המאשימה בטיעוניה, בכתב ובדיונים, מסרה כי תנועות התיק מלמדות כי התיק היה בטיפול התביעה כ 10 חודשים בלבד, הנחיית היועמ"ש מגבילה את משך הזמן בו תיק יהיה בטיפול התביעה ל - 18 חודשים ומשכך התביעה לא פעלה בניגוד להנחיה ויש לדחות הבקשה. התביעה הוסיפה והבהירה כי יש לראות את תיק החקירה כמקשה אחת ואף אם התבקשה השלמת חקירה בעניין חשודה אחרת הרי הדבר מאריך את משך הטיפול גם לנאשם שלפנינו.

תנועות תיק החקירה

ביום 1.3.20 ולאחר סיום החקירה בעניין שני החשודים התיק הועבר ליחידת התביעות.

ביום 23.4.20 התיק הוחזר מיחידת התביעות ליחידה החוקרת לשם ביצוע השלמות. התיק שהה ביחידה החוקרת ללא מעש עד ליום 15.12.20, ובמועד זה נחקרה המתלוננת באירוע האחר. זו פעולת החקירה היחידה שבוצעה ולא בוצעה כל פעולת חקירה בעניינו של הנאשם ובקשר לאירוע המיוחס לנאשם. התיק שהה ביחידה החוקרת 5 חודשים נוספים וביום 11.5.21 הוחלט על סגירת התיק כנגד הנאשם וכנגד החשודה האחרת.

ביום 19.10.21 התיק הועבר לתביעות, ככל הנראה בשל קבלת ערר על סגירת התיק (אין לכך תרשומות מפורטות וברורות, אלא אזכורים לקוניים ביומן התביעה וביומן היחידה החוקרת).

ביום 24.11.21, בחלוף כחודש, חזר התיק ליחידה החוקרת להשלמת החקירה. אין בתיק כל תרשומת המציינת מה מבוקש להשלים בחקירה, והאינדיקציה לכך הינה ביומן היחידה החוקרת שם צוין לקונית ביום 26.12.21 כי יש לבצע השלמות. השלמת החקירה היחידה שנוספה לתיק הינה בחלוף 4 חודשים נוספים ביום 11.4.22 בו בוצעו שתי שיחות טלפון למתלוננת באירוע האחר. נמצאנו למדים כי גם השלמת חקירה הטכנית והיחידה שבוצעה איננה קשורה כלל לנאשם ולאירוע המיוחס לו.

ביום 10.8.22 התיק הוחזר לתביעות, עבר בין יחידות התביעה השונות וכתב האישום כנגד הנאשם הוגש ביום 9.7.23. בהקשר זה אציין כי ככל הנראה נפלה שגגה בטיעוני המאשימה אשר מסרה בתגובתה כי ביום 29.1.23 התיק הוחזר ליחידה החוקרת וכאשר מיומן התביעה עולה כי ביום 29.1.23 התיק הועבר ליחידת התביעות ש"י ובהמשך הוחזר ליחידת התביעות ירושלים.

דיון והכרעה

הנחיית היועמ"ש פירטה והרחיבה אודות הצורך בזירוז הטיפול בהליכים פליליים. ההנחיה ציינה את זכותו של חשוד או נאשם לסיום מהיר של ההליך, הקושי להביא ראיות בחלוף הזמן, הקושי בניהול משפט הוגן, שיקולי מחילה, התקהות שיקולי הגמול, ומניעת עינוי דין. תכליות אלו, שאין להפריז בחשיבותן, נוגעות לאדם - חשוד או נאשם, ההנחיות אינן נוגעות ל"תיק". האדם הוא זה שנפגע קשות, ובמישורים רבים, כאשר ישנו שיהוי כה רב עד להגשת כתב האישום כנגדו.

ולעניינינו, בחודש דצמבר 2019 הסתיימה, באותה העת, חקירת האירועים וביום 1.3.20 הועבר התיק ליחידת התביעות. ממועד זה ועד להגשת כתב האישום ביום 9.7.23, חלפו 40 חודשים, ובכל התקופה הזו לא נתבקשה וכמובן שלא בוצעה ולו פעולת חקירה אחת הרלוונטית לנאשם. המאשימה טענה כאמור כי מלבד 10 חודשים, "התיק" שהה ביתר הזמן ביחידת החקירות ואולם כפי שטען הסנגור, ויש ממש בטענתו, התיק הפיזי הוא יחידה אחת אבל האירועים שונים. לכל אירוע חשוד שונה, מתלונן שונה, ועדים שונים. בנסיבות אלו הבחינה המהותית של הנחיית היועמ"ש תתמקד באדם, בעינוי הדין שנגרם לו ובפגיעה בו ובזכויותיו, ולא תתמקד בתיק. כאשר מוגש כתב אישום כנגד הנאשם , 40 חודשים לאחר סיום החקירה בעניינו, וללא שנתבקשה או בוצעה ולו פעולת חקירה אחת בעניינו, וזאת בכל תקופה זו, יש לראות זאת כחריגה מהנחיית היועמ"ש.

למעלה מן הצורך אומר כי לא רק התנהלות גורמי התביעה אלא אף התנהלות גורמי החקירה כרוכה בשיהוי רב. התיק הוחזר מיחידת התביעות ליחידה החוקרת ביום 23.4.20 ושהה ביחידה החוקרת כשנה ועד ליום 11.5.21. במשך שנה זו בוצעה פעולת חקירה אחת, גביית הודעה מהמתלוננת (בתיק האחר). לאחר מכן התיק שהה שוב ביחידה החוקרת כ 9 חודשים, מיום 24.11.21 ועד ליום 10.8.22 וכל שנעשה היה 2 שיחות טלפון, ביום אחד, לאותה המתלוננת (בתיק האחר).

לנוכח כל האמור אני מקבל בקשת הנאשם ומורה על ביטול כתב האישום.

זכות ערעור כחוק.

מבטל הדיון הקבוע ליום 9.12.24. מזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשפ"ה, 17 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.