ביחס לעבירה בה הודה, הנאשם קיבל אחריות חלקית ביחס לביצוע העבירה, מסר כי לא ביצע את גניבת הרכב, אמנם קיבל את הרכב ממכר שביקש כי יעביר את הרכב לחברון בתמורה לתגמול כספי. הנאשם דיווח כי באותה תקופה התמודד עם מצב כלכלי קשה ולפיכך, ראה בהצעה הזדמנות להרוויח כסף, לא הפעיל שיקול דעת והמניע לעבירה הינו מצוקה כלכלית. ציין כי כיום חש בושה, צער וחרטה כלפי התנהלותו בעבירה וכלפי נפגע העבירה, מסר כי הפיק לקחים וההליך הפלילי מהווה עבורו גורם מרתיע. הביע רצון להשתלב בהליך טיפולי בשירות המבחן על מנת להימנע מביצוע עבירות בעתיד.

שירות המבחן מפרט כי הנאשם השתתף בקבוצת הכנה לטיפול קבוצתי ביום 17.9.24 ונמצא בשלבים ראשוניים של הבנת חומרת מעשיו.

לאור התרשמות שירות המבחן מגורמי הסיכוי והערכת הסיכון, על אף העובדה כי הנאשם צמצם במידע ביחס לחברה שולית והקשר שלו איתה, המליץ שירות המבחן על ענישה שיקומית בדמות צו של"צ וכן השתלבות בצו מבחן למשך שנה.

בהמשך להחלטת בית המשפט שהורה על דחיית הדיון על מנת לאפשר את שילוב הנאשם בהליך טיפולי, התקבל תסקיר מיום 7.5.25, בתסקיר מפורט כי הנאשם השתלב בקבוצה ייעודית לצעירים החל מיום 14.1.25 כאשר נערכו 13 מפגשים ומתוכם הנאשם לא התייצב ל- 5 מפגשים. פורט כי הנאשם מופנם ומתקשה לשתף ביחס לעצמו, אולם שירות המבחן התרשם כי הנאשם עושה מאמצים לשתף פעולה, משתלב בפעילות וקשוב לחברי הקבוצה. הנאשם דיווח על הקושי בשילוב בין מחויבותו לעבודה לבין השתתפות סדירה בקבוצה, מבין את החשיבות של הגעה סדירה והתחייב לעשות כן, דיווח כי הינו אדם מופנם, אולם לדבריו ההשתתפות בקבוצה סייעה לו להתחבר לחומרת העבירה ולפגיעה שגרם והביע רצון להמשך שילובו בקבוצה הטיפולית.

שירות המבחן דיווח כי במהלך תקופת הדחייה לא נפתחו נגד הנאשם תיקים פליליים נוספים ולאור היות הנאשם נעדר עבר פלילי, המוטיבציה שמגלה לערוך שינוי בחייו, חזר שירות המבחן על המלצתו לצו מבחן וצו של"צ.

לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש ביום 19.5.25 עלה מטעם ההגנה הנתון בדבר שילוב הנאשם בתכנית ה"חומש" מטעם הסנגוריה הציבורית, לאור נתון זה ניתנה החלטה לפיה התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר משלים ולבחון טענה זו.

בתסקיר מיום 8.9.25 צוין כי שירות המבחן לא היה מודע כלל להיותו של הנאשם משולב בתכנית "חומש" משום שהדבר לא עלה כלל על ידי הנאשם או על ידי בא כוחו. מהמידע שהתקבל מגורמי הטיפול בתכנית ה"חומש" מטעם הסנגוריה הציבורית נמצא כי הנאשם מתאים לתכנית וגובשה עבורו תכנית שיקום הכוללת מיצוי זכויות, סיוע בהסדרת חובות, הכוונה תעסוקתית, סיוע במציאת מקום עבודה ושילוב בטיפול מותאם תרבותית.

הנאשם שולב בעבודה כנהג משאית. פורט כי שולב בטיפול מותאם תרבותית במסגרתו התקיימו 12 מפגשים. גורמי הטיפול התרשמו מדלות רגשית ומילולית וכן קושי להגיע אל המפגשים בזמן וזאת לצד התרשמות גורמי הטיפול כי הנאשם עורך מאמצים לדבר על קשייו באופן אותנטי, מגלה מוטיבציה לשינוי דפוסיו ועושה מאמץ להירתם להליך הטיפולי. עוד דיווח שירות המבחן כי הנאשם המשיך השתלבותו בקבוצה הייעודית לצעירים כאשר התקיימו 12 מפגשים והנאשם לא הגיע ל-7 מתוכם, אולם למרות האמור, שירות המבחן מתרשם כי הנאשם עושה מאמצים לשתף פעולה בכל הקשור למתרחש בקבוצה.

בשיחה עם הנאשם נמסר על ידו כי הוא עובד בעבודות עפר בעיר אילת ומגיע לבאר שבע במיוחד לצורך השתתפותו בקבוצה הטיפולית. מתקשה להגיע באופן רציף בשל המחויבות לעבודה. עם זאת, ציין כי נתרם מחברי הקבוצה וההשתתפות מסייעת לו ברכישת מנגנוני התנהגות במטרה להימנע מעבירות דומות בעתיד.

עוד ציין הנאשם, כי מצוי בהליך הסדר חובות במטרה להתייצב כלכלית.

שירות המבחן חזר על המלצתו להטלת ענישה חינוכית שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף 260 שעות וכן הטלת צו מבחן לתקופה של 6 חודשים.

ראיות וטיעוני הצדדים

5. המאשימה הגישה טיעונים בכתב (ת/1). פורט כי הנאשם נעדר עבר פלילי.

המאשימה השלימה טיעונים בעל פה, הפנתה לנסיבות ביצוע העבירה וכן לפגיעה באופן משמעותי בערכים המוגנים.

המאשימה עותרת למתחם עונש הנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה וחסך זמן שיפוטי. ניתנה התייחסות קצרה לתסקירי שירות המבחן ולמרות ההליך הטיפולי שעשה הנאשם, נטען כי אין בהליך הטיפולי שעשה הנאשם כדי להביא לסטייה ממתחם העונש ההולם. הנאשם הגיע באופן חלקי למפגשים בקבוצה הטיפולית, לא פורט כי הנאשם עבר דרך שיקומית משמעותית, הנאשם התקשה להיפתח ולהביע את עצמו בהליך הטיפולי ואין זה המקרה הנכון לסטות ממתחם העונש הואיל והנאשם לא ניצל את ההזדמנות השיקומית באופן מלא או משמעותי.

המאשימה הדגישה בטיעונים בכתב את האבחנה הקיימת בין שירות המבחן כגורם ממליץ לתפקידו של בית המשפט בצורך לערוך איזון בין הפגיעה באינטרס הציבורי לאינטרס הפרטי של הנאשם ולאור כל האמור, עותרת המאשימה למקם עונשו של הנאשם בחצי התחתון של המתחם לאור העדר עבר פלילי וכן הטלת ענישה נלווית הכוללת מאסר על תנאי, קנס, התחייבות, פיצוי למתלונן, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

ב"כ הנאשם, הביע פליאה בפתח טיעוניו ביחס לטיעוני המאשימה וציין כי להבנתו התמונה העולה מתוך תסקירי שירות המבחן שונה לחלוטין, מדובר בתסקיר חיובי, לשיטתו המתחם לו טוענת המאשימה אינו תואם את המפורט בתסקיר.

הפנה לגילו הצעיר של הנאשם, למועד ביצוע העבירה לפני תקופה של מעל לשנתיים. הנאשם הודה בחומרת המעשה ובעבירה. מדובר בעבירת רכוש בודדת ואין בה כדי להצביע על דפוס התנהגות חוזר של הנאשם אלא מעידה חד פעמית.

ציין כי הנאשם שהה במעצר מאחורי סורג ובריח תקופה של כמעט חודש וחצי, לאחריה שהה במעצר באיזוק אלקטרוני תקופה של כ-7 חודשים ובהמשך, תקופה של כשנה בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית מלא, כאשר רק לאחרונה ניתנו לו יציאה לשעות התאווררות. הדגיש כי לכל אורך התקופה בה הנאשם מצוי בתנאים מגבילים ולא פשוטים, הוא שמר על התנאים ולא הפר אותם ומכאן, שהנאשם הבין את הפסול במעשיו ויש לתת בו אמון.

עוד ציין ב"כ הנאשם כי מהתסקירים עולה כי הנאשם משתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן ועל אף המצב הכלכלי הקשה של משפחתו לאחר פטירת אביו, הנאשם נקרע בין ההליך הפלילי והרצון להשתלב בהליך טיפולי לבין הצורך לפרנס את משפחתו.

הדגיש את הדרך הטיפולית שעשה הנאשם, הן במסגרת שירות המבחן והן במסגרת תכנית ה"חומש" של הסנגוריה הציבורית. עתר לקבל את המלצת שירות המבחן וטען כי יש לסטות מטעמי שיקום ממתחם העונש.

סבור כי הטלת מאסר על הנאשם ולו בדרך של עבודת שירות עלולה לפגוע בנאשם ובדרך הטיפולית שעבר.

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

6. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם כך יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

7. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו שמירה על רכושו וקניינו של אדם והציבור.

יש לציין פסיקת בית המשפט העליון שהדגיש כי יש להילחם בכל אדם אשר נוטל חלק בעבירת גניבת רכב ""את המלחמה - יש לנהל כנגד כל אחת מהחוליות, היוצרות יחד אותו מנגנון משומן" (ראה ע"פ 6294/05 חובב נ' מדינת ישראל (13.7.06)) וכן יפים לענייננו דבריו של בית המשפט המחוזי "כדי לשוות חומרה למעשים אין צורך הנאשמים יקחו בהכרח חלק פעיל בכל אחת מחוליות שרשרת העבירות הקשורות רכב...".(ראה ת"פ 2/94 (מחוזי- י"ם) מדינת ישראל נ' גסאן (04.01.96)).

8. לעניין הפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור בעקבות עבירות רכוש מסוג זה, מפנה לנאמר בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10), הדברים נאמרו במסגרת הליכי מעצר, ואולם כוחם יפה גם בנוגע לסוגיית הענישה:

"... שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה הראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכון שייעצר ב"'מכה" הראשונה. "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

בעניין הצורך בענישה מחמירה ראו דבריו של כב' השופט א' רובינשטיין בע"פ 11194/05 אבו סבית נגד מדינת ישראל (15.05.06): "למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

9. בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה שמדובר בפגיעה ממשית, הנאשם גנב רכב בשעות הלילה בכך שפירק שמשה וכן את חובק ההגה על מנת להתניע את הרכב, בהמשך, 3 ימים מאוחר יותר נתפס כשהוא נוהג ברכב הגנוב בסמוך למחסום מיתר. הנאשם טען בתסקיר כי אחר גנב את הרכב והוא התבקש להעבירו לשטחי הרשות הפלסטינאית תמורת תשלום אולם בפני בית המשפט עומד כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם.

10. על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים של גניבת רכב בנסיבות דומות ניתן ללמוד בין היתר מפסקי הדין הבאים:

א. רע"פ 5749/22 מזרחי נ' מדינת ישראל (01.09.22) הנאשם הורשע בשתי עבירות גניבת רכב, בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל 18 חודשי מאסר בפועל. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל ועונשו של הנאשם הוחמר ל 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, חלף 300 שעות של"צ. יתר רכיבי הענישה, שכללו מבחן לשנה, מאסר מותנה, 3,000 ₪ קנס ו- 2,000 ₪ פיצוי נותרו על כנם. בית המשפט העליון הבהיר כי העונש מתחשב כראוי במכלול הנסיבות, הולם את חומרת מעשי הנאשם ואף מקל עמו.

ב. רע"פ 4075/21 הרמן נ' מדינת ישראל (9.6.21), הנאשם הורשע בביצוע עבירה אחת של גניבת רכב- אופנוע, ללא עבירות נוספות, בית המשפט השלום גזר עליו 7 חודשי מאסר בעבודת שירות, מאסר מותנה וקנס. ערעורו על העונש לבית המשפט המחוזי נדחה, ובקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה אף היא.

ג. עפ''ג (מחוזי -ב"ש) 60498-02-22 מדינת ישראל נ' מזרחי (29.6.22) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן ב-2 עבירות של גניבת רכב. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה לכל אירוע בו הורשע הנע בין 8 ל - 18 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום סטה משמעותית ממתחם העונש ההולם וקבע כי יש לתת לנאשם הזדמנות להמשיך ולשקם את חייו, וכי קיימים טעמים המצדיקים סטייה לקולא ממתחם העונש ההולם. בית המשפט הטיל על הנאשם של"צ בהיקף 300 שעות, צו מבחן לשנה, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן. המאשימה הגישה ערעור למחוזי ושם נקבע כי מדובר בסטייה מופרזת מהמתחם וביקשה להטיל על הנאשם ענישה בדרך של מאסר בפועל. בית משפט מחוזי החמיר בעונשו של הנאשם והטיל עליו 9 חודשים שירוצו בעבודת שירות.

ד. ע"פ (ב"ש) 32962-05-21 אלחמידי נ' מדינת ישראל(14.07.21)- הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשתי עבירות של גניבת רכב. כפי העולה מכתב האישום המתוקן הנאשם קשר ביחד עם אחרים להעביר כלי רכב גנובים לתחומי הרשות, כשחלקו של הנאשם התמצה בהעברת כלי הרכב הגנוב לתחומי הרשות. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 16 ל 34 חודשי מאסר בפועל, הנאשם נעדר עבר פלילי נדון ל 13 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית. בית משפט המחוזי קיבל הערעור והקל בעונשו של הנאשם, והפחיתו ל 9 חודשי מאסר בפועל.

ה. עפ"ג (מחוזי-ת"א) 37710-05-16 מדינת ישראל נ' אזגילה (14.09.16) - הנאשם הורשע בעבירה של גניבת רכב שבוצעה יחד עם נאשם נוסף. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר. בית משפט המחוזי החמיר את מתחם הענישה כך שיתחיל מ- 8 חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

11. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לשיקולים הבאים:

א. התכנון שקדם לביצוע העבירה; הנאשם ביצע את עבירת הגניבה ולא ברור אם היו שותפים למעשה, עם זאת נראה כי קדם תכנון כלשהו למעשה העבירה, הנאשם היה זה שנטל את הרכב ממקום חנייתו ונהג בו לכיוון מעבר מיתר.

ב. הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה; יש לציין שמדובר בעבירה המסכנת את כלל המשתמשים ברכב ואין ספק כי פוטנציאל הנזק שעלול היה להיגרם לציבור המשתמשים בדרך הינו משמעותי. נתתי דעתי לעובדה כי הרכב הגנוב נתפס על ידי המשטרה וככל הנראה הושב לבעלים.

ג. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; בטיעוני הצדדים ובתסקירים שהוגשו פירט הנאשם כי ביצע את מעשה העבירה על רקע מצב כלכלי קשה והעדר כלים להתמודדות עם מצבי משבר.

12. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג), לאחר ששקלתי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע שמתחם העונש ההולם לעבירה בה הודה והורשע הנאשם נע בין 9 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית.

סטייה משיקולי שיקום

13. סטייה ממתחם העונש ההולם - סעיף 40ד(א) לחוק העונשין קובע כי בית המשפט רשאי לסטות ממתחם העונש משיקולי שיקום, אם "מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". סעיף זה מבטא עמדת המחוקק כי יש לתת, לעיתים, מעמד בכורה לשיקול השיקומי על חשבון העיקרון המנחה בענישה, הוא עיקרון ההלימה, והכל במקרים המתאימים לכך. השיקולים שניתן לשקול בהקשר הינם בין היתר :

"...המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם; הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר; השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים; אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה; הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה" (ראה ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל, פיסקה 24 לחוות דעתה של חברתי השופטת ד' ברק-ארז (18.04.2018)).

14. ככל וקיים חשש לפיו מאסר בפועל של נאשם עשוי לאיין את התהליך השיקומי בו מצוי או לפגוע בו באופן ניכר יש להעדיף את שיקולי השיקום על פני השיקולים האחרים העומדים בבסיס הענישה (ע"פ 7555/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (10.6.2015)). ואכן, לנוכח הלכות אלה, בית המשפט העליון סטה לא אחת ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום (ראה ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.7.2013); ע"פ 4609/14 צורדרקר בסט נ' מדינת ישראל (1.3.2015); ע"פ 779/15 פלוני נ' מדינת ישראל (12.4.2015); ע"פ 3381/16 אלקרינאוי נ' מדינת ישראל (10.7.2016))

15. בעניינו של הנאשם שבפני, מפורט הליך שיקומי שנמשך לאורך זמן כאשר הנאשם נטל חלק פעיל בהליך בין במסגרת שירות המבחן ובין במסגרת תכנית "חומש" של הסניגוריה הציבורית. אמנם מהמפורט עולה כי הנאשם לא התייצב לכלל המפגשים והחסיר מספר מפגשים משמעותי, אולם שירות המבחן פירט את הקושי הכלכלי של הנאשם כאשר הנאשם עשה את מירב המאמצים להגיע למפגשים למרות ובמקביל לעבודתו. מדובר במי שעבד כנהג ותקופה נוספת עבד בעבודות עפר באילת והגיע למפגשים שהתקיימו בבאר שבע. שירות המבחן ציין אף את המופנמות של הנאשם ועם זאת להתרשמותו, ציין את המוטיבציה של הנאשם לשינוי וכן שיתוף פעולה הדרגתי שהלך והשתפר במהלך הטיפול, פורט שינוי בהליך החשיבה של הנאשם, הבעת חרטה על מעשיו, קבלת אחריות לביצוע העבירה, ההליך הפלילי היווה גורם מרתיע ומציב גבולות.

16. לאחר שבחנתי המפורט בתסקירי שירות המבחן, שמעתי טיעוני הצדדים, באתי למסקנה כי למרות העדר התייצבות של הנאשם לכלל המפגשים הטיפוליים, נראה כי הנאשם הוכיח בהתנהלותו כי מעוניין בעריכת שינוי בחייו ובכוונתו להמשיך ההליך השיקומי. למרות קשיים שונים איתם מתמודד הנאשם לרבות קשיי פרנסה, מופנמות אישית, ניכר כי הנאשם ביצע השתדלות לאורך תקופה להגיע למפגשי הקבוצה ונראה כי נתרם מההליך הטיפולי. לאור האמור, מצאתי כי הנאשם עומד במבחנים הנדרשים על מנת לחרוג ממתחם העונש ההולם.

17. עם זאת, אין בהליך הטיפולי המתואר לעיל כדי להביא לענישה שיקומית הכוללת צו של"צ בלבד כפי המלצת שירות המבחן. על בית המשפט לשקול שיקול הרתעת היחיד והרבים, היות עבירת גניבת הרכב עבירה נפוצה וקלה לביצוע והיותה מוכרת כ"מכת מדינה" בכלל ובמחוז הדרום בפרט.

נסיבות ביצוע העבירה באופן שהנאשם מצא בדרך זו פתרון למצוקה כלכלית מצריכה הטלת ענישה מוחשית על מנת להעביר מסר ברור בגנות הנקיטה בדרך זו ולפיכך מבלי להמעיט במאמץ השיקומי שעשה הנאשם, לא מצאתי כי עניינו מצדיק להסתפק בענישה הכוללת צו של"צ בלבד. הטלת עונש שיקומי בלבד עלול להעביר מסר מטעה בדבר חומרת העבירה של גניבת רכב והפגיעה הכרוכה במעשה זה לבעל הרכב, קורבן העבירה.

18. אשר על כן, בשקלול כל הנתונים שפורטו לעיל, באתי למסקנה כי יש להטיל על הנאשם עונש של מאסר שירוצה בעבודת שירות אולם תקופת המאסר תוטל ברף נמוך ממתחם העונש ההולם ובסטייה מתונה מתחתית המתחם. הטלת ענישה זו לצד הטלת צו מבחן, המאפשר לגזור עונשו של הנאשם מחדש ככל ולא ימשיך בהליך הטיפולי הדרוש, מהווה איזון עונשי ראוי לעבירה בה הורשע.

לגבי הרכיבים הכלכליים - אין מנוס מהטלת רכיבים אלו, תוך מתן התחשבות במצב הכלכלי של הנאשם ובשים לב להליך הטיפולי בו היה משולב.

לגבי פסילת רישיון הנהיגה - מצאתי להתחשב בנאשם ונוכח ההליך הטיפולי והסטייה ממתחם העונש ההולם ולאור עבודתו של הנאשם כנהג, מצאתי להסתפק בעונש של פסילת רישיון נהיגה על תנאי תוך שיובהר כי במקום בו לא מתקיימים שיקולים לסטייה ממתחם העונש ההולם, הרי שבדין היה להטיל אף רכיב של פסילת רישיון נהיגה בפועל, שכן הנאשם עשה שימוש ברישיון הנהיגה לצורך ביצוע עבירת גניבת הרכב.

סוף דבר

19. לאור כל האמור, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מורה על הטלת צו מבחן לתקופה של 6 חודשים מהיום, במסגרת זו ישתף הנאשם פעולה בכל הליך טיפולי בו ישולב במסגרת שירות המבחן. מובהר לנאשם כי אי שיתוף פעולה כנדרש עלול להביא להפקעת צו המבחן וגזירת עונשו מחדש.

ב. מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים. המאסר ירוצה בעבודת שירות ב"מדבריום" ברחוב אילן רמון 5 באר שבע או בכל מקום אחר עליו יורה הממונה על עבודות שירות. על הנאשם להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות ביום 09.03.26 עד השעה 08:00. הנאשם מוזהר על חובתו לבצע את עבודת השירות כנדרש שכן סטייה וחריגה מהוראות הממונה עלול להביא לידי הפסקה מנהלית והמשך ריצוי העונש בדרך של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

ג. 7 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירה בהתאם לסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977 .

ד. 3 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירת רכוש כלשהיא שאינה מפורטת בסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977 למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב .

ה. פיצוי כספי לבעל הרכב ע"ת מספר 1, מר שקד טלקר ת.ז. 204710123 בסך 4,000 ₪ שישולם בארבעה תשלומים החל מיום 1.4.26 ובראשון לכל חודש שאחריו עד סיום מלוא תשלום הפיצוי.

ו. קנס כספי בסך 3,000 ₪ שישולם בשלושה תשלומים החל מיום 1.8.26 ובראשון לכל חודש שאחריו עד סיום מלוא תשלום הקנס.

ז. פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים מהיום, ככל ויעבור עבירה כלשהיא המפורטת בסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977 .

ח. הנאשם יצהיר על התחייבות כספית על סך 3,000 ₪ שלא יעבור עבירה כלשהיא על סימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין במשך שנתיים מהיום.

מזכירות תעביר העתק גזר הדין לידיעת שירות המבחן הממונה על עבודות שירות .

ניתן היום, י' שבט תשפ"ו, 28 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.