מטעם שירות המבחן הוגש תסקיר אשר המליץ על הטלת צו של"צ בהיקף של 200 שעות לצד ענישה נלווית. שירות המבחן ציין במסגרת התסקיר כי לצד התרשמותו מצרכיו המשמעותיים של הנאשם בקבלת טיפול במסגרת שירות המבחן ומשתיאר הנאשם חוסר פניות להשתלבות בטיפול, הומלץ על הטלת צו של"צ בלבד לצד ענישה נלווית.

למען השלמת התמונה אציין כי בהתאם להחלטתי שניתנה ביום 13/1/24 ולאחר שמצאתי כי אין בהמלצות התסקיר כדי להשיג ולו במעט את תכלית הענישה וזאת ביחס לעבירות בהן הורשע הנאשם בכתב האישום המתוקן, הפניתי את עניינו לממונה על עבודות השירות לצורך בדיקת כשירותו לריצוי עונש המאסר בעבודות שירות. מטעם הממונה על עבודות השירות הוגשה חוות דעת לפיה נמצא הנאשם כשיר לריצוי עונש המאסר, ככל שיוטל עליו בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש:

ביום 13/11/24 נשמעו בפני טיעוני הצדדים לעונש, המאשימה הדגישה במסגרת טיעוניה את נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם בכתב האישום המתוקן, את המסוכנות הנובעת ממנו וכן את נהיגתו הפוחזת שהתבטאה בין היתר בבריחה מהשוטרים, מעבר הצמתים ברמזורים אדומים, בריחה מהמחסום, וסטייה לנתיב הנסיעה הנגדי ואך בנס אירוע זה הסתיים ללא נזק בגוף ובנפש.

המאשימה ביקשה לקבוע בנסיבות מקרה זה מתחם ענישה שנע בין 12-24 חודשי מאסר לצד הטלת ענישה צופה פני עתיד, פסילה בפועל פסילה על תנאי קנס וחילוט האופנוע. המאשימה הפנתה בטיעוניה לפסיקה שלעמדתה תואמת את מתחם הענישה הנ"ל.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, המאשימה התייחסה לגילו של הנאשם, לעברו התעבורתי, לחובתו 9 הרשעות קודמות, לעמדת שירות המבחן ביחס להתייחסותו של הנאשם לביצוע העבירות, למאפייני אישיותו, ולעובדה כי הוא ציין בפני שירות המבחן שהוא אינו מעוניין להשתלב בהליך טיפולי כלשהו.

המאשימה ביקשה בסופו של דבר להטיל על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת מ- 6 חודשים, (רף ענישה שונה מהמתחם אשר הוצג בטיעוניה), מאסר על תנאי פסילה בפועל פסילה על תנאי וקנס, כך גם עתרה המאשימה לחילוט האופנוע.

מנגד, ב"כ הנאשם ציין כי לצד העבירות בהן הורשע מרשו ואין חולק כי בהחלט עסקינן בעבירות שאין להקל ראש בחומרתן הרי שבמקרה קונקרטי זה, לאור העובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בכתב אישום מתוקן לקח אחריות על מעשיו חסך זמן שיפוטי יקר וריצה פסילה בפועל של 6 חודשים, הרי שיש בנסיבות מקרה זה לאמץ את המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם צו של"צ ובאשר לחילוט האופנוע הרי שיש לדחות בקשה זו, שכן מדובר במי שהורשע בפעם הראשונה, בעבירות מסוג אלה והוא נעדר עבר פלילי לכן הסנגור טען כי בנסיבות מקרה זה לא יהיה נכון ומוצדק לחילוט האופנוע.

הנאשם ביקש אף הוא לומר את דברו, וזאת כדלהלן: "אני ממש מצטער לעולם לא אחזור על זה, למדתי ממה שקרה לי".

כפי שציינתי לעיל, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם מטעם שירות המבחן, סברתי, כי יהיה זה נכון להפנות את עניינו של הנאשם לממונה על עבודות השירות לצורך בדיקת כשירתו והתאמתו לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות. מטעם הממונה על עבודות השירות הוגשה חוות דעת חיובית לפיה הנאשם נמצא כשיר לריצוי עונש המאסר בעבודות שירות.

דיון והכרעה:

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

אין צורך להכביר מילים אודות חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם גם לאחר תיקון כתב האישום, כך גם אין צורך להרחיב אודות הסיכון הגלום בהן, שכן נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם מדברות בעד עצמן. מדובר באירוע חמור, שאך בנס לא הסתיים בפגיעות בגוף ובנפש ובנקל אירוע שכזה, נהיגה שכזו, והתנהלות הנאשם, לאחר שכבר ידע כי מי שביקש לעצרו הם שוטרים שומרי חוק, מלמדים על כך שהנאשם במודע המשיך במנוסתו ונעצר רק אחרי שהשוטרים דלקו אחריו במשך כ- 20 דקות עד אשר הגיע לכפר קרע.

במעשיו, פגע הנאשם בערכים המוגנים של זכותו של אדם לשמירה על רכושו וזכותו לחיות בביטחון, כך גם פגע הנאשם בביטחונם של משתמשי הדרך, וסיכל את חובת כיבוד החוק בפני גורמי האכיפה. מידת בפגיעה בערכים לו ממשית וקונקרטית.

אדגיש כי ניתן ללמוד מנסיבות ביצוע העבירות שלא מדובר בנסיעה קצרה ונקודתית שמקורה באי הבנה בלבד, שכן הנאשם לאחר שהבין כי עסקינן בגורמי אכיפה שומרי חוק, המשיך בנהיגתו הפוחזת והמסכנת באופן שחמק מהמחסום באזור מחלף גבעת אולגה, והמשיך בנסיעתו כ- 20 דקות עד אשר נעצר בכפר קרע.

בתי המשפט הביעו לא אחת את עמדתם הברורה ביחס למי שנוהג בכבישי הארץ בצורה פוחזת ונהיגתו מסכנת את משתמשי הדרך, כך גם מי שעושה כן כאשר הוא נמלט מגורמי אכיפת החוק, לעניין זה ראו למשל ע"פ 3958/10 מדינת ישראל נ' חוסין חסן: "הרבינו בשנים האחרונות להרתיע מפני הסכנה אותה יוצרים נהגים תוך ניסיון למנוע את עיכובם או מעצרם ע"י שוטרים. אירועים מסוג זה הסתיימו לא אחת בפגיעות בנפש..."

כמו כן ראו ע"פ 7255/08 פלוני נ' מדינת ישראל שם נאמר בין היתר ביחס למי שאינו מציית להוראות השוטרים ומי שפועל להפרעה לתפקידם: "... מזה מספר שנים אנו מתריעים מפני תופעה נפוצה במקומותינו, כאשר נהגים הנדרשים על ידי שוטרים לעצור לביקורת או בעקבות ביצועה של עבירת תעבורה, נמלטים על נפשם תוך נסיעה פרועה בה כרוכים סיכונים לחייהם של הולכי רגל ומשתמשים אחרים בדרך. למרבה המזל, מרביתם של אותם נרדפים אחרי הרכב הנמלט הסתיימו ללא פגיעות בחיי בני אדם, אולם, היו גם מקרים בהם שילמו אזרחים תמימים בחייהם את מחירה של הנהיגה המופקרת של הנהג הנמלט".

לעניין הדגשת חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, אפנה לע"פ 4538/08 מדינת ישראל נ' פלוני, שם נקבע בין היתר: "בית משפט זה קבע רמת ענישה גבוהה במיוחד לעבירות הכרוכות בנהיגה פרועה בכביש תוך סיכון מיידי של חיי אדם בנתיב תחבורה ואגב התעלמות מכללי התנועה ומהוראות שוטרים לעצור. חומרת הענישה נובעת הן מהחומרה המופלגת העולה מהתנהגות זו, ומהסיכונים שהיא טומנת בחובה, והן מהתפשטותה של התופעה המסוכנת הזו בכבישי הארץ, באזורים שונים בערים ומחוצה להן (ע"פ 1535/06 מדינת ישראל נ' יוסי לוי (לא פורסם, 7.6.06); ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (לא פורסם, 11.11.04); ע"פ 3383/05 אנוואר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.10.05); ע"פ 217/04 אלקורעאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.6.05); ע"פ 308/06 מדינת ישראל נ' סבן (לא פורסם, 15.5.06)).

מידת הסטייה מהתנהגות נורמטיבית, המשתקפת בשרשרת העבירות שהמשיב היה מעורב בהן מצביעה על קיום מסוכנות גבוהה וממשית מצדו לביטחון אדם ורכוש".

בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות יש לזקוף לחובת הנאשם את נהיגתו והתנהגותו המסוכנת מאחר שמדובר בשוטרים שביקשו סה"כ לבצע עבודת אכיפה אלמנטרית לאחר שהבחינו שהוא נוהג באופנוע ללא לוחית רישוי. בנקל יכול היה הנאשם למנוע את הסלמתו של האירוע אילו רק היה נשמע לקולם של השוטרים במקום. הנאשם בחר לעשות דין עצמי, המשיך בנהיגה, הגביר את מהירות נסיעתו, נהג בצורה פזיזה ורשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, עבר במספר רמזורים אדומים, נהג בנתיב הנסיעה הנגדי במהירות גבוהה, ואף הצליח לחמוק ממחסום יזום שהוקם על מנת לעצרו.

הנאשם בהתנהלותו סיכן את עצמו, את מי שביקש לאכוף את נהיגתו, את משתמשי הדרך, את רכושו של הציבור, ועשה כן ללא רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב, כך גם ללא פוליסת ביטוח ברת תוקף. על כן במעשיו אלה פגע הנאשם בערכים המוגנים במידה גבוהה.

באשר למדיניות הענישה הנוהגת, הרי שמעיון בפסיקה התואמת את נסיבות ענייננו, יש לקבוע כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 9-18 חודשי מאסר בפועל כאשר ברף התחתון של המתחם ניתן במקרים מסוימים לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה שלא תפחת מ- 24 חודשים, פסילה על תנאי, קנס ופיצוי במידת הצורך.

תסקיר שירות המבחן:

מטעם שירות המבחן הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם ממנו עולה כי מדובר בנאשם בן 22 שנים רווק אשר סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה וצפוי להתחיל לימודי עיצוב מדיה, הנאשם מתגורר בבית הוריו ועובד בחברת שליחויות. עובר למעצרו השלים הנאשם לימודי הנדסאי מכונות במכללת רופין אולם לימודים אלו הופסקו בשל מעורבותו בהליך זה. הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית ואין לחובתו הרשעות פליליות כלשהן.

בהיבט התעבורתי, לחובתו 9 הרשעות קודמות, בגין עבירות שונות כעולה מגיליון הרישום התעבורתי (ת/1).

הנאשם התייחס לעבירות בהן הורשע בכתב אישום מתוקן, הסביר כי עשה זאת על רקע חשש, פחד, בהלה ולחץ כשהשוטרים ביקשו לעצרו. הנאשם הכיר בכך כי עליו לשלם על מעשיו במישורים שונים ביניהם כלכלים ומעשיים, ואף החל לשלם מחיר אישי בדמות פגיעה בתדמיתו ובאמון של קרוביו.

שירות המבחן התרשם כי מדובר בבחור צעיר ללא הרשעות בתחום הפלילי, אשר מתפקד באופן חיובי ותקין במישורי חייו השונים, עובד ומפרנס את עצמו ומנהל קשרים בין אישיים חיוביים.

לצד האמור לעיל, שירות המבחן גם התרשם מקשייו של הנאשם לווסת את דחפיו, וכן התרשם כי הוא מחזיק בעמדות מקלות ביחס לחוקים ולהגבלות בתחום התעבורתי, הוא בעל גבולות פנימיים רופפים ואינו נענה מגבולות חיצוניים.

שירות המבחן ציין כי התייחסותו של הנאשם לביצוע העבירות היא מצומצמת דלה והשלכתית, אך מנגד הודגש כי הנאשם מבין ומכיר במעשיו, ובעונש אותו הוא צפוי לשאת בגינן.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם זקוק לשילוב בהליך טיפולי מתאים וזאת במטרה להפחית את גורמי הסיכון, אולם הנאשם תיאור בפני שירות המבחן חוסר פניות להשתלב בהליך טיפולי ועל כן הומלץ על הטלת צו של"צ בלבד. יודגש כי המלצה עונשית זו אינה עומדת בהלימה לענישה הנוהגת ואין בהמלצה זו כדי להשיג את תכלית הענישה באופן כלשהו.

באשר להפעלת עונש הפסילה המותנה אשר הוטל על הנאשם בבית משפט השלום לתעבורה חדרה בתיק תת"ע 9652-02-23 - המאשימה טענה כי נגד הנאשם תלוי ועומד עונש פסילה מותנה של חודשיים שהוטל עליו בהליך שהתנהל בהעדרו בבית המשפט לתעבורה בחדרה ובהתאם לגזר דין שניתן בעניינו (בהעדרו) ביום 27/3/23 שהינו תקף ובר הפעלה בהליך זה. עיון בכתב האישום ובגזר הדין אשר ניתן בהעדרו כדין, מלמד כי אכן קיים עונש פסילה מותנה למשך חודשיים שהינו בר הפעלה בהליך זה, וזאת לאור העובדה שיסודות עבירות התנאי דומות ונבלעות ביסודות העבירות בהן הורשה הנאשם בהליך זה שבפני. על כן אני קובע כי עונש הפסילה אכן בר הפעלה ביחס להליך זה.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, לקחתי בחשבון את הועבדה שהנאשם לקחת אחריות על מעשיו במסגרת כתב האישום המתוקן, חסך זמן שיפוטי יקר והביע בפני חרטה על מעשיו. אולם מנגד, לא אוכל להתעלם מעברו התעבורתי ומהעובדה שהוא סירב לקחת חלק בהליך טיפולי מתאים ובכך למעשה הסיכון אשר נשקף ממנו לא זכה למענה טיפולי ראוי.

לאור מדיניות הענישה הנוהגת ולאור חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ובמיוחד נוכח נסיבות ביצוען אני סבור שיש להטיל על הנאשם ענישה מרתיעה ומשמעותית. עם זאת מאחר ועסקינן בנאשם נטול הרשעות פליליות קודמות אשר ניצב בפני מאסר ראשון, באתי לכלל מסקנה כי יש לנקוט הענישה מידתית, ראויה והולמת כך שעונש המאסר ירוצה בעבודות שירות לרף המקסימאלי לצד פסילה בפועל ברף הבינוני של המתחם וקנס.

סוגיית חילוט הרכב (האופנוע):

בנסיבות ביצוע העבירות בהן הרכב היה בבעלותו ובשליטתו של הנאשם וההחלטה לבצע את העבירות הייתה כולה נתונה לשיקול דעתו לאור היותו נהג עצמאי, הרי במצב זה בו האחריות של הנאשם בלעדית ובנקל יכול היה להימנע מלבצע את העבירות, סבורני שבנסיבות אלה יהיה נכון וצודק לחלט את הרכב בו בוצעה העבירה.

חילוט הרכב שבאמצעותו בוצעו העבירות, יגשים את מטרת המחוקק להחמיר עם מבצעי עבירות התעבורה בנסיבות התואמות לענייננו וזאת באמצעות הטלת סנקציה נוספת שתצטבר למכלול העונשים שניתן להטיל.

בענייננו מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי ואין לי אלא לקבוע שבצדק עותרת המאשימה לחילוט הרכב (האופנוע) וזאת לאחר שבאתי לכלל מסקנה כי קיימת זיקה ישירה בין העבירות בהן הורשע הנאשם בהליך זה שלפני, לבין כלי הרכב.

זאת ועוד, בין שיקולי הענישה יש לתת משקל לשיקול ההרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים, כאשר ההרתעה תתבטא בהטלת ענישה אשר תואמת את חומרת העבירה, לצד חילוט הרכבים במקרים שכאמור קיימת זיקה ישירה בינם לבין ביצוע העבירה.

לעניין זה, אפנה לע"פ 8664/19 מוחמד בכר נ' מדינת ישראל, שם נקבע על ידי כב' השופט מינץ בין היתר לעניין זה כדלהלן: "זאת ועוד, ישנן רגלים מוצקות לסברה, כי חילוט כלי רכב לאחר ביצוע עבירת תעבורה קשה, אף אם הרכב יקר ערך (שלא כבמקרה זה), יחזק את ההרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים לעתיד לבוא".

משכך ולאור כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר למשך 9 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות בעירית כפר קרע. הנאשם יחל בריצוי עבודות השירות ביום 19.02.2025 וביום זה יתייצב לא יאוחר מהשעה 10:30 במשרדי הממונה על עבודות השירות מפקדת מחוז צפון.

למען הסר ספק מובהר בזאת לנאשם כי במידה ולא יקיים את תנאי ההעסקה כדין ו/או במידה ויפתח נגדו הליך פלילי או תעבורתי כלשהו בעת עבודות השירות ניתן יהיה להגיש בקשה להפקעתו ועניינו יוחזר לבית המשפט כך שהוא עלול יהיה לרצות את יתרת המאסר בפועל.

2. מאסר על תנאי של 6 למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה על עבירות בניגוד לסעיף 338 לחוק העונשין ו/או סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

3. מאסר על תנאי של 3 למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה על עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.

4. פסילה בפועל למשך 24 חודשים בניכוי תקופת הפסילה אשר רוצתה על ידי הנאשם זה מכבר. הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט עד ליום 02.03.2025 שעה 10:00 ויקבל כנגד הפקדתו אישור הפקדה. פסילה זו תרוצה במצטבר לכל פסילה אחרת ככל שקיימת ובמקרה שכזה באחריות הנאשם להגיש בקשה למשרד הרישוי לביצוע חישוב הפסילות.

5. אני מורה על הפעל עונש פסילה מותנה של חודשיים למשך שנתיים כפי שהוטל על הנאשם בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה, תת"ע 9652-02-23 גזר דין מיום 27.03.2023 אשר ירוצה כולו בחופף לעונש הפסילה האמור בסעיף 3 לעיל.

6. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותן עבירות שעליהן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.

7. אני מורה על חילוט הרכב -אופנוע מ.ר 13097202 לטובת אוצר המדינה.

8. קנס בסך של 5,000 ₪ אשר יקוזז מסכום הפיקדון אשר הופקד בתיק עמ"י 54660-01-24 והיתרה, בהעדר החלטה אחרת לסתור ובכפוף להוראות כל דין, תחוזר למפקיד.

ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ה, 15 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.