ת"פ (ירושלים) 36820-11-23 – מדינת ישראל נ' מגד ליאנו
ת"פ (ירושלים) 36820-11-23 - מדינת ישראל נ' מגד ליאנושלום ירושלים ת"פ (ירושלים) 36820-11-23 מדינת ישראל נ ג ד מגד ליאנו בית משפט השלום בירושלים [13.11.2024] כבוד השופט ארנון איתן גזר דין
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טעון, בכתב אישום מתוקן בעבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.
2. על פי הנטען בחלקו הכללי של כתב האישום, ביום 14.12.1987 נוסד ארגון חמאס וביום 22.6.1989 הוכרז ארגון חמאס כארגון טרור על ידי ממשלת ישראל (להלן: "החמאס"). החל מיום 1.11.2016 מוכרז החמאס כארגון טרור מכוח המאבק בטרור, התשע"ו -2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור").
3. ביום 7.10.2023 החל משעות הבוקר המוקדמות, חדרו פעילי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה יחד עם אחרים (להלן: "פעילי טרור"), תוך שהם פורצים את גדר הגבול, וכאשר חלקם חמושים היטב במגוון אמצעי לחימה לשטח מדינת ישראל. פעילי הטרור ביצעו מעשי טרור קשים, רצחניים ואכזריים, במהלכם בין היתר, רצחו באופן מתוכנן ומכוון בדם קר, גברים, נשים, זקנים ילדים וטף, ישראלים וזרים, חיילים וחיילות ששהו באותה עת במספר רב של ישובים אזרחיים, במסיבת הטבע "נובה" ליד קיבוץ רעים, וכן בבסיסי צה"ל, ופצעו רבים. מעבר לכך, חטפו פעילי טרור לרצועת עזה כ-239 ישראלים וזרים, גברים, נשים, קשישים, ילדים ופעוטות (להלן: "מעשי הזוועה ההמוניים").
4. במקביל, החל משעות הבוקר של יום זה, ובמשך תקופה ממושכת, ירו ארגוני הטרור ירי מאסיבי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה אל עבר רחבי מדינת ישראל שגרמו לפגיעה ולנזק בחייהם של ישראלים, בגופם ורכושם. מעשי הטרור הנפשעים של פעילי הטרור גרמו, לפי הנתונים במועד הגשת כתב האישום, למעל 1400 הרוגים ו-5350 פצועים בדרגות פציעה שונות. במהלך האירועים החלו להתפרסם ברשתות סרטונים המתעדים את מעשי הזוועה ההמוניים.
5. ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות מכוח הסמכות שניתנה לה בסעיפים 40(א) ו-40(א1) לחוק יסוד: הממשלה, החל מיום 7.10.2023 בשעה 06:00, בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל באמצעות מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה, במהלכה פועלים גורמי הביטחון נגד יעדי טרור. |
|
6. נטען, כי עקב האמור לעיל, קיים היה חשש להסלמה בגזרות אחרות בקרב פעילי ותומכי טרור באשר הם. בעת הגשת כתב האישום, מצויה מדינת ישראל בלחימה.
7. Tik tok"" היא רשת חברתית המאפשרת למשתמשים ליצור ולשתף קטעי וידאו קצרים עם משתמשים אחרים. משתמשים יכולים לסמן סימן חיבוב לסרטון שפורסם, לכתוב תגובות לסרטון, וככל שהמפרסם מאפשר זאת ניתן להשתמש בסרטון ולייצר על בסיסו סרטונים חדשים.
8. בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, הנאשם בחשבון ציבורי בטיקטוק בשם "majdyano". לחשבון הטיקטוק של הנאשם 1500 סימני חיבוב ו-154 עוקבים. כמחזיק ומנהל חשבון הטיקטוק שלו, שלט הנאשם באופן בלעדי בכלל תכניו.
9. ביום 13.10.2023 הזדהה הנאשם עם ארגון הטרור בכך שפרסם בחשבון הטיקטוק שלו סרטון אליו היו חשופים עוקביו וכן משתמשים נוספים כדלקמן: סרטון בו הוצגו תמונות של הנאשם כשברקע התנגן השיר הבא: "כאשר שלטנו בספר אלסונה של הנביא, הם סיווגו אותנו כטרוריסטים וקראו לו טרוריסטים. חמאס גאווה שאינו חושש מכל העולם והאנושות". סרטון זה זכה ל-20 סימני חיוב ושיתוף אחד.
10. המאשימה הפנתה בטיעוניה לעונש למתקפת הטרור אשר התרחשה ביום 7.10.2023 וסמיכות הפרסום שנעשה על ידי הנאשם. צוין, כי מעשיו של הנאשם נעשו כאשר הדרום עודנו בוער, ומחבלי חמאס עדיין נמצאים בשטח מדינת ישראל. במועד זה, כך צוין, היה הנאשם גאה על ביצוע אותם מעשים. בנסיבות אלו עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר אשר ירוצו מאחורי סורג ובריח, לצד ענישה נלווית.
11. הסנגור ציין בתחילה, כי הנאשם מביע חרטה כנה על המעשה. עוד צוין, כי לנאשם מיוחסת עבירה בודדת של הזדהות עם ארגון טרור, ברף נמוך של מעשה, כאשר המדובר בתמונות אישיות של הנאשם אשר מתלווה להם שיר. על פיו, השיר אינו מתייחס למאורעות הקשים ביום 7.10.2023 אלא לבחירות שנערכו בשנת 2006, ואף מילות השיר אינן מפנות לאירועי לחימה, אלא לגאווה. ב"כ הנאשם הוסיף, כי גם התגובות לפרסום היו מעטות. בהתייחס לתסקיר ביקש הסנגור לאמץ את המלצותיו, ולהימנע מהטלת עונש מאסר בפועל, ואף התקבלה חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות על פיה הנאשם כשיר לבצע את העונש במסגרת זו.
12. הסנגור אבחן תיק זה מתיק דומה אחר, בו הטלתי עונש מאסר על נאשם לריצוי מאחורי סורג ובריח תוך שציינתי כי לא ניתן לבצע את העונש במסגרת עבודות שירות. על פיו, מכלול נתוניו של הנאשם לרבות אופי הפרסום מאפשרים הטלת עונש מאסר בדרך זו.
13. הנאשם בסיום הביע צער וחרטה על המעשה, והוסיף כי לא היה מפרסם את הדברים אילו ידע כי הדבר אסור.
|
|
דיון: 14. הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהמעשה הינם שלום הציבור וביטחונו. הנאשם כאמור החזיק בחשבון ""tik tokכאשר היו לו מספר רב של עוקבים. הסרטון אותו פרסם ביום 13.10.2024 זכה ל-20 סימני חיבוב ושיתוף אחד. בהקשר זה, וביחס לטיעוני ההגנה ראיתי להעיר את הדברים הבאים: הודאת הנאשם בכתב האישום כוללת הן את החלק העובדתי והן החלק הכללי, אשר לו קשר ישיר לפרסום אשר נעשה על רקע האירועים הקשים שהתרחשו ביום 7.10.2023 ולא משום סיבה אחרת. תוכנו של הביטוי כולל ביטויי שמחה וגאווה ביחס לאותם מעשים קשים, והם נעשו כאשר תמונותיו של הנאשם מתנוססות על גבי אותו פרסום. משמע, הנאשם פעל בשיקול דעת ומחשבה, והפרסום נועד לא רק כדי לבטא את עמדתו, אלא מתוך מטרה ברורה להפיצו בקרב אחרים. 15. במסגרת ת"פ 46001-11-23 מדינת ישראל נגד בלאל בורקאן (16.7.2024), התייחסתי לערכים שנפגעו כתוצאה מביצוע עבירות מסוג זה, מתחמי הענישה שנקבעו מאז פרוץ המלחמה, והנחיות בית המשפט העליון באשר לאופן שינוי מדיניות ענישה. על רקע מכלול שיקולים אלו שפורטו במסגרת אותה החלטה, החלטתי לקבוע במקרה זה את מתחם העונש ההולם החל ממאסר למשך 6 חודשים ועד 12 חודשים, לצד ענישה נלווית.
16. בבחינת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, יש להביא במסגרת שיקולי הענישה את הודאתו והחיסכון בזמן שיפוטי. בנוסף, הנאשם שהה במעצר משך 15 ימים, ומאז שחרורו נתון בתנאים של מעצר בית מלא.
17. שני הצדדים הפנו בטיעוניהם לתיק מספר: 21110-11-23 מדינת ישראל נגד אלג'עאפרה (24.9.2024), במסגרתו הטלתי על נאשם בנסיבות דומות מאסר למשך 5 חודשים בין כותלי הכלא. באותו עניין ציינתי, כי לא ניתן לשקול את ביצוע העונש בעבודות שירות, אף שמשך תקופת המאסר מאפשרת זאת, זאת משום מועד הפרסום בו כבר היה ידוע היקף מעשי הזוועה ההמוניים אשר ביצע ארגון הטרור חמאס בתושבי ישראל, אופי הפרסום, תוכנו של תסקיר המבחן ורמת הסיכון שנקבעה בו, לרבות שיקולים הנוגעים בהרתעת הרבים. שונים הם פני הדברים במקרה זה ממספר היבטים: ראשית, בהתאם לפסיקה המנחה יש להתחשב במסגרת שיקולי הענישה בהיות הנאשם "בגיר צעיר" בעת ביצועה של העבירה. במקרה דנן, ביצע הנאשם את העבירה בגיל 18 ו-3 חודשים, ולכך השלכה ביחס להתרשמות שרות המבחן. לדעתם, לצד התייחסות מצמצמת, הנאשם הודה והכיר בפרטי העבירה ומסר, כי באותה עת לא הבין לעומק את חומרת המעשה והמשמעות הפוגענית שלו, והוא פעל מתוך שעמום וקלות דעת. להתרשמותם, ההליך המשפטי חידד לנאשם את חומרת המעשה, וכיום הוא מגלה הבנה רבה יותר לנזק והסכנה הטמונים במעשה מסוג זה, ואף משפחתו מגלה יחס מגנה כלפי פעולות אלו והשלכותיהם. שרות המבחן הוסיף, כי נוכח גילו הצעיר של הנאשם, הוא טרם השלים את תהליך גיבוש זהותו האישית והחברתית. הנאשם מגלה תלות בבני משפחתו וקושי בגילוי עצמאות ומימוש שאיפות עצמאיות. עוד צוין, כי הנאשם נעדר כל מעורבות פלילית קודמת, מתנהל באופן נורמטיבי, זוכה לתמיכה רבה ממשפחתו, ומבטא שאיפה לניהול אורח חיים שומר חוק בעתיד. 18. בנסיבות אלו המליץ שרות המבחן לבדוק את התאמתו של הנאשם לריצוי העונש במסגרת עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי כעונש מרתיע לעתיד. שנית, מבלי להקל ראש בתוכנו של הפרסום, מבין כלל התיקים שהובאו בפניי בעבירות אלו, מצוי תיק זה בין התיקים שרף חומרתם נמוך יותר, ועל כן מאפשר לטעמי לשקול את המלצת שרות המבחן בחיוב.
|
|
19. ביום 7.5.2024 הוריתי לממונה על עבודות השירות להגיש חוות דעת בעניינו של הנאשם, ובהתאם לחוות הדעת הנאשם כשיר לבצע עונש זה במסגרתם, ולא קיימת מניעה מצד גורמי הביטחון לביצוע העונש בדרך זו.
20. בנסיבות אלו ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של המתחם, ולהטיל עליו את העונשים הבאים: א. תשלום קנס בסך 4000 ₪, אשר ישולם עד ליום 1.1.2025. החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט. ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: · בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il · מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-******* · במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
ב. אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 9 חודשים. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות. הממונה יעדכן במועד חדש לתחילת עבודות בתוך 60 יום. תשומת לב הנאשם שעליו לבצע כל העבודות המוטלות עליו במסגרת עבודות השירות עפ"י הנחיות שתינתנה לו מעת לעת ע"י הממונה במקום. כל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מידית של עבודות השירות ולריצוי עונש מאסר בפועל. ג. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 5 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירה מחוק המאבק בטרור. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י"ב חשוון תשפ"ה, 13 נובמבר 2024, במעמד הנוכחים.
|
