רקע

1.  הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הסעת שלושה תושבים זרים או יותר לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952, נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961 ונהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא), עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

 

2.  לפי האמור בכתב האישום המתוקן, בתאריך 19.4.23 במסגרת הליך פ"ל 3053-10-22 הורה בית המשפט השלום לתעבורה בירושלים על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם למשך שנתיים. תקופת פסילת רישיון הנהיגה החלה להימנות ביום 9.11.23. עובר למועד המפורט להלן, יצר אחר קשר עם הנאשם ותיאם איתו כי הנאשם ייקח באוטובוס שברשותו תושבי שטחים אל תוך שטח מדינת ישראל בתמורה לתשלום.

ביום 28.12.24 סמוך לשעה 21:50 על כביש מספר 31 בסמוך לצומת חתרורים הסיע הנאשם באוטובוס מ.ר 50-496-73 אשר בבעלותו, 15 תושבי הרשות הפלסטינאית אשר שהו בישראל ללא היתר. במעשיו אלו, נהג הנאשם ברכב מבלי שיש ברשותו רישיון נהיגה וכן פוליסת ביטוח בת תוקף וכן נהג הנאשם כאשר הוא פסול לנהיגה בהחלטת בית המשפט.

 

3.  בתאריך 3.7.25 חזר בו הנאשם מכפירתו ברשות בית המשפט, הצדדים הציגו הסדר דיוני לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע במיוחס לו בכתב האישום המתוקן. לא הוצגו הסכמות עונשיות.

 

 

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

4.  המאשימה הגישה גיליון הרשעות תעבורה (ת/1), הגישה גזר דין מתיק פ"ל 3053-10-22 (בימ"ש שלום תעבורה ירושלים) (ת/2), גזר דין מתת"ק תעבורה ירושלים (ת/3 ו-ת/4) וכן טיעונים לעונש בכתב (ת/5). ההגנה הגישה מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם, סומנו (נ/1).

המאשימה פירטה בטיעוניה בכתב את הפגיעה בערכים המוגנים הן ביחס לעבירת ההסעה של השוהים הבלתי חוקיים, עבירה שבוצעה בנסיבות מחמירות, הסעה של 15 תושבי הרשות הפלסטינאית אשר שהו בישראל ללא היתר וכן ביחס לעבירת הנהיגה ללא רישיון ובפסילה כאשר מדובר בנהיגת כלי רכב כבד מסוג אוטובוס אשר טומן בחובו נזק פוטנציאלי משמעותי.

הנאשם ביצע את עבירת הסעת תושבי השטחים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" וגם לאחר התיקון בחוק שהחמיר את מדיניות הענישה כלפי אלו המבצעים עבירות הסעה, העסקה והלנה של שוהים בלתי חוקיים.

המאשימה עתרה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 18 ועד 36 חודשי מאסר בפועל. אמנם, מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אולם לחובתו עבר תעבורתי מכביד הכולל 18 הרשעות קודמות ובחלקן אף הורשע בעבירה דומה של נהיגה ללא רישיון ונהיגה בזמן פסילה, עובדה זו מדגישה את הצורך לנקוט בענישה מרתיעה ומציבת גבולות.

בעניינו של הנאשם לא התבקש תסקיר ואין כל טעם לסטות ממתחם העונש לקולא. לעניין פסילת רישיון הנהיגה הפנתה המאשימה לכך שהנאשם הורשע בתקופה של פחות מעשור בשלוש עבירות של נהיגה בזמן פסילה, בשנת 2016 הורשע פעמיים בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, כך שיחד עם התיק הנדון מדובר בנהיגה בזמן פסילה בפעם השלישית.

לאור האמור, בהתאם להוראת סעיף 40י"א לפקודת התעבורה עותרת המאשימה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה שלא תפחת מ-10 שנים.

עוד עותרת המאשימה למקם עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם העונש, אולם לא בתחתיתו. מבוקש להפעיל את המאסרים המותנים התלויים ועומדים נגד הנאשם במצטבר זה לזה ובמצטבר לכל עונש שייגזר על הנאשם. כמו כן, להורות על הפעלת ההתחייבות והפסילה המותנית וכן להורות כי עונש הפסילה יצטבר לכל עונש פסילה אחר. בנוסף, עותרת המאשימה להטלת ענישה נלווית הכוללת מאסר על תנאי, קנס כספי שלא יפחת מ-10,000 ₪ בהתאם לתיקון בחוק הכניסה לישראל והטלת התחייבות, פסילה בפועל ועל תנאי וכן להורות על חילוט הכסף שנתפס.

 

5.  ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר בנאשם יליד 1960, כיום בן 65, סובל ממחלות לב ועתיד לבצע ניתוח בקע. ציין כי הנאשם במסגרת המעצר ביצע צנתור ועליו להיות במעקב קרדיולוג. ציין כי הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.

הדגיש כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי ולפיכך, נטען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד שנת מאסר בפועל. המתחם אליו עתרה המאשימה הינו גבוה ואינו מידתי.

הפנה לגיליון הרשעות התעבורה של הנאשם ממנו ניתן ללמוד כי הנאשם שילם את חובו לציבור, ריצה מאסרים בפועל, שילם קנסות ותקופה של שנתיים וחצי לא נהג בפסילה.

הפנה לפסיקה לעניין עבירת הנהיגה בפסילה ולפיה במקרים דומים אחרים בית המשפט הורה על חפיפת עונשי מאסר על תנאי.

לגבי עבירת הסעת תושבי שטחי הרשות, הפנה לפסיקה לפיה גם במקרים של נסיבות מחמירות הוטלו עונשים לתקופות קצרות באופן משמעותי מהתקופה לה טענה המאשימה כאשר במספר מקרים הוטלו עונשי מאסר בעבודת שירות בהסכמת המאשימה.

לאור האמור, עתרה ההגנה למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש לו טענה ההגנה, לאור נסיבותיו הרפואיות מבוקש להפעיל את המאסרים המותנים באופן חופף, כך שמאסרו הכולל של הנאשם לא יעלה על תקופה של 14 חודשים מיום מעצרו.

בנוגע לעונש פסילת רישיון הנהיגה חזר וציין גילו של הנאשם, בן 65, אב למשפחה הכוללת שלושה ילדים, סב לנכדים ומתבייש בעבירה שביצע, ציין כי עשה טעות.

ביחס לסנקציה הכלכלית נטען כי הכסף שנתפס בידי הנאשם שייך לבתו הנשואה של הנאשם על מנת לקנות לה רכב ואינו כסף שהתקבל כתמורה להסעת התושבים הזרים. מפנה לכך שציינו כי לא שילמו לו עבור ההסעה ולפיכך, עותרת ההגנה להחזרת הכסף שנתפס לידי הנאשם, ככל ובית המשפט לא ימצא לנכון להורות כך, מבוקש שיתחשב בנתון זה בגובה הקנס הכספי שיוטל על הנאשם.

 

הנאשם בדברו האחרון ציין כי עשה טעות ולא יחזור על כך בחיים, פירט כי יש לו משפחה הכוללת בנות ונכדים. ביקש סליחה מבית המשפט והבטיח כי לא יחזור על מעשה זה של הבאת אנשים למדינת ישראל שעלולים לפגוע בציבור או במדינה.

 

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

6.  קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם כך יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

7.  במקרה זה מדובר באירוע המגלם בתוכו פגיעה במספר רב של ערכים חברתיים; פגיעה בשמירה על סדר ציבורי תקין ובהגנה על תחושת הביטחון של הציבור ופגיעה בזכותה של המדינה לקבוע זהות הבאים בשעריה בכלל ובפרט בעת הזו בה מדינת ישראל מצויה במלחמה הכוללת מספר חזיתות. עניין המעלה צורך בשמירה על ביטחון הציבור ומניעת שהותם הבלתי חוקית של תושבי האזור, כאשר עצם שהותם בישראל טומנת בחובה פוטנציאל ממשי לסיכון ביטחוני. לעניין עבירות הנהיגה ללא רישיון ובפסילה, מדובר בפגיעה בשלטון החוק, בביטחון הציבור ובשלום המשתמשים בדרך.

 

8.  בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה מובילה למסקנה שמדובר בפגיעה ממשית. הנאשם נהג באוטובוס כשהוא אינו מורשה לנהיגה ואף מצוי בפסילה בהתאם להחלטת בית משפט ולא היה בצו כדי למנוע מהנאשם לחזור ולנהוג ברכב.

לא זו בלבד, הנאשם הרהיב עוז ונהג ברכב מסוג אוטובוס כשהוא מסיע באמצעותו 15 תושבי שטחי הרשות שנכנסו לישראל כאשר אין ברשותם היתר כניסה כדין. יש במעשה זה כדי לסכן את ביטחון הציבור, הואיל ולא ניתן לשער איזה סיכון פוטנציאלי מהווה כל אחד מהנכנסים לישראל שלא כדין וללא היתר.

 

9.  הענישה הנוהגת

למרבה הצער, אנו למודי ניסיון מהסיכון הביטחוני המשמעותי הקיים נוכח שהות בלתי חוקית של תושבי האזור בישראל. עניין זה קיבל חיזוק לאחר אירועי יום 7 לאוקטובר 2023, פוטנציאל הסיכון הביטחוני בעבירות של שהייה שלא כחוק הינו בעל ביטוי ממשי ומאז אף קיימת החמרה במדיניות הענישה.

 

ההחמרה בענישה קיבלה ביטוי במספר פסקי דין שונים במהלך תקופת המלחמה, כאשר בתי המשפט המחוזיים החמירו משמעותית את הענישה ואת מתחם העונש ההולם ביחס לשוהים שלא כדין בישראל מאז אירועי 7.10.23 (ראה עפ"ג (ים) 65843-05-24 מדינת ישראל נ' ג'נאג'רה (ניתן ביום 06.06.24), עפ"ג (ים) 14958-09-24 אלמצרי ואח' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26.09.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 31211-10-23 מדינת ישראל נ' אלנג'אר ואח' (ניתן ביום 22.10.23) רע"פ 7908/23 אלנג'אר ואח' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 27.11.23).

 

מההחמרה המפורטת ביחס לשוהים שלא כדין ניתן להקיש גם ביחס לעבירה של הסעה של שוהים בלתי חוקים, שהרי מדובר בעבירה שחומרתה רבה יותר והפגיעה בערכים המוגנים בה משמעותי יותר, ראה ת"פ (ב"ש) 2084-11-23 מ"י נ' אלגלאוי (08.09.24) במסגרתו ניתח בית המשפט את הפסיקה לפני ולאחר פרוץ המלחמה, והעמיד את מתחם הענישה להסעת שוהה בלתי חוקי של יחיד על ששה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

כמו כן מפנה גם לת"פ 8840-06-24 (שלום נתניה) מדינת ישראל נ' קבהא (29.10.24); ת"פ 31326-08-24 (שלום נתניה) מדינת ישראל נ' חפאג'ה (29.10.24) במסגרתם נקבע מתחם ענישה בגין הסעת 2 שב"חים - 6 עד 18 חודשי מאסר בפועל.

 

עוד יש לציין שבעקבות המלחמה תוקן חוק הכניסה לישראל והוכנס לחוק תיקון 38 - הוראת שעה, שנכנס לתוקף ביום 08.04.24, במסגרת התיקון הוחמרה הענישה בגין עבירות העסקה, הלנה והסעת שוהים בלתי חוקיים וכן נקבעו עונשי מינימום לעבירות אלו.

 

בשים לב לעובדה כי במועד ביצוע העבירה הייתה עדיין מצויה מדינת ישראל במלחמה, ההחמרה בענישה נועדה ליצור הרתעה שכן מדובר בעבירות המסכנות את הציבור ומביאות לחדירת גורמים עוינים למדינת ישראל.

 

יש להוסיף את עבירות התעבורה, הכוללות נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה. בגין עבירות אלו מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודת שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. לא ניתן להתעלם מהאמירה של בית המשפט בתיק התעבורה בו נדון הנאשם כאשר בית המשפט הבהיר לנאשם בסיפא לגזר הדין כי לאחר שהפקיע את צו השל"צ והטיל עליו מאסר מותנה בן 9 חודשים, הדגיש כי תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה לתקופה כוללת של 15 חודשים. למרות האמור, לא היה בכך כדי להניא הנאשם מלחזור ולבצע עבירות דומות של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון. בנסיבות אלו, אני מתקשה ולא מצאתי כל טעם של ממש לעתירת ב"כ הנאשם לחפיפת עונשי המאסר המותנה.

 

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובשים לב לנסיבות תיק זה ולפסיקה הנוהגת מהעת האחרונה ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג), מצאתי לקבוע שמתחם העונש ההולם נע בין 15 חודשי מאסר בפועל ל 30 חודשי מאסר בפועל.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

10.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בטווחי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

הנאשם יליד 1960 אב לילדים וסב לנכדים, הודה במיוחס לו ולקח אחריות על מעשיו. הנאשם סובל מבעיות רפואיות קרדיולוגיות (נ/1), עבר צנתור במהלך מעצרו והיה מאושפז ליומיים במהלך תקופת המעצר.

הנאשם נעדר עבר פלילי ועם זאת לחובתו עבר תעבורתי משמעותי בעבירות דומות של נהיגה ללא רישיון ונהיגה בפסילה, בגינן נדון הנאשם לעונשי מאסר ממושכים, עונשי פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי ולא היה בכך כדי למנוע מהנאשם לחזור ולבצע עבירות דומות.

מצאתי להפנות למפורט בתיק פ"ל 3053-10-22 גזר דין שניתן במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים ובגינו תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר על תנאי בר הפעלה בן 6 חודשים, התחייבות בת הפעלה על סך 5,000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה על תנאי לתקופה של 12 חודשים.

 

מפנה לתיק תת"ק 704-05-20 בו נדון הנאשם בתחילה לעונש שיקומי הכולל צו מבחן ושעות של"צ לאור הליך שיקומי מוצלח שעבר בבית משפט קהילתי. בהמשך הופקע צו השל"צ והנאשם נדון לעונש מאסר על תנאי בן 9 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק שבפני ונראה כי הנאשם לא הורתע מהעונשים שהוטלו עליו וחזר לבצע עבירות דומות הכרוכות בסיכון חיים של אחרים.

 

לאחר ששקלתי בחשבון כל אלה, מצאתי למקם עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש, אולם לא בתחתיתו לצד הפעלת עונשי מאסר מותנה התלויים נגד הנאשם וזאת לצד הטלת ענישה נלווית הכוללת קנס כספי, הפעלת התחייבות בת הפעלה והטלת עונש של פסילת רישיון נהיגה. לעניין פסילת רישיון הנהיגה לא מצאתי כל טעם שיש בו כדי להימנע מהטלת פסילה לתקופה של 10 שנים בהתאם להוראות המחוקק, וזאת נוכח התנהלות הנאשם, העובדה כי ביצע עבירות דומות ונהג בפסילה, זו כבר פעם שלישית ואף מעבר לכך כפי שהדבר עולה מגיליון ההרשעות בתעבורה.

 

לעניין הסנקציה הכספית, מצאתי לתת משקל מסוים לטיעוני ב"כ הנאשם ועל אף שלטעמי שעה שהנאשם הורשע בעבירה של הסעת תושבים זרים כ-15 במספר ובשים לב לכסף שנתפס בידיו במועד מעצרו, לא מצאתי מקום להורות על השבת הכסף, אולם אתחשב בנתון זה במסגרת הקנס הכספי הכולל שיש להטיל על הנאשם נוכח החמרת הסנקציה הכלכלית במסגרת עבירות הסעת תושבים זרים.

 

סוף דבר

11.  לאור כל האמור, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  16 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בגין תיק זה בהתאם לרישומי שב"ס.

מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי בן 6 חודשים מתיק פ"ל 3053-10-22 (שלום תעבורה ירושלים) מיום 19.4.23 באופן שחציו ירוצה בחופף וחציו במצטבר לעונש המאסר דלעיל.

מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי בן 9 חודשים מתיק תת"ק 704-05-20 (שלום תעבורה ירושלים) מיום 24.5.23 באופן שחמישה חודשים ירוצה במצטבר וארבעה חודשים בחופף לעונש המאסר דלעיל.

למען הסר ספק, סה"כ ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים בניכוי ימי מעצרו בגין תיק זה בהתאם לרישומי שב"ס.

 

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.

 

ג. 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון או עבירה של נהיגה בפסילה.

 

ד. מורה על חילוט סך של 4,900 ₪ וכן 100 דולר שנתפסו על הנאשם במועד מעצרו וזאת לטובת אוצר המדינה.

 

ה.  קנס בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. מורה על תשלום הקנס ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 01.04.27 ובראשון לכל חודש שאחריו עד סיום מלוא תשלום הקנס.

 

ו. מורה על הפעלת התחייבות על סך 5,000 ₪ שהוטלה על הנאשם בתיק פ"ל 3053-10-22 וכן הפעלת התחייבות על סך 2,000 ₪ מתיק תת"ק 704-05-20 באופן שסך שתי ההתחייבויות (בסך 7,000 ₪) ישולמו ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.06.26 ובראשון לכל חודש שאחריו עד לסיום מלוא תשלום ההתחייבויות.

 

ז.  הנאשם יתחייב על סך 3,000 ₪ למשך שנתיים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה כלשהיא על חוק הכניסה לישראל ולרבות עבירה של נהיגה ללא רישיון או עבירה של נהיגה בפסילה.

 

ח.  מורה על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה בת 10 שנים מיום שחרורו וזאת במצטבר לכל עונש פסילה אחר התלוי ועומד נגד הנאשם.

מורה כי עונש הפסילה המותנית בן 12 חודשים מתיק פ"ל 3053-10-22 תופעל בחופף לעונש הפסילה בפועל שהוטל על הנאשם בתיק זה.

הובהר לנאשם חובתו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט מיד עם שחרורו ממאסר, הואיל ועונש הפסילה ייכנס לתוקף אולם לא יימנה אלא ממועד הפקדת הרישיון בפועל וככל ולא יופקד, הפסילה לא תסתיים.

 

ט.  פסילה על תנאי לתקופה של 10 חודשים ככל ויעבור במשך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה של נהיגה בפסילה או עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

 

 

 

 

 

את הקנס וההתחייבות ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·  בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·  מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·  במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, כ"ה חשוון תשפ"ו, 16 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.