1.  לפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור בהם נתון הנאשם (מעצר בית לילי). יצוין, כי הצדדים הסכימו להכרעה על-סמך הכתובים. עוד יצוין, כי החלטתי מיום 6.4.2025 מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטה זו ולא אחזור על האמור בה).

רקע

2.  הנאשם בשנות הארבעים לחייו ללא רישום פלילי, הודה בהתפרצות למקום מגורים וגניבה, עבירה מיום 12.11.2024. הוא ממתין לתסקיר שאמור להיות מוגש לקראת טיעונים לעונש הצפויים ביום 22.2.2026.

3.  ביום הכרעת הדין 6.4.2025 הוריתי על צמצום התנאים למעצר בית לילי מהטעמים שצוינו בהחלטתי.

4.  בבקשה הנוכחית עותר הסניגור לביטול מעצר הבית הלילי, וטוען כי הנאשם מבקש לעבור להתגורר לבד, שלא בבית הוריו. נטען כי קיים רכיב של חלוף זמן והיעדר הפרות. בקשה חלופית היא הסרת הפיקוח האנושי בעת מעצר הבית הלילי.

5.  המאשימה מתנגדת למבוקש וטוענת כי הנאשם מצוי בתנאים מינימליים ובהתחשב בחומרת העבירות שביצע הנאשם, ביטול התנאים אינו הולם את הנסיבות. עוד נטען כי לא התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם שיבהיר את תמונת המצב.

דיון והכרעה

6.  בידוע, מעצר או תנאי שחרור אינם בגדר "מקדמה על חשבון העונש" [ראו: בש"פ 3803/23 קובי נ' מ"י (מיום 26.6.2023) בפסקה 15]. בנוסף, חובתו של בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו ובנסיבותיו.

7.  בהחלטתי מאפריל עמדתי על התרשמות שירות המבחן מן הנאשם בשלב המעצר, על היעדר עברו הפלילי, ועל היות האירוע אירוע חריג לאורחותיו.

8.  הנאשם עומד במדדים הנדרשים לבחינת בקשה לעיון חוזר, ובהם: חלוף הזמן, אי פתיחת תיקים חדשים והיעדר הפרות של התנאים הקיימים (לא נטען אחרת ע"י המאשימה).

9.  לפיכך, אני נעתר לבקשה וקובע כי החל מיום 19.1.2026 בשעה 12:00 יבוטל מעצר הבית הלילי, אך ייוותרו על כנן ההפקדות והערבויות להבטחת התייצבות עד לתום ההליכים. החלטתי זו מושהית כפי שצוין לעיל. ככל שהמאשימה מבקשת להגיש ערר עליה לעשות זאת לא יאוחר מיום 19.1.2026 בשעה 10:00. ככל שיוגש ערר יעוכב ביצוע ההחלטה עד לדיון בערר.

10.  נא לשלוח לצדדים וכן לידיעת שירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"ו, 15 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.