6. מהתסקיר שהוגש ביום 05.03.23 עולה כי הנאשם בן 21, רווק, מתגורר עם משפחתו בתל שבע ועובד לדבריו בשיפוצים. שירות המבחן סקר את נסיבות חייו של הנאשם, המסגרת המשפחתית בה גדל, התבגרותו, מצבו הכלכלי והבריאותי, לרבות מצבו הנפשי, קשיים שהתמודד עימם במהלך חייו ואי שילובו במסגרת תעסוקתית מסודרת.

7. שירות המבחן עמד בתסקירו על ההיסטוריה העבריינית של הנאשם וציין כי הנאשם נעדר עבר פלילי ולדבריו מכבד את החוק ואת גורמי אכיפת החוק. בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירות צוין כי הנאשם הודה בביצוע העבירות אך הוא השליך את אחריות גניבת הבושם על חבריו. לטענתו, בעת שטייל עם חבריו בקניון, חברו נכנס לחנות וגנב את הבושם והוא לקח את האחריות על עצמו כדי לסייע לו להחזיר את הבושם לחנות. הנאשם מסר כי הוא מתנגד להתנהגות זו ולאחר המקרה התרחק מחבריו. ביחס לעבירת הפריצה מסר כי לא הייתה לו סיבה לבצע את העבירה. שירות המבחן התרשם כי העבירות בוצעו על רקע קשייו להפעיל שיקול דעת בעתות משבר וקושי וקשייו החברתיים להציב גבולות להתנהגות שלו ושל חבריו.

8. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל קושי חברתי ונטייה להתבודדות, מתקשה לשמור על רצף תעסוקתי תקין, מתקשה להכיר בהתנהגותו הפוגענית ולקחת אחריות על מעשיו ונוטה להשליך את האחריות למעשיו על גורמים חיצוניים. עוד התרשם שירות המבחן כי לנאשם קווי אישיות ילדותיים ובלתי בשלים, חסר כלים להתמודדות עם סיטואציות בחייו ועשוי לפעול בחוסר שיקול דעת בנסיבות חברתיות. מנגד, שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצר על מעשיו, מביע מוטיבציה לניהול אורח חיים נורמטיבי ותקין, לא משתמש בחומרים ממכרים, משתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן וההליך המשפטי מהווה עבורו גורם הרתעתי.

9. שירות המבחן התרשם כי קיימים מוקדי סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום עבירות הרכוש והמליץ על דחיית הדיון ב-3 חודשים במהלכם הומלץ על הפניית הנאשם לוועדה לאבחון מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן: וועדת אבחון מש"ה) לצורך בחינת מצבו ודרכי הטיפול בו.

10. מסיכום התכנסות ועדת אבחון עולה בין היתר כי בתחום האינטלקטואלי התפקוד הקוגנטיבי של הנאשם מונמך באופן חלקי והוא מתפקד ברמה גבולית, בתחום הרגשי - נפשי - משרה חוסר בטחון עצמי עם כוחות אגו דלים, תחושת לחץ במיוחד במצבים חברתיים, קשיי הסתגלות במקומות חדשים, אין מחשבות שווא, בעבר היו מחשבות לפגוע בעצמו, כעת אין מחשבות אובדניות. בסיכום חוות הדעת נמצא כי הנאשם מתפקד ברמה גבולית שאינה מוגבלות שכלית התפתחותית והוא כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו.

11. בתסקיר המשלים שהוגש ביום 19.09.23 שירות המבחן ציין התרשמותו כי הנאשם מצר על מעשיו ומביע רצון לנהל אורח חיים יצרני ומקדם. לאור התרשמות זו ומשלא נפתחו נגד הנאשם תיקים פליליים חדשים ונראה כי הליכי המשפט מהווים עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות, שירות המבחן המליץ על הטלת צו של"צ בהיקף 160 שעות, צו מבחן למשך שנה והטלת מאסר מותנה כאלמנט עונשי הרתעתי צופה פני עתיד.

12. בתסקיר מיום 20.05.24 שירות המבחן שב על המלצתו העונשית וציין כי הנאשם משתף פעולה ומביע מוטיבציה גבוהה לטיפול, אשר יסייע לו בהקלה עם קשייו הרגשיים.

13. לא הוגשו ראיות לעונש.

טענות הצדדים לעניין העונש:

14. ב"כ המאשימה ביקשה לקבוע מתחמי ענישה שונים לכל אישום וטענה למתחם ענישה בתיק האב הנע בין 7-14 חודשי מאסר בפועל ובתיק המצורף מתחם הנע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

לתמיכה בעמדתה העונשית ב"כ המאשימה הפנתה למספר גזרי דין, אתייחס לחלקם בהמשך.

15. ב"כ המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעים בעבירות רכוש, על התוצאות הקשות הנובעות מביצוע העבירות ועל הצורך בהתמודדות עם עבירות אלו בצורה אפקטיבית כדי למנוע את התפשטותן ולהפוך אותן ללא כדאיות.

16. במסגרת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ב"כ המאשימה ביקשה להתחשב בעובדה שהנאשם ביצע שתי עבירות רכוש בהפרש של פחות משנה.

17. במסגרת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ב"כ המאשימה ביקשה להתחשב בהתרשמות שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על מעשיו ועל הפגיעה שגרם לאחרים ומשליך את האחריות על גורמים חיצוניים ובהתרשמות לקיומם של מוקדי סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום עבירות הרכוש. מנגד ב"כ המאשימה בהגינותה ציינה לזכותו של הנאשם את גילו הצעיר, העדר עבר פלילי והודאה שמסר בהזדמנות הראשונה וחסכה זמן שיפוטי.

18. ביחס להמלצת שירות המבחן לענישה שיקומית ב"כ המאשימה טענה כי היא נסמכת על כך שהנאשם מצר על ההתנהגות שלו ומביע מוטיבציה לטיפול, כאשר הלכה למעשה הוא לא השתלב בהליך טיפולי וגורמי הסיכון אותם מנה שירות המבחן להישנות התנהגות עוברת חוק, בעינם עומדים.

19. בתוך המתחם המאשימה עתרה למקום את הנאשם ברף התחתון של כל אחד מהמתחמים אך לא בתחתיתו לצד מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פיצוי למתלוננים, קנס והתחייבות.

20. ב"כ הנאשם עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן לעניין העונש ולהשית על הנאשם מאסר צופה פני עתיד וצו של"צ בהיקף 160 שעות. במסגרת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בעובדה שעבירת ההתפרצות שביצע הנאשם היא במדרג הנמוך ביותר, לאור העובדה שהוא הכניס את פלג גופו דרך חלון פתוח מבלי ששבר דבר.

21. בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בגילו של הנאשם (22), בהיותו אדם נורמטיבי, לקח אחריות על מעשיו ומצר על התנהגותו, נעדר עבר פלילי ואינו בעל מאפיינים עברייניים, כמו כן הוא ביקש להתחשב בזמן שחלף ממועד ביצוע העבירות (כ-4 שנים) במהלכם הנאשם לא ביצע עבירות נוספות, בהמלצת שירות המבחן, הנסמכת על התרשמות מהנאשם במספר הזדמנויות ושיחות אישיות שנערכו איתו, ובחוות דעת וועדת האבחון שמצאה שהנאשם בתפקוד ברמה גבולית ובעל תפקוד קוגניטיבי נמוך. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב במידת הבנתו, תפקודו ומצבו הנפשי של הנאשם. לטענתו, על אף שהנאשם נמצא כשיר ואחראי למעשיו, מידת האחריות שלו למעשיו נמוכה ביחס לאדם נורמטיבי.

22. הנאשם בדבריו לעונש לקח אחריות על מעשיו וטען שברצונו לשים סוף לסיפור.

דיון והכרעה:

23. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), גזירת דין מורכבת משלושה שלבים עיקריים:

- קביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין.

- בחינת חריגה ממתחם העונש ההולם בין לקולא בין לחומרא.

- קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם בהתאם לסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין.

קביעת מתחם העונש ההולם -

24. בהתאם להוראת סעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה את בית המשפט בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה עבירה הוא יחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבות המקרה ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו.

25. בהתאם להוראת סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין בקביעת מתחם העונש ההולם יתחשב בית המשפט בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

26. בשלב ראשון על בית המשפט לבדוק האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או שני אירועים נפרדים.

27. בענייננו מדובר ב-2 אישומים שבוצעו במועדים שונים בהפרש של כ-9 חודשים ובזירות שונות. לאור האמור, אין חולק כי לא מתקיים בענייננו "מבחן הקשר ההדוק" ולפיכך יש לקבוע מתחם ענישה לכל אחד מהאישומים בנפרד.

28. הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות - עבירות רכוש פוגעות בתחושת הביטחון ושלוות הנפש של האזרח החש כי רכושו הפך להפקר, ביכולתו של האזרח לממש את זכויותיו ברכושו ובשמירה על שלטון החוק והרתעת הציבור, הן מסכנות את הציבור ומצריכות עלויות התמגנות.

29. בעפ"ג 48235-03-21 מדינת ישראל נ' אבו כף (20.10.21) בית המשפט המחוזי עמד על הערכים המוגנים הנפגעים בעבירות הרכוש והצורך להילחם בהן:

"הפגיעה הנגרמת מעבירות הרכוש איננה מסתכמת אך בנזק הקונקרטי שנגרם לכלי הרכב ולבעליהם. היא משליכה על תחושת הביטחון האישי והציבורי, על אווירת הרחוב ועל האמון במערכות אכיפת החוק. בתקופתנו, בה תופעות הבריונות ופריעת החוק מרימות ראש, אין צורך להכביר מלים לתיאור ההשלכות השליליות הנגרמות ממצב דברים זה ולהצדקת המלחמה בתופעות פסולות אלו, בין היתר בהטלת עונשי מאסר משמעותיים".

30. בדנ"פ 2334/09 ישראל פרי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.05.11), בית המשפט העליון עמד על חשיבות ההגנה על זכות הקניין:

"האיסור על גניבה הוא מן האיסורים הבסיסיים שהדין הפלילי מטיל על האדם עוד מימים ימימה. איסור זה מקורו בהגנה על זכות הקניין, המוחזקת כזכות חוקתית של הפרט. ההגנה על רכוש הפרט חיונית לקיומו של סדר חברתי תקין והיא הניצבת בליבה של עבירת הגניבה".

31. מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים בענייננו: ביחס לעבירה בתיק האב - העבירה בוצעה לאור יום בחניון של קניון מרכזי, נסיבות המצביעות על היעדר מורא מהחוק ובעלות פוטנציאל הסלמה. מנגד, העבירה לא בוצעה בתחכום רב, לא נגרם נזק לרכב והנאשם לא הורשע בעבירת גניבה. בנסיבות אלו מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא במידה נמוכה - בינונית. ביחס לעבירה בתיק המצורף - לעבירה קדם תכנון מוקדם ולא מדובר בגניבת מוצרי צריכה בסיסיים, מנגד העבירה לא בוצעה בתחכום רב ושווי המוצר אינו גבוה במיוחד, לפיכך מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא במידה בינונית.

32. מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של התפרצות לרכבים, מלמדת כי בעבירות דומות הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

ý רעפ 5313/12 שווקי ראיף נ' מדינת ישראל (נבו, 11.07.12): הנאשם פרץ לרכב תוך פתיחת הדלת בעזרת חצי מספריים, פתח את תא הכפפות ונמלט. לנאשם עבר פלילי וביצע את העבירה בזמן שמתנהל נגדו הליך אחר בעבירה זהה. בית משפט שלום גזר עליו 3 חודשי מאסר על תנאי לצד עונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והשית על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בקשת רשות ערעור נדחתה.

ý עפ"ג (ב"ש) 7696-08-15 אבו עצא נ' מדינת ישראל (נבו, 21.10.15): הנאשם ניפץ את שמשת החלון ברכב בכוונה לבצע גניבה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 4 ל-10 חודשי מאסר וסטה לקולא ממתחם העונש מטעמי שיקום. ערעור לבית המשפט המחוזי ביחס לרכיב עבודות של"צ - נדחה.

ý ת"פ 22913-03-12 מדינת ישראל נ' חרפל (נבו, 28.11.13): הנאשם הורשע בין היתר בעבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב וניסיון גניבה בכך שפתח דלת רכב, הכניס את פלג גופו העליון בכוונה לגנוב, הוציא דברים מתא הכפפות ואת הרדיו, הניחם על מושב הרכב ונתפס בשעת מעשה. בגין עבירה זו נקבע מתחם ענישה הכולל בין 4-10 חודשי מאסר.

ý ת"פ 17646-08-15 מדינת ישראל נ' אבו עסא (נבו, 29.5.16) הנאשם הורשע ב -3 עבירות של פריצה לרכב ואיומים. בגין עבירה דומה בנסיבותיה לעבירה בענייננו נקבע מתחם עונש הכולל בין 4-11 חודשי מאסר.

ý ת"פ 9813-08-20 מדינת ישראל נ' אבו כף (נבו, 03.04.23): הנאשם הורשע בעבירה של התפרצות לרכב, לאחר שפתח את הרכב באמצעות שלט אוניברסלי ונכנס אליו במטרה לבצע גניבה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ל-12 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם אשר הינו נעדר עבר פלילי אך הורשע בתיק אחר בעבירות דומות וטרם נגזר דינו, 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות לצד עונשים נלווים.

33. ב"כ המאשימה הפנתה לרעפ 4338/15‏ פראג'י כהן נ' מדינת ישראל (23.06.15): פריצה לרכב וגניבת תיק ובו כרטיס אשראי, מסמכים ו-400 ₪, ת"פ 60220-05-21 מדינת ישראל נ' אבו סמור (08.12.21): פריצה לרכב וגניבת מערכת המולטימדיה, ארנק ובו 400 ₪ ורישיון נהיגה ות"פ 21777-11-20 מדינת ישראל נ' שבתייב (12.09.21): 2 עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב ו-2 עבירות חבלה במזיד ברכב. בכל המקרים לעבירת הפריצה לרכב בכוונה לגנוב נלוותה עבירת גניבה מרכב של חפצים בעלי ערך כספי משמעותי, שלא קיימת בענייננו לאחר התיקון בכתב האישום. לפיכך, לא ניתן להסיק מגזרי הדין למדיניות הענישה בענייננו.

34. מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גניבה מלמדת כי בעבירות דומות הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:

ý רע"פ 7224-14 משה פרנסקי נ' מדינת ישראל (נבו, 10.11.14), הנאשם הורשע בשני כתבי אישום שונים שצורפו בעבירת גניבה ו-3 עבירות חבלה במזיד. ע"פ כתב האישום הרלבנטי לגניבה הנאשם גנב מוצרי קוסמטיקה שונים בשווי כולל של כ-3,200 ₪, תוך קילוף הזמזמים וטמינתם בתוך כיסיו. המוצרים הגנובים הוחזרו לבעליהם. בית המשפט קבע מתחם ענישה לאירוע הגניבה שנע בין מאסר מותנה ל -6 חודשי מאסר בפועל.

ý רע"פ 3871/22 אייל כריסטופר יונקץ נ' מדינת ישראל (נבו, 20.06.22): הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת גניבה לאחר שנכנס לחנות, לקח בושם בשווי של 289 ₪, הכניסו לשקית נייר כסף ויצא מהחנות בלי לשלם עליו. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם לאור העדר עבר פלילי, נטילת אחריות והחזרת הרכוש הגנוב 4 חודשי מאסר מותנה וקנס. ערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון כנגד הכרעת הדין וגזר הדין - נדחו.

עפ"ג (מרכז) 49880-09-14‏ ‏רועי חסידוף נ' מדינת ישראל (נבו, 23.04.14): הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת גניבה של 14 קופסאות מזון לתינוקות ממרכול תוך שהוא מציג לשומר ביציאתו מהחנות קבלה מקניה קודמת על סך 29 ₪. בית המשפט קבע מתחם ענישה שכולל בין 3-8 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל וקנס. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.

ý ת"פ (שלום ת"א-יפו) 50018-07-17 מדינת ישראל נ' יוסף אלנבארי (נבו, 14.5.20), הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת גניבה בכך שנכנס לאתר בנייה השייך למנהלת הרכבת הקלה ולקח דיסק עבודה. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין מאסר מותנה לצד של"צ ועד ל-6 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר מותנה במצטבר.

ý ת"פ 6766-02-20 (ב"ש) מדינת ישראל-תביעות נגב נ' קטיה אפשטיין (נבו, 25.12.22): הנאשמת הורשעה בעבירה של גניבה לאחר שלקחה פריטי ריהוט ישנים מדירה ששכרה ללא הסכמת הבעלים. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין מאסר מותנה למספר חודשים מאסר וגזר על הנאשמת תוך התחשבות בהעדר עבר פלילי, נסיבות חיים קשות והיותה אם יחידנית ל - 2 ילדים, אחד מהם בעל צרכים מיוחדים - 3 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים ופיצוי למתלוננת בסך 2,000 ₪.

ý ת"פ (ק"ג) 3260-04-22‏ מדינת ישראל נ' סיטוטאו גבייה (נבו, 07.05.24): הנאשם הורשע בתי עבירות גניבה. י בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה למשך 8 חודשים, קנס בסך 1,000 ₪ והתחייבות.

35. נסיבות הקשורות בביצוע העבירלהחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא. כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופוות - במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה בתיק האב - התחשבתי בעובדה שהנאשם ביצע את העבירה לאור יום במקום הומה אדם, נסיבות שמלמדות על תעוזה, קור רוח והעדר מורא מהחוק ופוטנציאל ההסלמה הוא גדול. מנגד התחשבתי בעובדה שהעבירה לא בוצעה בתחכום רב, לא נגרם נזק לרכב והנאשם לא הורשע בעבירת גניבה.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה בתיק המצורף - נתתי דעתי להיקף הגניבה ולשוויה ולאופן ביצוע העבירה כמפורט בכתב האישום, שמעיד על תכנון שקדם לביצוע העבירה. מנגד התחשבתי בעובדה שמעשי הנאשם נעדרי תחכום מיוחד, למעשים לא נלוו מעשי אלימות והנאשם השיב את הסחורה הגנובה (לאחר שנתפס).

36. בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בערכים המוגנים, בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם בתיק האב נע בין 3-10 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ומתחם העונש ההולם בתיק המצורף נע כפי שטענה ב"כ המאשימה בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר בפועל.

37. נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה - במסגרת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה התחשבתי בהודאה שניתנה בהזדמנות הראשונה, בגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירה (19), היעדר עבר פלילי, חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות ועד היום, במהלכן הנאשם לא ביצע עבירות נוספות, נסיבות חייו של הנאשם כמפורט בתסקיר שירות המבחן, התרשמות שירות המבחן שהנאשם מצר על מעשיו, מביע מוטיבציה לניהול אורח חיים נורמטיבי ותקין, לא משתמש בחומרים ממכרים, משתף פעולה באופן מלא וההליך המשפטי מהווה עבורו גורם מרתיע וחוות דעת ועדת האבחון ממנה עולה שהנאשם מתפקד ברמה גבולית בתחום האינטלקטואלי. מנגד התחשבתי בהתרשמות שירות המבחן בתסקיר הראשון כי הנאשם מתקשה להכיר בהתנהגותו הפוגענית ולקחת אחריות על מעשיו ונוטה להשליך את האחריות למעשיו על גורמים חיצוניים.

סטייה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום:

38. בהתאם להוראת סעיף 40ד(א) לחוק העונשין, בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש אם "מצא כי הנאשם השתקם או כי קיים סיכוי של ממש להשתקם".

39. בע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל (נבו, 18.04.18) בית המשפט העליון מנה מספר שיקולים רלוונטיים בבחינת החלופה של 'סיכוי של ממש להשתקם' : המוטיבציה להשתקם, הליך של גמילה מהתמכרות שהנאשם עובר, השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים, אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה, הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה. בהמשך נקבע בפסק דינה של כב' השופטת ברק - ארז:

" שילוב בין שינוי מהותי בהתייחסות הרגשית לאירוע העבירה המתבטא בנטילת אחריות, כפרה והבעת אמפתיה לנפגעי העבירה לבין אינדיקציות אובייקטיביות לקיומו של תהליך שיקומי-טיפולי מוצלח וחזרה לדרך הישר, עשוי להצביע על "סיכוי של ממש לשיקום". בפרט מקום בו מדובר באדם צעיר נעדר עבר פלילי".

40. בע"פ 7353/18 חדד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.5.2019), עמד בית המשפט העליון על חשיבותו של ההליך השיקומי לצורך קידום אינטרס החברה כולה:

"... מצב דברים שבו עבריין נרתם כולו לשיקום, עושה כל שלאל ידו כדי לחזור למוטב, ומצוי בעיצומה של חזרה לדרך הישר - עשוי להצדיק הקלה בעונשו, או למצער התאמתו, כך שהעונש שבו ישא לא יפגום במאמצי השיקום, ותוצאותיהם המוכחות. בכך יקודם אינטרס הציבור, בשובם של בני החברה שסטו מן הדרך לתפקוד חיובי ומטיב. אכן, לא בכל המקרים יפה הבכורה להלימה ולהרתעה; לעיתים ראוי לשיקולי השיקום לתפוס את הבכורה".

41. בענייננו הנאשם הוא צעיר, נעדר עבר פלילי ועל פי התרשמות שירות המבחן הוא מביע מוטיבציה כנה לעבור הליך טיפולי ולנהל אורח חיים נורמטיבי ותקין, מצר על מעשיו, התרחק לדבריו מחברה שולית, משתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן וההליך המשפטי מהווה עבורו גורם הרתעתי ולראיה - ממועד ביצוע העבירה האחרונה חלפו כמעט 4 שנים במהלכן הנאשם לא ביצע עבירות נוספות.

יחד עם זאת, הנאשם טרם עבר הליך טיפולי משמעותי שיהיה בו כדי לאיין או להפחית משמעותית את הסיכון ששירות המבחן זיהה בתסקיר הראשון להישנות התנהגות עוברת חוק בתחום עברות הרכוש.

42. במצב רגיל לאור היעדר אינדיקציות אובייקטיביות לקיומו של תהליך טיפולי מוצלח וחזרה לדרך הישר, מן הדין היה לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם ללא סטייה ממנו.

43. בענייננו הנסיבות האישיות של הנאשם אינן רגילות.

44. מדובר במי שעל פי חוות דעת וועדת האבחון, התפקוד הקוגנטיבי שלו מונמך באופן חלקי והוא מתפקד ברמה גבולית.

אצל אדם ברמה שכלית גבולית כפי זו שנמצאה אצל הנאשם, סביר כי ההליך השיקומי הוא איטי יותר. במצב כזה יש לתת יותר משקל למוטיבציה לשיקום ולהתרשמות שירות המבחן ולתת הזדמנות לשיקום גם אם הנאשם טרם החל הליך טיפולי בפועל.

45. לא זו אף זו, מתסקיר שירות המבחן וחוות דעת וועדת האבחון עולה כי הנאשם מתמודד כל חייו עם חוסר בטחון עצמי, תחושת לחץ במיוחד במצבים חברתיים וקשיי הסתגלות במקומות חדשים.

46. על רקע הקשיים איתם הוא מתמודד קיים חשש כי מתן עונש בתוך מתחם הענישה הכולל מאסר בפועל, אף אם יבוצע בעבודות שירות, עלול לגרום לו נזק משמעותי ולפגוע במאמציו לעלות על דרך הישר.

47. בנסיבות אלה, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים ובפרט המלצת שירות המבחן, המוטיבציה לשיקום, הערכת וועדת האבחון בתחום האינטלקטואלי והרגשי, נזקים שיכולים להיגרם לנאשם ולתהליך השיקומי לו יושת עליו עונש מאסר על רקע מצבו הרגשי, היעדר עבר פלילי, גילו של הנאשם והעובדה שממועד ביצוע העבירה הנאשם לא עבר עבירות נוספות, מצאתי בנסיבות העניין לאמץ את המלצות שירות המבחן ולסטות ממתחם העונש ההולם, כך שיושתו על הנאשם צו מבחן, עבודות שירות לתועלת הציבור בהתאם להמלצת שירות המבחן, קנס וענישה משמעותית צופה פני עתיד, שתרתיע אותו מביצוע עבירה דומה.

התוצאה

48. בשים לב לנסיבות שפירטתי, אני גוזרת על הנאשם ענישה כדלקמן :

א.160 שעות שירות לתועלת הציבור (להלן: של"צ).

שירות המבחן יגיש תוכנית של"צ עד ליום 15.10.24.

מובהר לנאשם כי אם לא יבצע את השל"צ כנדרש, יוחזר עניינו לדיון בבית המשפט ודינו ייגזר מחדש.

ב. פיקוח שירות המבחן למשך שנה (להלן: צו מבחן).

מובהר לנאשם כי אם לא יעמוד בצו המבחן, יוחזר עניינו לדיון בבית המשפט ודינו ייגזר מחדש.

ג. 2 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור משך שלוש שנים מהיום אחת מהעבירות בהן הורשע.

ד. קנס כספי בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-2 תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון עד ליום 10.11.24 והתשלום השני עד ליום 10.12.24.

בהחלטה על גובה הקנס וחלוקה לתשלומים התחשבתי כמצוות סעיף 40ח' לחוק העונשין במצבו הכלכלי של הנאשם. הנאשם טען בפגישה עם שירות המבחן כי מצבו הכלכלי טוב והוא אף מסייע במידת הצורך לבני משפחתו, מנגד מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם מתקשה לשמור על רצף תעסוקתי תקין.

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

· תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה

· תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.

· תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).

ה. התחייבות בסך 2,000 ₪ שלא יעבור עבירת רכוש במשך 3 שנים מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע.

המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן.

ניתן היום, י"ב אלול תשפ"ד, 15 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.