4. בחוות דעת מיום 2.7.2024, מצא הממונה על עבודות שירות את הנאשם מתאים ומסכים לביצוע עבודות שירות, והמליץ על הצבתו בעמותת השלום סכנין.

טיעוני הצדדים לעונש

5. בדיון שיוחד לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש, המאשימה הגישה גם טיעון בכתב, במסגרתו עמדה היא על עבירות האלימות המבוצעות באמצעות נשק, אשר רבו בשנים האחרונות, והנגזרות באופן ישיר מהחזקה של נשק בלתי חוקי. עבירות הנשק, כך נטען, מטרתן להגן על שלום הציבור ובטחונו, על חיי אדם ועל הרכוש. לטענת המאשימה, תופעת החזקת נשק בלתי חוקי הפכה למכת מדינה של ממש, ובית המשפט מחויב להילחם בה באמצעות ענישה מחמירה. עוד עמדה המאשימה על מגמת ההחמרה בענישה בשנים האחרונות, כלפי מי אשר מחזיק בנשק שלא כדין. בנוסף נטען, כי בעבירות כגון דא יש ליתן הבכורה לשיקולי גמול, הרתעה והגנה על הציבור.

המאשימה הפנתה גם לתיקון 140 לחוק, הקובע כהוראת שעה עונש מזערי של רבע מהעונש המרבי הקבוע לצד עבירות נשק. עוד, ובמסגרת מאמץ התביעה להביא לצמצום תופעת עבירות הנשק, המאשימה הפנתה להנחיית פרקליט המדינה בדבר מדיניות הענישה בעבירות נשק. על מנת ללמד על מדיניות הענישה הנוהגת, המאשימה הפנתה לשורה של פסקי דין.

6. בכל הנוגע לענייננו, המאשימה טענה כי "אין לקבל כל צידוק או תירוץ למעשיו" של הנאשם אשר מעידים על התנהלות עבריינית, על מסוכנות גבוהה ועל זלזול בחיי אדם.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המאשימה ציינה כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן בשלב מוקדם של ניהול ההליך, ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. עוד ציינה היא את "גילו הצעיר של הנאשם", וכי הלה נעדר עבר פלילי.

7. בשים לב לטיעוניה אלו ועוד, המאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 9 ל-18 חודשי מאסר בפועל. באיזון שבין נתוני הנאשם לבין הצורך בהרתעה בעבירות נשק, עתרה המאשימה כי עונשו של הנאשם ימוקם ברף הבינוני-תחתון של המתחם המוצע על ידה. עוד עתרה המאשימה, כי יושת על הנאשם מאסר מותנה לתקופה משמעותית, וכן קנס.

8. הסנגור פתח את דבריו בבקשה שלא למצות את הדין עם הנאשם, מחמת היותו בן 25 שנים, ובהעדר עבר פלילי לחובתו. הסנגור עמד על כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה לאחר שכתב האישום תוקן באופן משמעותי. בכך, נחסכה עדותם של למעלה מ-40 עדי תביעה והגנה. זאת ועוד, הסנגור עמד על כי הנאשם הורשע בסיוע להחזקת נשק, תוך שנטען כי הסיוע התבטא בנוכחות הנאשם במקום, "לא שמדובר בסיוע נוסף, מעבר הנוכחות והישיבה שלו מסביב לשולחן ברגע שאחר החזיק את הנשק ...". משכך, עסקינן "ברף מסוכנות וברף עבירה נמוך ביותר".

9. הסנגור פרט אף את תקופת מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח למשך כחודש וחצי, אשר לאחריה היה הנאשם עצור בפיקוח אלקטרוני, וכיום הוא נתון "במעצר בית חלקי". בעניין זה הסנגור טען, כי הנאשם לא הפר את תנאי שחרורו, והוכיח כי הוא ראוי לאמון אשר ניתן בו. בהמשך דבריו, ועל מנת ללמד על מדיניות הענישה הנוהגת, הסנגור הפנה לשורה של גזרי דין. לבסוף, עתר הוא כי יושת על הנאשם עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, תוך ניכוי ימי המעצר מאחורי סורג ובריח.

דבר הנאשם

10. לקראת חתימת הדיון, אמר הנאשם את דברו, במסגרתו הביע הוא צער רב על הטעות שעשה. "למדתי לקח גדול מאוד", אמר הנאשם. עוד הוסיף, כי הפיק "תועלת גדולה מהטיפול, הייתי 6 חודשים עם קצין מבחן בעכו. למדתי הרבה דברים שיסייעו לי בעתיד שלי".

דיון והכרעה

11. העיקרון המנחה בגזירת הדין הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם העומד לדין, לבין סוג העונש אשר יוטל עליו ומידתו.

בעת קביעת מתחם עונש הולם לעבירה שביצע נאשם בפלילים, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

לאחר קביעת מתחם העונש ההולם, יפנה בית המשפט לאתר את העונש המתאים לנאשם בגבולות המתחם שנקבע, תוך התייחסות לנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה. ועוד, במיקום העונש בתוככי המתחם, רשאי בית המשפט להתחשב בשיקולים של הרתעת היחיד או הרתעת הרבים. בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש, הן לקולא - משיקולי שיקום, והן לחומרה - משיקולי הגנה על שלום הציבור.

מתחם העונש ההולם

12. בעת קביעת מתחם העונש ההולם, יש לעמוד תחילה על הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשה העבירה שביצע הנאשם, וכן על מידת הפגיעה בערכים אלו. הנאשם דכאן הורשע בביצוע עבירה אחת שעניינה סיוע להחזקת נשק.

בעבירות נשק גלומה באופן טבוע פגיעה בשורה של ערכים חברתיים ראשונים במעלה, בדמות השמירה על החיים, וכן על ביטחון הציבור ושלומו. בעצם החזקת נשק שלא כדין, קיימת סכנה שמא בסופו של דבר ייארע בו שימוש. כבר נזדמן לי לכתוב, במסגרת גזרי דין בפרשות אחרות, בהשאלה מעולם הספרות והמחזות, כי אקדח המופיע במערכה הראשונה, סופו לירות במערכה השלישית. הנזק כתוצאה מירי שכזה עלול לבוא לידי ביטוי בפגיעה ברכוש, ועלול הוא להיות הרה אסון, בדמות נזק לגוף עד כדי קטילת חיים. קורבן העבירה יכול להיות מי אשר הנשק כוון כלפיו, או כל עובר אורח תמים אשר אתרע מזלו וביד הגורל היה מצוי הוא בזירת העבירה או בסמוך לה, בעת התרחשותה. הנזק יכול וייגרם על ידי העבריין העומד לדין אשר החזיק בנשק באופן לא חוקי, או על ידי אדם אחר, היה והנשק יעבור מיד ליד. התוצאה חד היא - נזק בהיבט הפרט ובהיבט הציבור בכללותו.

בענייננו קיימות מספר נסיבות בדמות אופי הסיוע, סוג הנשק והיותו בלא תחמושת (כפי הנלמד מסעיף העבירה שיוחס לו), עליהן אעמוד בהרחבה בהמשך, אשר יש בהן למתן את הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים, עד כי ניתן לומר שהפגיעה שהסבה התנהלותו של הנאשם בערכים המוגנים אינה מן הגבוהות.

13. בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על החומרה הגלומה בעבירות הנשק, וכן על הצורך בהחמרת הענישה כלפי מי אשר מבצע עבירות אלו, לרבות עבירות של החזקת נשק. ראו על כך פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' קדורה, פסקה 6 (14.4.2022) (להלן: "עניין קדורה"), כדלקמן:

"החזקת נשק שלא כדין מאיימת על שלום הציבור ובטחונו ... . לנוכח היקפן המתרחב של עבירות המבוצעות בנשק, הזמינות הבלתי נסבלת של נשק בידי מי שאינו מורשה לכך, מהווה כאמור סיכון של ממש ומגבירה את הסיכון לביצוע עבירות חמורות נוספות ... כמו גם לאסונות נוראיים. יעידו על כך ריבוי המקרים במגזר הערבי בעת האחרונה, כאשר אזרחים תמימים - כמו ילד רך בשנים ועלמה צעירה - נפגעים ואף מוצאים את מותם בביתם-מבצרם או בגן השעשועים, כל זאת כתוצאה משימוש בנשק של אחרים. מציאות קשה זו מחייבת לנקוט ביד מחמירה כלפי מעורבים בעבירות נשק, אף אם הם נעדרי עבר פלילי ... . ענייננו ב'מכת מדינה' שהצורך להילחם בה על מנת להגן על הציבור, מצריך מענה הולם והטלת עונשי מאסר משמעותיים ... . ידע כל מי שמחזיק בנשק בלתי חוקי כי צפוי הוא להיענש בחומרה, בבחינת 'אם מחזיקים - למאסר נשלחים'".

14. על מגמת ההחמרה והיבט ההרתעה ראו גם את האמור בע"פ 2564/19 אזברגה נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (18.7.2019), שם נקבע כי:

"בית משפט זה עמד בשורה ארוכה של פסקי דין על חומרתן הרבה של עבירות הנשק ועל הסכנה הגבוהה במיוחד לשלום הציבור וביטחונו הטמונה בנשיאה והחזקה של נשק. הדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית שבה נשק בלתי חוקי עשוי לשמש הן לפעילות חבלנית עוינת על רקע ביטחוני הן לפעילות עבריינית. ... לפיכך, קיימת בפסיקה מגמת החמרה ברמת הענישה של המעורבים בעבירות נשק תוך מתן ביטוי עונשי הולם לסכנה הנשקפת מהן; וזאת במטרה להרתיע את היחיד והרבים גם יחד מפני ביצוען. ברירת המחדל בעבירות נשק היא אפוא מאסר בפועל גם כאשר הנאשם נעדר עבר פלילי ...".

15. כאמור, בעת קביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט ליתן דעתו למדיניות הענישה הנוהגת. זו, כמצוין לעיל, הדגישה את הצורך בהשתת ענישה מחמירה ומרתיעה על מי אשר מבצע עבירות נשק, תוך שמנעד הענישה רחב. כל אחד מהצדדים להליך הפנה לפסיקה אשר יש בה לטעמו כדי לתמוך בעמדתו.

אפנה להלן לסקירה המבטאת את מדיניות הענישה הנוהגת, ממנה יש להקיש לענייננו, ואשר בין היתר על יסודה, ייקבע מתחם העונש ההולם. בסקירה זו אכלול התייחסות לחלק מפסקי הדין אליהם הפנו הצדדים;

רע"פ 3278/23 מיכאלוב נ' מדינת ישראל (2.5.2023) - המבקש הורשע בביצוע עבירות של רכישת/החזקת נשק, וכן החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית. המבקש החזיק במחסן הצמוד לדירתו אקדח מסוג 99 EKOL SPECIALבקוטר 9 מ"מ, ובו כדור אחד בקנה ושני כדורים במחסנית שבאקדח. בנוסף, המערער החזיק שני כדורים בארון בחדר השינה בדירתו; סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 47.62 גרם נטו בסלון, ושתיל אחד של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3.74 גרם נטו במרפסת הדירה. בית משפט השלום קבע שני מתחמי ענישה נפרדים. ביחס לעבירת הנשק הועמד המתחם על 10 עד 30 חודשי מאסר בפועל. לבסוף, משיקולי שיקום, השית בית משפט השלום על המבקש ענישה כוללת של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים. ערעור המשיבה התקבל, באופן שבית המשפט המחוזי השית על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

ע"פ 6332/22 פדידה נ' מדינת ישראל (16.2.2023 ו- 19.3.2023) - המערער הורשע בהחזקת נשק. על פי המתואר, לידי המערער הגיע אקדח הזנקה אשר הוסב לירי תחמושת ובו מחסנית עם 8 כדורים. המערער נהג במשאית בבעלותו כשהוא מחזיק במשאית את הנשק שהיה חבוי בתוך תיק מתחת למושב הנוסע. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 11 ל-30 חודשי מאסר, והשית על המערער 11 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בין היתר, לאור האמור בתסקיר ונסיבותיו הייחודיות של המערער, הקל בית המשפט העליון בעונשו, כך שיעמוד על 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות לצד צו מבחן למשך שנה.

ע"פ 5813/21 ג'בארין נ' מדינת ישראל (31.5.2022) - המערערים הורשעו בביצוע עבירת החזקת נשק. על פי המתואר, המערערים נסעו ברכב באום אל פחם, סמוך לגדר מערכת הביטחון. המערערים נתפסו על ידי שני שוטרים שנסעו אחריהם. בחיפוש נמצא כי המערערים החזיקו בצוותא ברובה ציד דו קני, קליבר 12 ג'ייג', שהיה טעון בשני כדורי תחמושת תואמים. עוד נמצאה ברכב חגורה ייעודית לתחמושת, ובה 17 כדורים תואמים לרובה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 12 ל-36 חודשי מאסר, והשית על מערער 1 מאסר בפועל בן 18 חודשים לצד מאסר מותנה, ועל מערער 2 מאסר בפועל בן 21 חודשים לצד מאסר מותנה. יוער כי שני המערערים בעלי עבר פלילי מכביד. הערעורים נדחו.

רע"פ 3355/22 סלאמה נ' מדינת ישראל (26.5.2022) - המבקש הורשע בעבירות של החזקת נשק ותקיפת שוטר. על פי המתואר, המבקש החזיק בחצר ביתו שני תתי מקלע מאולתרים, מחסנית ריקה ותרמיל בקליבר 9 מ"מ פאראבלום. בחיפוש משטרתי אותר הנשק ומששב המבקש לביתו ונוכח התנהלותו, פעל אחד השוטרים להרחיקו. המבקש תקף את השוטר וגרם לו חבלה בירך. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין 12 ל-36 חודשי מאסר, והשית על המבקש 15 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור המדינה, קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 ל-50 חודשי מאסר בפועל, והעמיד את עונש מאסרו בפועל של המבקש על 28 חודשים. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

עניין קדורה - פסק דין אליו הפנתה המאשימה. המשיב הורשע בעבירה של החזקת נשק בצוותא עם אחר. דובר באקדח "גלוק", כדורים ורימון הלם סינוור שהמשיב הסתיר על גג ביתו, ובהמשך העביר את האקדח והכדורים לידי אחר. במסגרת חיפוש בבית המשיב אותר הרימון. האקדח והכדורים לא נתפסו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 10 ל-36 חודשי מאסר, והשית על המשיב 10 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון החמיר בעונשו של המשיב, כך שעונש המאסר בפועל הועמד על 18 חודשים.

ע"פ 4332/21 עאסלה נ' מדינת ישראל (20.2.2022 ו-29.3.2022) - המערער הורשע בביצוע עבירה של החזקת נשק. על פי המתואר, המערער החזיק תת מקלע מאולתר מסוג קרלו ומחסנית, לאחר שעטף אותם בניילון נצמד ובמגבת, הכניסם לתיק והסליק אותם מתחת לסלעים בשדה הממוקם במרחק של למעלה מ-4 ק"מ מביתו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 22 ל-48 חודשי מאסר בפועל, ותוך סטייה ממתחם העונש השית על המערער 15 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, כך שעל המערער הושתו 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

ת"פ (מחוזי מרכז) 10875-12-21 מדינת ישראל נ' אבו צאפי (8.8.2023) - גזר דין אליו הפנה הסנגור. נאשם 1 באותה פרשה הורשע בהחזקת נשק, ונאשם 2 הורשע בסיוע להחזקת נשק. דובר באקדח גלוק ושלוש מחסניות שהוחזקו במתחם בית משפחת הנאשמים, מאחורי מבנה, וכן במחסנית של רובה M16ובתופס מחסנית שהוחזקו על גג מחסן במתחם. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 15 ל-32 חודשי מאסר בעניינו של נאשם 1, ובנוגע לנאשם 2 נקבע מתחם הנע בין 7 ל-15 חודשי מאסר. על נאשם 1 הושתו 15 חודשי מאסר בפועל, ועל נאשם 2 הושתו 7 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. הכל לצד עונשים נלווים.

ת"פ (מחוזי מרכז) 26478-04-22 מדינת ישראל נ' חרבוש (3.7.2023) - גזר דין אליו הפנה הסנגור. נאשם 1 באותה פרשה הורשע בהחזקת נשק ותחמושת, ונאשם 2 הורשע בסיוע להחזקת נשק ותחמושת. דובר באקדח חצי אוטומט "גל" טעון במחסנית ובה 5 כדורים, וכן 99 כדורים נוספים ושכפ"צ משטרתי, אשר הוטמנו במחסן במוסך בבעלות נאשם 1. נאשם 2 נכנס למחסן נטל קופסה שבה האקדח והתחמושת ויצא כשהוא אוחז את הקופסה בידו. מיד לאחר מכן שבו הנאשמים אל המחסן ונאשם 2 מסר את הקופסה לנאשם 1. נאשם 1 הוציא מהקופסה את האקדח, טען אותו במחסנית, החזיקו על גופו ויצא מהמחסן יחד עם נאשם 2. בהמשך, נאשם 1 החזיר את האקדח והתחמושת למחסן, בנוכחות נאשם 2. במסגרת הסדר טיעון, הוסכם כי נאשם 1 החזיק בנשק למשך יממה. ביחס לנאשם 2 הוסכם כי הצדדים יעתרו לעונש של 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ובהמשך הוסכם כי להגנה יתאפשר לטעון לעונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בעניינו של נאשם 1, ומתחם הנע בין 6 ל-15 חודשי מאסר בעניינו של נאשם 2. לבסוף, נגזרו 14 חודשי מאסר בפועל על נאשם 1 ו-6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות על נאשם 2. הכל לצד עונשים נלווים. יוער כי ערעורו של נאשם 1 נדחה לאחר שהלה הודיע כי אין הוא עומד על ערעורו לאור הערות בית המשפט העליון (ע"פ 6498/23, מיום 30.10.2023).

ת"פ (מחוזי באר שבע) 11843-03-20 מדינת ישראל נ' בייך (18.2.2021) - גזר דין אליו הפנתה המאשימה. נאשם 1 באותה פרשה הורשע בסיוע להחזקת נשק, וכן בהפרעה לשוטר. על פי המתואר, נאשם 3 באותה פרשה החזיק ברכב שני כלי נשק - נשק גנוב מסוג חצי אוטומטי (CZ) ובתוכו מחסנית עם 8 כדורים, וכן נשק מסוג גז/הזנקה Retayשהוסב ומחסנית עם 14 כדורים. נאשם 1 נהג ברכב (כשהוא מודע להחזקת הנשק על ידי נאשם 3), ומששוטרים כרזו לרכב לעצור בצד, נאשם 1 הגביר את מהירות הנסיעה ולא נענה לקריאת השוטרים. במהלך הנסיעה נאשם 3 השליך את כלי הנשק מהחלון והנאשמים המשיכו בנסיעה על מנת להימלט מהשוטרים, עד אשר הרכב התחפר בקרקע ונעצר. דינם של נאשמים 2 ו-3 נגזר במועד אחר, לאחר שהצדדים הגיעו להסדר טיעון "סגור". על נאשם 2 (שהורשע בעבירות דומות לאלו של נאשם 1) נגזרו בין היתר 14 חודשי מאסר בפועל. על נאשם 3 נגזרו בין היתר 23 חודשי מאסר בפועל. בעניינו של נאשם 1 קבע בית המשפט המחוזי מתחם עונש הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר, והשית על נאשם זה 9 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

ת"פ (מחוזי חיפה) 18539-10-21 מדינת ישראל נ' סואעד (12.7.2022) - הנאשם הורשע בסיוע לעבירות בנשק (החזקה, הובלה ונשיאה). בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 9 חודשים שאפשר וירוצו בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, והשית על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס וצו מבחן. לציין, כי באותו עניין הנאשם ריצה מעצר עד תום ההליכים לתקופה של כחודשיים. תקופה זו לא נוכתה מגזר הדין.

ת"פ (מחוזי חיפה) 45561-07-21 מדינת ישראל נ' טחימר (17.3.2022) - הנאשמים הורשעו בביצוע עבירות נשק (נשיאה והובלה) - הנאשם 1; סיוע לעבירות נשק (נשיאה והובלה) - הנאשם 2, וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - שני הנאשמים. דובר באקדח חצי אוטומט D.D.Gומחסנית ריקה המתאימה לאקדח. בגזר הדין של הח"מ ובכל הנוגע לנאשם 1, נקבע מתחם הנע בין 14 ל-38 חודשי מאסר בפועל, ובכל הנוגע לנאשם 2, נקבע מתחם הנע בין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל. לבסוף, נגזרו על הנאשם 1 עונש מאסר בפועל של 22 חודשים לצד עונשים נלווים, ועל הנאשם 2 נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

עד כאן סקירת הפסיקה.

16. בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש ליתן את הדעת על כי מדובר בכלי נשק אחד והוא אקדח. זאת ועוד, אין בנמצא בכתב האישום המתוקן כל אזכור להימצאותם של מחסנית או כדורים, כך שלא ניתן היה לערוך שימוש באקדח בטווח הזמן המיידי. בל נשכח אף כי עסקינן בעבירה של סיוע להחזקת אקדח, באופן שבעת חיפוש אשר נערך בבית חברו של הנאשם, ישב הנאשם יחד עם אחר בחצר הבית. האחר הוא זה אשר החזיק והשליך את האקדח שהיה מצוי בתוך גרב, והנאשם סייע לו בכך בעצם נוכחותו. הווה אומר, כי טיב הסיוע לא הוברר עד תום, ונדמה כי אין עסקינן בסיוע ברף הגבוה.

לצד נסיבות אלו, הפועלות לקולא, יש להביא בחשבון את הנסיבות התומכות בהחמרת הענישה והן כי ההחזקה (וכך גם הסיוע להחזקה) בוצעו בחצר בית מגורים. עוד יש לזכור ולהזכיר את הנזק הפוטנציאלי (אשר לא התממש בענייננו) לפגיעה באחרים, ולביצוע עבירות נלוות כתוצאה מהחזקה של נשק באופן שאינו חוקי.

17. עניין נוסף שיש ליתן עליו את הדעת, הוא העונש המזערי למבצעי עבירות נשק, אשר נקבע כהוראת שעה במסגרת חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021, ס"ח 2938. לפי תיקון זה, בעבירות נשק מסוימות, שענייננו נמנה עמן, ככלל לא יפחת העונש מרבע מן העונש המרבי שנקבע לצד אותה עבירה. כך נקבע, בין היתר, "נוכח התפשטות ההתחמשות של קבוצות גדולות באוכלוסייה בנשק בלתי חוקי, ייחודיות התופעה והשלכותיה החמורות, ובפרט המחיר שהיא גובה בחיי אדם ..." (ראו דברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 142 - הוראת שעה) (עונש מזערי על החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התשפ"א-2021, ה"ח הכנסת 872).

18. על רקע נסיבות ביצוע העבירה, הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מדרך הילוכו של הנאשם ומידת הפגיעה בערכים אלו, כמו גם בשים לב למדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם מצוי בטווח שבין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

19. לא מצאתי כי מתקיימים בענייננו שיקולים אשר יצדיקו לסטות ממתחם העונש ההולם שזה עתה נקבע, בין אם לחומרה ובין אם לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור, הגם שמתקיים מעצם הערכים המוגנים שנפגעו, אינו מצדיק חריגה מהמתחם. שיקול השיקום, בשים לב לנסיבות, אינו מתקיים וממילא אינו מצדיק אף הוא סטייה מהמתחם.

אפנה להלן לקבוע את העונש המתאים לנאשם בגבולות המתחם דלעיל. בכגון דא, יש להתחשב בנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40יא לחוק.

העונש המתאים לנאשם

20. נסיבותיו האישיות של הנאשם, תומכות בהצבת הענישה על הרף התחתון של מתחם העונש ההולם. בכלל זה, יש להתחשב בהודאתו של הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. הודאה זו ניתנה בשלביו המוקדמים של ניהול ההליך המשפטי בעניינו של הנאשם, עוד טרם החלה פרשת התביעה. בכך נחסך זמן שיפוטי רב. כמו כן, ההודאה ניתנה לאחר שבוצע תיקון משמעותי וממשי במעשים ובעבירות אשר יוחסו לנאשם בכתב האישום.

21. הבאתי בחשבון גם את הצער הרב שהנאשם הביע לפניי על ביצוע המעשים, וכן את גילו הצעיר באופן יחסי של הנאשם, אשר היה בן 24.5 בעת ביצוע העבירה. משקל של ממש יש ליתן גם לכך שזוהי הסתבכותו הראשונה של הנאשם בפלילים, וכי לא רשומות לחובתו הרשעות קודמות.

22. לצד שיקולים אלו, יש להביא בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד והרבים, התומכים בהחמרת הענישה בתוך המתחם. דומני, כי ניתן ליתן ביטוי לשיקולים אלו, בכך שאורה שלא לנכות את ימי מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח, מן העונש שייגזר עליו. בנסיבות דנן, שיקול הרתעת היחיד והרבים כאחד, יימצא עומד על מכונו. נזכיר כי הנאשם היה עצור משך כחודש וחצי, מיום 25.7.2023 ועד ליום 7.9.2023.

בל נשכח אף, כי החל מיום 7.9.2023, היה הנאשם עצור בפיקוח אלקטרוני. ביום 13.2.2024 האיזוק הוסר והנאשם הושם במעצר בית חלקי, בשעות הלילה.

23. בצבר שיקולים אלו, ולאחר שהובאה בחשבון ההחמרה הנדרשת לשם הרתעת היחיד והרבים, יש די על מנת למקם את עונש המאסר בפועל בתחתית מתחם העונש ההולם. באמצעות עונש מאסר בפועל, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בצירוף מאסרים מותנים וקנס כספי, סבורני כי יוגשם עיקרון ההלימה. כולי תקווה כי מעתה ואילך יבחר הנאשם לילך רק בדרך הישר.

סוף דבר

24. על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

- שמונה (8) חודשי מאסר בפועל.

מאסר זה ירוצה בעבודות שירות, בהתאם לקביעת הממונה על עבודות שירות, בעמותת השלום סכנין. מועד תחילת ריצוי עבודות השירות הוא ביום 15.10.2024 (ככל שלא ייקבע מועד אחר על יד הממונה).

על הנאשם להתייצב לצרכי קליטה והצבה במועד הנ"ל בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות, יחידת ברקאי, שלוחת צפון, סמוך לבית סוהר מגידו.

בית המשפט מזהיר את הנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה, וכי כל חריגה מכללים אלו עשויה להביא להפסקת ריצוי עונשו בדרך זו ונשיאת יתרת העונש במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

- שישה (6) חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג פשע.

- ארבעה (4) חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג עוון.

- קנס בסך של 2,000 ₪ אשר ישולם תוך 120 ימים מהיום.

אשר לאופן תשלום הקנס שנפסק לחובת הנאשם, החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועד שנקבע לעיל. ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******.

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

המזכירות תשלח עותק גזר הדין לממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט העליון.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"ד, 19 ספטמבר 2024, בנוכחות הצדדים.