רקע

 

1.  הנאשם, יליד 1983, הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, בשתי עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש על-פי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977; הודיית הנאשם הייתה בגדרו של הסדר טיעון בו הסכימו הצדדים כי הוא יישלח לשירות המבחן שיגבש תסקיר על אודותיו בטרם יטענו לעונש.

 

2.  על פי כתב האישום המתוקן, בעת הרלוונטית התגורר הנאשם עם אשתו - הגב' *** ("המתלוננת") בביתם *** יחד עם שתי בנותיהם המשותפות.

ביום 8.8.23בסמוך לשעה 16:15 שב הנאשם הביתה ואז התגלע ויכוח בינו לבין המתלוננת על רקע חשדו כי היא מתכתבת בטלפון עם אחר - ובעקבותיו הכה הנאשם את המתלוננת בפניה. בהמשך התקשר הנאשם לאמה של המתלוננת וביקש ממנה לבוא לביתם. בד בבד ניסה הנאשם לצאת מהבית כשאתו הטלפון של המתלוננת, אך המתלוננת משכה אותו בבגדיו כדי לקבלו בחזרה, וכתוצאה מכך נקרעו בגדיו של הנאשם, ולאחר מכן הוא יצא מהבית. מאוחר יותר באותו יום שב הנאשם הביתה ונכנס אליו ביחד עם אמה של המתלוננת שהגיעה אף היא למקום. אז אחז הנאשם את המתלוננת בצווארה לעיני אימה, ובשל כך נגרמו למתלוננת סימנים אדומים בצוואר.

ביום 3.8.23, בחדר השינה שבבית אחז הנאשם את המתלוננת באמתה השמאלית ובשל כך נגרם לה סימן כחול במקום.

 

תסקירי שירות המבחן

 

3.  שירות המבחן הגיש 3 תסקירים על אודות הנאשם (19.5.24, 12.9.24 ו- 24.12.24). מן התסקירים עולה כי הנאשם הוא הצעיר מבין ארבעת אחיו. הוריו נפטרו. הוא גדל במשפחה חמה, תומכת ונורמטיבית. הנאשם נישא למתלוננת בשנת 2012 והם התקשו להביא ילדים לעולם. לאחר מספר שנים של טיפולים נולדו להם תאומות, אשר אחת מהן אובחנה עם תסמונת דאון. בשלב מסוים היא אף אושפזה עם כשל מערכתי, ובהמשך עברה ניתוח ראש והייתה מורדמת למשך כמה שבועות. בהמשך הייתה בשיקום ארוך. המתלוננת חוותה התמודדות לא פשוטה עם הנסיבות וחל ריחוק ביחסים בין בני הזוג. בד בבד חלה נסיגה במצבה הרפואי של בתם, היא שולבה במסגרת מתאימה וממשיכה כל העת להיות במעקב רפואי וטיפולי אינטנסיבי.

 

שירות המבחן ציין כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו וביטא צער וחרטה כנה עליהם. הוא הביע אכזבה מעצמו ומהתנהלותו, ביטא אמפתיה כלפי המתלוננת, והביע רצון להשתלב בהליך טיפולי, אם כי שירות המבחן זיהה בתחילה יכולת נמוכה שלו להיעזר ולקבל תמיכה.

המתלוננת תיארה את הנאשם כבעל תומך ומכבד, וכאב מסור המהווה למשפחתו גורם תמיכה משמעותי במהלך הדרך הלא פשוטה שעברו יחד ובעת המשברים שחוו. היא ציינה כי טרם אירועי כתב האישום הנאשם לא התנהל כלפיה באופן שיש בו ביטויי קנאה או אלימות, וכי מאז הם משקמים את הזוגיות ביניהם ומנהלים חיים תקינים, וכי היא חווה שינוי חיובי אצל הנאשם אשר קשוב לצרכיה ומצליח לשתף בקשייו. המתלוננת שללה כל חשש מהנאשם.

שירות המבחן העריך כי התנהגותו האלימה של הנאשם הייתה ביטוי למתח ומצוקה נפשית בהם היה נתון כחלק ממורכבות חייו שתוארה.

 

התסקירים עמדו על השתלבותו בהליך הטיפולי. צוין כי הוא משתף פעולה כנדרש בהליך ומביע רצון ונכונות לשתף בקשייו אשר עמדו ברקע לביצוע העבירות. במעלה הדרך, בתסקיר השלישי והאחרון, צוין כי הנאשם עומד כנדרש בהליך הטיפולי תוך שהוא מראה מחויבות ורצינות ומצליח לזהות מצבי סיכון. עוד צוין כי הוא מראה מוטיבציה לשיפור הקשר הזוגי עם המתלוננת ומעוניין להמשיך ולרכוש כלים להתמודדות עם הקשיים.

 

על רקע כל האמור המליץ שירות המבחן לנקוט בעניינו בענישה שיקומית טיפולית, והמליץ להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה שבמהלכו ימשיך הנאשם בהליך הטיפולי בו הוא נוטל חלק.

 

 

 

 

הטיעונים לעונש

 

 

טיעוני המאשימה

 

4.  כראיות לעונש ועל מנת להמחיש את הדברים, הגישה ב"כ המאשימה את צילומי החבלות שנגרמו למתלוננת - סימני אדמומית על היד ובצוואר.

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם פגע בערכים מוגנים שהם שלוות נפשה ושלמות גופה של המתלוננת, כאשר במעשים יש חומרה יתרה שכן הם נעשו בתוך התא המשפחתי וכלפי אשתו. לטעמה יש לקבוע מתחם עונש הולם לעבירות של 10 - 24 חודשי מאסר בפועל. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות ציינה את גילו של הנאשם, היעדר עבר פלילי, ואת השתלבותו בהליך טיפולי שהוא מפחית מסוכנות ומסייע הן לבני הזוג והן לאינטרס הציבורי, אך טענה כי המלצת שירות המבחן אינה משקפת את חומרת המעשים.

היא הפנתה לפסקי דין שונים בהם נגזרו עונשים חמורים יחסית - הגם כי ברקע עמד הליך טיפולי, וציינה כי המלצת שירות המבחן היא רק שיקול אחד בגדר שיקולים רחבים נוספים שיש לשקול. על יסוד דבריה טענה כי ניתן לחרוג לקולא ממתחם העונש לו עתרה, וביקשה להטיל על הנאשם מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות.

 

טיעוני ההגנה

 

5.  הסנגור עמד על כך כי הנאשם הוא אדם צעיר יחסית, נעדר כל עבר פלילי, שעובד שנים רבות בעבודה קבועה ומסודרת - שף ראשי במסעדת דגים. הוא ציין את הטיפול המסור של הנאשם ואשתו בבנות התאומות, ובעיקר בבת שאובחנה עם תסמונת דאון ומחלות שונות, ואת המסירות הרבה והאהבה שבה הם מטפלים בה. לדבריו, נסיבות החיים הלא פשוטות של בני הזוג יוצרים לעתים קשיים ממשיים בתוך התא המשפחתי וביחסי הזוגיות, וכי זה הרקע לאיבוד העשתונות הרגעי של הנאשם אשר הוביל לביצוע העבירות. עוד ציין הסנגור, כי בעקבות האירועים הנאשם היה עצור לראשונה בחייו, והדבר הסב סבל ממשי לא רק לו אלא גם למשפחתו ולמתלוננת. הוא הפנה לתסקירים וטען כי יש לכבד את המלצות שירות המבחן, שכן לא רק שהן נכונות עניינית לגביו של הנאשם בנסיבותיו, אלא שהן גם הולמות את האינטרס הציבורי. עוד טען כי אין כל מסוכנות מן הנאשם, אין לפגוע בו ובמשפחתו על דרך של ענישה מכבידה; ומה גם שהטלת צו מבחן תאפשר את המשך ההליך הטיפולי וממילא אם הנאשם לא יעמוד בתנאי הצו, ניתן יהיה לבחון את הדברים מחדש - ובמידת הצורך להטיל עליו עונש חלופי.

 

6.  הנאשם בדברו האחרון הביע צער על כל מה שהיה וביקש לגזור את דינו בהתאם לטיעוני הסנגור.

 

 

דיון והכרעה

 

 

7.  הנאשם ביצע את העבירות בשני מועדים שהיו סמוכים למדי זה לזה, הם מאותו סוג, ונעשו כלפי המתלוננת באותו מקום ועל רקע היחסים ביניהם. מדובר אפוא במסכת אחת, ולצורך קביעת מתחם העונש ההולם יש לראות את ההתרחשויות כאירוע אחד (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל [נבו] (29.10.14); רע"פ 4760/14 קיסלמן נ' מדינת ישראל [נבו] (7.5.15)).

 

8.  בעבירות שביצע פגע הנאשם בערכים מוגנים שהם שלמות גופה של המתלוננת, תחושת הבטחון שלה וכבודה הבסיסי. כאשר מעשי אלימות מבוצעים בתוך התא המשפחתי המצומצם, בוודאי כלפי בת הזוג, מתווספת גם פגיעה בערכים המוגנים של שלמות המשפחה וזכותו של אדם לחיות בבטחון בביתו ולחוש בטוח בקרב משפחתו (ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל [נבו] (11.10.07).

 

9.  האלימות שהפעיל הנאשם נגד אשתו היא פסולה וחמורה, מה גם שבמקרה אחד היא הייתה בנוכחות אימה של המתלוננת, דבר שבוודאי הגביר את הפגיעה במתלוננת ואת ההשפלה שחוותה. עם זאת, התנהגותו של הנאשם באירועים בהם הורשע הייתה נקודתית מתפרצת וקצרה למדי. האלימות הייתה בתחילה בהמשך לוויכוח טעון עם המתלוננת, כאשר ברקע עמדו קשיים ומתחים ממשיים שאעמוד עליהם בהמשך. יוזכר כי באחת ההתרחשויות המתלוננת משכה את הנאשם בבגדיו ואלה נקרעו; לא היה בהתנהגותו של הנאשם כל מימד של תכנון, ואני סבור כי מדובר בהתפרצויות שהיו על רקע תסכול שלו - נוכח הנסיבות הלא פשוטות שלו ושל המתלוננת, שהתנקז כדי זעם נקודתי.

 

10.  בהתחשב בכל האמור אני סבור כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא אינה גבוהה.

 

11.  עיון בפסיקת בתי המשפט מלמד כי הענישה הנוהגת במקרי אלימות במשפחה היא במנעד רחב למדי, התלוי הן בנסיבות האירוע והן בנסיבותיו של כל נאשם. אביא להלן מספר דוגמאות, אשר רובן מתייחסות לאירועים בהם יש חומרה רבה יותר מאשר מעשיו של הנאשם שבפניי.

 

12.  רע"פ 340/21 מסרי נ' מדינת ישראל [נבו] (28.1.21). המבקש הורשע בכך שהשליך לעבר אשתו נעל, והכה אותה בגבה ובפניה באמצעות נעל אחרת. בית משפט השלום גזר עליו 15 ימי מאסר בפועל ומאסר על תנאי; בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה החמיר את העונש ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות והבקשה למתן רשות ערעור נדחתה. רע"פ 303/16 פלוני נ' מדינת ישראל [נבו] (13.1.16). המבקש הודה והורשע בכך שדחף את אשתו, ולאחר שמעדה בעט בה. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין שנת מאסר בפועל, והטיל 5 חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש אך קבע כי הענישה שהוטלה היא מתונה מאוד. בית המשפט העליון דחה את בקשתו למתן רשות ערעור. ת"פ (י-ם) 22604-06-20 מדינת ישראל נ' פלוני [נבו] (10.9.23). נאשם הורשע על יסוד הודייתו כי במהלך ויכוח עם אשתו סטר לה, בתגובה היא בעטה בו ולאחר מכן הוא זרק את הטלפון הנייד שלו עליה ופגע בבטנה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירה הוא בין מאסר על תנאי עם ענישה חינוכית ועד 12 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם, שהיה בעל עבר פלילי, 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. ת"פ (רמ') 26652-11-20 מדינת ישראל נ' פלוני [נבו] (4.3.24). נאשם הודה והורשע בכך שתקף את בת הזוג שלו מספר פעמים: בעת ויכוח הוא נטל אבן משתלבת, אחז בצמוד לצווארה ואיים עליה בנוכחות בנם בן ה- 10; בהמשך הכה אותה ושבר את הטלפון הסלולרי שלה; במועד אחר סטר בפניה, ובמקרה נוסף הכה אותה בפניה והיא התעלפה. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 7 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם חודשיים מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן והתחייבות כספית.

 

13.  ראו גם את המקרים הבאים, בהם הורשעו נאשמים בתקיפת בת זוג - לרוב בעבירות ובנסיבות שהן חמורות ואף חמורות באופן ממשי מאלה בהן הורשע הנאשם - ואשר בעקבות הליך שיקומי שנשא פרי והמלצת שירות המבחן להסתפק בענישה מקלה - העדיפו בתי המשפט את שיקולי השיקום, חרגו לקולא ממתחמי הענישה או שהטילו עונשים שנמצאים בתחתיתם:

ת"פ (עכו) 63752-12-15 מדינת ישראל נ' פלוני [נבו] (25.6.17) - נאשם הודה והורשע בעבירות תקיפת סתם של בת זוג ותקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, וכן בשלוש עבירות איומים וריבוי עבירות תקיפת סתם של קטין; בהתחשב בשיקולי שיקום הטיל עליו בית המשפט מאסר על תנאי, צו מבחן וחתימה על התחייבות. ת"פ (ק"ג) 14395-12-18 מדינת ישראל נ' פלוני [נבו] (27.7.20) - נאשם הודה והורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש נגד בת הזוג שלו, איומים, והפרעה לשוטר, ובתיק נוסף הורשע בהיזק לרכוש במזיד; נוכח הליך שיקום הטיל עליו בית המשפט צו מבחן לשנה, של"צ, מאסר על תנאי, והתחייבות כספית. וראו גם: ת"פ (י-ם) 30739-05-15 מדינת ישראל נ' פלוני [נבו] (10.11.16) שבו נגזר מאסר על תנאי, של"צ וצו מבחן. ת"פ (ק"ג) 67848-06-17 מדינת ישראל נ' פלוני [נבו] (7.11.18) שם הוטל מאסר על תנאי, פיצוי, התחייבות כספית וצו מבחן. ות"פ (עכו) 32896-01-21 מדינת ישראל נ' פלוני [נבו] (13.11.22) - מאסר על תנאי, צו מבחן וחתימה על התחייבות כספית.

 

14.  בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות ולאחר שנתתי דעתי לפסיקה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שביצע הנאשם הוא בין רף תחתון של מאסר על תנאי ומרכיבים נלווים, ועד לרף עליון של 6 חודשי מאסר בפועל.

 

15.  לשם קביעת עונשו של הנאשם בתוך המתחם הבאתי בחשבון את הדברים הבאים:

 

הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן ובכך חסך את ניהול ההליך, ובעיקר חסך את הבאת אשתו להעיד נגדו.

הנאשם נעדר כל עבר פלילי, וזו הסתבכותו הראשונה עם החוק. מתסקירי שירות המבחן ומן הטיעונים ששמעתי - עולה כי הנאשם מנהל לאורך כל השנים אורח חיים נורמטיבי, עובד באופן קבוע ומתפרנס בכבוד, הקים משפחה ותומך בה רגשית וכלכלית.

הבאתי בחשבון את הנסיבות הלא פשוטות שהנאשם והמתלוננת מתמודדים איתן יום יום. בתם שהיא בעלת צרכים מיוחדים נדרשת באופן קבוע לטיפולים רפואיים ואחרים; הנאשם מתמודד היטב לאורך השנים עם כל שנדרש ממנו בהקשר המשפחתי: נשיאה בעול הפרנסה הדאגה למשפחתו, טיפול בבנותיו; וכן הפניית תשומות לא מעטות של זמן ומשאבים רגשיים לטיפול בבת: ליווי הטיפולים האינטנסיביים לה היא נדרשת, ותמיכה במתלוננת שהנסיבות הללו אינן פשוטות עבורה.

הובא בפניי כי הנאשם היה עצור במסגרת התיק, והבאתי בחשבון את קשיי המעצר שחווה, שהם אינם פשוטים למי שהוא נעדר עבר פלילי, ובוודאי גם היו מוגברים על רקע קשיי הנאשם והמתלוננת אותם ציינתי.

 

תסקירי שירות המבחן הם תסקירים חיוביים. עולה מהם בפירוש כי לא רק שהנאשם לוקח אחריות על העבירות וחש צער וחרטה על התנהגותו, אלא שכבר מתחילת הדרך הוא הביע רצון להירתם להליך טיפולי שיקומי, השתלב והתמיד בו בהצלחה לאורך חודשים ארוכים. ולא זו אלא שההליך אף נשא פירות, ותסקירי שירות המבחן אף עמדו על הכלים שרוכש הנאשם במסגרת הטיפולית, וכן ציינו את התייחסותה של המתלוננת להתנהגות הנאשם וליחסים ביניהם בתקופה האחרונה - אשר מתאפיינים לדבריה בשיקום הזוגיות, הבנה ופתיחות.

 

16.  תחת כל הנסיבות הללו, המסקנה אליה הגעתי היא כי נכון וראוי לתת משקל רב לשיקולי השיקום, ולהטיל על הנאשם עונש אשר לא יכביד עליו ועל משפחתו, ויאפשר לו - כפי שהמליץ שירות המבחן - להמשיך להתמיד בהליך הטיפולי.

 

17.  בהתחשב בכל אלה, החלטתי להעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם, ולאמץ את המלצות שירות המבחן באשר להטלת צו מבחן.

 

18.  אני גוזר אפוא את עונשו של הנאשם כדלקמן:

 

א. מאסר על תנאי של חודשיים, לבל יעבור הנאשם כל עבירת אלימות לרבות איומים, וזאת במשך שנתיים מהיום.

 

ב.  אני מטיל על הנאשם צו מבחן למשך 12 חודשים מהיום. בתקופה זו יעמוד הנאשם תחת פיקוח שירות המבחן וימשיך בהליך הטיפולי במסגרת שירות המבחן.

 

הנאשם מוזהר כי אם לא ישתף פעולה עם שירות המבחן ולא יעמוד בתנאי צו המבחן, עניינו יובא מחדש בפני בית המשפט, אשר עשוי לגזור עליו עונש אחר.

 

ג.  הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 1,500 ₪ להימנע מלעבור כל עבירת אלימות לרבות איומים וזאת למשך שנתיים מהיום.

 

 

המזכירות תעביר את גזר הדין לשירות המבחן.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים מהיום.

 

 

ניתן היום, ‏כ"ב טבת, תשפ"ה, ‏22 ינואר, 2025 במעמד הצדדים.