המאשימה הגישה: טיעונים לעונש בכתב (ת/1) ;רישום פלילי של הנאשם(ת/2); גז"ד 1241-12-24 לצורך הוכחת מע"ת והפעלת ההתחייבות (ת/3).

תמצית טענות המאשימה:

א. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

ב. המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

ג. ב"כ המאשימה טענה מתחם עונש הולם, הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

ד. הנאשם בעל עבר פלילי מהעת האחרונה, בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק.

ה. הנאשם מבצע את העבירה בתיק דנן, כשמרחף מעליו מאסר מותנה בר הפעלה בן חודשיים והתחייבות בסך 2,000 ₪, מה שלא מנע ממנו לבצע את אותה עבירה זמן קצר לאחר מכן.

ו. הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.

ז. לאור האמור עתרה המאשימה למקם את עונשו, במתחם בחלקו העליון של השליש התחתון, לצד ענישה נלווית מאסר על תנאי, קנס והתחייבות, וכן הפעלת מע"ת בן חודשיים, מת"פ 1241-12-24 במצטבר לכל עונש, והפעלת התחייבות

ח. המעסיק נחקר בתיק. התיק טרם נסגר. לגבי טענת ההפליה קיימת שונות.

תמצית טענות ההגנה :

א. מדובר בנאשם צעיר, שהודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי יקר.

ב. הנאשם נכנס לצורך עבודה בלבד, לאור המצב הכלכלי הקשה בשטחים. שהייתו הייתה קצרה.

ג. אין לנאשם עבירות נילוות והוא נתפס בחממות לצורכי עבודה.

ד. קיימת טענת הגנה מן הצדק לעניין האפליה ביחס למעסיק שנחקר ולא הוגש נגדו כתב אישום.

ה. לגבי מצבו המשפחתי ונסיבותיו האישיות של הנאשם, הוא מגיע ממקום עני, בן לשני הורים נכים שהוא המפרנס יחיד וכניסתו הייתה אך ורק לצורך פרנסה.

ו. ביחס למאסר המותנה, ההגנה עתרה להפעלה מתונה כי מדובר בנאשם צעיר, אשר הודה במיוחס לו. ועתרה להפעילו חציו בחופף וחציו במצטבר. הימים המתקרבים הינם לקראת חודש הרמדאן.

ז. בשל העובדה כי קיימת התחייבות בסך 2,000 ₪ שקיימת חובה להפעילה, ההגנה עתרה כי תהיה בחופף לקנס ושלא יינתן קנס נוסף. מיקום עונשו של הנאשם בתחתית המתחם בין 2-7 חודשי מאסר לפי הלכת אלהרוש. הנאשם המפרנס היחיד לשני הורים נכים.

הנאשם בדבריו לבית המשפט(ציטוט): "אני יודע שנכנסתי לישראל כנגד החוק, אבל אני מצטער על מה שהיה, ואני מקווה שאקבל גזר דין בהתאם למצב. אני לא אחזור שוב לישראל, אני רוצה ללכת לרמדאן הביתה, אני מצטער."

מתחם העונש ההולם

1. את מתחם העונש ההולם, בהתאם להוראות תיקון 113 התשל"ז -1977, יש לקבוע בהתאם לערכים המוגנים בחוק, במידת הפגיעה בהם ולאור נסיבות ביצוע העבירה.

2. הנאשם הורשע, בעבירה של כניסה לישראל, ופגע בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, ועבירת הכניסה והשהיה בישראל, שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

3. פגיעתו של הנאשם בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתו אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.

4. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגע גם, מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין, והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו הוא שרויה מחוץ.

5. על חומרת הפגיעה הערכים המוגנים עמד כבוד השופט ס' ג'ובראן ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.14) (להלן: "אלהרוש"):

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בביטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין [...] אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה. "

6. יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות אירוע הדמים והזוועות ב7/10 .

7. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צויינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום".

8. לעניין מתחם ענישה נקבע זה בהתאם לפרמטרים אך תחילתו בין חודשיים ל7 חודשים . ראו עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג המנחה 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו :

"אנו מוצאים לנכון להוסיף כי לא רק שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר"

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

9. מדובר בידיעת הנאשם אודות ביצועם עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

10. הנאשם נכנס לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהה בלתי חוקי או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם, פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

11. תחושת הביטחון עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק נפגעת .

12. הנאשם נתפס, ללא עבירות נלוות לעבירת הכניסה ללא היתר ולשהייה קצר עובר לתפיסתו.

לאור האמור, מתחם העונש ההולם בעת הזו הינו מתחם הנע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

13. לעניין הקנס הכספי המחייב קריאת מצבם הכלכלי של הנאשמים, נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי גם את טענות הסנגור בדבר מצבו הכלכלי והנסיבות המשפחתיות של הנאשם, ושמעתי אף אותו כמצוות המחוקק המבקש לקבוע מתחם בהתאם למצבו הכלכלי של נאשם , ונוכח חג הרמאדן והוצאותיו, הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

א. הנאשם נתפס בקלקלתו, הודה בביצוע העבירה וקיבל על עצמו הדין .

ב. לנאשם עבר פלילי מדצמבר 2024 דהיינו מדובר ברצידיביסט חסר עכבות .

ג. לנאשם עונש מאסר מותנה בר הפעלה של חודשיים מתיק ת"פ 1241-12-24.

ד. תכלית הכניסה - כלכלית אך עדיין החוק דנן נועד למנוע גם את זו התכלית בין אם בהקשריה הביטחוניים ובין אם במיגורה לגופה.

ה. המדינה רשאית להעדיף את כלכלת אזרחיה על פני מחויבותה של רשות אחרת לתושביה. מצבם הכלכלי של אזרחי המדינה בעת המלחמה אינו שפיר ועניי ביתך קודמים לעניי שכן אחר.

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם

14. תיקון 113 לחוק העונשין מורה כי קביעת העונש בתוך המתחם תעשה תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם. לפיכך, אתן משקל לקולא להודאת הנאשם במיוחס לו.

15. במכלול השיקולים שפורטו לעיל, שיקולי ההרתעה, דומיננטיים נוכח המצב הביטחוני במיוחד בעת הזו, כאשר האיום בפיגועי טרור הקשורים לאזורי איו"ש ופנים הארץ גוברים, נתתי דעתי אף לכך שהנאשם נתפס לאחר ה- 07/10/23 .

16. מתחם ענישה אינו מכתיב רק את הרף הנמוך ובמקום שקים מתחם ענישה גם כזה שבין 2 חודשים ל7 חודשים , מיקום העונש במסגרתו יכול להיות ברף הבינוני הנמוך או הגבוה. במקרה דנן מדובר במי שהוא בעל עבר פלילי וכן לגביו מאסר על תנאי בר הפעלה וחרף האמור בחר לעבור העבירה .

17. זאת ועוד אין המדובר בעבר ישן אלא בעבר פלילי בתחום זה מהעת האחרונה דהיינו מ5 לדצמבר 2024 , דהיינו סמוך מאד לעבירה דנן 19.1.25 כחודש וחצי הפרש . מה שמלמד על העדר מורא ורצידיוויז'ם מובהק.

18. נוכח קביעת בית המשפט המחוזי כלפי מי ששהייתו ימים ספורים 75 ימי מאסר בפסק דין מנחה עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה, וקביעה בו כי הוא מתון, בכל הנוגע למי שהינו נעדר עבר פלילי בעבירה אחת של כניסה לישראל, וכן נקבע כי ככל שחולף הזמן ועדיין נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקיים, יש להחמיר העונש במסגרתו. הענקתי משקל לעברו הקרוב ולקיומו של עונש של מאסר מותנה מרחף ואין דין ואין דיין בעיני הנאשם דנן.

כאמור שוב בפסק דינו המנחה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו :

" כפי שצוין גם כן בשורת פסקי דין מהעת האחרונה, חלקם מצוטטים לעיל, בעבירות אלו, בהינתן הפגיעה בערכים המוגנים, ובהינתן העובדה ששוב ושוב מבוצעת העבירה, ויש כניסה חוזרת ונשנית לישראל שלא כדין, המשקל שיש לתת לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, הינו משקל חשוב, אשר צריך לקבל ביטוי במסגרת הענישה במסגרת המתחם. לאור זאת, על הענישה לא להיות בתחתית המתחם. "

19. לאור כל האמור כאשר קיים עבר פלילי סמוך מאד למועד ביצוע העבירה, דהיינו מדובר בריצידיווז'ם מובהק וחסר עכבות, מיקום העונש במתחם יהיה לפחות ברף העליון של השליש הנמוך של המתחם, דהיינו 105 ימי מאסר בפועל ( 3.5 חודשי מאסר ) .

20. נוסף לאמור מדובר במי שלחובתו מאסר מותנה בר הפעלה בן חודשיים, ובשל היקפו הקצר בעת הזו, ונוכח הודאת הנאשם וקבלתו הדין, יש להפעילו חודש וחצי במצטבר וחצי חודש בחופף. סה"כ ייגזרו על הנאשם 3.5 חודשי מאסר בגין תיק זה והפעלת חודש וחצי מאסר במצטבר בהפעלת המאסר על תנאי בר ההפעלה מתיק 1241-12-24 סה"כ : 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל ושאר רכיבי ענישה נלווים שגם לגביהם יש להחמיר באופן יחסי .

21. בית המשפט חמל על הנאשם בראשונה ונמצא זה , חוזר לסורו בפרשנותו גזר הדן כחולשת האכיפה הישראלית. לפיכך, בית המשפט יעניק משקל גדול יותר לאינטרס הציבורי ברכיבי הענישה כולם, וישקול הנסיבות לקולא במשורה נוכח חזרת הנאשם לסורו אך כחודש וחצי לאחר שנגזר דינו .

22. בשולי הדברים נציין, כי בית המשפט דן בקביעת מתחמים ובקביעת העונש במסגרתם, לרבות הרתעת הרבים, כמצוות המחוקק ללא חישוב ושיקול קיומו של "שחרור מנהלי " שאינו נדרש וועדה בעבירות עוון בשל מצב תפוסת הכליאה, שהיא פרורגטיבה של שירות בית הסוהר על פי דין בהתאם לסעיפים 68 א לפקודת בתי הסוהר ( נוסח חדש ) תשל"ב -1971 . יתכן שקיומו של "השחרור המנהלי" בשל כך שעבירה זו של כניסה לישראל שלא כדין, אינה מוגדרת כ"עבירת ביטחון" בחוק העונשין תשל"ז-1977, ולכן אינה מוחרגת.

23. בשל השחרור המנהלי, שאינו חלק מגזר הדין, והוא בסמכות שב"ס משיקולי תפוסת בתי הכלא, בנתונים משתנים מערכתית, אסירים שהורשעו בכניסה ושהייה בישראל שלא כדין, מרצים בעבירה חמורה זו נכון להיום כמחצית מחודשי המאסר המושתים עליהם. אין לשפוט צורך זה של השחרור המנהלי בתפוסת בתי הכלא או בתשתיות האכיפה , אך יש לשקף נכונה את המציאות כפי שהיא בכל הנוגע לשיקולי " ההרתעה" .

24. בעקבות המלחמה קם צורך בריבוי מעצרים ואכיפה ביחס לשוהים הבלתי חוקיים, ומנגד ריבוי עצורים ואסירים, מאלץ את המערכת לקיום השחרור המנהלי של אסירים אלה, באין מקומות כליאה מספיקים. הדלת לכאורה מסתובבת גם אם מתעכבת.

25. לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

א. 5 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס, ופירוטם כדלקמן:

3.5 חודשי מאסר בגין תיק זה .

הפעלת המאסר על תנאי מתיק 1241-12-24 חודש וחצי בחופף וחצי חודש במצטבר.

סה"כ : 5 חודשי מאסר בפועל .

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי לתקופת תנאי של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת בתוך תקופה של שלוש שנים מיום שחרורו. ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול.

ד. קנס בסך 1500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.6.25 .

ה. הפעלת ההתחייבות הכספית מת"פ 1241-12-24 בסך : 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתה . הסכום ישולם עד ל15.10.25 .

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ד' אדר תשפ"ה, 04 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.