לנוכח המפורט לעיל, ביקשה המאשימה לדחות את המשך הדיון, כדי לאפשר לחדש את צווי ההבאה כלפי חלק מהעדים וכן להורות על צווי מעצר כלפי חלק אחר של העדים.

בית המשפט נעתר לבקשת ב"כ הנאשם להגיב בכתב לבקשת הדחייה הנוספת עת התנגדותו אשר הוגשה ביום 29.12.2025 התבססה בין היתר על הימשכות ניהול התיק הפלילי וזאת בהיות הנאשם בתנאי מעצר מאחורי סורג ובריח כ - 16 חודשים, תוך התייחסות לפסיקה אשר צוטטה ע"י המאשימה.

אקדים פסיקה לקביעה ואפנה לנקבע בע"פ 247/87 מדינת ישראל נ' סאלב בן איסמעיל אלנסאסרה,מא‏(‏4‏)‏ 783 ‏(‏1987‏)‏‏ : "... משמוגש הליך פלילי נגד נאשם, אין העניין עוד בין המתלונן לבין הנאשם או בית המשפט. העניין הוא בין המדינה המאשימה לבין הנאשם; כאשר לא התייצב עד, ויהיה זה המתלונן או כל עד אחר, כאשר אין ויתור על אותו עד והוא לא התייצב לאחר שהוזמן כהלכה, או שיש ספק אם הוא הוזמן כדין, והתביעה מבקשת להיזקק לאותו עד, לא נותר לבית המשפט אלא להיעתר לבקשת דחייה ולנקוט צעדים יעילים להבטחת הופעת העד, אלא אם ניתן להביא את העד בו ביום. שום "ניהול משפטים בצורה מעשית ועניינית" אינו יכול להצדיק סירוב לאפשר הבאת עד, שעדותו היא מהותית לאותו הליך..."

זה המקום לציין, כי אומנם בית המשפט נעתר לבקשת המאשימה להוצאת צווי הבאה כלפי העדים אשר לא צייתו להוראת בית המשפט, אך אין בכך כדי לפטור את המאשימה מלוודא, זמן סביר לפני מועד ההוכחות, כי העדים אכן יתייצבו לדיון. ובפרט עת המדובר בעדים אשר נעצרו ומסרו את פרטיהם המלאים בפרוטוקול השחרור ומטבעם של דברים פרטיהם מצויים בידי המאשימה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי המדובר בעדים אשר הוצא כנגדם צווי הבאה אשר כנגד חלקם בוצעו וכנגד חלקם לא, עת זה המקום לשוב ולציין כי משעה שהעדים זומנו כדין ובחרו שלא להתייצב הרי שלא ניתן לקבוע כי בשל מחדלי המאשימה לא התייצבו העדים לדיון. משכך לא מצאתי בעת הזו לדחות את בקשתה הנוספת של המאשימה לקביעת מועד נוסף לסיום שמיעת ראיות המאשימה.

עת אציין, כי אין בכך כדי לאפשר את המשך דחיית ההליכים הפלילים כנגד הנאשם (אשר טרם הוכרע דינו על כל המשתמע מכך) עד אשר "יחליטו" העדים להתייצב בית המשפט כל זאת נוכח הנכתב ע"י כב' השופט חיים כהן [חיים כהן "הרהורי כפירה באמון הציבור" מבחר כתבים - קציר עשור הגבורות 366, 369 (2001)]: "לא רק עיוותי-דין אלא גם - ואולי בעיקר - עינויי-הדין עלולים להביא לידי ייאוש ממערכת המשפט. ואין נפקא מינה לעניין זה אם הסיבות לעיכובים ולסחבות הן אובייקטיביות: אין הציבור יכול לרחוש אמון במערכת המאלצת בעל-דין להמתין שנים ארוכות להכרעת דינו".

ולנקבע בבש"פ 5700/91 אבידן נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(1) 677, 693 (1992): "אמונו של הציבור בהליך הפלילי יגבר ויתחזק, אם משפטו של נאשם יתברר וייפסק ללא עינוי דין כתוצאה מהימשכות הדיון פרק זמן העולה על הרצוי והמותר".

דיון במעמד הצדדים יתקיים בפני ביום 15.01.2026 משעה 09:30 עד השעה 15:00 עת הצדדים יהיו ערוכים לשמיעת סיכומים בע"פ בין העדים יתייצבו למועד הדיון ובין שלא, על כל המשתמע מכך. תשומת לב שב"ס כי על הנאשם להתייצב לדיון באופן פיזי.

לנוכח כל האמור והנקבע לעיל מורה על הוצאת/חידוש צווי הבאה לגבי כלל העדים המופיעים בבקשת המאשימה מיום 02.12.2025(4 עדים) למעט כלפי מר תמיר חמדי (סעיף 2 לבקשה) עת תשומת לב המזכירות כי פרטי העדה הגב' אדר בוטבול(סעיף 5 לבקשה) מפורטים בפרוטוקול הדיון מיום 22.12.2025.

עת העדים ינותבו ע"י המזכירות וישוחררו אך ורק ע"י מותב זה, ולאחר הפקדת סך של 5,000 ₪.

המזכירות תוודא דבר קבלת החלטה בידי הצדדים והנפקת צווי ההבאה עת המאשימה תוודא דבר התייצבות העדים.

ניתנה היום, י"א טבת תשפ"ו, 31 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים נוכח הסכמתם.