6. מתחם הענישה נע בין 2- ל 7 חודשים אך מיקום הנאשמים תלוי בגורמים שונים ובכלל זה בעברם הפלילי ובעונשי המאסר המותנה בר ההפעלה בהתאמה :

א. הנאשם 1 - בעל עבר פלילי בעבירות כניסה לישראל משנת 2019 וכן משנת 2022 כשלחובתו מאסר מותנה בר-הפעלה בן 5 חודשים מת.פ. 33320-05-22 וכן הפעלת התחייבות על תנאי בסך 2,000 ₪ שבית המשפט האריך לו.

ב. נאשם 2 - הנו בעל עבר פלילי בעבירות כניסה לישראל משנת 2023, בגינן ריצה מאסר בפועל לחודשיים וכן, עבר פלילי משנת 2021 מבית המשפט לנוער שם ריצה מאסר של 10 ימים.

ג. נאשם 3- בעל עבר פלילי בעבירות כניסה לישראל משנת 2023, לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה ל 3 חודשים מת.פ. 77903-05-23 וכן הפעלת התחייבות בסך 3,000 ₪.

ד. לאור האמור, ולנוכח הודאת הנאשמים, חסכון בזמן שיפוטי, עתרה המאשימה למקם את עונשם כדלקמן:

ה. נאשם 1 - בחלקו העליון של המתחם וכן הפעלת המאסר מותנה בן ה - 5 חודשים במצטבר לצד עונשים נלווים, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס והתחייבות לשיקול דעת בית המשפט.

ו. נאשם 2 - בחלקו האמצעי של המתחם לצד הטלת ענישה נלווית בדמות מאסר מותנה ארוך ומרתיע, קנס לשיקול דעת והתחייבות לשיקול דעת בית המשפט.

ז. נאשם 3 - בחלקו העליון של המתחם שהוצג וכן הפעלת המאסר המותנה, בן 3 החודשים במצטבר, זאת בנוסף להפעלת ההתחייבות בסך 3,000 ₪ וגזירת עונשים נלווים מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס והתחייבות לשיקול דעת בית המשפט.

7. המאשימה ציינה ותמכה טענותיה בפסיקות ומושא טענותיה לעונש בכתב, לרבות גזרי דין שנגזרו על הנאשמים בהרשעותיהם הקודמות.

8. טענות ההגנה מן הצדק, אינן נכונות וזאת בשל העובדה שנפתח תיק חקירה כנגד המעסיק שלא נסגר, הוא עדיין מתנהל וזאת מלבד העובדה כי נעשו מאמצים לאתרו ועניינו טרם הסתיים. זאת מלבד, הסוגיה של מועד העלאת טענות של הגנה מן הצדק. הנאשמים עצמם, העלו שם של אדם ולאחר מכן הכחישו, יש מזכרים בתיק של איתור אותו אדם אשר הגיע לתחנה ונמלט והחקירה בעניינו עודנה נמשכת.

9. תמצית טענות ההגנה ביחס לכלל הנאשמים:

א. טענת הפליה של הגנה מן הצדק ולפיה את המעסיק לא איתרו, לא חקרו ולא העמידו לדין. זאת, למרות שהעבירה לגביו חמורה יותר והפליה זו אמורה להשליך כטענה מן הצדק במכלול וכן בעיקר בענין גזר הדין. המעסיק לא אותר ולא נחקר על הלנה והעסקה, שהרי אלו נתפסו במקום העבודה ישנים.

ב. לענין המתחם, הועלתה טענה, כי מתחם זה בכל הנוגע לכניסה לישראל לצרכי פרנסה היה בעבר נמוך יותר מ 0-5 חודשי מאסר בפועל, מדובר ב"עלובי החיים" המצוקה הכלכלית הביאה אותם לגנוב את הגבול, הם נתפסו באתר הבניה, ניתן לדעת מי המעסיק, החוטאים והמחטיאים והמלינים הם עוברי העבירה היותר חמורה. הוצג דוח לפיו ציינו הנאשמים אצל מי הם עובדים, אצל אדם בשם "חליל".

לטענת ב"כ הנאשמים 1 ו- 3:

ביחס לנאשם 1 - העונש צריך להיות 75 ימי מאסר בפועל וכן הפעלת חצי מהתנאי במצטבר.

ביחס לנאשם 3 - בשל העובדה כי נכנס לישראל ולא ביצע עבירות נוספות, שוב מבוקש כי המאסר המותנה בר ההפעלה יהיה חציו בחופף וחציו במצטבר.

לטענת ב"כ הנאשם 2:

10. ביחס לנאשם 2 - הנו בן 18, הוריו חולניים, מצבם הבריאותי מורכב, יציאתו לפרנס החלה כבר בגיל 16, עברו מלמד על כניסה אחת בלבד, ותכלית כניסתו הינה כלכלית.

11. טוען כי יש להסתפק בימי מעצרו ואין להותירו במעצר יותר מ 75 מאסר ולענין הקנס ביקש להתחשב.

הנאשמים בדברם:

א. נאשם 1 - ציין את מצב הכלכלי בביתו אביו על קביים, הביע חרטתו והתנצלותו וציין כי המצב ביהודה ושומרון כלכלית קשה.

ב. נאשם 2 - הביע צערו על ביצוע העבירה. ציין כי חפצו לחזור להוריו כי אין מי שיפרנסם והוא מבקש ללכת הביתה בהקדם.

ג. נאשם 3 - הביע חרטתו על כניסתו לישראל שלא כדין. ציין אף הוא את המצב הכלכלי ביהודה ושומרון, הסביר שכניסתו שלו ושל אחיו היתה לצרכי עבודה.

12. מתחם העונש ההולם בהתאם להוראות תיקון 113 התשל"ז -1977, יש לקבוע בהתאם לערכים המוגנים בחוק, במידת הפגיעה בהם ולאור נסיבות ביצוע העבירה.

מתחם העונש ההולם

13. הנאשמים הורשעו בעבירה של כניסה לישראל ופגעו בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, ועבירת הכניסה והשהיה בישראל שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

14. פגיעתם של הנאשמים בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתם אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.

א. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגעים גם מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

ב. הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו הוא שרויה מחוץ.

15. יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות הטבח וניגזרותיו.

16. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צויינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום".

17. בפסקי הדין שנתנו בעת האחרונה בבית המשפט המחוזי בכלל וביתר שאת במחוז דרום בעניינם של שוהים בלתי חוקיים שנכנסו לישראל, נקבע כי מתחם העונש העקרוני ההולם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין בתקופת הלחימה נע בין חודשיים עד שבעה חודשי מאסר בפועל. ראה בעניין זה עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

18. מאז תחילת מצב החירום אמנם חלפו למעלה מ- 12חודשים, אולם המלחמה עדיין בעיצומה ומתנהלת בזירות רבות, בצפון ובדרום. המתיחות הביטחונית בה שרויה המדינה, והפיגועים המתרחשים תדיר הופכים את החשש לביצוע פיגועים לממשי ומבוסס, בעיקר על ידי אלו הנכנסים משטחי הרשות הפלסטינאית שלא כחוק.

19. עדיין הסכנה הביטחונית קיימת גם בנכנסים על רקע כלכלי.

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

20. מדובר בידיעת הנאשמים אודות ביצועם עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

21. הנאשמים נכנסו לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהים בלתי חוקיים או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם, פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

22. תחושת הביטחון עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק נפגעת .

23. הנאשמים נתפסו באתר העבודה, ללא עבירות נלוות לעבירת השהייה והכניסה ללא היתר .

24. לאור האמור, מתחם העונש ההולם בעת הזו נע בין 2 ל 7 חודשי מאסר בפועל.

25. לעניין הקנס הכספי המחייב קריאת מצבם הכלכלי של הנאשמים, נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי גם את טענות הסנגורים בדבר מצבם הכלכלי והנסיבות המשפחתיות של כל נאשם, ושמעתי אף אותו כמצוות המחוקק המבקש לקבוע מתחם בהתאם למצבו הכלכלי של נאשם , הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

26. הנאשמים הודו בביצוע העבירה וקיבלו על עצמם הדין .

27. נאשם 1- בעל עבר פלילי שתי הרשעות בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק משנת 2019 וכן משנת 2022, לחובתו מאסר מותנה בר הפעלה בן 5 חודשים מתיק 33320-05-22 .

28. נאשם 2- בעל עבר פלילי 4 הרשעות בשנים מ20-23 כשחלק מהם בבית המשפט לנוער בהיותו קטין בעבירות כניסה לישראל בגינה ריצה מאסר בפועל לחודשיים.

29. נאשם 3- בעל עבר פלילי 3 הרשעות בעבירות כניסה לישראל מהשנים 21-23 ולחובתו מאסר מותנה בר הפעלה בן 3 חודשים מתיק ת"פ 77903-05-23 וכן התחייבות על תנאי בסך 3000 שח.

יש הבדל בין מספר ההרשעות ומועדי ההרשעות גיל הנאשם בעת ביצוע העבירה ולכן יהיה הבדל בין הנאשמים בהתאמה, וכן יהיה הבדל בין אלו שהם תחת מאסר בר הפעלה למי שאינו כן.

30. הנאשמים בעלי עבר פלילי בהתאם לטענות הצדדים לנאשמים 1,3 גם עונש על תנאי בר הפעלה ולנאשם 2 עבר בתחום זה, ביצועם העבירה חרף עברם הפלילי בהקשר זה גם כאשר לחלק עונשים על תנאי ברי הפעלה בהתאמה.

31. המצב הביטחוני בעת הזו מצוי בדרגת סיכון גבוהה. אזור הדרום הוא זה שנפרץ עם פרוץ המלחמה. העיתוי והמחוז משפיעים על קביעת מקומם של הנאשמים בתוך המתחם.

32. רשויות האכיפה צריכות להתמודד עם היקף שבח"ים דבר יום ביומו , מקום שההרתעה הייתה צריכה לפעול פעולתה , גם ישראלים המלינים והמסיעים מובאים לדין, ואין כל ביסוס ראייתי לטענת אפליה. במקרה זה , לא הוכח בבהירות כי הרשות החוקרת נהגה בדרך של אפליה.

33. ישנו הבדל באורך הזמן הנדרש לניהול תיק, בין מי שמצוי בתנאי מעצר ומי שלא. כמו כן, יש לזכור כי כוח האדם הנדרש לפעול כנגד תושבים זרים, מצומצם ומסוכנותם כתושבים זרים שנכנסים שלא כדין מאזורים שבהם נמצאים גורמי טרור, מצריך שיקול דעת מבצעי בכל עת ובמיוחד בעת הזו.

34. בתפיסה של מי שזהותו ברורה עת נתפס נוהג ברכבו עם שבח"ים או תושב יהודה ושומרון ללא היתר, ישנו רצף אכיפתי לגביהם והוראות הדין מצדיקות מעצרם של שוהים בלתי חוקיים אלה שנכנסו לישראל שלא כדין, עד לסיום הדין וגזירת עונשם המחויב במאסר .

35. קיימות נסיבות משפחתיות אישיות ובריאותיות כאמור בטענות ההגנה ובהתאמה. נתתי דעתי לאלו תוך איזון בכל הנוגע לתכלית הכלכלית אל מול מסוכנות גבוהה בכניסה לישראל לפעילות עוינת. יש לזכור כי המתחם ההולם 2-7 ומיקום נאשמים שהם נעדרי עבר פלילי ללא עבירות נילוות ברכיב ענישה של 75 ימי מאסר , 3 חודשים על תנאי ל3 שנים, קנס בסך של : 1,500 ₪ והתחייבות על סך : 2,000 ₪, אלו אמורים להשתנות כאשר מדובר בבעלי עבר פלילי ובמיוחד נאשמים 1,3, לגביהם קיים היום וריחף ללא הועיל בעת ביצוע העבירה , עונש מאסר תנאי בר הפעלה.

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם

36. תיקון 113 לחוק העונשין מורה כי קביעת העונש בתוך המתחם תעשה תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשמים. לפיכך, אתן משקל לקולא להודאות הנאשמים במיוחס להם בהזדמנות הראשונה. מנגד מעניק אני משקל בהיות הנאשמים בעלי עבר וחלקם כאמור לעיל בעלי עונש מותנה בר הפעלה שלא עזר להרתיעם מביצוע חוזר ונישנה של העבירה.

37. בכל הנוגע לעתירת המאשימה, לקבוע את העונש ברף הגבוה של המתחם ביחד לנאשמים 1,3 ורף בינוני ביחס לנאשם 2 , נקבע בהלכת אלהרוש כי: "מתן משקל לשיקול הרתעת היחיד ראוי רק למקרים של נאשמים רצידיוויסטים או נאשמים שבנוסף לעבירת השב"ח ביצעו עבירות נלוות", ואילו ביחס להרתעת הרבים נקבע באותו עניין כי: "יש ליתן משקל מוגבר לשיקולי ההרתעה בשל מידת האפקטיביות המוגבלת שלה בעבירת השב"ח לצרכי פרנסה". משמעות הדבר היא שהתכלית הכלכלית של הכניסה היא המחייבת בנסיבות החמרה בשל עוצמתה ככוח מניע של ביצוע העבירה במעבר הגבול המחסומים הגדרות והכול בידיעה מובהקת אודות האיסור החוקי , ובמיוחד בעת המלחמה נוכח הסגר.

38. פרמטרים מצטברים אלה מחייבים לראות הנאשמים ברף שאינו הרף התחתון או הנמוך של המתחם אלא הבינוני ולהפעיל את המאסר המותנה בר ההפעלה תוך התחשבות בהודאה והחיסכון בזמנו היקר של בית המשפט, תוך הפעלת העיקרון בהפעלת חלק משמעותי של המאסרים המותנים במצטבר כדי מימוש תכליתם ההרתעתית, שאם לא כן כאילו לא ניתנו, ואין לראותם אלא כמס שפתיים על פרוטוקול גזרי הדין הקודמים, צופי פני עתיד, ללא מימוש וללא אפקט ההרתעה.

39. במכלול השיקולים שפורטו לעיל, שיקולי ההרתעה, דומיננטיים נוכח המצב הביטחוני במיוחד בעת הזו, כאשר האיום בפיגועי טרור הקשורים לאזורי איו"ש ופנים הארץ גוברים, ובמיוחד כאשר ביצוע העבירה היה לאחר 07/10/23 על כל המשמעויות וחומרת התודעה הקשורה בעבירות הגבול.

40. נוכח הודאת הנאשמים, תכלית כניסתם, ומכלול השיקולים לקולא , ובראייה מערכתית, ראיתי לנכון שלא למקמם ברף העליון של המתחם אך גם לא הנמוך, הגם שללא היתר שהייה או כניסה באסמכתא כתובה, למועד התפיסה והמעצר בשטח, לא נדרש מאמץ ראייתי להוכיח יסודות ביצוע העבירה, ולא קיים קושי ראייתי מיוחד.

41. לעניין התחייבות על תנאי שלא הופעלה ביחס לנאשם מס' 1 , אין על פי דין אפשרות לממשה בתיק זה, משלא קמה הזכות להאריך תנאי כספי אם לא מומש . בכל הקשור לנאשם 3 ניתן להפעיל את ההתחייבות על תנאי מהתיק הקודם.

42. לפיכך, ובהבדל בין הנאשמים בשל מספר הרשעות גילם, מועד ההרשעות וקיומם של מאסר ים מותנים יש לאבחן בין עונשם של הנאשמים 1,3 בעלי העבר הפלילי והעונש המותנה בר ההפעלה , בשליש הבינוני של המתחם ובנוסף הפעלה חלקית אך משמעותית של עונשי המאסר על מאסרים על תנאי ברי ההפעלה במצטבר, ונאשם 2 בעל העבר הפלילי בשליש הבינוני נמוך של המתחם . העבירה היא חמורה והצורך בתודעה אחרת ובאכיפה מחייבת ענישה הולמת ובאיזון אין להעמיד את הענישה ברף נמוך של המתחם.

43. גם המאסרים המותנים כלפי מי שאלו לא הספיקו אלו המותנים כדי הרתעתו של נאשם , יגדלו כלפי נאשמים 1,3 ובכל הנוגע למספר ההרשעות ומועדיהם יהיה ביניהם הבדל זאת מלבד הפעלת המאסרים המותנים חציים בחופף וחציים במצטבר באשר נגזרו בתקופותיהם כפי שנקבעו בתיק בו ניתנו .

44. אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם 1 את העונשים הבאים:

א. 6 וחצי חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס, ופירוטם כדלקמן:

· 4 חודשי מאסר בגין תיק זה .

· הפעלת המאסר על תנאי בר ההפעלה בן 5 החודשים מתיק 33320-05-22 חציו במצטבר וחציו בחופף .

· סה"כ 6.5 חודש מאסר לריצוי בפועל .

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. חתימה על התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.1.25 .

45. אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם 2 את העונשים הבאים:

א. 110 ימי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. חתימה על התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 1500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.1.25 .

46. אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם 3 את העונשים הבאים:

א. 6 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. ופירוטם כדלקמן :

· 4.5 חודשי מאסר בגין תיק זה .

· הפעלת המאסר על תנאי בר ההפעלה בן 3 החודשים מתיק מת.פ. 77903-05-23 חציו בחופף וחציו במצטבר.

· סה"כ 6חודשי מאסר לריצוי בפועל .

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. חתימה על התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. הפעלת ההתחייבות על תנאי מתיק 77903-05-23 בסך : 3,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתה, ההתחייבות תשולם עד ל15.1.25 .

ה. קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.4.25 .

47. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

48. המזכירות תבטל את הדיונים הבאים הקבועים בתיק.

ניתן היום, י"ב חשוון תשפ"ה, 13 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.