3. על פי הסדר הטיעון ובשים לב לחובה שבדין כאמור, הועבר עניינו של הנאשם לצורך קבלת תסקיר שירות המבחן על אודותיו. כמו כן ובמקביל, הוריתי על הגשת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות.

4. בתסקיר מיום 22.5.2024, עמד שירות המבחן על רקעו האישי והמשפחתי של הנאשם. בכלל זה צויין בתסקיר, כי הנאשם הינו הבן הבכור במשפחה המונה זוג הורים ושבעה ילדים. אביו הינו טבח באולם אירועים ואמו עובדת ניקיון בבית חולים. הנאשם תיאר מערכת יחסים קרובה ומכילה עם הוריו.

5. שירות המבחן ציין, כי לנאשם אין הרשעות קודמות בפלילים וכי הוא אינו לוקח אחריות מלאה על מעשיו, תוך שלטענתו לא ידע מדוע יש נשק ברכב ומה מטרתו, והעדיף לא לשאול.

בסופו של יום, ולאחר שבחן שירות המבחן את הערכת הסיכון לעבריינות אל מול הסיכוי לשיקום, צוין, כי כל עוד קיימים חלקים נסתרים בחייו של הנאשם, לא ניתן לשלול גישתו לנשק בעתיד, ולפיכך, קיים סיכון להישנות עבירות דומות מצדו בעתיד. עוד צוין, כי לאור הפרוגנוזה הטיפולית השלילית, אין שירות המבחן בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. עוד הומלץ, חרף גילו הצעיר של הנאשם, "להטיל עליו ענישה מרתיעה ומציבת גבול ברור להתנהגותו".

חוות דעת הממונה על עבודות שירות

6. הממונה על עבודות השירות הגיש חוות דעת בעניינו של הנאשם ביום 27.6.2024, בה מצא את הנאשם מתאים ומסכים לביצוע עבודות שירות. הממונה המליץ על הצבתו במתנ"ס זמארין בזכרון יעקב.

טיעוני הצדדים לעונש

7. בדיון שיוחד לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש, המאשימה עמדה על חומרת עבירות הנשק והסיכון הרב הטמון בהם. היא הפנתה למגמת ההחמרה בפסיקה וכפי שהדבר קיבל ביטוי בתיקון 140 לחוק, שאף שאינו חל בענייננו, יש בו כדי לשקף את רצון המחוקק. לטענת המאשימה, תופעת החזקת נשק בלתי חוקי גרמה לתוצאות קשות וטרגיות. נטען, כי בעבירות כגון דא יש ליתן הבכורה לשיקולי גמול, הרתעה והגנה על הציבור, שכן "בית משפט שמקל על עברייני נשק, לטעמנו, לא עושה לטובת החברה...".

המאשימה טענה, כי "הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הן ברורות ומגלות שעל אף שהנאשם הורשע רק בעבירת סיוע, הוא היה חלק משמעותי מעבירת ההחזקה".

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המאשימה ציינה כי הנאשם "הבין היטב את מעשיו, הוא אינו קטין ואין נסיבות חריגות". היא הפנתה לתסקיר שירות המבחן "שקבע כי הודאתו היא לא שלמה".

8. בשים לב לטיעוניה אלו ועוד, המאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל. באיזון שבין נתוני הנאשם ("מכיוון שמדובר בנאשם צעיר נעדר עבר פלילי והוא הודה בהליך בשלב מוקדם"), לבין הצורך ב"הרתעת הרבים והיחיד", עתרה המאשימה כי עונשו של הנאשם ימוקם באמצע של המתחם המוצע על ידה.

9. הסנגור פתח את דבריו בהדגישו שהנאשם היה בן 18 בעת ביצוע העבירה. לטענתו, "אנחנו ניהלנו הוכחות ולא בכדי, אדוני ראה שנמצאה טביעת אצבע של הנאשם על השקית שעטפה את הנשק, כאשר הוא נסע ברכב של הדוד שלו, הדוד שלו ועוד אדם מבוגר נוסף שישבו ברכב, לא הועמדו לדין, לא הוגש נגדם כתב אישום ובסופו של יום הוגש רק כנגד הילד הזה".

לפי הסנגור וכעולה "גם מהתזכיר (צ"ל: התסקיר), מדובר במי שאין לו עבר פלילי ובעל דלות קוגניטיבית ורגשית, מדובר בבחור שלא התפתח בהתאם לגילו ובסופו של יום, לאחר שאנחנו ניהלנו הוכחות ולא בכדי, כתב האישום תוקן בצורה משמעותית ביותר, לעבירה של סיוע להחזקה". הודגש, כי הנאשם היה "במעצר, ממש מאחורי סורג ובריח מ-27/08/2021 עד יום 09/11/2021, זאת אומרת יותר מחודשיים וחצי ומאותו תאריך מה-09/11/2021 עד 22/06/2023, היה באיזוק אלקטרוני. במהלך כל התקופה הזו של האיזוק, קרוב לשנה וחצי ואפילו יותר, לא נרשמה לחובתו עברה כלשהי".

10. הסנגור הטעים, כי הוא מסכים עם ב"כ המאשימה, "שעבירות הנשק הן מכת מדינה ואני מסכים עם חברי לגבי הצורך בהחמרה בעבירות נשק, אבל במקרה הספציפי הזה, צריך להסתכל על כך שהעבירות בוצעו לפני התיקון של החוק, חלוף הזמן, העדר העבר פלילי והתיקון המשמעותי של הוראת החיקוק לסיוע להחזקה, תיקים כאלה נדונים בבית משפט שלום ובגינם מוטלים עבודות שירות, לתקופה שאינה התקופה המירבית". אי לכך, ביקש הסנגור "להטיל מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה, תוך מתן משקל לעובדה, שהוא היה במשך יותר משנה וחצי באיזוק אלקטרוני, ללא הפרות".

הסנגור הפנה לפסיקה המלמדת על מדיניות הענישה הנוהגת ואשר תומכת בעתירתו העונשית והוסיף, כי "לא בכדי חברי לא הפנה לפסיקה, אדוני, אם אדוני שם לב, חברי לא הצליח להציג ולו פסק דין אחד, שמדבר על סיוע לאחזקה, שקובע את המתחמים שהוא טוען להם, או שנגזר עונש קרוב למתחמים האלה ...".

דבר הנאשם

11. לקראת חתימת הדיון, אמר הנאשם את דברו, בהאי לישנא: "אני מודה וממש מצטער ואני עשיתי טעות ויודע שעשיתי טעות".

דיון והכרעה

12. העיקרון המנחה בגזירת הדין הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם העומד לדין, לבין סוג העונש אשר יוטל עליו ומידתו.

בעת קביעת מתחם עונש הולם לעבירה שביצע נאשם בפלילים, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

לאחר קביעת מתחם העונש ההולם, יפנה בית המשפט לאתר את העונש המתאים לנאשם בגבולות המתחם שנקבע, תוך התייחסות לנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה. בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש, הן לקולא - משיקולי שיקום, והן לחומרה - משיקולי הגנה על שלום הציבור.

מתחם העונש ההולם

13. בעת קביעת מתחם העונש ההולם, יש לעמוד תחילה על הערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשה העבירה שביצע הנאשם, וכן על מידת הפגיעה בערכים אלו.

הנאשם דכאן הורשע בביצוע עבירה אחת שעניינה סיוע להחזקת נשק. בעבירות נשק גלומה באופן טבוע פגיעה בשורה של ערכים חברתיים ראשונים במעלה, בדמות השמירה על החיים, וכן על ביטחון הציבור ושלומו. בעצם החזקת נשק שלא כדין, קיימת סכנה שמא בסופו של דבר ייארע בו שימוש. כבר נזדמן לי לכתוב, במסגרת גזרי דין בפרשות אחרות, בהשאלה מעולם הספרות והמחזות, כי אקדח המופיע במערכה הראשונה, סופו לירות במערכה השלישית. הנזק כתוצאה מירי שכזה עלול לבוא לידי ביטוי בפגיעה ברכוש, ועלול הוא להיות הרה אסון, בדמות נזק לגוף עד כדי קטילת חיים. קורבן העבירה יכול להיות מי אשר הנשק כוון כלפיו, או כל עובר אורח תמים אשר אתרע מזלו וביד הגורל היה מצוי הוא בזירת העבירה או בסמוך לה, בעת התרחשותה. הנזק יכול וייגרם על ידי העבריין העומד לדין אשר החזיק בנשק באופן לא חוקי, או על ידי אדם אחר, היה והנשק יעבור מיד ליד. התוצאה חד היא - נזק בהיבט הפרט ובהיבט הציבור בכללותו.

בענייננו, קיימות מספר נסיבות בדמות אופי הסיוע והיות הנשק בלא תחמושת (שכן צויין שהמחסנית הייתה ריקה מכדורים), אשר יש בהן כדי למתן את הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים, עד כי ניתן לומר שהפגיעה שהסבה התנהלותו של הנאשם בערכים המוגנים אינה מן הגבוהות.

14. בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על החומרה הגלומה בעבירות הנשק, וכן על הצורך בהחמרת הענישה כלפי מי אשר מבצע עבירות אלו, לרבות עבירות של החזקת נשק. ראו על כך פסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' קדורה, פסקה 6 (14.4.2022) (להלן: "עניין קדורה"), כדלקמן:

"החזקת נשק שלא כדין מאיימת על שלום הציבור ובטחונו ... . לנוכח היקפן המתרחב של עבירות המבוצעות בנשק, הזמינות הבלתי נסבלת של נשק בידי מי שאינו מורשה לכך, מהווה כאמור סיכון של ממש ומגבירה את הסיכון לביצוע עבירות חמורות נוספות ... כמו גם לאסונות נוראיים. יעידו על כך ריבוי המקרים במגזר הערבי בעת האחרונה, כאשר אזרחים תמימים - כמו ילד רך בשנים ועלמה צעירה - נפגעים ואף מוצאים את מותם בביתם-מבצרם או בגן השעשועים, כל זאת כתוצאה משימוש בנשק של אחרים. מציאות קשה זו מחייבת לנקוט ביד מחמירה כלפי מעורבים בעבירות נשק, אף אם הם נעדרי עבר פלילי ... . ענייננו ב'מכת מדינה' שהצורך להילחם בה על מנת להגן על הציבור, מצריך מענה הולם והטלת עונשי מאסר משמעותיים ... . ידע כל מי שמחזיק בנשק בלתי חוקי כי צפוי הוא להיענש בחומרה, בבחינת 'אם מחזיקים - למאסר נשלחים'".

על מגמת ההחמרה והיבט ההרתעה ראו גם את האמור בע"פ 2564/19 אזברגה נ' מדינת ישראל, פסקה 10(18.7.2019), שם נקבע כי:

"בית משפט זה עמד בשורה ארוכה של פסקי דין על חומרתן הרבה של עבירות הנשק ועל הסכנה הגבוהה במיוחד לשלום הציבור וביטחונו הטמונה בנשיאה והחזקה של נשק. הדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית שבה נשק בלתי חוקי עשוי לשמש הן לפעילות חבלנית עוינת על רקע ביטחוני הן לפעילות עבריינית. ... לפיכך, קיימת בפסיקה מגמת החמרה ברמת הענישה של המעורבים בעבירות נשק תוך מתן ביטוי עונשי הולם לסכנה הנשקפת מהן; וזאת במטרה להרתיע את היחיד והרבים גם יחד מפני ביצוען. ברירת המחדל בעבירות נשק היא אפוא מאסר בפועל גם כאשר הנאשם נעדר עבר פלילי ...".

15. כאמור, בעת קביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט ליתן דעתו למדיניות הענישה הנוהגת. זו, כמצוין לעיל, הדגישה את הצורך בהשתת ענישה מחמירה ומרתיעה על מי אשר מבצע עבירות נשק, תוך שמנעד הענישה רחב. כאמור, בעוד ההגנה הפנתה לפסיקה התומכת לדידה בעמדתה העונשית (חלק מבית משפט שלום), למאשימה לא הייתה הפנייה לפסיקה ספציפית.

אפנה להלן לסקירה המבטאת את מדיניות הענישה הנוהגת, ממנה יש להקיש לענייננו, ואשר בין היתר על יסודה, ייקבע מתחם העונש ההולם. בסקירה זו אכלול התייחסות לחלק מפסקי הדין אליהם הפנה הסנגור;

רע"פ 3278/23 מיכאלוב נ' מדינת ישראל (2.5.2023) - המבקש הורשע בביצוע עבירות של רכישת/החזקת נשק, וכן החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית. המבקש החזיק במחסן הצמוד לדירתו אקדח מסוג 99 EKOL SPECIALבקוטר 9 מ"מ, ובו כדור אחד בקנה ושני כדורים במחסנית שבאקדח. בנוסף, המבקש החזיק שני כדורים בארון בחדר השינה בדירתו; סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 47.62 גרם נטו בסלון, ושתיל אחד של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 3.74 גרם נטו במרפסת הדירה. בית משפט השלום קבע שני מתחמי ענישה נפרדים. ביחס לעבירת הנשק הועמד המתחם על 10 עד 30 חודשי מאסר בפועל. לבסוף, משיקולי שיקום, השית בית משפט השלום על המבקש ענישה כוללת של 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים. ערעור המשיבה התקבל, באופן שבית המשפט המחוזי השית על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.

ע"פ 6332/22 פדידה נ' מדינת ישראל (16.2.2023 ו- 19.3.2023) - המערער הורשע בהחזקת נשק. על פי המתואר, לידי המערער הגיע אקדח הזנקה אשר הוסב לירי תחמושת ובו מחסנית עם 8 כדורים. המערער נהג במשאית בבעלותו כשהוא מחזיק במשאית את הנשק שהיה חבוי בתוך תיק מתחת למושב הנוסע. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 11 ל-30 חודשי מאסר בפועל, והשית על המערער 11 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בין היתר, לאור האמור בתסקיר ונסיבותיו הייחודיות של המערער, הקל בית המשפט העליון בעונשו, כך שיעמוד על 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, לצד צו מבחן למשך שנה.

ע"פ 5813/21 ג'בארין נ' מדינת ישראל (31.5.2022) - המערערים הורשעו בביצוע עבירת החזקת נשק. על פי המתואר, המערערים נסעו ברכב באום אל פחם, סמוך לגדר מערכת הביטחון. המערערים נתפסו על ידי שני שוטרים שנסעו אחריהם. בחיפוש נמצא כי המערערים החזיקו בצוותא ברובה ציד דו קני, קליבר 12 ג'ייג', שהיה טעון בשני כדורי תחמושת תואמים. עוד נמצאה ברכב חגורה ייעודית לתחמושת, ובה 17 כדורים תואמים לרובה. בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל, והשית על מערער 1 מאסר בפועל בן 18 חודשים לצד מאסר מותנה, ועל מערער 2 מאסר בפועל בן 21 חודשים לצד מאסר מותנה. יוער כי שני המערערים בעלי עבר פלילי מכביד. הערעורים נדחו.

עניין קדורה - המשיב הורשע בעבירה של החזקת נשק בצוותא עם אחר. דובר באקדח "גלוק", כדורים ורימון הלם סינוור שהמשיב הסתיר על גג ביתו, ובהמשך העביר את האקדח והכדורים לידי אחר. במסגרת חיפוש בבית המשיב אותר הרימון. האקדח והכדורים לא נתפסו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 10 ל-36 חודשי מאסר בפועל, והשית על המשיב 10 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון החמיר בעונשו של המשיב, כך שעונש המאסר בפועל הועמד על 18 חודשים.

ע"פ 4332/21 עאסלה נ' מדינת ישראל (20.2.2022 ו-29.3.2022) - המערער הורשע בביצוע עבירה של החזקת נשק. על פי המתואר, המערער החזיק תת מקלע מאולתר מסוג קרלו ומחסנית, לאחר שעטף אותם בניילון נצמד ובמגבת, הכניסם לתיק והסליק אותם מתחת לסלעים בשדה הממוקם במרחק של למעלה מ-4 ק"מ מביתו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 22 ל-48 חודשי מאסר בפועל, ותוך סטייה ממתחם העונש השית על המערער 15 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, כך שעל המערער הושתו 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

ע"פ 4978/19 אבו מנסור נ' מדינת ישראל (28.1.2020) - פסק דין אליו הפנה הסנגור. המערערים, אחים, הורשעו על פי הודאתם, לאחר שברכבם נמצא כלי נשק, בעבירות של נשיאה והובלת נשק- המערער 1, ושל החזקת נשק- המערער 2. על המערער 1 הושתו 18 חודשי מאסר בפועל, ואילו המערער 2 נדון ל- 9 חודשי מאסר בעבודות שירות.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור של מערער 1 משיקולי שיקום והפחית את עונשו ל-12 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, "לשם שמירה על מדרג ענישה הולם בין המערערים", הועמד עונשו של המערער 2 על 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ת"פ (מחוזי-חיפה) 36015-04-24 מדינת ישראל נ' עמאש (21.5.2024) - פסק דין אליו הפנה הסנגור. הנאשם הורשע בעבירה של החזקת נשק, לאחר שנמסר לו נשק מסוג קרלו (ששימש לפי הנטען בכתב אישום שהוגש נגד מעורבים אחרים, לביצוע רצח). הנאשם קיבל את הקרלו לידיו והסליק אותו מתחת לעץ בחצר ביתו. הנאשם המשיך להחזיק בנשק מוסלק במקום זה. בשלב מאוחר יותר, מסר הנאשם את הנשק לאדם אחר שהגיע לביתו. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין 15 ל- 22 חודשי מאסר בפועל, והשית עליו 16 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

ת"פ (מחוזי מרכז) 10875-12-21 מדינת ישראל נ' אבו צאפי (8.8.2023) - גזר דין אליו הפנה הסנגור. נאשם 1 באותה פרשה הורשע בהחזקת נשק, ונאשם 2 הורשע בסיוע להחזקת נשק. דובר באקדח גלוק ושלוש מחסניות שהוחזקו במתחם בית משפחת הנאשמים, מאחורי מבנה, וכן במחסנית של רובה M16ובתופס מחסנית שהוחזקו על גג מחסן במתחם. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 15 ל-32 חודשי מאסר בפועל בעניינו של נאשם 1, ובנוגע לנאשם 2 נקבע מתחם הנע בין 7 ל-15 חודשי מאסר בפועל. על נאשם 1 הושתו 15 חודשי מאסר בפועל, ועל נאשם 2 הושתו 7 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. הכל לצד עונשים נלווים.

ת"פ (מחוזי מרכז) 26478-04-22 מדינת ישראל נ' חרבוש (3.7.2023) - גזר דין אליו הפנה הסנגור. נאשם 1 באותה פרשה הורשע בהחזקת נשק ותחמושת, ונאשם 2 הורשע בסיוע להחזקת נשק ותחמושת. דובר באקדח חצי אוטומט "גל" טעון במחסנית ובה 5 כדורים, וכן 99 כדורים נוספים ושכפ"צ משטרתי, אשר הוטמנו במחסן במוסך בבעלות נאשם 1. נאשם 2 נכנס למחסן נטל קופסה שבה האקדח והתחמושת ויצא כשהוא אוחז את הקופסה בידו. מיד לאחר מכן שבו הנאשמים אל המחסן ונאשם 2 מסר את הקופסה לנאשם 1. נאשם 1 הוציא מהקופסה את האקדח, טען אותו במחסנית, החזיקו על גופו ויצא מהמחסן יחד עם נאשם 2. בהמשך, נאשם 1 החזיר את האקדח והתחמושת למחסן, בנוכחות נאשם 2. במסגרת הסדר טיעון, הוסכם כי נאשם 1 החזיק בנשק למשך יממה. ביחס לנאשם 2 הוסכם כי הצדדים יעתרו לעונש של 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ובהמשך הוסכם כי להגנה יתאפשר לטעון לעונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל בעניינו של נאשם 1, ומתחם הנע בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל בעניינו של נאשם 2. לבסוף, נגזרו 14 חודשי מאסר בפועל על נאשם 1 ו-6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות על נאשם 2. הכל לצד עונשים נלווים. יוער, כי ערעורו של נאשם 1 נדחה לאחר שהלה הודיע כי אין הוא עומד על ערעורו לאור הערות בית המשפט העליון (ע"פ 6498/23, מיום 30.10.2023).

ת"פ (מחוזי באר שבע) 11843-03-20 מדינת ישראל נ' בייך (18.2.2021) - נאשם 1 באותה פרשה הורשע בסיוע להחזקת נשק, וכן בהפרעה לשוטר. על פי המתואר, נאשם 3 באותה פרשה החזיק ברכב שני כלי נשק - נשק גנוב מסוג חצי אוטומטי (CZ) ובתוכו מחסנית עם 8 כדורים, וכן נשק מסוג גז/הזנקה Retayשהוסב ומחסנית עם 14 כדורים. נאשם 1 נהג ברכב (כשהוא מודע להחזקת הנשק על ידי נאשם 3), ומששוטרים כרזו לרכב לעצור בצד, נאשם 1 הגביר את מהירות הנסיעה ולא נענה לקריאת השוטרים. במהלך הנסיעה נאשם 3 השליך את כלי הנשק מהחלון והנאשמים המשיכו בנסיעה על מנת להימלט מהשוטרים, עד אשר הרכב התחפר בקרקע ונעצר. דינם של נאשמים 2 ו-3 נגזר במועד אחר, לאחר שהצדדים הגיעו להסדר טיעון "סגור". על נאשם 2 (שהורשע בעבירות דומות לאלו של נאשם 1) נגזרו, בין היתר, 14 חודשי מאסר בפועל. על נאשם 3 נגזרו, בין היתר, 23 חודשי מאסר בפועל. בעניינו של נאשם 1 קבע בית המשפט המחוזי מתחם עונש הנע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל, והשית על נאשם זה 9 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

ת"פ (מחוזי חיפה) 18539-10-21 מדינת ישראל נ' סואעד (12.7.2022) - הנאשם הורשע בסיוע לעבירות בנשק (החזקה, הובלה ונשיאה). בית המשפט המחוזי קבע מתחם הנע בין 9 חודשים שאפשר וירוצו בעבודות שירות לבין 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, והשית על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס וצו מבחן. לציין, כי באותו עניין הנאשם ריצה מעצר עד תום ההליכים לתקופה של כחודשיים. תקופה זו לא נוכתה מגזר הדין.

ת"פ (מחוזי חיפה) 45561-07-21 מדינת ישראל נ' טחימר (17.3.2022) - הנאשמים הורשעו בביצוע עבירות נשק (נשיאה והובלה) - הנאשם 1; סיוע לעבירות נשק (נשיאה והובלה) - הנאשם 2, וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - שני הנאשמים. דובר באקדח חצי אוטומט D.D.Gומחסנית ריקה המתאימה לאקדח. בגזר הדין של הח"מ ובכל הנוגע לנאשם 1, נקבע מתחם הנע בין 14 ל-38 חודשי מאסר בפועל, ובכל הנוגע לנאשם 2, נקבע מתחם הנע בין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל. לבסוף, נגזר על הנאשם 1 עונש מאסר בפועל של 22 חודשים לצד עונשים נלווים, ועל הנאשם 2 נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

עד כאן סקירת הפסיקה.

16. בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, יש ליתן את הדעת על כי מדובר בכלי נשק אחד והוא תת מקלע מאולתר. זאת ועוד, אין בנמצא בכתב האישום המתוקן כל אזכור להימצאותם של כדורים, כך שלא ניתן היה לערוך שימוש בנשק בטווח הזמן המיידי. בל נשכח אף כי עסקינן בעבירה של סיוע להחזקת הנשק, שהתבטא בכך שהנאשם הסתירו מתחת למושבו ברכב, כשהוא עטוף בניילון.

עוד נתתי דעתי לטיעוני הסנגור, לפיהם, שניים מנוסעי הרכב, כולל דודו של הנאשם, שהרכב "שלו", לא הועמדו לדין - טענה שלא הוכחשה על ידי המאשימה.

לצד נסיבות אלו, הפועלות לקולא, יש להביא בחשבון את הנסיבות התומכות בהחמרת הענישה והן, כי הסיוע להחזקה בוצע כשהנאשם ישב ברכב יחד עם אחרים. עוד יש לזכור ולהזכיר, את הנזק הפוטנציאלי (אשר לא התממש בענייננו) לפגיעה באחרים, ולביצוע עבירות נלוות כתוצאה מהחזקה של נשק באופן שאינו חוקי. זאת, מבלי שנעלמה מעיניי העובדה כי עם הנשק לא נמצאו כדורים.

17. עניין נוסף שיש ליתן עליו את הדעת, הוא העונש המזערי למבצעי עבירות נשק, אשר נקבע כהוראת שעה במסגרת חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021, ס"ח 2938. לפי תיקון זה, בעבירות נשק מסוימות, ככלל לא יפחת העונש מרבע מן העונש המרבי שנקבע לצד אותה עבירה. תיקון זה אינו חל בענייננו, אך יש לזכור את הרציונל מאחורי ההחמרה, כפי שעולה מדברי ההסבר, שבאה "נוכח התפשטות ההתחמשות של קבוצות גדולות באוכלוסייה בנשק בלתי חוקי, ייחודיות התופעה והשלכותיה החמורות, ובפרט המחיר שהיא גובה בחיי אדם ..." (ראו דברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 142 - הוראת שעה) (עונש מזערי על החזקת נשק בלא רשות על פי דין), התשפ"א-2021, ה"ח הכנסת 872).

18. על רקע נסיבות ביצוע העבירה, הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה מדרך הילוכו של הנאשם ומידת הפגיעה בערכים אלו, כמו גם בשים לב למדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם מצוי בטווח שבין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

19. לא מצאתי כי מתקיימים בענייננו שיקולים אשר יצדיקו לסטות ממתחם העונש ההולם שזה עתה נקבע, בין אם לחומרה ובין אם לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור, הגם שמתקיים מעצם הערכים המוגנים שנפגעו, אינו מצדיק חריגה מהמתחם. שיקול השיקום, בשים לב לנסיבות ולאמור בתסקיר, אינו מתקיים וממילא אינו מצדיק אף הוא סטייה מהמתחם.

אפנה כעת לקבוע את העונש המתאים לנאשם בגבולות המתחם דלעיל. בכגון דא, יש להתחשב בנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40יא לחוק.

העונש המתאים לנאשם

20. נסיבותיו האישיות של הנאשם, תומכות בהצבת הענישה על הרף התחתון של מתחם העונש ההולם. בכלל זה, יש להתחשב בהודאתו של הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. הודאה זו ניתנה אמנם בשלבים מתקדמים של ניהול ההליך המשפטי בעניינו של הנאשם, לקראת סוף פרשת התביעה. אולם, היא ניתנה לאחר תיקון מהותי בכתב האישום ואף הביאה לחסכון בזמן שיפוטי.

21. הבאתי בחשבון גם את הצער שהנאשם הביע לפניי על ביצוע המעשים, וכן את גילו הצעיר מאוד, שכן העבירה בוצעה על ידו רק כחודשיים לאחר שמלאו לו 18 שנים. משקל של ממש יש ליתן גם לכך שזוהי הסתבכותו הראשונה של הנאשם בפלילים, וכי לא רשומות לחובתו הרשעות קודמות.

22. לצד שיקולים אלו, יש להביא בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד והרבים, התומכים בהחמרת הענישה בתוך המתחם. דומני, כי ניתן ליתן ביטוי לשיקולים אלו, בכך שאורה שלא לנכות את ימי מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח, מן העונש שייגזר עליו. בנסיבות דנן, שיקול הרתעת היחיד והרבים כאחד, יימצא עומד על מכונו. נזכיר כי הנאשם היה עצור משך כחודשיים וחצי, מיום 27.8.2021 עד ליום 9.11.2021

בל נשכח אף, כי החל מיום 9.11.2021, היה הנאשם עצור בפיקוח אלקטרוני עד ליום 22.6.2023 (כפי שעלה מטיעוני ההגנה).

23. בצבר שיקולים אלו, ולאחר שהובאה בחשבון ההחמרה הנדרשת לשם הרתעת היחיד והרבים, יש די על מנת למקם את עונש המאסר בפועל בתחתית מתחם העונש ההולם. בנוסף, מצאתי לקבוע כי את עונש המאסר בפועל שיוטל עליו, ירצה הנאשם בדרך של עבודות שירות. סבורני, כי באמצעות עונש מאסר בפועל, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות, בצירוף מאסרים מותנים וקנס כספי, יוגשם עיקרון ההלימה. כולי תקווה גם, כי מעתה ואילך יבחר הנאשם לילך רק בדרך הישר.

סוף דבר

24. השורה התחתונה היא, שאני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

- שמונה (8) חודשי מאסר בפועל.

מאסר זה ירוצה בעבודות שירות, בהתאם לקביעת הממונה על עבודות שירות, במתנ"ס זמארין בזכרון יעקב. מועד תחילת ריצוי עבודות השירות הוא ביום 12.11.2024 (ככל שלא ייקבע מועד אחר על ידי הממונה).

על הנאשם להתייצב לצרכי קליטה והצבה במועד הנ"ל בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות, יחידת ברקאי, שלוחת צפון, סמוך לבית סוהר מגידו.

בית המשפט מזהיר את הנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים המצריכים התייצבות רציפה, וכי כל חריגה מכללים אלו עשויה להביא להפסקת ריצוי עונשו בדרך זו ונשיאת יתרת העונש במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

- חמישה (5) חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג פשע.

- שלושה (3) חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג עוון.

- קנס בסך של 1,500 ₪ אשר ישולם תוך 120 ימים מהיום.

אשר לאופן תשלום הקנס שנפסק לחובת הנאשם, החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועד שנקבע לעיל. ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******.

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

המזכירות תשלח עותק גזר הדין לממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט העליון.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשפ"ה, 29 אוקטובר 2024, במעמד הצדדים.