלבד וסחר בהם. לפיכך, ייקבע מתחם עונש הולם אחד ביחס לכלל העבירות.

9. העבירות שביצע הנאשם נועדו להגן על הציבור מפני הנזקים החברתיים, הישירים והעקיפים שנגרמים בשל השימוש בסמים. עבירות הסמים פוגעות באופן ישיר בבריאותם, בגופם ובנפשם של המשתמשים בהם. השימוש בסמים מוביל גם לנזקים עקיפים, הנובעים מביצוע תדיר של עבירות שנועדו לממן את צריכת הסם, וכן מכך שחלק ממשתמשי הסמים עושים, תחת השפעת הסמים, פעולות יומיומיות שהן מסוכנות מטבען, כגון נהיגה ברכב או הפעלת ציוד מכני מסוכן, ומגבירים בכך את הסכנה הכרוכה ממילא באותן פעולות.

10. העבירות שביצע הנאשם דרשו תכנון מוקדם, הצטיידות בסמים, תיאום העסקאות והוצאתן אל הפועל. כפי שתיאר הנאשם בעצמו בדבריו האחרונים לעונש, הוא ביצע את העבירות מתוך מודעות מלאה לטיבם הפסול של מעשיו, לא מתוך התמכרות או הצורך לממנה, אלא כדי לפתור הסתבכות עסקית כלכלית ולהרוויח בקלות כסף רב.

11. נטען כי הנאשם עמד בקצה שרשרת הפצת הסם, ואמנם, הסמים שמכר וניסה למכור נמכרו בכמויות קטנות, כמנה או מספר מנות בודדות בכל עסקה. עם זאת, עובדות כתב האישום המתוקן אינן מלמדות כי לנאשם היו שותפים לעבירות הסחר, או כי הוא סחר בסמים בשליחותם של אחרים.

12. הסמים שמכר הנאשם, קוקאין ו- m-METHYLMETHCATHINONEהם כאלה שמקובל להתייחס אליהם כאל "סמים קשים" שפגיעתם במשתמשים בהם קשה. גם הסמים שהחזיק הנאשם שלא לצריכתו העצמית, אלא לשם סחר בהם היו מסוגים אלה, וכן מסוגים נוספים שגם אליהם מקובל להתייחס כאל "סמים קשים": MDMA, LSDקטאמין ופטריות הזיה המכילות פסילוצין. כמויות הסמים שהחזיק הנאשם שלא לצריכתו העצמית אמנם אינן עצומות, אך גם אינן מועטות. כמויות אלה, כמו גם מגוון סוגי הסמים שהחזיק, מלמדות על נגישותו הרבה והקלה של הנאשם לסמים.

13. בארבע העסקאות שהשלים הנאשם, הסמים הופצו לציבור ופוטנציאל הנזק הגלום במעשים מומש. באירוע שבו ניסה הנאשם למכור סמים אך לא השלים את העסקה, הנזק הגלום במעשים נמנע, וכך גם ביחס לעבירת החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית, שאז נתפסו הסמים על ידי המשטרה והפצתם לציבור נמנעה.

14. עיון בפסיקה מלמד שבגין עבירות סחר בסמים קשים, אף אם בכמויות קטנות, ובגין עבירות של החזקת סמים קשים שלא לצריכה עצמית בסדרי גודל דומים לאלה שבהם החזיק הנאשם, נגזרו, ככלל, עונשי מאסר בפועל לתקופות שאינן קצרות. ראו למשל רע"פ 8408/15 חביב נ' מדינת ישראל (נבו 9.12.15); רע"פ 126/15 חביף נ' מדינת ישראל (נבו 13.1.15); רע"פ 1955/19 אבו רקייק נ' מדינת ישראל (נבו 1.4.19); ת"פ (שלום י-ם) 35568-01-23 מדינת ישראל נ' סוני (נבו 11.5.25) והפסיקה הנזכרת שם; ת"פ (שלום ב"ש) 9457-04-23 מדינת ישראל נ' פנקו (נבו 27.5.24) והפסיקה הנזכרת שם.

15. לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם הוא בין 18 ו-30 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

העונש המתאים לנאשם

16. שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו, שמבטאת קבלת אחריות על המעשים והבנה של הפסול בהם, וייתרה את הצורך בהבאת ראיות להוכחת אשמתו.

17. עוד שקלתי לזכות הנאשם את עברו הנקי ותפקודו התקין במישורי חייו השונים טרם ביצוע העבירות.

18. ב"כ הנאשם ביקש לחרוג לקולא מתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, בהתאם להמלצת שירות המבחן. עם זאת, לא מצאתי כי שיקולי שיקום מצדיקים חריגה כאמור. וזאת יש לומר, כפי שעולה מתוך דבריו של הנאשם בבית המשפט ואף לפני שירות המבחן, הוא ביצע את העבירות מתוך מודעות מלאה לאיסור ולפסול שבמעשיו, תיאר כי כבר בזמן אמת התקשה לשאת את עצמו לנוכח ביצוע העבירות, ואף על פי כן המשיך לבצען, לא מתוך התמכרות או דחף אחר שהצריך טיפול, אלא מתוך רצון מחושב להרוויח כסף רב בקלות ובתוך זמן קצר, לנוכח ההסתבכות הכספית שאליה נקלע. על פי התרשמות שירות המבחן, לנאשם אין דפוסים עברייניים מופנמים, לאורך חייו הוא תפקד בצורה תקינה בכל המסגרות שאליהן השתייך, הוא ביצע את העבירות בגיל שבו כבר השלים את גיבוש זהותו, ומתוך הבנה מלאה של מעשיו, אם כי ייתכן שהמעיט בהערכת השלכותיהם. גם הנאשם עצמו תיאר את תפקודו לאורך השנים כחיובי ונורמטיבי, ואמר כי אין מדובר בהתנהגות המאפיינת אותו בדרך כלל, וממילא לא כזו שנובעת מתוך דפוסים עברייניים.

19. ללא ספק, במבט לאחור, הנאשם מכיר בפסול שבמעשיו, שנעשו מתוך נסיבות חיים קשות שאליהן נקלע והוא מתחרט חרטה כנה ועמוקה עליהם. עמדה זו, לצד התמיכה המרשימה של משפחתו, מפחיתים עד מאד את הסיכון שהנאשם יחזור על מעשיו.

20. ואולם, בחרטה ובמאמצים לחזור למוטב אין די כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, שכן סעיף 40 יא(4) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 מתייחס אל חרטה ומאמצים לחזור למוטב, כמו גם אל נסיבות חיים קשות שהובילו לביצוע העבירות (דוגמת הסתבכותו הכלכלית של הנאשם והפרידה מבת זוגו) כאל נסיבות המצדיקות הקלה בעונש בתוך מתחם העונש. וכך קובע החוק:

"בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור בסעיף 40ג(ב) רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם:

...

(4) נטילת האחריות של הנאשם, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב;

...

(8) נסיבות חיים קשות של הנאשם שהייתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה;

..." (ההדגשה אינה במקור).

21. הנה כי כן, המחוקק נתן דעתו למצבים אפשריים, שבהם אדם מבצע עבירות פליליות על רקע נסיבות חיים קשות שדחקו אותו להתנהלות עבריינית, וכן לחרטה ומאמצים לחזור למותב לאחר מעשה, והביע באופן מפורש את עמדתו, כי גם בנסיבות אלה יש ליתן משקל מכריע לעיקרון ההלימה בגזירת העונש, וכי אלה אינן מצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם.

22. האפשרות שהעמיד המחוקק לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום כמפורט בסעיף 40ד לחוק העונשין, נועדה לנאשמים שאופיינו בדפוסים מכשילים או עברייניים כרוניים, כגון התמכרות לחומרים משני תודעה, או דחפים אלימים או דחפים הרסניים אחרים, אשר הקימו סיכון ממשי להישנות עבירות והתנהגות פורצת חוק, וטופלו באופן מעמיק שהסיר או צמצם את הסיכון. נסיבות אלה אינן מתקיימות בעניינו של הנאשם, וקשה להתייחס לקבוצת עצורי בית שכללה עשרים מפגשים של שיחות שבועיות, כאל הליך טיפולי אינטנסיבי ומעמיק, שהוביל לשינוי דפוסים עברייניים ושוליים, כאשר לנאשם ממילא לא היו דפוסים שכאלה.

הנאשם אמנם החל בהלך של שיקום כלכלי, ואולם מקומו של זה הוא במסגרת הליך חדלות פירעון שנועד לשם כך, ואשר הנאשם יוכל להמשיך בו כשיסיים לרצות את עונשו, ואין די בו כשלעצמו כדי להוות "שיקום" המצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

23. ואמנם, מרבית פסקי הדין שעליהם סמכה ההגנה את טיעוניה, שהצדיקו, לדעתה חריגה ממתחם העונש ההולם, התייחסו לשיקום של נאשמים שהחזיקו בדפוסים עברייניים או התמכרותיים. כך למשל בת"פ (שלום י-ם) 48394-03-21 מדינת ישראל נ' חסון (נבו 31.10.24) תואר הליך טיפולי ממושך ואינטנסיבי שעבר הנאשם במסגרת קהילה סגורה ובמהלכו הוא נגמל משימוש בסמים, וכך למשל בעפ"ג (י-ם) 2977-09-21 מדינת ישראל נ' אוחיון (28.9.22) מתואר כי הנאשם באותו תיק עבר תהליך גמילה משמעותי מסמים ושינה דפוסים עברייניים מושרשים שאפיינו את חייו, וגם ת"פ (שלום י-ם) 11765-09-20 מדינת ישראל נ' דוגבאג (נבו, 6.9.22) מתייחס לנאשם שעבר הליך שיקומי משמעותי של גמילה מסמים בקהילה טיפולית סגורה, ושינה אורח חיים שולי ועברייני שאפיין אותו עד אז. עניינו של הנאשם, אשר ביצע את העבירות בעיניים פקוחות, מתוך מודעות למעשיו העברייניים ושלא על רקע דפוסים שוליים או התמכרותיים, אינו דומה לאלה, גם אם הוא מתחרט חרטה עמוקה על מעשיו, וגם אם הסיכון שיחזור עליהם הוא מצומצם.

24. זאת ועוד, תופעת השימוש בסמים הלכה והתרחבה מאד בשנים האחרונות, ולדאבון הלב, המציאות מלמדת כי ישנם צעירים רבים השולחים ידיהם בסחר בסמים, לאו דווקא מתוך התמכרות או צורך לממן צריכה עצמית של סמים, אלא כדרך לגרוף רווחים כספיים גדולים בתוך פרקי זמן קצרים. עובדה זו מחייבת מתן משקל ממשי גם לשיקולי הרתעת הרבים.

25. לנוכח העובדה כי הנאשם אינו משתמש בסמים או בחומרים משני תודעה אחרים, ושירות המבחן אף אינו סבור כי הוא זקוק לטיפול בהיבט זה, אין מקום לגזור על הנאשם עונש פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, אף לא פסילה על תנאי.

26. הנאשם שהה במעצר שתי תקופות- תחילה במשך כשלושה שבועות, מיום 16.7.24 עד ליום 4.8.24. הוא נעצר שוב ביום 18.10.24 ושוחרר כעבור קצת פחות משלושה חודשים, ביום 13.1.25. תקופות אלה ינוכו מהעונש שייגזר על הנאשם, והתקופות שבהן שהה במעצר בפיקוח אלקטרוני ובתנאים מגבילים אף ללא פיקוח אלקטרוני, יישקלו בקביעת עונשו.

27. מכלול הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות מוביל למסקנה כי יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בתחתית מתחם העונש ההולם.

28. אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. שמונה-עשר חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה על פי רישומי שירות בתי הסוהר.

הנאשם יתאם כניסתו למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר: דואר אלקטרוני MaasarN@ips.gov.il, טלפון: ***-******* או ***-*******.

ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 28.12.25 עד השעה 9:00 במתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.

עד להתייצבותו למאסר, הנאשם ישהה בתנאים המגבילים שבהם היה נתון עד למועד גזר הדין.

ב. שבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירה לפי חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים תשע"ג-2013, או עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג- 1973, למעט עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית או כלים.

ג. קנס בסך 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון עד ליום 1.1.26 והבאים עד ל-1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפירעון מיידי.

על הנאשם לשלם את הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

29. משעה שהנאשם הורשע בעבירות סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לנוכח בקשתה של המאשימה להכריז על הנאשם "סוחר סמים" כבר בדיון שהתקיים ביום 13.5.25 שבו ניתנה הכרעת הדין, בהעדר התנגדות ב"כ הנאשם, ובהתאם לסמכותי לפי סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים, אני קובעת כי הנאשם הוא סוחר סמים ומורה כי הכסף המזומן בסך של 7,160 ₪ שנתפס בחזקת הנאשם בעת מעצרו יחולט לאוצר המדינה.

המאשימה חזרה בה מהבקשה לחלט את הרכב שבו נהג הנאשם, והיא התייתרה.

מכשיר הטלפון שנתפס יוחזר לנאשם בהסכמת המאשימה.

30. הסמים שנתפסו יושמדו.

31. המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ו, 05 נובמבר 2025, בנוכחות הצדדים.