ת”פ (ירושלים) 49832-11-22 – מדינת ישראל נ’ מוריה שימול
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 49832-11-22 מדינת ישראל נ' שימול
|
|
לפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ רפ"ק פיני ספיר, מתמחה תביעות ירושלים |
|
נגד
|
|
|
הנאשמת |
מוריה שימול ע"י ב"כ עוה"ד ליאורה ברקו |
|
|
|
גזר דין - ללא הרשעה |
כתב האישום
1. הנאשמת הודאתה בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים, וכן בנהיגה תחת השפעת סמים, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 27.5.2021 בשעת לילה נהג הנאשמת ברכב בירושלים. באותן נסיבות הנאשמת החזיקה בתיקם 143.38 גרם קנביס מחולק ל-21 אריזות מוכנות לחלוקה. בתיקה האישי החזיקה הנאשמת 9 "מכססות", 9 מציתים, 14 חפיסות של נייר גלגול וכרטיסי ביקור תחת השם "הפרח מאמסטרדם". בעת שבוצעה לה בדיקה לגילוי סמים, נמצא בדגימת השתן שלה תוצר חילוף חומרים של קנביס.
מהלך הדיון
2. הנאשמת הודתה בכתב אישום מתוקן ללא הסדר טיעון, ובמועד זה קבעתי את אשמה מבלי להרשיעה נוכח בקשת הסניגורית לבחון שאלה זו במסגרת שליחת הנאשמת לשירות המבחן.
תסקיר שירות המבחן
3. מהתסקיר שהוגש בעניינה של הנאשמת עולה כי היא בסוף שנות השלושים לחייה, סיימה לימודי משפטים ועתידה להתמחות במשפטים. היא מגיעה מרקע נורמטיבי, סיימה 12 שנות לימוד עם בגרות מלאה, שירתה שירות צבאי מלא בתחום פיקודי ולאחר מכן המשיכה לשרת במילואים. כיום היא עובדת כשכירה. שירות המבחן עמד על קורותיה של הנאשמת, ציין משברים משמעותיים שחוותה בחייה, שעל רקע חלק מהם החלה להשתמש בסמים בתקופה הרלבנטית לביצוע העבירה. לאחר האירוע שתואר בכתב האישום, השתלבה הנאשמת ביוזמתה בטיפול וחדלה להשתמש בסמים. השירות ציין כי מסרה בדיקת שתן נקיה מסמים וכן ציין כי לא איתר אצל הנאשמת נזקקות טיפולית. השירות עמד על יכולותיה התפקודיות הגבוהות של הנאשמת, והתרשם כי האירוע חריג לאורחותיה. נוכח מכלול הנסיבות המליץ שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשמת, וכן המליץ על הטלת של"ץ בהיקף 300 שעות במסגרת "איחוד הצלה" בני ברק.
ראיות וטיעונים לעונש
4. הסניגורית הגישה מכתבי המלצה, אישור על שירות בצבא ואישור על סיום לימודי הנאשמת בתחום המשפטים. הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית. מחד גיסא, ב"כ המאשימה סבר כי מתחם העונש הראוי צריך לעמוד על 4 ועד-12 חודשי מאסר, וביקש למקם את הנאשמת בתחתית המתחם, ובהתאם להטיל עליה 4 חודשי עבודות שירות, פסילה בפועל ועל-תנאי, קנס והתחייבות. הוא עמד על הסיכון הנשקף הן מעבירת הסמים הן מעבירת הנהיגה תחת השפעתם. מאידך גיסא, ב"כ הנאשמת טענה כי יש להותיר את אי ההרשעה על כנה, ולאמץ את המלצות שירות המבחן נוכח נסיבותיה של הנאשמת ונוכח פסיקה אליה הפנתה.
קביעת מתחם הענישה
5. מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה.
6. אשר לערכים המוגנים, במעשיה פגעה הנאשמת בבריאות הציבור ובביטחונו בדרכים, במידה נמוכה עד בינונית.
7. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מדובר בעבירה מתוכננת של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. לחומרה כמות הסמים והיותם מחולקים ומוכנים לחלוקה, וזאת כנראה בשל מניע כלכלי. לקולה, אין מדובר ב"סמים קשים" ובפועל לא הופצו. עם זאת מידת פוטנציאל הנזק לבריאות הציבור עלול להיות קשה שכן, כפי שעמד על כך בית המשפט העליון לא אחת, עדיין מדובר בסמים מסוכנים הכלולים בפקודה ואין להקל בהם ראש. ראו בהקשר זה: רע"פ 8695/19 פסו נ' מ"י (מיום 5.1.2020). מעבר לכך, נהיגה תחת השפעת סמים מסכנת את הנאשמת ואת בטיחות המשתמשים בדרך וגם כאן פוטנציאל הפגיעה משמעותי. בפועל לא נגרם נזק. הנאשמת אחראית למעשיה.
8. אשר למדיניות הענישה הנוהגת, סקירת הפסיקה בנסיבות דומות היא מתונה.
א. רע"פ 1267/23 בלקר נ' מ"י (מיום 6.3.2023) - הנאשם החזיק בביתו 600 גרם קנביס. אושר מתחם שבין מאסר מותנה לשנת מאסר ועונש של חודשיים עבודות שירות.
ב. רע"פ 8388/22 אביבי נ' מ"י (מיום 8.12.2022) - הנאשם הורשע במגוון עבירות סמים ונדון ל-16 חודשי מאסר. יחד עם זאת, ביחס לתיק בו הורשע בהחזקת 150 גרם קנביס ברכב, אושר מתחם שבין מאסר מותנה ו/או של"ץ ועד ל-6 חודשי מאסר.
ג. רע"פ 4212/22 יצחק נ' מ"י (מיום 7.7.2022) אושר מתחם שבין מאסר מתנה ל-10 חודשים ועונש של 180 שעות של"ץ מאסר מותנה, פסילה מותנית ותנאי, בשל החזקת 150 גרם קנביס מוכן לחלוקה.
9. מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר מותנה ושל"ץ ועד ל-6 חודשי מאסר.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם
10. ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשמת ללא רישום פלילי אשר מסכת חייה לא הייתה קלה. עם זאת הגיעה להישגים בחייה בתחום ההשכלה והעבודה, וכן תרמה וממשיכה לתרום למדינה בשירות צבאי בסדיר ובמילואים. שירות המבחן סבר, וכך גם אני, שמדובר בצעירה נורמטיבית שהאירוע אינו מאפיין אותה. יתרה מכך, היא נרתמה לתהליך טיפולי פרטי ומאז האירוע חדלה להשתמש בסמים. מצבה יציב ומבחינה זו, המלצת שירות המבחן על היעדר נזקקות טיפולית פועלת לזכותה. לכן יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולמקם את הנאשמת בתחתית המתחם.
אי הרשעה
11. בידוע, שעה שנמצא כי נאשם ביצע את העבירות
המיוחסות לו, יש להרשיעו. זהו הכלל. אי-הרשעה הוא היוצא מן הכלל. בע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י (מיום 21.8.1997) קבע בית המשפט העליון כי
אי-הרשעה תיתכן בהינתן שני תנאים מצטברים: הראשון, כאשר טיב העבירה מאפשר אי-הרשעה
מבחינת שיקולי הענישה ליחיד ולרבים; השני, כאשר הנזק העלול להיגרם לנאשם מעצם
הרשעתו הוא קונקרטי ובלתי מידתי בנסיבות העניין. ראו בהקשר זה גם את ע"פ 5985/13 אבן נ' מ"י (מיום 2.4.2014) בפסקאות 6 ו-7. אשר לתנאי הראשון,
העבירה בנסיבותיה מאפשרת ויתור על הרשעה מבלי לפגוע בעקרונות עונשיים, שכן ישנם
מקרים חמורים יותר שהסתיימו באי-הרשעה. לדוגמה: ע"פ (ירושלים)
11045-09-18 פלוני נ' מ"י (מיום 3.3.2019) שם בוטלה הרשעת אדם שביצע
עסקה אחרת בכמויות גדולות של חשיש. כך גם ע"פ (ירושלים) 33947-10-17 מ"י
נ' קרוקוצקי (מיום 20.3.2018) שם דובר בביטול הרשעה
בנסיבות של 6 עבירות סחר והחזקה שלא לצריכה עצמית. אשר לתנאי השני, הנאשמת עומדת
ברף זה - מדובר בסטודנטית למשפטים שסיימה חובותיה הלימודיים ומבקשת להתמחות.
בידוע, כי סעיפים 26 ו-44 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 קובעים כללי
כשירות להתמחות ולרישום בפנקס עורכי הדין. סעיף 4 (א)(1) קובע כי הרשעת מועמד
בעבירה פלילית עלולה לשמש הצדק לאי קבלתו ללשכה (ומקל וחומר להתמחות בה) בנסיבות
המתאימות. משכך הדבר, קיים יותר מסיכוי סביר שהרשעה תפגע באופן קונקרטי בעתידה
המקצועי של הנאשמת, ולכן אין מקום להרשיעה בנסיבות העניין.
גזירת הדין
12. לפיכך, אני מחליט לגזור עליה את העונשים הבאים:
א. 300 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו החל מיום 1.5.2025 ב"איחוד הצלה" בני ברק על-פי התוכנית שהכין שירות המבחן ובפיקוחו. מובהר כי במסגרת צו השל"ץ שירות המבחן יהא רשאי ליטול בדיקות שתן מהנאשמת לגילוי סמים;
ב. פיצוי לעמותת "אור ירוק" בסך 2,000 ₪, לתשלום עד ליום 1.6.2025;
ג. התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת סמים מסוג פשע במשך שנה מהיום;
ד. מתוקף סעיפים 39א ו-36(ב) לפקודת התעבורה, קובע כי בנסיבות העניין פסילת החובה של שנתיים מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה תחול כולה על-תנאי שלא תעבור הנאשמת בתוך שנתיים מהיום כל עבירת פשע לפי פקודת הסמים;
ה. מורה על השמדת הסמים וחילוט/השמדת המוצגים שנתפסו לפי שיקול דעת המשטרה.
הנאשמת הוזהרה כי אי ביצוע צו השל"ץ עלול להוביל להפקעתו ולהטלת כל עונש חלופי לרבות מאסר.
קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il
· בטלפון: 35592* או 073-2055000
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד
לא יונפקו שוברי תשלום.
ניתן לקזז מכל הפקדה שבתיק או בתיק קשור על אף הודעת עיקול. ככל שקיימות יתרות זכות ואין עיקולים ניתן להשיב למפקיד. מובהר כי ככל שבוצעו חילוטים, לא יושבו הכספים.
יש לשלוח לשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ט' אדר תשפ"ה, 09 מרץ 2025, במעמד הצדדים.
