כללי

1.  הנאשמים הורשעו, על פי הודאתו של נאשם 1 בעובדות כתב אישום מתוקן, בשבע עבירות מסירת דו"ח כוזב לפי סעיף 117 ב(1) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן חוק מע"מ), בעבירת ניכוי מס תשומות שלא כדין בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117 ב(5) לחוק מע"מ בנסיבות סעיף 117 ב(ב2)(3) ובעבירת מרמה ערמה ותחבולה לפי סעיף 117ב(8) לחוק מע"מ.

הנאשם 1 (להלן גם: "הנאשם") היה בשנים 2019-2020 בעליה היחיד ומנהלה של הנאשמת 2 (להלן גם: "הנאשמת" או "החברה").

אמיר האפרתי הפעיל רשת עבריינית שמטרתה להפיק רווח כספי באמצעות הפצה של חשבוניות כוזבות.

הנאשמת 2 רכשה סולר מספקים לא ידועים, שלא ניפקו לה חשבוניות כדין. בשל כך ועל מנת להפחית את חבותה במס, השתמשה הנאשמת 2, באמצעות נאשם 1, בשירותיו של האפרתי, או אחר מטעמו, ורכשה חשבוניות כוזבות של חברת "אלול א.נ.י", שאותן הטמיע הנאשם 1 בספרי הנאשמת 2, במטרה להונות את רשויות המס. הנאשם 1 מסר את החשבוניות הכוזבות לרואה חשבון מטעמו בידיעה שהן כוזבות ואינן משקפות עסקה אמיתית, ודרש לנכות בגינן מס תשומות שלא כדין.

בסך הכל הגיש הנאשם בשם הנאשמת, בחודשים פברואר עד אוגוסט 2020, חשבוניות כוזבות בהיקף של 27,541,854 ₪ כולל מע"מ, וסכום המע"מ הכולל שנדרש בגינן הוא 4,146,671 ₪.

עם מעצרו של האפרתי ביום 7.9.20נפגעה יכולתם של הנאשמים להשיג חשבוניות כוזבות, וחוסר האפשרות לנכות מס תשומות יצר חיוב מע"מ גבוה.

הנאשמת, באמצעות הנאשם ובמטרה להתחמק מתשלום מע"מ, לא הגישה דו"ח למע"מ לחודש אוגוסט 2020 והגישה דו"ח לחודש ספטמבר 2020, שבו צוין בכזב כי הנאשמת 2 חדלה מפעילות ואין לה הכנסה, זאת למרות העובדה שבתקופה זו היו לה הכנסות בהיקף של 12,398,798 ₪ מהן נגזר מע"מ בהיקף של 1,806,870 ₪. לאור חוסר אפשרותו של הנאשם להשיג חשבוניות כוזבות, לא היה בידי הנאשמת להציג הוצאות המוכרות לצרכי מס, ומשכך, הכנסתה החייבת במס של הנאשמת, כמו גם שומת מס ההכנסה הנגזרת ממנו, היו גבוהות.

 

2.  הצדדים הציגו הסדר טיעון במסגרתו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה במיוחס לו בשמו ובשם הנאשמת, והנאשמים הורשעו. הוסכם כי המאשימה תעתור לעונש של 25 חודשי מאסר בפועל, וכי ככל שלא יוסרו המחדלים, תעתור המאשימה לקנס בגובה עשרה אחוזים מהמחדל. עוד הוסכם כי הנאשמים יהיו חופשיים בטיעוניהם לעונש, וכי הנאשם יהיה רשאי לטעון שקנה סולר ממקורות אחרים, שאינם החברה שהפעיל האפרתי, בכמות שמשתקפת בחשבוניות הכוזבות שהתקבלו ממנו, והמאשימה לא תביא ראיות לסתור טענה זו.

 

3.  תסקיר שירות המבחן מיום 16.6.25 מלמד כי הנאשם 1 כבן 52, נשוי בשנית ואב לשלושה בגירים, גר עם אשתו ומזה כשנה עובד כעצמאי בתחום השיפוצים. לפני כשלוש שנים ניהל הנאשם עסק בתחום האירועים שכשל והוא צבר חובות. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא ומשרת גם במילואים. הוא תיאר כי לאורך השנים עבד בעיקר כעצמאי. אמו נפטרה ולדבריו הוא סועד את אביו הסובל מבעיות בריאותיות, ובתו בת ה- 25 סובלת ממורכבות נפשית.

לנאשם אין הרשעות קודמות ואין לו תיקים פתוחים נוספים.

ביחס לעבירות שעליהן הוא נותן את הדין תיאר הנאשם כי הוא היה בחובות רבים ופעל מתוך מניע כספי. עוד תיאר כי חש תחושת כישלון על רקע הגירושין מאשתו הראשונה וכתוצאה ממצבו הנפשי וניסה להעלות את דימויו העצמי באמצעות הצלחה כספית. הנאשם הוסיף ותיאר כי בני משפחתו מנהלים אורח חיים נורמטיבי, עובדים במשטרה ובשירות בתי הסוהר והוא חש בושה מפניהם.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם לוקח אחריות על ביצוע העבירות ומביע צער, אשמה בושה וחרטה. הוא בוחן באופן ביקורתי את התנהלותו ומכיר בחומרת מעשיו. הוצע לו להשתתף בקבוצה של עברייני מרמה והוא הביע עניין ונכונות לכך.

שירות המבחן המליץ להעדיף בעניינו של הנאשם את הפן השיקומי-טיפולי ולהעמידו בצו מבחן למשך שנה, כדי שישולב בקבוצה טיפולית וכן המליץ לגזור עליו מאסר בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה.

 

4.  ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע בעניינו של הנאשם מתחם עונש הולם שבין שנתיים וארבע שנות מאסר בפועל, וביקשה לגזור על הנאשם 25 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בגובה עשרה אחוז מסכומי העבירות, כ-400,000 ₪. לגבי הנאשמת 2, שאינה פעילה עוד, ביקשה המאשימה לגזור קנס סמלי.

המאשימה הדגישה בטיעוניה את הערכים המוגנים באמצעות העבירות, את משך התקופה שלאורכה בוצעו העבירות באופן שיטתי, את כמות החשבוניות שהוטמעו בספרים, את היקף ההכנסות והמס שהועלם ואת העובדה כי הנאשם המשיך בפעילות העבריינית גם לאחר מעצרו של הנאשם המרכזי בפרשייה, האפרתי.

המאשימה טענה כי לא הוסרו המחדלים ולא שולם ולו שקל אחד על מנת לכפר על המעשים, חרף נטילת האחריות הפורמלית מצד הנאשם. המאשימה ביקשה שלא יינתן משקל לטענה כי הנאשם קנה סולר גם ממקורות אחרים, וטענה כי חשבוניות "זרות" וחשבוניות "פיקטיביות" חד הן, ואין להבחין ביניהן. המאשימה תמכה טיעוניה בפסיקה.

 

5.  ב"כ הנאשמים, אשר תמכו אף הם טיעוניהם בפסיקה, ביקשו לקבוע מתחם עונש הולם שבין תשעה ו-15 חודשי מאסר, וטענו כי ניתן לסטות ממתחם משיקולי שיקום ולגזור על הנאשם עונש שניתן לבצעו בעבודות שירות בהתאם להמלצת שירות המבחן, תוך שהדגישו כי הנאשם כבר החל השתתפותו בקבוצה מטעם שירות המבחן, ואף עתרו לקבלת תסקיר משלים שיעקוב אחר השתתפותו של הנאשם בטיפול הקבוצתי. כן ביקשה ההגנה לקבוע כי מתחם הקנס ההולם מתחיל באפס, לנוכח מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם.

ב"כ הנאשמים טענו כי העבירות בוצעו לאורך מספר מצומצם של חודשים והדגישו את הודאתו של הנאשם ונטילת האחריות על מעשיו. לצד זאת טענו כי עובד אחר של החברה הוא שדאג להביא את החשבוניות הכוזבות מהאפרתי וכי האפרתי וחברת אלול רימו את הנאשמים. הודגש כי הנאשמים רכשו סולר מספקים אחרים וניהלו את עסקיהם בצורה תקינה, ועל כן נטען כי המס שנוכה על בסיס החשבוניות הכוזבות משקף הוצאות שבאמת הוצאו. עוד נטען כי מדובר במעידה חד- פעמית של הנאשם, כי לאורך כל התקופה החברה הגישה דו"חות ועברה ביקורת על ידי רואי חשבון, וכי בזמן אמת לא עלתה שום טענה לקיומם של פגמים. ב"כ הנאשמים הדגישו את מצבו המשפחתי של הנאשם, את פטירתה של אמו במהלך מגפת הקורונה ואת מצבו הרפואי הקשה של אביו, שהנאשם מסייע לו. עוד הודגשו מצבה הרפואי של בתו של הנאשם, והעובדה כי ביתה נפגע מפגיעת טיל והיא עברה לגור אצל הנאשם. ב"כ הנאשמים הדגישו עוד את תרומתו של הנאשם למדינה בשירותו הצבאי. נטען כי הנאשם עשה כל שהיה בידו לעשות כדי לפעול להסרת המחדלים, אך הוא לא הצליח לגייס כספים לשם כך. ב"כ הנאשמים הוסיפו והדגישו את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, את הנזקים האישיים שנגרמו לנאשם עצמו בעקבות ביצוען ונטען כי הנאשם לא ישוב לעולם להיות עוסק, ועל כן שיקולי הרתעה אישית אינם רלבנטיים בעניינו. ב"כ הנאשמים טענו כי באותה פרשה היו חברות נוספות שקיבלו חשבוניות מהאפרתי אך לא הוגשו בעניינן כתבי אישום, וכי הפער באכיפה מצדיק כשלעצמו הקלה בעונש.

 

6.  מטעם ההגנה הוגשו מסמכים רפואיים הנוגעים לבתו של הנאשם ולאביו, מסמכי חשבון בנק של הנאשם, וריכוז חשבוניות שקוזזו על ידי ספקים שונים שקיבלו חשבוניות מהאפרתי (מתוך כתב האישום שהוגש נגד האפרתי עצמו).

 

7.  הנאשם בדברו האחרון אמר בדמעות שהוא מתחרט על מעשיו, וביקש שבית המשפט יתחשב בתהליך השיקומי המשמעותי שהוא עובר בשנים האחרונות, באובדן אמו ובמצבה הבריאותי של בתו. לדבריו, בימים אלה הוא מטפל, בכוחותיו האחרונים, באביו הסובל מבעיות בריאותיות קשות. הנאשם תיאר עוד נסיבות אישיות טראומתיות של בתו ותיאר כי הוא צמוד אליה בכל הטיפולים שהיא עוברת.

 

 

מתחם העונש ההולם

8.  שני הצדדים התייחסו אל כלל העבירות שביצעו הנאשמים כאל אירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, ואף אני סבורה כי יש לעשות כן, שכן מדובר במסכת עבריינית אחת, שמניעיה דומים ונמשכה במשך שבעה חודשים, מחודש פברואר 2020 עד חודש ספטמבר 2020.

 

9.  הערכים המוגנים באמצעות עבירות המס הם שמירה על הקופה הציבורית, שוויון בנטל בין אזרחי המדינה, הבטחת יכולת הפיקוח של רשויות המס על פעילות הנישומים, מניעת פגיעה והכבדה על יכולתן של רשויות המס לגבות מס אמת והגנה על חובת הציות לחוק בהיבטים של חבות במס.

 

10.  העבירות שביצע הנאשם בשמה של הנאשמת דרשו תכנון מוקדם. קשה להתייחס למעשים אלה כאל "מעידה חד-פעמית", כפי שטענה ההגנה, שכן מדובר במעשים שנמשכו לאורך תקופה העולה על חצי שנה, שבמהלכה הוגשו מספר דו"חות למע"מ, כשבכל אחד מהם נוכה מס תשומות על בסיס חשבוניות כוזבות. העובדה כי הדו"חות עברו בקרה של רואי חשבון שלא מצאו בהם פגמים מלמדת על מידת הדקדקנות והתחכום שבה בוצעו העבירות על ידי הנאשם, באופן שמנע את גילוין, ועל כן אין מדובר בנסיבה מקלה.

 

11.  אף אם לא הובאה ראיה לסתור את טענת הנאשמים, שלפיה החשבוניות שרכש הנאשם מהאפרתי ושאותן הטמיע בדו"חות של הנאשמת, נועדו להוות כיסוי להוצאות אמיתיות שהוציאה הנאשמת על רכישת סולר, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה, ככלל, אין מקום להבחין, גם לעניין העונש, בין חשבוניות "זרות" לחשבוניות כוזבות, שכן אין מידע מספיק ביחס לסכום העסקאות, לזהות הצדדים ולמידה שבה סכום העסקאות בחשבוניות תואם לסכום המע"מ ששולם (אם בכלל) לקופת המדינה. ראו בעניין זה למשל רע"פ 7779/15 חברת כץ עבודות צבע בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (נבו 31.1.16).

במקרה דנן לא הובאו ראיות לכך שהעסקאות שביצעה הנאשמת בפועל לרכישת סולר הן באותו היקף של העסקאות שפורטו בחשבוניות הזרות, וממילא לא הוכח שהן כללו תשלום מע"מ, באופן שבו לא נגרם נזק לקופת המדינה.

 

12.  הסכום הכולל של החשבוניות הכוזבות שנכללו בדו"חות הנאשמת הוא גבוה מאד, 27,541,854 ₪, וסכום המע"מ שנכלל בהן, 4,146,671 ₪, אף הוא גבוה מאד ביחס לפרק הזמן של כחצי שנה שלאורכה בוצעו העבירות. ואולם בכך לא התמצתה הפגיעה בקופת המדינה, אלא שהיא כללה פגיעה נוספת בסכום של 1,806,870 ₪, ביחס לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020, שבאחד מהם לא הגישה הנאשמת דו"ח כלל ובשני הגישה דו"ח כוזב שבו ציינה כי חדלה מפעילותה ולא היו לה הכנסות.

 

13.  המחדלים לא הוסרו עד היום, הנזק שנגרם לקופת המדינה נותר בעינו, ולפיכך, מידת הפגיעה של כלל העבירות בערכים המוגנים היא גבוהה מאד.

 

14.  שני הצדדים התייחסו לגזרי הדין שניתנו בעניינו של האפרתי, ובעניינם של אלול נגב אברהם ואבי מזרחי, ששימשו "אנשי קש" מטעמו של האפרתי במיזם של הפצת החשבוניות הכוזבות. על האפרתי עצמו נגזרו, במסגרת ת"פ 10555-10-20 של בית המשפט המחוזי בירושלים, תשע שנות מאסר בפועל, הפעלת עונש מאסר מותנה, מאסר מותנה וקנס בסך שני מיליון ₪ והוא חזר בו מערעור שהגיש על גזר הדין; במסגרת ת"פ 4073-12-20 של בית המשפט המחוזי בירושלים נגזרו על אלול 4 שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 500,000 ₪ ועל מזרחי נגזרו שלוש שנות מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 500,000 ₪.

 

15.  מובן כי אין מקום להשוות בין עונשיהם של האפרתי, אלול ומזרחי, שתפעלו את מיזם החשבוניות הכוזבות והפיצו אותן לגורמים נוספים מלבד הנאשמים בתיק זה, ועונשיהם של הנאשמים, אשר רכשו את החשבוניות הכוזבות והשתמשו בהן כדי להתחמק מתשלום מס. עם זאת, בכל הנוגע לעבירות שביצעו הנאשמים עצמם, חלקו של הנאשם היה עיקרי ומרכזי, ובפרשייה זו הוא המבצע העיקרי ומחולל העבירות. הטענה כי עובד אחר של החברה הוא שהביא את החשבוניות הכוזבות מאפרתי ושלוחיו אינה באה לביטוי בעובדות כתב האישום המתוקן.

בהקשר זה יש לומר, כי הנאשמים נזקקו לחשבוניות כוזבות כדי לנכות מס תשומות עבור סולר שהנאשמת רכשה ללא חשבוניות. הם רכשו את החשבוניות הכוזבות מהאפרתי או מאחר מטעמו, אך יכולים היו לרכוש אותן גם מאחרים, ואף להימנע מהגשת דו"חות או להגיש דו"חות כוזבים, כפי שאירע בתום התקופה הרלבנטית לכתב האישום. הנאשמים היו יכולים לבצע את העבירות גם ללא האפרתי, באמצעות ספק חשבוניות אחר או בדרך של אי הגשת דו"חות או הגשת דו"חות כוזבים באופן אחר, והמיזם שאותו תפעל האפרתי פעל גם ללא העבירות שביצוע הנאשמים, ולא גרע מחלקו המרכזי של הנאשם בביצוע העבירות ביחס לנאשמת.

 

16.  עיון בפסיקה מלמד, כי בגין עבירות דוגמת אלה שביצע הנאשם , ואף בהיקפים כספיים נמוכים במידה רבה נגזרו, ככלל, עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותית, בשל הצורך לבכר שיקולי גמול והרתעה על פני נסיבות אישיות, לנוכח הקלות הרבה בביצוע עבירות מס מסוג זה, הרווח הכספי הגדול שבצדן והקושי לאתר את מבצעיהן. ראו למשל רע"פ 1866/14 זקן נ' מדינת ישראל (נבו 13.3.14); רע"פ 2533/21 נתיבים אספקת דלקים ושמנים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (נבו 28.4.21); רע"פ 9013/23 חסין עוויסאת (נבו 14.1.24); רע"פ 5064/14 נתשה נ' מדינת ישראל (נבו 22.7.14);

לא סברתי כי הענישה שנגזרה בת"פ (מחוזי מרכז) 53596-06-22 מדינת ישראל נ' בנבנישתי (נבו 13.5.25) שאליו הפנתה ההגנה משקפת את מדיניות הענישה הנוהגת (כפי שנכתב בפסק הדין עצמו) שכן באותו מקרה בית המשפט מצא להקל באופן ממשי בעונש בשל שיהוי ניכר בן למעלה משש שנים בהגשת כתב האישום ושיהוי דומה היה גם בת"פ (שלום ת"א) 55634-12-18 מדינת ישראל נ' כהן (נבו 23.9.19).

 

17.  לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם 1 הוא בין 22 ו-40 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס.

אשר לקנס, ככלל, קיימת חשיבות להטלת עונש כספי בשיעור שיהיה מותאם לטובת ההנאה שהופקה מן העבירות. ענישה כזו נועדה לשמוט את הקרקע תחת הכדאיות הכלכלית שבביצוע העבירות, לשם הרתעת הנאשם עצמו לבל יחזור על מעשיו, והרתעת הרבים, בהעברת מסר, כי העבירה אינה משתלמת גם מההיבט הכספי (ראו ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל (נבו 29.12.15 פסקה 116 לפסק דינו של כב' השופט פוגלמן). עם זאת, בקביעת מתחם הקנס ההולם אתחשב, כמצוות המחוקק, גם במצבו הכלכלי של הנאשם ובעובדה כי הנאשמת אינה פעילה עוד. לפיכך מתחם הקנס ההולם בעניינו של הנאשם הוא בין 30,000 ₪ ו-80,000 ₪.

ביחס לנאשמת מתחם העונש ההולם מתחיל ומסתיים בקנס סמלי.

 

 

העונש המתאים לנאשמים

18.  לנאשם הרשעה קודמת שהתיישנה משנת 2013 בעבירות סיוע לדרישה של נכס באיומים. בגיליון הרישום הפלילי שהוגש נכתב כי תאריך המחיקה של ההרשעה הוא 21.1.25, ואולם משעה שביום 16.1.25 הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בתיק הנוכחי, מובן כי הרשעתו הקודמת לא נמחקה. עם זאת, לנוכח חלוף הזמן וטיב העבירה שבה הורשע בעבר, משקלו של העבר הפלילי בקביעת העונש הוא נמוך מאד.

 

19.  שקלתי לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, אשר חסכה את הצורך בשמיעת ראיות ומגלמת מידה של קבלת אחריות וחרטה על המעשים, שאותם הביע גם בשיח עם שירות המבחן ובבית המשפט. ניכר כי הנאשם אכן מצטער על מעשיו ומתבייש בהם, ובכך יש כדי להפחית את הסיכון להישנות העבירות.

 

20.  ההגנה ביקשה לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, כהמלצת שירות המבחן, אשר המליץ לשלב את הנאשם בטיפול קבוצתי לעברייני מרמה ואף שילב אותו בטיפול בפועל. עם זאת, לא מצאתי כי שיקולי שיקום מצדיקים חריגה כאמור; כפי שעולה מתוך תסקיר שירות המבחן, הנאשם ביצע את העבירות מתוך מודעות מלאה לאיסור ולפסול שבמעשים, שאותם ביצע מתוך מצוקה אישית שבה היה נתון, והוא המשיך וביצע את העבירות לאורך תקופה בת מספר חודשים, לא מתוך התמכרות או דחף אחר שהצריך טיפול, אלא מתוך רצון מחושב לפצות את עצמו בהישגים כספיים על רקע מצוקות אישיות שאליהן נקלע. הוא ביצע את העבירות בגיל שבו כבר השלים את גיבוש זהותו האישית, מתוך הבנה מלאה של מעשיו ולאחר שבמשך שנים תפקודו במישור המשפחתי והתעסוקתי היה תקין. ללא ספק, במבט לאחור, הנאשם מכיר בפסול שבמעשיו, שנעשו מתוך נסיבות חיים קשות, והוא מתחרט חרטה כנה ועמוקה עליהם.

ואולם, בחרטה ובמאמצים לחזור למוטב אין די כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, שכן סעיף 40יא(4) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 מתייחס אל אלה, כמו גם אל נסיבות חיים קשות שהובילו לביצוע העבירות (דוגמת הסתבכותו הכלכלית של הנאשם והפרידה מאשתו הראשונה) כאל נסיבות המצדיקות הקלה בעונש בתוך מתחם העונש ההולם ללא חריגה ממנו. וכך קובע החוק:

 

"בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור בסעיף 40ג(ב) רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם:

...

(4) נטילת האחריות של הנאשם, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב;

...

(8) נסיבות חיים קשות של הנאשם שהייתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה;

..."

(ההדגשה אינה במקור)

 

21.  הנה כי כן, המחוקק נתן דעתו למצבים אפשריים, שבהם אדם ביצע עבירות פליליות על רקע נסיבות חיים קשות שדחקו אותו להתנהלות עבריינית, וכן נתן דעתו לאפשרות קיומם של חרטה ומאמצים לחזור למוטב לאחר מעשה, והביע באופן מפורש את עמדתו, כי גם בנסיבות שכאלה יש ליתן משקל מכריע לעיקרון ההלימה בגזירת העונש, וכי אלה אינן מצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם.

 

22.  האפשרות שהעמיד המחוקק לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום כמפורט בסעיף 40ד לחוק העונשין נועדה לנאשמים שאופיינו בדפוסים מכשילים או עברייניים כרוניים, כגון התמכרות לחומרים משני תודעה או דחפים אלימים או דחפים הרסניים אחרים, אשר הקימו סיכון ממשי להישנות עבירות והתנהגות פורצת חוק וטופלו באופן מעמיק ואינטנסיבי, שהסיר או צמצם את הסיכון. נסיבות אלה אינן מתקיימות בעניינו של הנאשם.

 

23.  זאת ועוד, הגם שניתן משקל למצבו האישי, המשפחתי והכלכלי של הנאשם, פסיקה עקבית של בית המשפט העליון קובעת, כי בכל הנוגע לעבירות של שליחת יד בקופה הציבורית, שיקולים הנוגעים לנסיבות אישיות, משפחתיות ובריאותיות, נסוגים, ככלל, מפני שיקולי הרתעת הרבים. ראו למשל רע"פ 1717/14 לייזרוביץ' נ' מדינת ישראל (נבו 30.3.14):

"יש להתייחס בחומרה יתרה לעבירות המס, בשל הפגיעה באינטרסים חברתיים חשובים כתוצאה מביצוע עבירות אלו, היינו: פגיעה בקופת המדינה ובערך השוויון בין האזרחים הנדרשים לשלם מס אמת. חמורה זו הובילה לגישה, לפיה בעבירות המס יש ליתן משקל מכריע לאינטרס הציבורי, ובכלל זה לשיקולי ההרתעה, ולהעדיף אותו על פני ניסובתיו האישיות של הנאשם."

 

24.  מאז ביצוע העבירות חלפו למעלה מחמש שנים. כתב האישום הוגש כשנתיים לאחר ביצוע העבירות, הדיונים נדחו שוב ושוב לבקשת ההגנה, והנאשמים אף כפרו בעובדות כתב האישום, נקבע דיון לשמיעת ראיות, חלק מן הראיות הוגשו בהסכמה והודאתו של הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון באה כחמישה ימים בלבד לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות וכשנתיים וחצי לאחר הגשת כתב האישום. זאת ועוד, התיקון שנעשה בכתב האישום לצורך ההסדר אינו דרמטי, ומכל מקום כפירתו של הנאשם בעבירות טרם המועד שנקבע לשמיעת ראיות הייתה כפירה מוחלטת ואין זאת שהוא הודה כבר אז במיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

לפיכך, משקלו של חלוף הזמן, הרובץ בחלקו הגדול לפתחו של הנאשם, הוא נמוך, וחשיבותו העיקרית בעובדה, שבחלוף השנים לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים.

 

25.  מכלול הנסיבות שאין קשורות לביצוע העבירות מוביל למסקנה כי יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בתחתית מתחם העונש ההולם.

 

26.  אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        עשרים ושניים (22) חודשי מאסר בפועל.

הנאשם יתאם כניסתו למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר: דואר אלקטרוני MaasarN@ips.gov.il, טלפון : 074-7831077 או 074-7831078.

ככל שלא יקבל הנאשם הנחיה אחרת, עליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 22.3.26 עד השעה 9:00 במתקן המעצר בכלא ניצן ברמלה עם תעודה מזהה והעתק גזר הדין.

 

ב.         שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי חוק מס ערך מוסף.

 

ג.         ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי חוק מס ערך מוסף.

 

ד.         קנס בסך 30,000 ₪ או שלושה חודשי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בעשרים תשלומים חודשיים שווים ורצופים הראשון עד ליום 1.6.26 והבאים עד ל-1 בכל חודש עוקב. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הקנס לפירעון מיידי. על הנאשם לשלם את הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·  בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·  מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·  במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום)

 

27.  אני גוזרת על הנאשמת קנס בסך 500 ₪.

 

28.  המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

 

29.  זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

 

ניתן היום, כ"ו טבת תשפ"ו, 15 ינואר 2026, בנוכחות הצדדים.