ת"פ (באר שבע) 34845-04-24 – מדינת ישראל – תביעות נגב נ' פלוני (עציר) – בעצמו
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
ת"פ 34845-04-24 מדינת ישראל נ' פלוני(עציר)
|
|
לפני |
כבוד השופט יריב בן דוד
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל - תביעות נגב |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
פלוני (עציר) - בעצמו ע"י ב"כ עוה"ד מחמד אבו עבייד |
|
|
|
גזר דין |
רקע
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת סתם בן זוג, איומים, היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ונהיגה בקלות ראש - עבירות בהתאמה לפי סעיפים 382(ב)(1) בשילוב 379, 192, 452 ו-275 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות") וסעיף 62(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961(להלן: "הפקודה").
בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 4.4.24 בסמוך לשעה 18:08 התגלע ויכוח בין הנאשם לבין בת זוגו (להלן: "המתלוננת"), על רקע אי הסכמת המתלוננת כי הנאשם ינהג ברכבה (להלן: "הרכב"). במהלך הוויכוח, תקף הנאשם את המתלוננת במכות בצווארה, תפס בסנטרה וסטר לה מספר פעמים. בתוך כך, איים הנאשם על המתלוננת באומרו: "אני אפרק אותך. אני אתן לך בוקס." בהמשך ובאותן נסיבות דפק הנאשם על שולחן הסלון עם מפתח צינורות ושבר אותו.
בהמשך, לקח הנאשם את מפתחות הרכב ועזב עמו את הבית. משהבחינו שני שוטרים בנאשם בעודו נוהג ברכב וכרזו לו לעצור, הנאשם לא נענה להוראתם והמשיך בנסיעתו. משביצעו השוטרים חסימה לרכב באמצעות הניידת, החל הנאשם בנסיעה לאחור וחסם הכביש באמצעות הרכב על מנת שהניידת לא תוכל לעבור, יצא מהרכב ופתח במנוסה רגלית עד שנעצר על ידי השוטרים.
בדיקת הנאשם העלתה כי הוא היה נתון תחת השפעת אלכוהול בריכוז של 280 מיקרוגרם אלכוהול בליטר של אוויר נשוף - כמות אשר עולה על הכמות הקבועה בדין.
תסקירי שירות המבחן
2. ביום 26.11.24 התקבל תסקיר שירות המבחן.
הנאשם, בן 37, נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאים 11-7, מתגורר עם משפחתו בערד. עלה לישראל מאוקראינה בגיל 3 יחד עם אמו. לדבריו, שלושה חודשים טרם מעצרו נפגע בתאונת עבודה והתקיים מקצבת הביטוח הלאומי.
הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית, התגייס לצבא, שם שירת כשנתיים עד שחרורו בעילת אי התאמה לאחר תקופת עריקות. לאורך השנים עבד בעבודות שונות, בעיקר כנהג משאית ובמפעלי ייצור, אך התקשה לשמור על יציבות תעסוקתית.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם לוקח אחריות חלקית על ביצוע המעשים בגינם הורשע כאשר הוא משליך חלק מהאחריות על גורמים חיצוניים ובעיקר על השפעת המשקאות המשכרים אותם צרך. נמסר כי במסגרת השיח עמו, הנאשם התקשה לראות בעצמו כאדם אשר נהג באופן אלים ותלה את האשמה לכך בהשפעתו הרעה של האלכוהול. ביחס לעבירות התעבורה, מסר הנאשם כי במצבים בהם הוא שרוי תחת השפעת אלכוהול הוא חש דחף חזק לנהוג. גם את העבירות נגד השוטרים ייחס הנאשם לכך שהיה בגילופין.
הנאשם מתמודד עם בעיית התמכרות לאלכוהול, אותה הוא מזהה כגורם מרכזי להתנהגותו הבעייתית. הוא החל לשתות אלכוהול בגיל 17, ותיאר כי האלכוהול משמש עבורו אמצעי בריחה ממצוקות. לדבריו, בעבר נגמל מאלכוהול למשך כשנה וארבעה חודשים, אך חזר לשתות בתחילת שנת 2024 בעקבות קשיים אישיים וכלכליים בשל פציעתו בתאונת העבודה. נמסר על ידו כי הוא משולב במסגרת המעצר בתיק זה בטיפול בתחום ההתמכרות.
בשיחת שירות המבחן עם המתלוננת, תיארה האחרונה דינמיקה זוגית מורכבת, עם פרידות חוזרות ומשברים על רקע התמכרות הנאשם לאלכוהול. לדבריה, בעבר ביקשה להתגרש מהנאשם בשל אלימותו, אך חזרה בה כשהפסיק לשתות ושינה את התנהגותו. עם חזרתו לצריכת אלכוהול שבה גם האלימות, אשר התבטאה בעיקר במצבי לחץ. המתלוננת תיארה מקרים בהם נקט הנאשם אלימות פיסית ומילולית גם כלפי ילדיהם כשראה בכך דרך חינוך. לדבריה, הוא איננו מנתק את קשריו החברתיים השוליים, והיא מעוניינת כיום להתגרש ממנו.
סיכויי הנאשם לשיקום:
הנאשם מביע נכונות להשתלב בטיפול בהתמכרותו, ולדבריו משולב בטיפול ראשוני במסגרת מעצרו.
גורמי הסיכון:
לנאשם עבר פלילי ותעבורתי עשיר והוא מתמודד עם בעיית התמכרות רבת שנים לאלכוהול, אשר משפיעה על דפוסי התנהגותו האלימים והתוקפניים, במיוחד במצבי לחץ.
נטיית הנאשם להשליך את האחריות למעשיו על גורמים חיצוניים והיעדר כלים להתמודד עם רגשות ומצבי משבר מגבירים את הסיכון להישנות העבירות.
הנאשם עלול לפעול בתוקפנות בעת שמתערערת שליטתו, וביתר שאת תחת השפעת אלכוהול.
הנאשם מתייחס בצמצום כלפי חוקי התעבורה, חרף העונשים שהוטלו עליו במרוצת השנים.
נוכח אלו, ובשים לב לקבלת אחריות חלקית בלבד, השלכת אחריות על גורמים חיצוניים, קשיי הנאשם לבחון התנהגותו האלימה, ומוקדי הסיכון מהם התרשם שירות המבחן, הומלץ על הטלת ענישה מוחשית שתעביר לנאשם מסר חד משמעי בדבר חומרת ומשמעות מעשיו.
טיעונים לעונש
3. במסגרת טיעוניה לעונש ביום 27.11.24, הגישה ב"כ המאשימה רישום פלילי (ת/1) ורישום תעבורתי (ת/2).
4. ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם פגע בערכים המוגנים הבאים - שלמות גופה וכבודה של המתלוננת עת בה הכה אותה, ושלומם של השוטרים ושאר משתמשי הדרך עת בה נהג תחת השפעת אלכוהול, וסירב להיענות להוראות המשטרה.
בהתאם לנסיבות האירוע, טענה ב"כ המאשימה למתחם ענישה שנע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל.
ב"כ המאשימה הדגישה את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל עבירות סמים, אלימות ורכוש, ואת עברו התעבורתי הכולל נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. לטענתה, יש למקם את הנאשם ברף הבינוני-גבוה של מתחם הענישה ולהטיל עליו מאסר בפועל, פסילת רישיון ממושכת, מאסר על תנאי, התחייבות, קנס ופיצוי למתלוננת.
5. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה בכתב האישום בשלב מוקדם, וחסך מהמתלוננת את מעמד העדות בבית המשפט. נטען כי הנאשם מביע צער כן על מעשיו ומשתף פעולה עם גורמי הטיפול במעצר, תוך ניסיון לטפל בהתמכרותו לאלכוהול. ב"כ הנאשם ציין כי חזרתו לשתיית אלכוהול נבעה מקשיים כלכליים ומאובדן פרנסתו בעקבות תאונת עבודה.
ביחס לנסיבות האירוע, טען ב"כ הנאשם כי האלימות שהופעלה הייתה ברף נמוך יחסית, ללא גרימת חבלות למתלוננת, וכי עבירת הנהיגה בקלות ראש הייתה קצרת טווח וללא גרימת נזק ממשי. ב"כ הנאשם ביקש לראות את ימי המעצר כענישה מספקת, תוך התחשבות בקשיים שנגרמו לנאשם במעצר ובנכונותו לשיקום. בהתאם לכך, עתר למתחם עונש שתחתיתו - מאסר קצר בדרך של עבודות שירות, ובשים לב למצבו של הנאשם עתר להסתפק בתקופת מעצרו.
6. ב"כ הצדדים הפנו לפסיקה התומכת לשיטתם בעתירותיהם העונשיות.
7. בדבריו האחרונים, מסר הנאשם הדברים הבאים:
"אני לא סתם הודיתי במעשיי. אני לא מנסה לברוח מעונש חלילה. מה שעשיתי ומה שמגיע לי הכל תלוי בך. אני מתנצל מולך מול המדינה מול אשתי ומול אמא שלי שצריכה להגיע לפה ולשמוע ולהגיע למקומות כאלה ומול עורך הדין שמנסה לעשות הכל כדי להוציא אותי מזה. אני מאוד מקווה ואני מאמין בעצמי שאני אצליח לשנות את עצמי מבחינת אלכוהול ומבחינת הכל. זהו. אני רוצה להיות בן אדם טוב יותר. יש לי שיגרה בכלא, קם בבוקר, עובד, חוזר יש לי קבוצות של 12 צעדים. אני בקבוצה של התמכרות. אני לא נח. אני לא יושב בלי מעש".
מתחם העונש ההולם
8. מתחם העונש יקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין).
עיקרון ההלימה הינו העיקרון המנחה בענישה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב לחוק העונשין).
9. הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם הם זכות הקניין, ריבונות אדם על גופו, זכותו לכבוד, לשלווה ולביטחון אישי, וכן הגנה על שלומו ושלמות גופו. כן, פגע הנאשם בערך השמירה על הסדר הציבורי והצורך בתפקוד יעיל של נציגי אכיפת החוק, ללא מורא. בנוסף נפגעו הזכות לשלמות גופם ורכושם של המשתמשים בדרך - בעת נהיגה בקלות ראש ותחת השפעת סמים או משקאות משכרים, קיים פוטנציאל מוגבר ואינהרנטי לפגיעה בעוברי אורח חפים מפשע המשתמשים בדרך.
10. עבירת האלימות הפיזית ועבירת האיומים בהן הורשע הנאשם שייכות לתת סוג ייחודי - עבירות אלימות במשפחה. נגע האלימות במשפחה פוגע בשלום הציבור ובערכים יסודיים של החברה בישראל, ונקבע לא אחת כי על בית המשפט להוקיע מעשים אלו בדרך של ענישה משמעותית.
ר' ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.2007):
"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מרוכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה."
רע"פ 6577/09 ניר צמח נ' מדינת ישראל (נבו 20.08.2009):
"עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי "להוציא" את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח."
רע"פ 340/21 אבראהים מסרי נ' מדינת ישראל (נבו 28.01.2021)
"כפי שהודגש לא אחת,- יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה - ואלימות בין בני זוג בפרט - על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הביטחון של בני המשפחה - וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף"
וכן רע"פ 7513/12 בלאל מרעי נ' מדינת ישראל (22.10.12):
"לא די ברטוריקה מרתיעה המוקיעה את עבירות האלימות במשפחה, ויש לגבות את האמירות החשובות שבפסקי הדין בענישה הולמת"
11. אשר למדיניות הענישה הנוהגת, הרי שמטבע הדברים קיים מנעד רחב למדי. מעיון בפסיקה הקיימת במקרים דומים בחלקם וחמורים פחות עולה התמונה הבאה:
א. רע"פ 5080/20 בן דוד נ' מדינת ישראל (נבו 27.07.2020)
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים. הנאשם אחז בידה של בת זוגו ואיים בפגיעה בה. מתחם העונש שנקבע נע בין מאסר קצר לבין שנת מאסר. הנאשם נדון ל-4 חודשי עבודות שירות. הערעור ובקשת הרשות לערעור נדחו.
ב. רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 02.05.2016)
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירת תקיפת בת זוג (סתם), בכך שדחף את בת זוגו לעבר מיטה, משך בשיערה, וכופפה לכיוון הרצפה תוך שאחז בצווארה. המתחם שנקבע נע בין מאסר לתקופה קצרה שניתן לרצותו בעבודות שירות, לבין 14 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.
ג. ע"פ (מחוזי ב"ש) 41319-03-22 ג'ריביע נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.6.2022)
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת תקיפת בת זוג (סתם), בכך שעיקם את ידה של בת זוגו מאחורי גבה, סטר על פניה, ובהמשך בעט בה. המתחם שנקבע: בין 6 ל-15 חודשי מאסר. נוכח היעדר עבר פלילי, נגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. הערעור לבית-המשפט המחוזי נמחק לבקשת הנאשם.
ד. ע"פ (מחוזי נצ') 41225-06-16 זאהר מפרע נ' מדינת ישראל (נבו 07.02.2017)
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת בת זוג (סתם), איומים והיזק לרכוש. כמו כן, צירף שני תיקים והורשע בביצוע שתי עבירות הפרת הוראה חוקית. בהתאם לעובדות, הנאשם עיקם את ידה של בת זוגו, איים עליה ושבר דלת חדר, שאליו נמלטה. בית-המשפט השלום קבע מתחם שנע בין מאסר קצר שניתן לרצותו בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר. נוכח שיקולי שיקום, נגזר על הנאשם מאסר מותנה. ערעור הנאשם לבית-המשפט המחוזי בענין אי הרשעה נדחה.
ה. ת"פ (שלום ב"ש) 63826-06-20 מדינת ישראל נ' פלוני (נבו 10.08.2023)
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של תקיפת בת זוג ובשתי עבירות איומים, בכך שבמהלך נסיעה, הכה לעיניי ילדיו באמצעות ידו בלחייה של בת זוגו, ואיים עליה. המתחם שנקבע נע בין מאסר קצר שניתן לרצותו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בשל היעדר עבר פלילי ולרבות היותו אדם מבוגר (61), נדון הנאשם לחודשיים של עבודות שירות.
12. להלן מספר דוגמאות למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של נהיגה בקלות ראש ו/או תחת השפעת סמים או משקאות משכרים:
א. ת"פ (שלום ב"ש) 9336-05-22 מדינת ישראל נ' נמר אל הוזייל (נבו 06.11.2022)
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות נהיגה בקלות ראש, הפרעה לשוטר ואיומים, בכך שנהג במהירות בתוך שוק, עשה "חראקות" ונהג בצורה סיבובית מצד אל צד. משנתקל בשוטרים שביקשו לעצרו, הסיט הרכב מנתיב הנסיעה, עלה על מדרכה, וברח. בהמשך נמלט רגלית מהשוטרים, ומשנתפס איים בפגיעה בשוטרים. המתחם שנקבע נע בין מספר חודשי מאסר לבין 18 חודשי מאסר בפועל {בהעדרו של עבר פלילי משמעותי, נדון הנאשם ל-6 חודשי מאסר לצד הפעלת מע"ת, ופסילת רישיון נהיגה}.
ב. ת"פ (שלום ב"ש) 74509-12-19 מדינת ישראל נ' האני קרעאן (נבו 06.02.2024)
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות נהיגה בקלות ראש, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון נהיגה, רכב וביטוח. הנאשם נמלט מניידת משטרה שביקשה לעצרו, ירד לשטח, פגע בסלע וברח רגלית מהמקום עד שנעצר. המתחם שנקבע נע בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות, לבין 18 חודשי מאסר {בהעדר עבר פלילי וחלוף זמן של 6 שנים, נדון הנאשם ל-8 חודשי עבודות שירות. ערעור הנאשם טרם נדון}.
ג. פ"ל (תעבורה י-ם) 9428-12-18 מדינת ישראל נ' ראמי אבו עישה (נבו 02.05.2019)
הנאשם הורשע על פי הודעתו בעבירות נהיגה תחת השפעה, בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. המתחם שנקבע: בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר ופסילת רישיון שבין שנה ל-5 שנים. בשים לב לעברו התעבורתי של הנאשם, נגזר דינו ל-8 חודשי מאסר בפועל ופסילה לתקופה של 30 חודשים.
ד. תת"ע (תעבורה חי') 1985-01-10 מדינת ישראל נ' גינגוליה (נבו 05.07.2011)
הנאשם הורשע על פי הודעתו בנהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, ללא רישיון וללא ביטוח. בשל עבר תעבורתי שכלל נהיגה ללא רישיון ונהיגה בפסילה, נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל.
13. מדיניות הענישה בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו תלויה בעיקרה בנסיבות ההפרעה. המתחמים שנקבעו נעים בין מאסר מותנה עד מספר חודשי מאסר בפועל. ר' למשל:
א. עפ"ג (מחוזי ב"ש) 31728-09-15 אלקסאסי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)
ב. עפ"ג (מחוזי מרכז) 16233-05-15 יוסי חדידה נ' מדינת ישראל (נבו 08.12.2015)
א. ת"פ (שלום ב"ש) 20277-09-18 מדינת ישראל נ' אמיר אל עוברא (28.4.2021)
הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה
14. בבחינת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק העונשין) נשקלו הבאים:
התכנון שקדם לביצוע העבירה:
מחד, מעשיו של הנאשם נעדרי תכנון מוקדם ודומה כי התבצעו באופן ספונטני ברקע צריכת אלכוהול וויכוח עם המתלוננת. מאידך, על כך הסכנה הנשקפת מהנאשם אשר אינו שולט על מעשיו בעת התפרצות זעם וצריכת אלכוהול. לא נדרש תכנון מוקדם על מנת להסב נזק פיזי לזולת במצבים לא מתוכננים אלו. ודוק, צריכת האלכוהול עצמה היא פעולה מתוכננת.
הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה:
הנאשם תקף את בת זוגו באמצעות מכות בצוואר, סטירות ותפיסת סנטר תוך שאיים עליה כי יגביר תקיפתו "ויפרק אותה". לא תועד נזק פיסי אך אין כל ספק כי המעשים המתוארים הסבו למתלוננת כאב פיסי לצד השפלה ועוגמת נפש בביתה מבצרה.
הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה:
פוטנציאל נזק אינהרנטי קיים בכל עבירת תקיפה, אשר עלולה להסתבך נוכח נפילת המותקף, היותו בעל "גולגולת דקה" ועוד אפשרויות דומות אשר לא ניתן תמיד לצפותן מראש. הערכה זאת מקבלת משנה תוקף שעה שהתוקף, במקרה זה הנאשם, שרוי בגילופין כך ששליטתו העצמית מוגבלת.
לצד מעשי נהיגה בקלות ראש ברכב תחת השפעת משקאות משכרים , קיים פוטנציאל סיכון ממשי לפגיעה בגוף וברכוש, הן כלפי שוטרים וניידות המנסים לעצור את הנהג והן כלפי משתמשי דרך אחרים וכלי רכבם, אשר הנאשם לא יכול לצפות את אפשרות פגיעתו בהם.
הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה:
ברקע מעשיו של הנאשם התנהלות אלימה אשר לא קיבלה מענה טיפולי נוכח עמדתו, והתמכרות רבת שנים לאלכוהול. על פי דיווח שירות המבחן בתסקירו, מדובר בדפוסי פעולה מוכרים וחוזרים אצל הנאשם. נוכח אלו אין "סיבות" של ממש לביצוע העבירות זולת העדר שליטה ודחפים אלימים המתעצמים בצל צריכת אלכוהול מופרזת.
15. בהתאם לאמור לעיל, סבורני כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הינה ברמה בינונית גבוהה, ומצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר לבין 18 חודשי מאסר בפועל.
שיקולי הענישה בתוך מתחם העונש
16. בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש, נשקלו הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא לחוק העונשין):
עבר פלילי ותעבורתי
עבר פלילי - לנאשם עבר פלילי. בשנת 2024 הורשע הנאשם בעבירת סמים לצריכה עצמית ועובר לכך בעבירות אלימות שונות.
עבר תעבורתי - לנאשם הרשעות תעבורה, ובהן הרשעה משנת 2019 בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש ואי ציות לשוטרים (בגינה נדון למאסר בפועל), והרשעה משנת 2018 בעבירות של נהיגה תחת השפעות משכרים ונהיגה בקלות ראש.
נטילת אחריות ומאמצים לחזור למוטב
הנאשם הודה במעשיו וחסך בכך את עדות המתלוננת בבית-המשפט. הנאשם אף מסר כי משולב בטיפול במסגרת מעצרו בתחום ההתמכרות לאלכוהול. עם זאת, גישתו לעבירות האלימות ולעבירות התעבורה הייתה מצמצמת ושוללת נזקקות טיפולית תוך לקיחת אחריות חלקית בלבד. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוטה להשליך על אחרים אחריות למעשיו הפוגעניים, כי אינו רואה עצמו כאדם אלים, מתקשה לווסת תגובותיו, ומתייחס בצמצום לחוקי התעבורה השונים למרות סנקציות עונשיות שהוטלו עליו במהלך השנים.
17. בשקלול מכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם באמצע מתחם הענישה.
סוף דבר
18. נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
א. 14 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה.
ב. 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מתום ריצוי מאסרו, שלא יעבור כל עבירה בה הורשע, או כל עבירת אלימות אחרת, או אחת מהעבירות הבאות- עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה נהיגה בזמן פסילה, עבירה של נהיגה פוחזת לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.
ג. קנס כספי בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.5.2025 במשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.
ד. הנאשם יפצה את המתלוננת ע"ת 1 בסך של 3,000 ₪. הפיצוי ישולם ב- 5 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.5.2025 ובהמשך כל 01 לחודש שלאחריו. המאשימה תמסור פרטי מתלוננת במזכירות בית המשפט בתוך 14 ימים.
ה. פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 10 חודשים מיום השחרור מהמאסר. על הנאשם להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית-המשפט ולחלופין למלא תצהיר מתאים במזכירות בית-המשפט. הפסילה תהיה במצטבר לכל פסילה אחרת, אם קיימת.
ו. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה על תנאי למשך 9 חודשים.
הפסילה תופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מיום השחרור מהמאסר, יעבור הנאשם אחת מהעבירות הבאות: עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, עבירה של נהיגה בזמן פסילה, עבירה של נהיגה פוחזת לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין או עבירה של נהיגה בקלות ראש בה הורשע.
אני מבהיר לנאשם כי כל סכום שישולם על ידו ייזקף תחילה לטובת הפיצוי ורק לאחר השלמת מלוא הפיצוי ייזקפו התשלומים לזכות הקנס.
את הקנס/הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:
· תשלום בכרטיס אשראי באמצעות האתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה בכתובת: www.eca.gov.il.
· תשלום בשירות עצמי באמצעות מוקד שירות טלפוני של מרכז הגבייה, בטלפון שמספרו 35592* או, 073-205-5000.
· תשלום במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום)
המזכירות תסגור את התיק.
זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
ניתן היום, כ"ב טבת תשפ"ה, 22 ינואר 2025, בנוכחות הצדדים.
