1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, בביצוע 17 עבירות לפי סעיף 117(א)(14) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") - הוציא חשבונית מס ולא שילם במועד את המס הכלול בה.

 

2. על פי עובדות כתב האישום, ביום 1.5.2018 נרשם הנאשם כעוסק מורשה, בתחום שירותי גינון ותחזוקה. תיק העוסק במע"מ פעיל. מתוקף היותה "עוסק מורשה", חייב הנאשם, להגיש דוחות תקופתיים ולשלם המס הנובע מהם, במועד ובדרך שנקבעו בחוק ובתקנות.

 

3. בתקופות הדיווח הרלוונטית בשנת המס 2021 ו- 2019, הוציא הנאשם 17 חשבוניות מס שפרטיהם מפורטים בסעיף ב.2. לכתב האישום, מבלי לשלם את המס הגלום בהן במועד, ומבלי לכלול אותן בדוחות התקופתיים שהגיש לרשויות מע"מ בתקופות הרלוונטיות להוצאתן.

 

4. הנאשם, בתקופות הדיווח הרלוונטית, מסר לרשויות מע"מ דו"חות תקופתיים שכללו ידיעות כוזבות בנוגע להיקף העסקאות שביצע בתקופות הרלוונטיות, ושהיה עליו לכלול נכון ליום הגשת הדו"חות התקופתיים, פירוט הדוחות והפרשי הדיווח מפורטים בסעיף 4 לכתב האישום. סה"כ סכום המע"מ לחיוב הינו 222,790 ₪. היקף העסקאות הכולל שהיה על הנאשם לדווח בגין התקופה הרלוונטית עמד על 2,838,773 ₪.

 

5. ביום 26.12.2024 הנאשם הורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב האישום, ולאור התקדמות בהסרת המחדל עתרו הצדדים לדחייה הדיון לצורך המשך הידברות הצדדים.

 

6. ביום 25.2.25 התקבלה חוו"ד לפיה הנאשם כשיר לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

 

טיעונים לעונש:

7. המאשימה, במסגרת טיעונה לעונש הפנתה למידת הפגיעה בערכים המוגנים, לחומרה הגלומה בעבירות על חוק המע"מ, והפגיעה בכספי הציבור. המאשימה הפנתה לכך שהנאשם הגיש 17 דוחות תקופתיים, כאשר בחלק מהדוחות מסר ידיעות כוזבות בנוגע להיקף העסקאות שביצע תוך שלא דיווח את מלוא עסקאותיו, ולא שילם המס הנובע מהם בסך כולל של כ - 222,790 ₪. כן הדגישה כי המחדלים הוסרו באופן מלא במהלך ניהול ההליך.

 

8. המאשימה הפנתה לפסיקה הנוהגת ועתרה להעניק משקל לאינטרס הציבורי, בשים לב לשיקולי גמול והרתעה, ועתרה למתחם הנע בין 4-9 חודשי מאסר, לצד 2-8 חודשי מאסר על תנאי, קנס הנע בין 5% -10% מסכום המחדל התחילי והתחייבות.

 

9. ביחס למיקום הנאשם בתוך המתחם, הפנתה המאשימה לכך שהנאשם הודה במיוחס לו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, וכן להיותו של הנאשם נעדר עבר בתחום עבירות מס, כן נטען, כי לא הוצגו נתונים המעידים על נסיבות אישיות מיוחדת המצדיקות סטייה ממתחם הענישה, ובשים לב לכך שהנאשם הסיר המחדלים באופן מלא, עתרה המאשימה להשית על הנאשם 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, 3 חודשי מאסר מותנה, קנס בתחתית המתחם בסך של כ- 12,000 ₪, לצד התחייבות.

 

10.ב"כ הנאשם, הגיש טיעוניו לעונש בכתב [נ/1] תוך שהוסיף במהלך הדיון והפנה לכך שהנאשם כבר בתחילת הדרך סילק כמחצית מהמחדל, הפנה למצבו הרפואי של הנאשם ולכך שלקה בשבץ, והדגיש כי על אף מצבו הרפואי הנאשם המשיך לעמוד בתשלומים, תוך שביום 31.3.25 הגיש מסמכים רפואיים לתמיכה באמור.

 

11.ב"כ הנאשם הפנה לכך שאושר לנאשם הליך כופר, אך הנאשם לא הצליח לעמוד בו. עוד הוסיף כי הנאשם נכנס להליך חדלות פירעון בחודש 11/2024 ולמרות זאת עמד בתשלומים והסיר המחדל באופן מלא. הפנה לכך שהתנהלות הנאשם מלמדת על חרטה מלאה. ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר בדיווח חסר ולא בחשבוניות פיקטיביות, והצביע על המאמצים שעורך הנאשם, ולכך שהנאשם ומשפחתו הגיעו לפת לחם על מנת להסיר את המחדל. הפנה לכך שבמסגרת סיכומי הצדדים סוכם כי הנאשם ישלם על חשבון החוב סך של 400,000 ₪, כאשר סך המחדל בתיק הינו 222,790 ₪.

 

12.כן הפנה הסניגור לנסיבותיו האישיות של הנאשם, טען כי הינו אדם נורמטיבי, אב ל-18 ילדים, אשר סמוכים על שולחנו ומתגוררים עמו, תוך שהנאשם נעדר עבר בתחום המס. הפנה לכך שהנאשם מכיר במעשה העבירה ובכך שהתרשל באי דיווח מלוא העסקאות. כן הפנה למחירים האישיים והמשפחתיים ששילם הנאשם אודות הפסדים בעסק אשר הקים, אותו סגר לאחר כשנתיים, לאור חוסר ידע ומיומנויות.

13.לאור מכלול הנסיבות, עתר הסניגור ליתן משקל ולבחון אפשרות שיקומו של הנאשם, תוך התחשבות בחרטת הנאשם, בהסרת המחדל, ובמצב הרפואי , הכלכלי והמשפחתי. כן ביקש להעניק משקל משמעותי להסרת המחדל. בנסיבות אלו, עתר להימנע מהטלת מאסר על הנאשם, תוך הסתפקות בקנס מידתי וסמלי וזאת בשים לב ליכולתו הכלכלית של הנאשם, לצד התחייבות כספית.

 

14.הנאשם, הביע חרטה על מעשיו ונטל אחריות, הדגיש כי אילו הייתה בידיו יכולת כלכלית היה עומד בדרישת הכופר, והיה נמנע מהמשך ההליך. הדגיש כי לא היתה לו כל כוונה למרמה, וכי הגיש את כל החומר והחשבוניות אך לא שילם את המס הנובע. כן הפנה לכך שלאחר ביצוע העבירה רשויות המס התירו את המשך פעילתו, אך בהמשך במסגרת ניהול הספרים עצרו את פעילותו, עד אשר החל בהליך של חדלות פירעון. הדגיש כי הוא עובד בחצי משרה, בעבודות מזדמנות, נטל הלוואות לצורך עמידה בתשלומים. הפנה לנסיבותיו האישיות, היותו נשוי ואב ל-18 ילדים בגילאי 4-18, וביקש את רחמי בית המשפט. הצהיר כי לא יחזור על מעשיו וביקש להסתפק בקנס כספי והתחייבות. הדגיש כי אינו יודע האם יוכל לשוב להיות עצמאי, וכי על העבודות שבמבצע הוא מדווח.

 

דיון והכרעה

15.בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין"), המוסדר תחת הוראות סעיף 40 ג(א) לחוק העונשין, נקבע כי בעת קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערכים המוגנים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, בענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. משהצדדים לא הגיעו להסדר עונשי, שומה על בית המשפט לערוך איזון ולהביא בחשבון את מכלול השיקולים שנקבעו בחוק ובפסיקה בעת קביעת מתחם העונש ההולם.

 

16.יש לציין כי, העיקרון שמנחה את בית המשפט בעת קביעת מתחם העונש (בהתאם להוראות סעיף 40ב לחוק העונשין) הינו הלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבות אותו מקרה ומידת אשמתו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל על הנאשם.

 

17.במקרה המונח בפני בית המשפט, המעשים בהם הורשע הנאשם, פוגעים ברציונל המונח ביסודם של דיני המס ולכך יש השלכה על המשק והכלכלה וכן על המרקם החברתי והסולידריות החברתית לנשיאה בנטל המס באופן שווה, מקום בו הנאשם הורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירות על פי חוק מע"מ שעה שהוציא 17 חשבוניות מס עליהן לא דיווח ולא כלל בדוחותיו, ולא שילם המס במועד בסך של 222,790 ₪.

 

18.הערכים המוגנים - הערכים החברתיים שנפגעו במקרה דנן ממעשיו של הנאשם הם ערך השוויון בנטל המס וערך ההגנה והשמירה על הקופה הציבורית. על פי פסיקה עקבית של בית המשפט העליון, עבירות המס מגלות חומרה רבה ומצדיקות ענישה מרתיעה, אפנה לרע"פ 977/13 אודיז נגד מדינת ישראל (20.2.13), וכן לרע"פ 1717/14 ליזרוביץ נגד מדינת ישראל (3.3.14).בע"פ 71687/02 עיני נגד מדינת ישראל (1.4.2004) נקבע כי: "הערך המוגן בעבירות המס הוא השיטה הפיסיקלית שהחברה אימצה כחלק ממדיניותה הכלכלית והחברתית, לרבות שיטת המיסוי שתבטיח חלוקת נטל שוויונית וצודקת".

עוד נקבעברע"פ 4323/14 מולדובן נגד מדינת ישראל (26.6.2014): "עבירות המס מתאפיינות בחומרה יתרה נוכח פגיעתן הישירה - בקופה הציבורית, העקיפה - בכיסו של כל אזרח, ולאור חתירתן תחת ערך השוויון בנשיאת נטל המס".

 

אודות ערך השוויון בנשיאת נטל המס, יש להרים את העיניים ולהביט אל המתחולל כיום במדינת ישראל והקושי הכלכלי בו נמצאת מדינת ישראל, נתון המתכתב באופן ישיר עם הדברים האמורים שנקבעו בפסיקה.

 

19.אי תשלום המס במועד הקבוע בחוק פוגע בערך השוויון, בחלוקת הנטל, וכן בקופה הציבורית. ככל ובית המשפט יעניק סלחנות לאי קיום הוראות החוק, עלול הדבר להביא להעדר מוטיבציה של כלל ציבור הנישומים אשר משלם מסים לפעול על פי החוק וכנדרש. אי הגשת דיווחים כאמור, אכן פוגעים ביכולתו של פקיד השומה לאמוד אחר הכנסותיהם של הנישומים ובהתאם לגבות המס המגיע לקופה הציבורית, כאשר אי תשלום המס פוגעים בקופה הציבורית.

 

20.במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בית המשפט נתן דעתו, לכך שהעבירות בוצעו על ידי הנאשם באופן בלעדי, ונפרסו על פני תקופה של על פני תקופה של כמספר חודשים ובמשך שתי שנות מס (2019 ו-2021) עת הוציא 17 חשבוניות מס מבלי לשלם את המס הגלום בהן במועד ומבלי שכלל אותן בדוחות התקופתיים שהגיש לרשויות המע"מ, תוך פגיעה ישירה בקופה הציבורית.

 

21.ביחס לעבירות של אי תשלום המס במועד,אף שעסקינן בעבירה מסוג העבירות 'הקלות' יותר הקיימות בחוק מע"מ, הרי במקרים רבים ביצוע עבירות אלו מובילת לפגיעה ישירה בקופת המדינה ובאופן עקיף בכל אחת ואחד מאזרחי המדינה, ויש בעבירות אלו להביא לפגיעה בשוויון בנטל תשלום המס. "הנזק שנגרם למדינה אינו רק נזק כספי ישיר, אלא נזק הכרוך בפגיעה במערכת המס שהפעלתה התקינה מחייבת, בראש ובראשונה, הגשת דוחות מס במועד שניתן לבחון אמיתותם" (ראו - עפ"ג 12018-10-14 אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - חקירות מרכז מדור תביעות נגד איזנברג (להלן : "איזנברג")).

 

22.הוענק משקל להיקף המחדל הכולל בתקופות הרלוונטיות , שהינו בסך של 222,790 ₪.

 

23.הנזק שנגרם ושצפוי היה להיגרם מביצוע העבירות- מעשיו של הנאשם חותרים תחת העקרונות הכלליים של שיטת גביית המסים במדינת ישראל ומעשיו גרמו לנזק לקופת המדינה, למערכת ולשיטת גביית המס ולפגיעה באמון הניתן בדיווחים המוגשים על ידי הנישומים.

 

24.בנסיבות האמורות, בהתאם למספר החשבוניות (17) אשר לא כלל בדוחותיו, ובגינם לא שולם המס (222,790 ₪) ובשים לב למשך תקופת הדיווח הרלוונטית, ניתן לומר כי מדובר באירועים שרף חומרתם והפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנן בעוצמה שאינה מבוטלת.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

25.מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע הנאשם משתרעת על פני מנעד, ומשתנה ואף תלויה במספר העבירות שבוצעו, היקף המס שלא שולם, וכיוצ"ב. לרוב כאשר מדובר במחדלים שאינם בהיקפים גבוהים, מתחמי הענישה נעים ממאסר על תנאי, ועד כשמונה חודשי מאסר לצד קנסות. במקרים חמורים יותר, כאשר מדובר בהיקפי מס גבוהים שלא שולמו, ו/או לצידן עבירות נוספות, מתחמי הענישה יכולים לנוע ממתחם שתחתיתו מספר חודשי מאסר ועד מאסרים ממושכים.

 

26.העבירות המבוצעות בניגוד לחוק מע"מ, כמו גם עבירות המבוצעות בניגוד לפקודת מס הכנסה, פוגעות בכספיו של הציבור ופועל יוצא של ביצוע עבירות אלו, הינו גזילת כספיו של כלל הציבור.

 

27.ברע"פ 1514/08 שנהב נגד מדינת ישראל (21.7.2008) הודגשה חומרת העבירות הכלכליות ופגיעתן במשק ובעקרון השוויון בנשיאת נטל המס, וכי העונש ההולם עבירות אלו הינו מאסר בפועל ואין להסתפק בעבודות שירות: "לא אחת עמד בית-משפט זה על החומרה הרבה של העבירות הכלכליות ופגיעתן הקשה במשק ובערך השוויון בעמידה בנטל המס. כן נקבע, כי כאשר מדובר בעבירות כלכליות, על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בהן לפרט ולציבור כאחד ואת יסוד ההתרעה הנדרש ביחס לביצועה. עוד נקבע, כי העונש ההולם עבירות פיסקאליות הוא עונש מאסר שירוצה מאחורי סורג ובריח וכי אין להסתפק בעבודות שירות".

 

28.בת"פ 7054-09-14 מדינת ישראל נ' שבתאי (נבו, 19.7.2015) - מדובר בנאשם אשר הורשע בביצוע 64 עבירות של הוצאת חשבוניות מס בלא לשלם במועד את המס הכלול בהן, לפי סעיף 117(א)(14), לחוק מע"מ, בהיקף של כ-700,000 ₪. הנאשם הסיר את המחדל כליל, בית המשפט באותן נסיבות ביטל הרשעתו של הנאשם לאחר שהשתכנע כי הונחה תשתית ראייתית להוכחת נזק קונקרטי, והשית של"צ בהיקף של 350 שעות.

 

29.בת"פ 37024-12-20 (שלום באר-שבע) מדינת ישראל נ' מיכאל אלחזוב (נבו, 4.4.2022) - מדובר בנאשם אשר הורשע בביצוע 84 עבירות של הוצאת חשבוניות מס בלא לשלם במועד את המס הכלול בהן במועד, ומבלי לכלול אותן בדוחות התקופתיים שהוגשו לרשויות המס, לפי סעיף 117(א)(14) לחוק מע"מ, המדובר בהיקף עסקאות של כ-4.9 מיליון ₪, כאשר היקף המס הינו כ- 720,000 ₪. הנאשם לא הסיר את המחדל. נקבע מתחם הנע בין מאסר קצר ועד 15 חודשים לצד ענישה נלווית. הנאשם נדון ל-8 חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. לא הוגש ערעור על גזר הדין. ניתן לאבחן מקרה זה, בשים לב להיקף המחדל ולהסרתו.

 

30.ברע"פ 4173/15 אבו הלאל נ' מדינת ישראל (29.6.2015) נדחתה בקשת רשות ערעור נאשמים על חומרת העונש. הנאשמים הורשע, בביצוע 26 עבירות של אי הגשת דו"ח, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ אשר בוצעו על פני ארבע שנים, כאשר גובה הנזק שנגרם בעטיין לא הוכח (המדינה טענה כי קרן המס בגין הדוחות שלא הוגשו כ-400,000 ₪, ואילו ההגנה טענה לסכום נמוך יותר). בית המשפט השלום קבע כי המתחם נע בין 3 חודשי מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר. בית המשפט הדגיש כי על אף העדר עבר פלילי, לאור לריבוי העבירות ואי הסרת המחדל במלואו, אין להסתפק במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי דחה הערעור והדגיש כי למרות הגשת כתב האישום, המשיכו הנאשמים בביצוע עבירות נוספות, כעולה מהתיק השני שצורף, כן נקבע כי מתחם הענישה שנקבע הינו סביר, וביחס לענישה, נקבע כי "אל לנו התעלם מן האינטרס הציבורי שנפגע מחמת העובדה שהמערערים לא הגישו במועד 26 דו"חות מע"מ, משמע, אי-הגשת דו"חות מע"מ על פני תקופה ארוכה, כשהמערערים ממשיכים בביצוע עבירה זו אף לאחר שכבר הוגש כנגדם כתב האישום הראשון." כן נקבע "כי בכל הנוגע לעבירות כלכליות גובר במידה רבה האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטני של הנאשם".

 

31.בת"פ 38287-12-11 מדינת ישראל נ' חדד ואח' (31.5.2015), דובר בנאשם אשר הורשע בעבירה בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק המע"מ, מקום בו לא הגיש דוח תקופתי ולא שילם מס בסכום של 1.2 מיליון ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש נע ממאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, תוך שהשית על הנאשם, נעדר עבר פלילי, 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, בגזירת העונש, בית המשפט העניק משקל למצבו האישי והכלכלי של הנאשם וקבע כי אין זה המקום להורות על שליחת הנאשם למאסר בפועל.

 

32.רע"פ 6371/14 באסם נגד מדינת ישראל (28.10.14) - מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי אשר הורשע בביצוע 12 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ במשך כשנה וחצי, אשר הסיר חלקית את מחדליו. הנאשם נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בית המשפט העליון קבע כי העדר יכולת לשלם החוב, לאור מצב כלכלי קשה, אינו מהווה עילה להקלה בעונש.

 

33.רע"פ 6167/11 ספקיוריטי נגד מדינת ישראל (19.2.12) הנאשם הורשע בביצוע עבירות של אי הגשת דוחות על הכנסות החברה במועד ותשלום המס הנובע מהם, בין השנים 2001-2006. הנאשם בעל עבר פלילי, לא הסיר את מלוא המחדל, נדון ל - 15 חודשי מאסר, מתוכם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות והיתרה על תנאי, לצד קנס בסך 25,000 ₪

 

34.עפ"ג 37359-08-13 מדינת ישראל נגד דניארוב (28.1.2014) - הנאשמת הורשעה בביצוע 5 עבירות של אי הגשת דוחות במועד למע"מ, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ, עת לא הגישה 4 דוחות מע"מ, ודוח אחד באיחור. הנאשמת לא הסירה את המחדלים, (היקף גובה המחדל לא הובהר בכתב האישום). נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 7 חודשים ומתחם קנס הנע בין 3,000 ל-20,000 ₪. בתוך המתחם הוענק משקל לאי הסרת המחדלים, לתקופה הקצרה בו פעל העסק, ולנסיבותיה האישיות של הנאשמת, להיותה בהליכי פשיטת רגל, והשית על הנאשמת מאסר מותנה לצד קנס בסך של 8,000 ₪. בית-המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש נע בין מאסר על תנאי לשישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וציין העובדה לפיה כתב האישום נעדר פירוט אודות סכום המחדל.

 

35.עפ"ג 24241-12-14 אוזן נגד מדינת ישראל (10.2.2015) - הנאשם הורשע על פי הודאתו, ב-11 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ ואי תשלום המס בגינם (לפי סעיף 117(א)(6) + סעיף 67 לחוק מע"מ + תקנה 20 לתקנות מע"מ), עבירות שבוצעו במשך כשלוש שנים, סה"כ 11 דוחות שלא הוגשו, סכום המע"מ כ-50,000 ₪. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חודש ל- 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד קנס הנע בין 1,000 ₪ ל- 10,000 ₪. נקבע מתחם עונש כולל הנע בין 5 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר בפועל, וקנס הנע בין 10,000 ₪ ל-30,000. הנאשם הוכרז כפושט רגל, לא הסיר את מחדליו, נעדר עבר פלילי, נדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי מצא להקל בעונשו של הנאשם וקיצר את תקופת המאסר לשלושה חודשים שירוצו בעבודות שירות תוך שציין כי הנאשם היה נכון להסיר המחדל, אך הדבר נמנע ממנו בשל היותו פושט רגל.

 

36.עפ"ג (מחוזי מרכז) 26177-05-14 בהרב נגד מדינת ישראל (22.2.15) מדובר בנאשם אשר הורשע בביצוע 7 עבירות של אי הגשת דוחות למע"מ, לפי סעיף 117(א)(6) + סעיף 67 לחוק מע"מ. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין 8 חודשי מאסר, הוענק משקל להסרת המחדל במלואו, ולעברו הנקי, הנאשם נדון למאסר מותנה וקנס. בית המשפט המחוזי מצא לבטל את הרשעתו של הנאשם, ודן את הנאשם לשל"צ והתחייבות, בבחינת השיקולים הוענק משקל לנטילת האחריות למעשיו, לעולה מתסקיר שירות המבחן באשר לפגיעה ממשית הקונקרטית במערער והפגיעה בפרנסתם של עובדים רבים המועסקים תחתיו.

 

מתחם העונש ההולם

37.לאחר בחינת הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם ומידת הפגיעה בהם, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, מידת אשמת הנאשם, ובשים לב פסיקה הנוהגת בעבירות דומות, בשים להיקף המס, ולמשך התקופה בה בוצעו העבירות, היקף העבירות, הרי שמתחם העונש ההולם את המקרה נע בין 3 חודשי מאסר ועד 9 חודשי מאסר, לצד קנס הנע בין 8,000 ₪ לבין 20,000 ₪ והתחייבות כספית.

 

העונש בגדרי המתחם, ואפשרות החריגה ממתחם העונש לאור שיקולי שיקום

38.בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט בשיקולים כלליים ובשיקולים פרטניים, שאינם קשורים בנסיבות ביצוע העבירה:

א.  הנאשם יליד 1968, נשוי ואב ל-18 ילדים הסמוכים על שולחנו.

 

ב. הוענק משקל למצבו הרפואי של הנאשם כעולה ממסמכים שצורפו, המלמדים כי בחודש 08/2024 לקה הנאשם באירוע מוחי.

 

ג. הוענק משקל לכך שהנאשם נעדר עבר פלילי בתחום עבירות המס, אם כי ניתן משקל לעברו הפלילי.

 

ד. הוענק משקל להודאתו של הנאשם כנתון המעיד על לקיחת אחריות, זאת לצד הסרת המחדלים באופן מלא. בהקשר זה יש לציין כי הסרת המחדלים אינה מעשה חסד שעושים הנאשם. זוהי חובתו לפירעון חובו. אפנה לרע"פ 5872/14 ירון נ' מדינת ישראל שם נקבע: "על אף חשיבות השיקול של הסרת המחדל על ידי הנאשם בעבירות מהסוג בנדון כאן - אין להפריז בהכרח במשקל המוענק לו." על אף חשיבותו של פירעון החוב, בסופו של דבר מדובר בפירעון חוב שניתן לגבות אותו מהנאשם גם בדרכים אחרות. בע"פ 2407/05 מן נ' מדינת ישראל, נקבע כי על אף הסרת המחדל, אין להפריז במשקל אותו יש לייחס לכך, ואין הדבר יביא עד לכדי הימנעות מגזירתו של מאסר בפועל.

 

ה.  ברע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (נבו, 25.10.2015) - נקבע כי "התחשבות בהסרת המחדל על ידי הנאשם בעת גזירת הדין נועדה לקדם שתי תכליות עיקריות: האחת, סילוקו של המחדל כרוך בהשלמת החסר מקופת המדינה והטבת הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה. השנייה, עידוד הבעת חרטה וקבלת אחריות לביצוע העבירה בידי הנאשם..." כאשר נקבע כי למועד הסרת המחדל אף הוא יש משקל "מובן כי הסרת מחדל בשלב הערעור שונה מהסרת מחדל שנעשית בהזדמנות הראשונה, אשר מלמדת על חרטה וקבלת אחריות אמיתית ומיידית. ואולם מבלי למעט מעקרון זה - גם להסרת מחדל בהמשך הדרך ישנה משמעות מסוימת לאור הגשמת התכלית של תשלום מס אמת והאינטרס הציבורי בהשבת החוב לקופה הציבורית, והיא אף עשויה ללמד על קבלת אחריות חלקית ולוּ מאוחרת".

 

ו. בהתאם לאמור לעיל, הוענק משקל לכך שעל הנאשם הושת כופר אך לאור אי עמידת הנאשם בתשלומו הוגש כתב האישום נגדו.

 

ז.  ב"כ הנאשם טען כי הנאשם שרוי במצב כלכלי קשה, עד כדי פת לחם, כן הפנה לכך שהנאשם בהליך של חדלות פירעון, אשר עובד בעבודות מזדמנות בהיקף של חצי משרה, אם כי לא הוצגו ראיות לכך. לצד זאת, כאמור, אין להפריז במשקל שיש ליתן ליכולתו הכלכלית של הנאשם, שכן הימנעות מהטלת קנסות, יהא בה לסכל התכלית שלשמה נועד הקנס - הרתעת הפרט והציבור באשר לאי הכדאיות בביצוע עבירות אלו.

 

ח.  כמו כן, בית המשפט ער לעתירת הסנגור, להעניק משקל בכורה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, למצבו האישי והמשפחתי, והרפואי עם זאת, לא הוצגו נסיבות כה חריגות המצדיקות סטייה ממתחם הענישה שנקבע. בהקשר זה, יצוין כי בפסיקה נקבע כי שיקולי שיקום אינם ככסות הכל ואל מול שיקולים אלו יש לבחון שיקולי ענישה נוספים (ראו ע"פ 1705/22 אלצראיעה נ' מדינת ישראל(14.3.2022).

 

ט.  יש לזכור כי במקרה דנן, המונח בפני בית המשפט, הנאשם הורשע בעבירות מס, ובבואו של בית המשפט לבחון האם יש מקום להעדיף את שיקוליו האישיים של הנאשם על פני שיקולים אחרים, יש לפנות אף לרע"פ 4584/15 משהור משאהרה נ' מדינת ישראל (6.7.2015) שם נקבע:

"למעלה מן הצורך, אציין כי אינני מקבל את טענתו של המבקש בנוגע לסיכויי השיקום בעניינו. סבורני, כי האינטרס השיקומי של המבקש, ככל שקיים כזה בנסיבות העניין, אינו יכול להצדיק הקלה נוספת בעונשו. כפי שציינתי ברע"פ 4218/15 אמסלם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.6.2015):

"אמת נכון הדבר, כי האינטרס שעניינו שיקומו של הנאשם, איננו אינטרס אישי של אותו נאשם בלבד, אלא שמדובר באינטרס חברתי כולל, לשקם את מי שסרו מדרכם, ולהחזירם לדרך המוטב. יחד עם זאת, יש לזכור, כי אינטרס זה מונח לצד יתר שיקולי הענישה העומדים על הפרק, בעת שנגזר עונשו של הנאשם" (ראו גם: רע"פ 2945/15 אבו חנין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.5.2015); רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.3.2015)).

ועוד יש להזכיר, בהקשר לכך, כי עבירות כלכליות, ובכללן עבירות המס, טומנות בחובן חומרה מיוחדת, המצדיקה ענישה מרתיעה במסגרתה מוקנה משקל נמוך לנסיבותיו האישיות של הנאשם. לאמור:

"כשעסקינן בעבירות מס ככלל, כנפסק לא אחת, שיקולי ההרתעה גוברים על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותן: 'נוכח פגיעתה הקשה של עבריינות המס במשק, בכלכלה, במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, ואף בשל הקושי הרב שבחשיפתה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה'" (רע"פ 7135/10 חן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (3.11.2010)....".

 

י. הפסיקה כאמור, התייחסה לכך שנסיבותיו האישיות של נאשם אמורות לסגת מפני האינטרס הציבורי שבהרתעה, שכן בקשר לעבירות מס ועבירות כלכליות צוין כי אפקט ההרתעה הוא בעל משקל רב יותר מאשר בעבירות אחרות (ע"פ 8345/16 אוחנה נ' מדינת ישראל (19.9.17).

 

39.לאור מכלול השיקולים שפורטו לעיל, בנסיבות בהן מדובר בעבירות הפוגעות בציבור הרחב ובערך שיוון נשיאת נטל המס, היקף הפגיעה בקופת המדינה ובציבור בכללותו לצד הסרת המחדל באופן מלא, מצבו הרפואי, וכן לאור כך שמדובר במקרה בו אושר תשלום כופר חלף ההליך הפלילי, הרי שמצאתי לסטות מהמתחם.

 

סוף דבר,

40.לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.  45 ימי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם ובכפוף לאמור בחוות הדעת הממונה על עבודות השירות אשר הוגשה.

 

ב. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות על פי מועד עדכני שיוגש על ידי הממונה על עבודות השירות, ביחידת עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס סמוך לכלא "אשל", ויבצע את עבודות השירות במקום עליו יורה הממונה ובהתאם להוראות הממונה או מי מטעמו. הנאשם מוזהר כי ככל שלא יבצע את עבודות השירות, בהתאם להוראות הממונה או מי מטעמו, או ככל שלא יתייצב לריצוי העבודות כולן או חלקן, מוסמך הממונה על עבודות השירות להפקיע בהחלטה מנהלית את עבודות השירות באופן בו הנאשם ירצה את יתרת עונשו מאחורי סורג ובריח, במאסר של ממש, בלא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

 

ג. 3 חודשי מאסר, וזאת על תנאי, שלא יעבור במשך שלוש שנים מהיום, כל עבירה בניגוד לחוק מס ערך מוסף ו/או לפקודת מס הכנסה.

 

ד. קנס בסך 8,000 ש"ח. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.8.2025 ובכל הראשון בחודש שלאחריו. לא יעמוד הנאשם באחד מן השיעורים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי, ומובהרות לנאשם הוראות החוק ביחס לאפשרות החיוב בתוספת הפיגורים כמו גם הפעלת המאסר חלף הקנס. את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

 

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל "תשלום גביית קנסות".

· מוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון *35592 או בטלפון: 073-2055000.

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

ה.  התחייבות בסך 10,000 ₪ למשך שנתיים מהיום, שלא לעבור כל עבירה בניגוד לחוק מע"מ ו/או פקודת מס הכנסה.

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

המזכירות תעביר עותק גזר הדין לממונה על עבודות השירות.

 

 ניתן היום, כ"ה ניסן תשפ"ה, 23 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.