3. על פי האישום השני נאשמים 1ו-2 הגישו במועד את הדו"חות התקופתיים לחודשים 05/2019, 07/2019, 08/2019, 09/2019, 11/2019, 12/2019, 01/2020, 05/2020, 06/2020, 08/2020, 09/2020, 10/2020 ללא צירוף תשלום כנדרש על פי החוק והתקנות. בגין האמור הורשעו הנאשמים 1 ו-2 ב-12 עבירות בניגוד לסעיף 118 לחוק בצירוף סעיף 88(א) וסעיף 23(ב)(1) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "התקנות").

4. על פי האישום השלישי נאשמים 1 ו-3 הגישו שלא במועד את הדו"חות התקופתיים לחודש 07/2020 ללא צירוף מלוא התשלום כנדרש בחוק ובתקנות. בגין האמור הורשעו בעבירה לפי סעיף 117(א)(6) לחוק.

5. על פי האישום הרביעי נאשמים 1 ו-3 הגישו במועד את הדו"חות התקופתיים לחודשים 11/2019, 12/2019, 04/2020, 05/2020, 06/2020, 08/2020, 09/2020 מבלי לצרף את התשלום הנדרש בחוק ובתקנות. בגין האמור הורשעו ב- 7 עבירות על סעיפים 118 ו-88(א) לחוק ותקנה 23(ב)(1) לתקנות.

6. על פי האישום החמישי נאשמים 1 ו-4 הגישו במועד את הדו"חות התקופתיים לחודשים 08/2020, 10/2020, 11/2020, 01/2021, 02/2021, 03/2021, 04/2021 ללא צירוף תשלום כנדרש בחוק ובתקנות. בגין האמור הורשעו נאשמים 1 ו-4 ב-7 עבירות לפי סעיפים 118 ו-88(א) לחוק ותקנה 23(ב)(1) לתקנות.

7. על פי האישום השישי נאשמים 1 ו -2 לא הגישו במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסות נאשמת 2 לשנת המס 2020, וזאת ללא סיבה מספקת. בגין האמור הורשעה נאשמת 2 בעבירה לפי סעיפים 216(4) ו-222(א) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ואילו נאשם 1 הורשעה בעבירה לפי סעיף 224א לפקודה, שעניינה אחריות מנהלים.

8. על פי האישום השביעי הורשעו נאשמים 1 ו-2 בכך שלא הגישו במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיה של נאשמת 2 לשנת המס 2021, וזאת ללא סיבה מספקת. בגין האמור הורשעה נאשמת 2 בעבירה לפי סעיפים 216(4) ו-222(א) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ואילו נאשם 1 הורשעה בעבירה לפי סעיף 224א לפקודה, שעניינה אחריות מנהלים.

9. על פי אישומים 8-43 נאשמים 1 ו -2 ניכו על פי הוראת סעיף 164 לפקודה ממשכורות ששילמו לעובדי נאשמת 2 ניכויים בסך 361,592 בין החודשים 05/2018 ועד 05/2021 (סה"כ 36 חודשים), ולא שילמו לפקיד השומה, ללא הצדק סביר, את הניכויים בסכום האמור אותו ניכו משכרם של עובדי נאשמת 2. בגין האמור הורשעה נאשמת 2 ב-36 עבירות לפי סעיף 219 לפקודה בקשר עם סעיפים 117, 164 ו-177 לפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה. הנאשם הורשע ב-36 עבירות לפי סעיף 224א לפקודה בשל היותו מנהל פעיל.

10. על פי אישומים 44-51 נאשמים 1 ו-2 ניכו על פי הוראות סעיף 164 לפקודה והתקנות ממשכורות ששילמו לעובדי נאשמת 2 סך של 45,636 בגין החודשים 07-08/2019, 09-10/2019, 11-12/2019, 01-02/2020, 09-10/2020, 11-12/2020, 01-02/2021, 03-04/2021. נאשמים 1 ו-2 לא שילמו סכומים אלו לפקיד השומה וזאת ללא הצדק סביר. בגין האמור הורשעה נאשמת 2 בביצוע 8 עבירות לפי סעיפים 219, 117, 164 ו-166 לפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה. נאשם 1 הורשעה ב-8 עבירות לפי סעיף 224א בשל היותו מנהל פעיל בנאשמת 2.

11. על פי אישום 52 נאשמים 1 ו-3 לא הגישו במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיה של נאשמת 3 לשנת המס 2020 וזאת ללא סיבה מספקת. בגין האמור הורשעה נאשמת 3 בעבירה לפי סעיפים 216(4) ו-222(א) לפקודה ואילו נאשם 1 הורשעה בעבירה לפי סעיף 224א לפקודה, שעניינה אחריות מנהלים.

12. על פי אישום 53 נאשמים 1 ו-3 לא הגישו במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיה של נאשמת 3 לשנת המס 2021 וזאת ללא סיבה מספקת. בגין האמור הורשעה נאשמת 3 בעבירה לפי סעיפים 216(4) ו-222(א) לפקודה ואילו נאשם 1 הורשעה בעבירה לפי סעיף 224א לפקודה, שעניינה אחריות מנהלים.

13. על פי אישום 54 נאשם 1 לא הגיש במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיו לשנת המס 2019 וזאת ללא סיבה מספקת. בגין האמור הורשע בעבירה לפי סעיפים 216(4) ו-222(א) לפקודה.

14. על פי אישום 55 נאשם 1 לא הגיש במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיו לשנת המס 2020 וזאת ללא סיבה מספקת. בגין האמור הורשע בעבירה לפי סעיפים 216(4) ו-222(א) לפקודה.

15. על פי אישום 56 נאשם 1 לא הגיש במועד לפקיד השומה את הצהרת ההון שלו. בגין האמור הורשע בעבירה לפי סעיפים 216(1) לפקודה.

עיקר טיעוני הצדדים לעונש:

16. ב"כ המאשימה טענה, כי מחדלי כתב האישום הוסרו חלקית. עוד נטען, כי הגשת דו"חות באיחור או אי הגשתם כלל משבשת את הסדרים ופוגעת ביכולתה של רשות המסים לגבות את המס מהנישום. עוד נטען, כי העבירות בהן הורשעו הנאשמים מביאות לפגיעה בקופת המדינה, מנגנון גביית המסים ובערך השוויון בין האזרחים הנדרשים לשלם מס אמת. לטענת ב"כ המאשימה, מדיניות הענישה במקרים בהם לא הוסרו המחדלים כאשר מדובר בריבוי עבירות היא הטלת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות. לתמיכה בטענתה הפנתה לפסיקה. עוד נטען, כי מקום בו מדובר בריבוי עבירות, מדיניות הענישה היא הטלת מאסר בפועל גם כאשר הוסרו המחדלים. סכום המס הכולל עומד על 1.7 מיליון ₪ כאשר נותר לתשלום סכום של 640,000 ₪.

17. לנוכח האמור, ובהתאם להסדר הטיעון שבין הצדדים, טענה המאשימה כי יש לקבוע מתחם ענישה הולם לכלל העבירות בטווח שבין 6-12 חודשי מאסר.

18. ב"כ המאשימה ציינה כי מדובר בנאשם בן 61 אב ל-10 ילדים וסב ל-22 נכדים. נטען כי הנאשם עשה מאמצים רבים להסיר את מרבית המחדלים. נטען כי מדובר במי ששירת במילואים עד גיל 45, עבד משך 25 שנים כתעשיין ו-4 שנים בתפקידים ניהוליים בעיריית ירושלים. עוד נטען כי 6 מבני משפחתו משרתים יחד 1,350 ימי מילואים מאז תחילת המלחמה.

19. לסיכום, עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

20. ב"כ הנאשם הדגיש את נסיבותיו האישיות הייחודיות של הנאשם כפי שהוצגו כבר על ידי ב"כ המאשימה, וטען כי 3 החברות שבשליטתו נקלעו לקשיים כלכליים קשים בעקבות מגפת הקורונה. נטען, כי נאשמת 2 ייצרה דלתות ומכרה אותן לנאשמת 4. בעקבות מגפת הקורונה נקלעה נאשמת 4 לקשיים תזרימיים, ובעקבות כך הלכה נאשמת 2 אחריה, מאחר שהכנסותיה היו תלויות בתשלומים שקיבלה מנאשמת 4.

21. לטענת הסניגור, בעקבות הקשיים הכלכליים אליהם נקלעו החברות התקשר נאשם 1 בהסכם עם אדם אחר, דבר שגרר עמו קשיים נוספים עקב התנהלות בעייתית של אותו אחר. לתמיכה בטענתו הגיש הסניגור מסמכים (נ/1-נ/6).

22. כן נטען, כי חלק מהחשבוניות הוצאו מבלי ששולם עבורן דבר, וזאת בשל שיטת התשלום הדחויה, בה מקבל מוציא החשבונית את התשלום זמן רב לאחר שהוציא את החשבונית. נטען כי מדובר בחוב אבוד, אותו לא ניתן לגבות, וכי הנאשם הוציא חשבוניות זיכוי שלא . בהקשר זה אפשרתי לב"כ המאשימה להתייחס לטענה העובדתית ולאחר הדיון הובהר, כי חשבוניות אלו נגרעו מסכום המחדל שלא הוסר, ולא הובאו בחשבון לחובת הנאשם במסגרת ההליך הפלילי.

23. הסניגור המלומד לא חסך בטיעוניו, ועשה כל שביכולתו כדי ללמד סניגוריה על מרשו.

24. הנאשם עצמו הגיש מסמך בו פירט את השתלשלות האירועים שהובילו אותו לקריסה הכלכלית, ואף פירט אודות קורות חייו ואודות קורות החברות שניהל, נאשמות 2-4 (מסמך שסומן נ/7).

25. סיכומם של דברים, עתר הסניגור להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך עבודות שירות לתקופה שלא תעלה על חודש אחד.

דיון והכרעה:

26. בבוא בית המשפט לקבוע מתחם ענישה הולם עליו להביא בחשבון נסיבות המקרה שבפניו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת.

27. אשר לנסיבות המקרה שבפניי, כתב האישום המתוקן ברביעית פורט בהרחבה לעיל, וממנו עולה כי מדובר ב-6 עבירות של אי הגשת דו"ח שנתי במועד (הן ביחס לחברות והן ביחס לנאשם), עבירה של אי הגשת הצהרת הון, עשרות עבירות של אי העברת מס שנוכה וכן 5 אישומים של עבירות בניגוד לחוק מס ערך מוסף. בנוסף, בשים לב לכמות העבירות ולכך שלא כל המחדלים הוסרו, ניתן לקבוע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים לא מבוטלת.

28. מנגד, יש להביא בחשבון כי התנהלותו של המשקיע, שצורף לחברות במטרה לסייע להן להיחלץ מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו בעקבות, פגעה ביכולת הנאשמים לקיים את חובתם החוקית ותרמה עוד יותר לקושי בו היו נתונים הנאשמים ממילא, כך עולה מהמסמכים שצירף הסניגור.

29. אשר למדיניות הענישה הנוהגת, עיון בפסיקה במקרים דומים, בהם דובר במספר לא מבוטל של עבירות דומות, עם וללא הסרה חלקית של המחדלים מלמד כי נקבעו מתחמי ענישה הולמים בטווח שבין מספר חודשי מאסר ועד 15 חודשי מאסר בפועל (רע"פ 1130/20 דוד דהן נ' מ"י, רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל, רע"פ 3120/14 נעים נ' מדינת ישראל, רע"פ 253/19 רייכרט נ' מדינת ישראל, ת"פ 68996-03-18 מדינת ישראל נ' א.ד.מ סחר ומזון בע"מ

30. בנסיבות אלו, מצאתי לקבוע מתחם ענישה הולם בטווח שבין 5-12 חודשי מאסר.

31. אשר לעונשו של הנאשם, הבאתי בחשבון נסיבותיו האישיות, היותו אב ל-10 וסב ל-22 נכדים, ששירת במילואים עד גיל 45, וזאת על אף שהחזיק בפטור לנוכח היותו אב ליותר מ-6 ילדים. כמו כן, מדובר במי ש-7 מילדיו משרתים במילואים בתקופת המלחמה לתקופות ממושכות מאוד.

32. עוד הבאתי בחשבון את העובדה שהנאשם ירד מנכסיו בשל ההסתבכות הכלכלית אליה נקלע, מצב לא פשוט כלל וכלל לאדם בגילו ובמעמדו של הנאשם.

33. ראוי לציין, את פעילותו ההתנדבותית הראויה לציון במסגרתה הקים יחד עם אחרים עמותה שפועלת לאיסוף עודפי מזון מאולמות אירועים ומספקת מזון זה לאוכלוסיה נזקקת. מדובר במי שחבר בהנהלת העמותה ומתנדב בחלוקת המזון בעצמו.

34. מדובר בנאשם בעל מידות אישיות וערכיות חיוביות מאוד, ונראה כי אין על כך מחלוקת בין הצדדים.

35. עוד יש להביא בחשבון את חלוף הזמן הרב מאז בוצעו העבירות. מדובר בפרק זמן של 6 ועד 8 שנים מביצוע העבירות. לנתון זה משקל לא מבוטל במיקום עונשו של הנאשם בתוך המתחם.

36. מנגד יש להביא בחשבון כי המחדל הוסר בחלקו.

37. לא מצאתי כי קיימים שיקולי שיקום המצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם, ואף לא הועלתה טענה כזו.

38. אכן, ככלל, הסרה חלקית של המחדל תצדיק מיקום הנאשם בתוך מתחם הענישה ולא בתחתיתו. יחד עם זאת, לנוכח נסיבותיו האישיות יוצאות הדופן של הנאשם, תרומתו ותרומת ילדיו לחברה ולמדינה, נטילת האחריות ולנוכח הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מאותה הסתבכות כלכלית, מצאתי למקם עונשו בתחתית מתחם הענישה אותו קבעתי ולגזור עליו את העונשים הבאים:

א. 5 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 27.1.26 שעה 09:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות ברחוב סלמה 53 בתל אביב לצורך קליטה והצבה.

ב. 3 חודשי מאסר על תנאי, שלא יבצע תוך שנה מהיום עבירה מהעבירות בהן הורשע.

ג. התחייבות עצמית בסך 25,000 ₪ שלא יבצע עבירה מהעבירות בהן הורשע למשך שנה מהיום.

מאחר שהמדינה לא עתרה להשית על הנאשם עונש כספי כלשהו, אני נמנע מלהטיל עליו קנס כספי.

אשר לנאשמות 2-4, מאחר שמדובר בחברות לא פעילות המצויות בהליכי חדלות פירעון, ובהיעדר דרישה מצד המאשימה, נגזר על כל אחת מהן קנס סמלי בסך 1 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.

ניתן היום, י"ט טבת תשפ"ו, 08 ינואר 2026, בנוכחות הצדדים.