כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם

1.  הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של גניבה בידי עובד ממעבידו בצוותא, לפי סעיפים 391 ו-29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מכתב האישום המתוקן עולה, כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום עבד הנאשם במסעדה בירושלים. במספר מועדים ביקש הנאשם מחברו להגיע למסעדה עם רכבו על-מנת להעביר סחורה. בנובמבר 2019 לערך, בשבע הזדמנויות שונות, נטל הנאשם מהמסעדה בכל פעם כשבעה ארגזים המכילים בשר קפוא מסוג אנטריקוט, העמיסם לעגלת סופר-מרקט והובילם לרחוב סמוך. חברו המתינו לו במקום עם רכב, עליו העמיסו השניים את הארגזים. בהמשך העביר הנאשם את ארגזי הבשר לאטליז, ובתמורה קיבל 350 ₪ עבור כל ארגז. בסה"כ גנבו הנאשם והאחר מהמעביד בשר בשווי 10,000 ₪.

מהלך הדיון

2.  הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, במסגרתו הגבילה עצמה המאשימה לעונש של עד 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. הנאשם נשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר.

תסקיר שירות המבחן

3.  מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי הנאשם באמצע שנות השלושים לחייו, גרוש ואב לשני ילדים קטנים. הנאשם עובד ומשלם את מזונות ילדיו ונמצא עמם בקשר. הוא מגיע מרקע חיובי. בשל קשיים לימודיים עזב את ספסל הלימודים בסיום לימודי היסודי, והוא אינו יודע קרוא וכתוב. לאורך שנים עבד במסעדה בה בוצעה העבירה, כשלאחר ביצוע העבירה פוטר מעבודה זו. כיום עובד הנאשם ביציבות במקום אחר. הנאשם קיבל אחריות למעשים ומסר כי ביצע אותם לאחר שחש כי המעסיק פגע בו הן ברמת הקשר האישי, הן ברמת הלנת שכרו. הנאשם התחרט על המעשים ושירות המבחן העריך כי להליך הפלילי הייתה השפעה מרתיעה על הנאשם. שירות המבחן עמד על מאפייניו של הנאשם ולצד גורמי סיכון, סבר כי מדובר בנאשם המגלה יציבות ואחריות בחייו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו בשל לטיפול והמליץ על הטלת מאסר בעבודות שירות.

טיעונים לעונש

4.  הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית. מחד גיסא, ב"כ המאשימה עמדה על חומרת נסיבות העבירה, וביקשה לכבד את ההסדר במובן זה, שיוטל על הנאשם מאסר בעבודות שירות לתקופה של 6 חודשים. מאידך גיסא, ב"כ הנאשם טען כי אין מקום להטיל על הנאשם עבודות שירות, משום שהדבר יפגע בפרנסת הנאשם ובפרנסת הסמוכים על שולחנו ובעיקר ילדיו, שבמזונותיהם הוא נושא. הסניגור היפנה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ולהיעדר פתיחה של תיקים חדשים וכן הציג מכתב מאת המעסיק הנוכחי המעיד על הישגיו של הנאשם ותרומתו למקום העבודה. הסניגור ביקש להסתפק בענישה לא שתפגע בפרנסת הנאשם וביכולתו לכלכל את ילדיו.

קביעת מתחם הענישה

5.  מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה.

6.  אשר לערכים המוגנים, במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים של השמירה על הקניין וכן באמון שאמור להתקיים בין עובד למעבידו, אשר הכרחי לקיומו התקין של שוק העבודה.

7.  אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מדובר בעבירה מתוכננת שבוצעה בצוותא לאורך תקופה, וגרמה למעסיק נזק כלכלי ניכר, וסביר גם שפגעה ביכולת המעסיק להמשיך ולתת אמון בעובדיו. העבירה פסולה והמניע לביצועה - ניסיון לגמול למעביד על תחושת עוול שנגרמה לנאשם לשיטתו - פסול אף הוא. הנאשם אחראי באופן מלא למעשים.

8.  אשר למדיניות הענישה הנוהגת, סקירת הפסיקה מלמדת על ענישה שבין של"ץ למאסר בפועל בהתאם לחומרת הנסיבות.

א.  רע"פ 5819/18 בן דוד נ' מ"י (מיום 7.8.2018) - אדם שגנב לאורך תקופה ממעבידו כ-45,000 ₪ נדון ל-5 חודשי עבודות שירות על בסיס מתחם שבין 5 ל-18 חודשים.

ב. רע"פ 5471/15 לסטר נ' מ"י (מיום 19.8.2015) - הנאשם גנב עם נוספים סחורה בשווי 80,000 ₪ ונדון ל-8 חודשי מאסר בפועל. העונש הוחמר מ-6 חודשי עבודות שירות, על בסיס מתחם שבין 3 ל-15 חודשים.

ג. עפ"ג (חיפה) 1576-02-18 לזמי נ' מ"י (מיום 31.5.2018) - נסיבות של גניבת מתכות יקרות ממעביד עם אדם נוסף תמורת 1,000 ₪. הנאשם הורשע והוטלו עליו 200 שעות של"ץ וענישה נלווית.

9.  מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על בין מאסר קצר ו/או של"ץ שלא ייפול מ-150 שעות ועד ל-6 חודשי מאסר, בהתאם להסדר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם

10.  ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם הודה וקיבל אחריות למעשיו, יש לו עבר פלילי בודד שאינו ממין העניין בגינו ריצה מאסר, שלאחריו ביצע את העבירה בה הודה לפניי. הנאשם עובד לאורך השנים באופן יציב ובעבודתו הוא מכלכל את עצמו ואת ילדיו הנמצאים במשמורת אמם לאחר גירושי ההורים. קיים רכיב של חלוף זמן הפועל לטובת הנאשם - לא קיבלתי הסבר סביר מדוע כתב האישום הוגש כ-3 שנים לאחר האירועים, הדבר פועל לזכות הנאשם. בהינתן הפסיקה שאוזכרה לעיל ובהינתן מכלול נסיבותיו של הנאשם, סברתי שאין מקום לשלוח אותו, אף לא למאסר בעבודות שירות, נוכח הנזק שייגרם לו ולילדיו אם יאבד את מקום עבודתו. יש מקום להטיל על הנאשם עונש של"ץ בתחילת המתחם לצד פיצוי המעסיק ומאסר מותנה מפריע.

גזירת הדין

11.  לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 150 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 1.5.2025. על שירות המבחן להגיש תוכנית של"ץ עד ליום 20.3.2025;

ב. 5 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך שנתיים שנים מהיום כל עבירת רכוש לרבות עבירה של גניבה ממעביד;

ג. קנס בסך 1,000 ₪, או 4 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-2 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.4.2025 ובכל 1 בחודש. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי;

ד.  פיצוי למתלונן ע"ת 1 בסך 10,000 ₪ . הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים החל מיום 1.6.2025 וב-1 לכל חודש רציף ועוקב. אי עמידה בתשלום מי מהתשלומים תביא לפירעון מיידי של הפיצוי ולתוספת הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כחוק;

ה. התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש וכן עבירה של גניבה ממעביד במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

הנאשם הוזהר כי אי ביצוע צו השל"ץ עלול להוביל להפקעתו ולהטלת כל עונש חלופי לרבות מאסר.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

·  בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

·  בטלפון: 35592* או 073-2055000

·  במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ז' שבט תשפ"ה, 05 פברואר 2025, במעמד הצדדים.