כתבי האישום והסדר הטיעון

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום העיקרי אשר תוקן, צירף את ת"פ 17459-03-24, הודה והורשע גם בעבירות המיוחסות לו בו, והכל במסגרת הסדר טיעון.

כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי כולל 8 אישומים, המתארים עבירות שהנאשם ביצע לפי חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019 (להלן: "חוק שירותי תשלום") ועבירות גניבה ומרמה נוספות לפי לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

האישום הראשון מתאר כי ביום 13.2.23, בעת עבודתו של הנאשם בחנות "מיינשך" בירושלים, שבבעלות המתלונן, מר אהרן סמט, נטל הנאשם לידיו קופסה ובה 2,680 ₪.

 

אישום שני מתאר כי ביום 31.3.23 פגש הנאשם במתלוננת, הגב' דינה יהודה, שהינה בעלת מוגבלות פיזית המתקשה בהליכה, בחנות "טמבור" בשכונת קרית היובל בירושלים. הנאשם שוחח עימה ועזר לה בקניות במרכז המסחרי.

בהמשך, בבית המתלוננת, ביקש הנאשם מהמתלוננת את כרטיס האשראי של חברת מקס שבבעלותה, ואמר כי יעביר למספר חשבונה בבנק דיסקונט סכומי כסף. המתלוננת נתנה לנאשם את כרטיסה.

בהמשך, הנאשם ביצע מספר עסקאות בכרטיס החיוב בחנויות שונות, בסך כולל של 23,640 ₪.

ביום 1.4.23, בשעות הבוקר, התקשר הנאשם למתלוננת וביקש ממנה את קוד כרטיס החיוב על מנת לבצע פעולות בחשבון הבנק. במהלך השיחה, צירף הנאשם לשיחה את כפיר סיסו שהזדהה כפקיד בנק דיסקונט ולאחר דין ודברים, מסרה המתלוננת את קוד החיוב של כרטיס החיוב.

לאחר האמור, בין התאריכים 31.3.23 ל- 2.4.2023, נכנס הנאשם ליישומון האינטנרטי של בנק דיסקונט, הזדהה בתור המתלוננת באמצעות הקוד ונכנס לחשבון הבנק. בהמשך, ביצע בחשבון הבנק משיכות כספים, העברות בנקאיות והקמת הלוואות בסך כולל של 66,460 ₪.

 

אישום שלישי מתאר כי ביום 3.4.22, ברכבה של תאיר עמר (להלן: "המתלוננת"), נטל הנאשם מארנקה של המתלוננת כרטיסי אשראי של בנק דיסקונט ואת קוד החיוב של כרטיס החיוב.

בהמשך, בביתה של המתלוננת באילת, נטל הנאשם 320 ₪ מתיק שהיה מונח בבית, השייך לאמה של המתלוננת.

לאחר מכן, ביום 8.4.23, הזדהה הנאשם בתור המתלוננת באמצעות כרטיס החיוב והקוד, ומשך כספים בסך כולל של 4,463 ₪.

 

אישום רביעי מתייחס ליום 5.4.22, במשרד הקבלה במלון הים האדום באילת, נטל הנאשם את ארנקה של ניבין מיכל אדלר ובו תעודת זהות, רישיון תושב ו-3 כרטיסי אשראי, וכן נטל את ארנקה של סיון שורוש ובו תעודת זהות, רישיון תושב, 300 ש"חו-3 כרטיסי אשראי.

בהמשך, הנאשם ביצע 4 עסקאות בכרטיסי החיוב, בסכום כולל של 721 ₪.

 

אישום חמישי מתאר כי ביום 8.4.22, בשעות הבוקר, בפתח תקווה, נטל הנאשם כרטיס אשראי השייך למר ירון יצחק וכן את קוד החיוב. בהמשך היום, הנאשם ביצע עסקה בסך של 1,000 ₪ באמצעות יישומון "ביט" של בנק פועלים.

לאחר מכן, הנאשם נכנס לאתר האינטרנט של חברת ויזה, הזדהה בתור המתלונן באמצעות כרטיס החיוב והקוד, והנפיק 2 כרטיסי אשראי.

בהמשך, הנאשם ביצע 12 עסקאות בכרטיסים שהנפיק, בסך כולל של 18,925 ₪.

 

אישום שישי מתאר שביום 23.4.23, פגש הנאשם במתלוננת, הגברת לאה ספקטור, ילידת 1949, בתחנה המרכזית בירושלים. המתלוננת פנתה לנאשם וביקשה ממנו שיעזור לה בהטענת כרטיס ה"רב קו" שלה. הנאשם נענה לבקשתה, ביקש את כרטיס האשראי שלה, צילם אותו כאשר לא שמה לב והחזיר לה אותו.

בהמשך, הנאשם התקשר למתלוננת, הזדהה בפניה כנציג חברת "אמריקן אקספרס" וביקש ממנה את קוד כרטיס החיוב שנשלח לטלפון הנייד שלה, והמתלוננת מסרה לו את הקוד.

בהמשך, הנאשם ביצע 15 עסקאות בכרטיס החיוב בחנויות שונות, בסך כולל של 10,515 ₪.

 

אישום שביעי מתייחס ליום 8.5.23, אז פגש הנאשם את המתלוננים אירינה ומיכאל מילמן, יליד שנת 1941, במכולת "תמיד זול" בנווה יעקב. המתלוננים פנו לנאשם וביקש ממנו עזרה במציאת חומץ. הנאשם נענה לבקשתם ובהמשך התלווה אליהם לביתם, שם נתנו לו 25 ₪ והוא הלך לרכוש עבורם חומץ.

בהמשך, חזר הנאשם לבית המתלוננים וביקש מהמתלונן קיסם שיניים. כאשר המתלונן חיפש קיסם, נטל הנאשם מהבית כרטיס אשראי וכרטיס סים השייכים למתלוננים.

בהמשך היום, בקניון פסגת זאב בירושלים, משך הנאשם מזומנים באמצעות כרטיס החיוב בסך של 8,510 ₪ וביקש למשוך 4,005 ₪ נוספים, אך בקשתו נדחתה.

 

אישום שמיני מתאר שביום 7.7.23 הגיע הנאשם לביתה של מרילין רוזנטל, ילידת 1937, בנווה יעקב וביקש ממנה להשתמש במחשב בבית. המתלוננת נעתרה לבקשתו והכניסה אותו לביתה. בהמשך, הנאשם נטל מהבית כרטיס אשראי ואת תעודת הזהות של המתלוננת. הנאשם ביצע עסקה בסך של 131.93 ₪ בתחנת הדלק בפסגת זאב.

 

בגין כל האמור כאן, הנאשם הורשע בעבירה של גניבה בידי עובד ממעבידו לפי סעיף 391 לחוק העונשין, 6 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין, 3 עבירות של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, ו- 3 עבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות לפי סעיף 441 לחוק העונשין.

בנוסף, הנאשם הורשע בעבירות רבות של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום בכוונה להונות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 40(ג) לחוק שירותי תשלום, 7 עבירות של נטילת/החזקת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי תשלום, וב-5 עבירות של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום בכוונה להונות לפי סעיף 40(ב)(2) לחוק שירותי תשלום.

כתב האישום בת"פ 17459-03-24 המצורף, מתאר שביום 19.2.23, בשעה 12:30 לערך ברחוב אדמונד פלג בנווה יעקב בירושלים, נכנס הנאשם עם נאשם נוסף, לבניין מגורים במקום.

הנאשמים הבחינו בחבילה שהונחה בפתח ביתה של המתלוננת, גב' אפשטיין, ועליה מדבקה עם פרטי המתלוננת ובה עדשות מגע ותמיסות בשווי של כ-997 ₪.

הנאשם אמר לנאשם האחר לקחת את החבילה, הנאשם האחר נטל את החבילה לידיו, והשניים עזבו את המקום.

הנאשם הורשע בגין כך בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

הסדר הטיעון שבמסגרתו הנאשם הודה והורשע לא כלל הסכמה לעניין העונש, והנאשם נשלח לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר.

 

תסקיר שירות המבחן

שירות המבחן תיאר כי הנאשם בן 22 שנים, בן זקונים במשפחה שבה 5 ילדים. טרם מעצרו, התגורר עם בת זוגו ושני ילדיה בלוד, ועבד בתחום השיפוצים באופן מזדמן.

כאשר היה בן 4 שנים, הוריו התגרשו ולפני כשנתיים, אביו נפטר בעקבות חבלה. לאביו היה עבר פלילי בגינו ריצה מאסרים ממושכים. הוא נהג באלימות בבני המשפחה, ניהל אורח חיים התמכרותי והקשר עמו היה מרוחק. אמו מתמודדת עם מחלה ומתקיימת מקצבת נכות. חלק מאחיו של הנאשם מנהלים אורח חיים התמכרותי ומרצים מאסרים בגין עבירות בתחומים שונים.

הנאשם גדל במשפחה שבה נחשף בגיל צעיר לאלימות ושימוש בחומרים משני תודעה והוריו התקשו בתפקוד בכל מישורי החיים.

הנאשם גדל בחסך חומרי וכילד נהג לגנוב מצרכים בסיסיים שלא סופקו לו. כאשר היה בן 9 שנים, הועבר על ידי רשויות הרווחה לפנימייה פוסט אשפוזית שם שהה עד גיל 13. בהמשך, בשל קשיים שגילה, הוצא מהפנימייה ושב להתגורר בבית אמו, שם שהה ללא מסגרת חינוכית וחבר לחברה ושולית. הוא סיים 6 שנות לימוד.

כאשר היה בגיל 15 שולב בצו בית משפט ובמעורבות שירות המבחן לנוער במעון אבחוני, ממנו ברח מספר פעמים. בהמשך, שולב בטיפול בקהילת "מלכישוע", ממנה נשר לאחר חודש, ובהיותו כבן 16 ביצע שוד ונידון לריצוי עונש מאסר בפועל. ניסיון שיקום נוסף שעבר במסגרת מכינה קדם צבאית, כשל.

הנאשם תיאר כי הוא מצוי בחובות להוצאה לפועל ללא הסדר תשלומים, מתקשה לעבוד באופן רצוף ומסודר ונתמך על ידי בת זוגו, עמה הוא בקשר כ-10 חודשים.

הנאשם החל לצרוך סמים בגיל 13 שנים. ניסיונות גמילה שהשתלב בהם לא צלחו, אך כיום, מזה כחצי שנה, הוא אינו עושה שימוש בסמים. הוא מסר שהשימוש בסמים היווה עבורו מקום מפלט ורוגע מקשיי היום-יום וכך פיתח אורח חיים התמכרותי. הוא הביע נזקקות לטיפול בהיבט זה ונכונות להשתלב במסגרת קהילה סגורה, על אף ניסיונות שהעלו חרס בעבר. הוא חש שמצוי בנקודת מפנה בחייו, לצורך ניהול אורח חיים תקין ומבין כי לשם כך, עליו לחדול משימוש בסמים מסוכנים.

רישומו הפלילי מעלה כי לחובתו 4 הרשעות קודמות בעבירות מתחום האלימות, אלימות זוגית ורכוש, בגינן ריצה עונשי מאסר.

באשר לעבירות דנן, הנאשם נטל אחריות למעשיו ותיאר חרטה על אופן התנהלותו. הוא מסר כי בעת ביצוען היה תחת השפעת סמים וגנב לצורך רכישת סמים ומילוי צרכים בסיסיים שלו, לצד קניית "מותרות" וחש תחושת "אופוריה" מכך שיש בידו אמצעים כלכליים. בעת ביצוע העבירות, התקשה לגלות אמפתיה כלפי הקורבנות, אבל כיום הוא מבטא ומבין באופן ראשוני את הפגיעה שגרם להם. עם זאת, צויין כי ניכר שהוא מתקשה להעמיק רגשית באלמנט ניצול החולשה של חלק מקורבנותיו.

לבסוף, בהתחשב במכלול נתוניו ובצורך בטיפול כוללני גם בתחום הסמים וקבלת כלים להתנהלות תקינה בעתיד, המליץ שירות המבחן על שילוב הנאשם במסגרת טיפולית כוללנית.

לשם כך, תואם ראיון קבלה לקהילה טיפולית "בית אור אביבה" עבורו שירות בתי הסוהר התבקש לערוך לו בדיקות רפואיות ולהעבירן ישירות לקהילה.

 

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה טען שהערך החברתי המוגן בעבירות שהנאשם ביצע הוא מניעת פגיעה ברכוש והגנה על אמצעי התשלום הרווח של תשלום באמצעות כרטיסי אשראי.

הנאשם נהג בתחכום ועורמה כאשר פגע באנשים בעלי מוגבלות, יצר כרטיסי אשראי חדשים לעצמו מבלי שאיש ידע על כך ויש גם קושי בגילוי העבירה.

הנאשם לא בחל באמצעים, הוא גילה יצירתיות ופעל תוך תכנון וביצוע מוקפד והצליח להונות את סביבתו. המעשים החמורים נמשכו במשך 6 חודשים והנאשם ראה בכך משלח יד של ממש.

לעניין מתחם הענישה, טען ב"כ המאשימה, כי המתחם הכולל את מכלול העבירות כאן נע בין 24 ל-48 חודשי מאסר, בהתאם לפסיקה שהציג.

מכיוון שלחובת הנאשם עבר פלילי וישנם מספר נפגעי עבירה, ביקשה המאשימה להשית עליו עונש של 32 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס, פיצוי למתלוננים והתחייבות.

הסנגור טען מנגד, כי אין חולק שמעשיו של הנאשם מכוערים, אך הנאשם מבין זאת היום, מכה על חטא ונושא באחריות מלאה.

לשיטתו, המתחם והפסיקה שהמאשימה הציגה ישנים ולא רלוונטיים.

הנאשם עצור מזה 16 חודשים, על כל המשתמע מכך, ומצב המלחמה השורר השפיע על יכולתו לסיים את התיקים.

הסנגור ציין כי שירות המבחן הפנה את הנאשם להליך טיפולי, אך בסופו של דבר, הנאשם לא יצא לבדיקה רפואית מהמעצר, וזה מה שעמד בינו להליך הטיפול. אותה בדיקה הכשילה את היכולת להעביר אותו, ואין לתת לדבר לעמוד לחובתו.

הסנגור הסביר שלא בכדי הנאשם ביצע את העבירות, שכן הוא צבר חובות לשוק האפור. בשל אותם חובות, נוצרו סכסוכים בבתי המעצר השונים, שירות בתי הסוהר הוציא את הנאשם לבדיקות רפואיות באופן שלא היה נדרש, וכך הנאשם נאלץ להיות בחיכוך עם אנשים שרוצים לפגוע בו והיה נתון בסכנה.

הנאשם עבר תהליך בבית המעצר, הוא מסר בדיקות נקיות משרידי סם למנהל האגף, ולמעשה הוא נקי מסמים כיום.

לשיטת הסנגור, בהתאם לפסיקה שאליה התייחס, מתחם הענישה ההולם, נע בין 9 ל-24 חודשי מאסר ומיקומו של הנאשם צריך להיגזר בתחתיתו, בהתחשב בכך שעברו הפלילי של הנאשם הוא מתקופת היותו קטין.

בנוסף, גורמי הסיכוי רבים מגורמי הסיכון, ויש להתחשב בכך שהנאשם היה נתון במעצר ארוך בתנאים קשים, ולו היה עובר תהליך שיקום, לא היה שב לכלא.

לפיכך, ביקש הסנגור, להסתפק בימי מעצרו של הנאשם, 16 חודשים, ולאפשר לו להיכנס למעגל העבודה ולפצות את קורבנותיו.

אמו של הנאשם העידה כי הנאשם עבר תהליך קשה בבית הסוהר, הוא לוקח אחריות על מעשיו ועבר תהליך של החלמה, ויש להתחשב בו ולאפשר לו לצאת ממחול השדים שבו הוא נתון. אביו נפטר בהפתעה והוא היה קשור אליו מאוד. עוד אמרה שהיא חולה ונכה וזקוקה לנאשם, צעיר בניה והיחיד שמתגורר בקרבתה ועוזר לה.

הנאשם בדברו האחרון אמר שהוא מצטער מאוד על מעשיו, הוא לוקח אחריות ונמצא כיום במקום אחר. בעת מעצרו, הוא עובד במהלך היום, עובר בדיקות לאיתור סמים אחת לחודש, ולא נוגע בסמים עוד. הוא מבין שמעשיו לא היו צריכים להיעשות, והוא ביצע אותם ממקום קשה, ומאז הוא ניתק קשר עם חברה שולית ונמצא בחברה בריאה.

 

דיון והכרעה

העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

בהתאם לעיקרון זה, בית המשפט קובע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, ולשם כך מתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ראו סעיפים 40 ב ו-40 ג לחוק העונשין).

לאחר מכן, יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בתוך מתחם העונש ההולם ובהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאשר הוא רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה לחוק העונשין.

עבירות המרמה שבהן הנאשם הורשע נועדו להגן על הערכים החברתיים של הגנה על הציבור מפני פגיעה ברכוש, בקניין ובאפשרות לקיים חיי מסחר הוגנים ובטוחים.

כאשר עבירות אלה מבוצעות תוך שימוש בכרטיסי חיוב, הרי שמעבר לפגיעה הישירה בבעלי הכרטיסים, נפגע גם אמצעי התשלום המרכזי בכלכלה המודרנית. הדבר גורם לכך שנדרשת בדיקת מדוקדקת יותר של הכרטיסים וזהות המשתמשים בהם ומייקר את עלויות השימוש בו לצרכנים ולחברות האשראי.

בטיעוניה לעונש, טענה המאשימה למתחם עונשי אחד ומכאן שהצדדים תמימי דעים שמדובר באירוע עברייני אחד.

מדובר במסכת מקרים הנפרסת על פני 8 אישומים, אשר בכל אחד מהם נפל אדם אחר כקרבן למעשיו של הנאשם.

המקרה הראשון מתאר כיצד הנאשם גנב ממעסיקו סכום של 2,680 ₪. בכך, הנאשם פגע באמון שנתן בו מעסיקו, ניצל את הגישה שהייתה לו לכסף, וכאשר התאפשר לו הדבר, שלח ידו בכספי מעסיקו. ניצול הקירבה, הנגישות והאמון שניתן, הן הסיבה לכך שלצידה של עבירה זו קבע המחוקק עונש מירבי בן 7 שנות מאסר, בשונה מהעונש הקבוע לצד עבירת גניבה שלא בנסיבות אלה.

מקרה זה מוכיח, כי הנאשם לא היסס לגזול את כספו של אדם שהאמין ובטח בו, העסיק אותו והעניק לו אפשרות להתפרנס בכבוד, במטרה להשיג כסף.

שאר המקרים מתארים כיצד הנאשם ניצל אנשים תמימים, לעתים קשישים, בעלי מוגבלות פיזית, ובאמתלה של סיוע להם, ניצל את השיחה והקשר עימם על מנת לגנוב את כרטיסי האשראי שלהם ולהשיג את פרטי חשבון הבנק. כך, ביצע רכישות כספיות משמעותיות בחנויות ובבתי עסק שונים. באחד המקרים, הנאשם אף הנפיק לעצמו כרטיסי אשראי חדשים בהתבסס על הפרטים האישיים שניתנו לו ובהמשך השתמש בכרטיסים.

במספר מקרים הואשם הנאשם גם בעבירות של התחזות. במקרה אחד התקשר למתלוננת והציג לה מצג שווא לפיו מדובר בשיחה מהבנק, תוך שהוא מצרף לשיחה אדם אחר המתחזה כפקיד בנק, על מנת שתמסור לו את קוד החיוב. במקרים אחרים, נכנס לאתר חברת האשראי והתחזה בתור המתלונן בעל כרטיס האשראי, או הזדהה כבעל הכרטיסים וכך ביצע את הרכישות השונות.

הנאשם השתמש בכרטיסי האשראי בחנויות ובבתי עסק שונים, אשר נפגעו גם הם מהשימוש הבלתי הוגן.

הנאשם פגע בממונם של אלה שנתנו בו אמון וראו בו אדם שיכול לסייע להם. הוא ניצל את קירבתו אליהם, ובעורמה שלח ידו בכספם, פעם אחר פעם וכך גם סיכל את שליטתם בניהול כספם והוצאותיהם.

מעשיו של הנאשם מאופיינים בתחכום, בעורמה, בתכנון מראש ובמעשים רב שלביים, כך שלא מדובר במעידה וחולשה רגעית, אלא באופן פעולה סדור ושיטתי שבו הנאשם פעל במשך תקופה של כ- 6 חודשים.

סכומי הכספים שהנאשם גנב משמעותיים ומגיעים לכדי עשרות אלפי שקלים, כך שהפגיעה בקורבנות היא משמעותית וכואבת.

בנוסף, מעבר לפגיעה הכלכלית, הנאשם פגע בתחושת הביטחון והאמון של המתלוננים, אשר נפלו קרבן למעשי הונאה מכוערים ומצאו עצמם מרומים וחווים תחושות קשות של ניצול והשפלה לאחר שנודע להם שמי שהציג את עצמו כאדם שיכול לסייע להם, פגע בהם.

כתב האישום הנוסף שצורף, מתאר גניבה פיזית של חבילה בעלת ערך, ומלמד שוב שהנאשם לא בחל באמצעים כדי להשיג כסף, במרמה וגזל.

החזרתיות, השיטתיות, התחכום, סכומי הכסף המשמעותיים והפגיעה במתלוננים רבים מלמדים שהפגיעה בערך המוגן היא משמעותית, ובהתחשב בענישה הנוהגת בפסיקה, הרי שמתחם העונש ההולם נע במקרה זה בין 14 ל-36 חודשי מאסר, וזאת נוסף לענישה נלווית.

 

העונש המתאים

הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו ובכך לקח אחריות על ביצוען, שיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק וחסך את הצורך בניהול הליך הוכחות, על כל המשתמע מכך.

הנאשם אדם צעיר, בן 23 שנים בלבד, בראשית דרכו בחיים, ואין ספק שעונש מאסר יעכב אותו מלהשתלב בחיי עבודה ופרנסה תקינים.

נסיבות חייו של הנאשם מורכבות. הוא גדל בעזובה רגשית וכלכלית, בלא שניתן מענה לצרכיו הבסיסיים ובצל חסכים ניכרים אשר לא אפשרו התפתחות רגשית בריאה. עד היום הוא מתמודד עם חסכים רגשיים שלהם השלכות על התנהלותו ועל ביצוע העבירות.

הנאשם נחשף בגיל צעיר נחשף לשימוש בסמים, לאלימות ולהתנהגות עבריינית והפנים את הדפוסים השליליים, ומחזיק בעמדות המאפשרות התנהלות עובר חוק לצורך סיפוק צרכיו.

שירות המבחן אשר בחן את מכלול נסיבותיו של הנאשם מצא גם גורמי סיכוי לנאשם, בהם גילו הצעיר, הבעת רצון מילולי לשיקום חייו, וביטוי שאיפות נורמטיביות לעתיד וכן את רצונו להתגייס לטיפול אינטנסיבי במסגרת קהילה טיפולית סגורה בתחום הסמים. לכן, שירות המבחן המליץ על הליך טיפולי, אולם הדבר לא הסתייע, ועל אף שהנאשם מתאר כי הוא אינו עושה עוד שימוש בסמים, אין לפני בית המשפט אינדיקציה כזו מטעם גורמי הטיפול בשירות המבחן או בשירות בתי הסוהר.

הנאשם עצור בגין העבירות כאן במשך כ-16 חודשים, שבהם התמודד עם קשיי המעצר המובנים, וגם בכך התחשבתי.

לחובת הנאשם עבר פלילי הכולל הרשעות קודמות בעבירות איומים, מספר עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, שוד מזוין ועוד. כלומר, לא מדובר בהסתבכות יחידה לנאשם, ולפניי אדם שפעם אחר פעם, שב ופוגע בציבור, באמצעות עבירות שהוא מבצע- בעבר בתחום האלימות, כיום בתחום המרמה הכלכלית. חלק מהרשעות ניתנו בבית המשפט לנוער, כאשר הנאשם היה עדיין קטין.

בהתחשב במכלול נסיבות אלה, העונש המתאים לנאשם מצוי בגדריו של מתחם העונש ההולם, כשמיקומו המדויק של הנאשם נקבע בהתחשב מכלול נסיבותיו של הנאשם.

טרם סיום, אציין שעונשי המאסר לא הביאו את הנאשם לתובנה הברורה הנדרשת, בדבר השלכות העבריינות, אך מאז הרשעתו האחרונה ועד שביצע את העבירות כאן חלפה תקופה של כשנתיים, שבמהלכה לא ביצע עבירות. מקומו של הנאשם, אם כן, בחלקו המרכזי של מתחם הענישה אשר צוין לעיל.

מכאן, שהנאשם מסוגל לשמור על עצמו מחוץ למעגל זה, וכך יש לקוות שיעשה, עם שחרורו מהמאסר נשוא הליך זה. גילו צעיר וחיים שלמים לפניו, והבחירה במסלול הנכון - בידיו.

 

סוף דבר

נוכח כל האמור כאן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.  22 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וזאת בניכוי ימי מעצרו.

2.  5 חודשי מאסר אשר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו על אחת מהעבירות בהן הורשע בהליך זה.

3.  קנס בסך 4,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 1.1.27.

4.  פיצוי לכל אחד מהמתלוננים בתיק דנן בסך של 700 ₪, אשר ישולם עד יום 1.1.27 לקופת בית המשפט.

5.  הנאשם מתחייב בסך 8,000 ₪ שלא לעבור על אחת מן העבירות בהן הורשע, וזאת תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו- הנאשם הבין והתחייב.

6.  מוצגים, ככל שהם קיימים- יחולטו, יושמדו או יוחזרו לבעליהם.

5

שירות בתי הסוהר יבחן את האפשרות לשלב הנאשם בהליך טיפולי, ככל שהדבר יתאים לנתוניו האישיים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, כ"ו חשוון תשפ"ה, 27 נובמבר 2024, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.