"לאחר האירוע הנורא בשבעה באוקטובר האינטרס הציבורי גדל פי כמה מקודמו. " הגדר" לגדריה - אם לא תוצב כדין, תיחצה באירועי דמים.

 

הלב הישראלי שיתף הרחמים ואף הנהיג מדיניות סלחנית בעבר להתיר דרכי הקשר בין משפחות כי "אדם לאדם אדם ". לבו של החוק פעם בסעיפיו ללא גבול.

 

ב"שבעה באוקטובר " ראו וחשו כל איש ואישה כל אזרח ויושב ארץ מראות הזוועה בפגוע המרצחים בלב היהודי " איטבח אל יהוד" בחג שמחת תורה. הדלת ביקשה להיסגר מפני המרצחים ולא עלה בידה, הגדר נפרצה, החיה "הנאצית"- "החמאס" מגבול הדרום, פגעה בכל ערך אנושי של כבוד האדם.

 

היום הזה התעורר החוק בכל גבולות הארץ להגן על הלב השותת דם. המדינה זקפה קומה והציבה בעוצמה דלתותיה. אזרחיה בראש ובראשונה. שופטיה נדרשים לעמוד על המשמר כבראשונה."

 

 

כתב האישום :

1.  הנאשמים 1,2,3, הורשעו על-פי הודאתם בעבירה של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1)+12(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952

2.  כעולה מכתב האישום, עובר ליום 10.6.25 בו נתפסו, ברחוב שמעון 32 בערד , נכנסו ושהו הנאשמים, שהינם תושבי הרשות הפלסטינאית, בשטחי ישראל, מבלי שהיה בידיהם היתר כניסה לישראל או שהייה כדין.

3.  נאשם 1 נכנס יומיים עובר ליום מעצרו . נאשם 2 נכנס יומיים עובר ליום מעצרו לאחר שטיפס על הגדר בעזרת סולם וחבל . נאשם 3 נכנס דרך פירצה בגדר המערכת יום אחד עובר ליום מעצרו . הכול כאמור בכתב האישום.

 

תמצית טענות המאשימה:

4.  המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

5.  המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

6.  מתחם העונש ההולם, ביחס לשלושת הנאשמים, נע בין 2 חודשי מאסר בפועל ועד 7 חודשי מאסר בפועל.

7.  לאור האמור, ולנוכח הודאת הנאשמים, חסכון בזמן שיפוטי, העדר עבר פלילי , עתרה המאשימה למקם את עונשם של הנאשמים, במחציתו הנמוך של המתחם אליו עתרה, זאת לצד עונשים נלווים, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

 

 

תמצית טענות ההגנה:

8.  הנאשמים נכנסו לצרכי פרנסה בלבד. השהייה קצרה.

9.  הנאשמים, נעדרי עבר פלילי, הודו במיוחס להם וחסכו זמן שיפוטי יקר.

10.  באשר למתחם הענישה, טען הסנגור כי אף שמתחם העונש שנקבע הינו 2-7 חודשים ואף לגביו יש עדיין מה לומר, בנסיבות שיפור במצב הביטחוני בהשוואה לאירוע 7/10 .

 

11.  הסנגור טען כי ההבדלים בין אולם לאולם כלפי נאשמים שונים הדומים בנסיבותיהם , פוגעים בצדק והפערים בין 60 ימי מאסר ל75 ימי מאסר אינם מוצדקים . השונות פוגעת בצדק.

 

12.  נוסף לאמור, טעם הסנגור כי אין להשוות הנכנס לצורכי פרנסה לבין עבריין בכל הקשור ליחס אליהם בענישה שרק בגלל 7/10 ביצעה מעבר ממאסר מותנה למאסר בפועל .

 

13.  צורפו מסמכים המעידים על אישורים להתיישבות באיו"ש .

 

14.  לאור האמור עתרה ההגנה להשתת מאסר ברף התחתון במתחם שבין 2-7 חודשים , שאינו פוגע במתחם .

 

מתחם העונש ההולם

 

15.  הנאשמים פגעו בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. עבירת הכניסה והשהיה בישראל שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, חייבת בהקפדה נוכח הפיגועים הקשים על ידי נכנסים בלתי חוקיים לישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף. אלמלא רשויות הביטחון, היה נזרע הטרור בכל אתר ואתר בכל עת ובכל שעה. גם לתחושת הביטחון של אזרחי המדינה יש ערך במיוחד בעת הזו.

 

16.  פגיעתם של הנאשמים בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה חמורה במיוחד בעת הזו , והחוק נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, גם אם - פגיעתם אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית, עדיין בעת מלחמה כשקיים סגר מזה תקופה ולא בשעתו הראשונה, ההתרסה כנגד חוקי המדינה והעדר מורא הדין והאכיפה הצבאית והמשטרתית, מחייבים הרתעה במיוחד לאחר "השבעה באוקטובר ", שהיה צריך כל שוהה שאינו אזרח המדינה לשקול האם לסכן עצמו ולהיכנס למדינה או לשהות בה ללא היתר , חרף האירועים הקשים.

 

א. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי נפגעים גם מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים. המודל קורץ לחיקוי. כל שוהה בלתי חוקי יכול להפוך בין רגע לשליח טרור, וחלקם של שוהים בלתי חוקיים בעבר, אף בגדו לא אחת במעסיקיהם, ובנותני לחמם. חוסר הוודאות הביטחונית הוזכר בפסקי דין של בית המשפט המחוזי.

 

ב.  הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו היא שרויה מחוץ. הסגר עודו ממשיך. המלחמה טרם הסתיימה. לסגר יש משמעות ביטחונית, מדינית, כלכלית וחברתית . ההחלטה לגביו למועדיו אינה כלאחר יד.

 

דינאמיות :

 

17.יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה במחוז דרום, לקשר בין אוכלוסיות, באזור זה, לרבות היתרי עבר בתחום התעסוקה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" כשהמסר התודעתי חייב היה להיות סגר מוחלט, מחייבות ענישה הולמת ומרתיעה.

 

פעילות טרור - חקיקה נפרדת :

 

18.החוק אינו עוסק בטרור, שכן לו היו ראיות לפעילות זו , מתחם העונש היה חמור פי כמה וכמה ועמו גם הענישה הקשה. החוק דנן עוסק בכניסה לישראל שלא כחוק ובשאר עבירות והגדרות הגירה ורישיונות , גם אם לצורכי כלכלה.

 

הנאשמים פעלו בניגוד לחוק הידוע להם היטב, וכניסתם: לאחר הטבח והזוועות, ביודעם האיסור והימצאות המדינה במלחמה, ולמול הסגר שאינו עמום ואינו בספק אלא ידוע ומובהק במיוחד בחלוף הזמן, כשהמחסומים ריקים יחסית בהשוואה לימי העומס בעבר, מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים ובעשיית דין עצמי רבתי בניגוד לתכלית החקיקה. מכאן הצורך בהרתעה ממשית . ככל שחולף הזמן והסגר נמשך ובריבוי הכניסות - מתחייבת הרתעה משמעותית יותר שפירושה מתחם עונש הולך ומחמיר ומיקום העונש ההולם במסגרתו אמור לעלות מדרגה . עקרון זה נקבע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג המנחה  68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו:

"אנו מוצאים לנכון להוסיף כי לא רק שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר.

 

19.  בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צוינה חומרת ביצוע עבירות לאחר ה"07/10/23" :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום".

 

המתחם 2-7 ביחס לנעדרי עבר פלילי ללא עבירות נלוות או שהות ארוכה :

 

20.בפסקי הדין שנתנו בעת האחרונה בבית המשפט המחוזי פסקי דין מנחים בכלל וביתר שאת במחוז דרום בעניינם של שוהים בלתי חוקיים שנכנסו לישראל, נקבע כי מתחם העונש העקרוני ההולם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין בתקופת הלחימה נע בין חודשיים עד שבעה חודשי מאסר בפועל. ראו בעניין זה עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

 

 

המלחמה טרם הסתיימה הסגר לא בוטל, מאמצי הטרור לפגע באוכלוסייה האזרחית לא פסקו :

 

21.  המלחמה עדיין בעיצומה ומתנהלת בזירות רבות, מבית ומחוץ בדרגת עצימות שונה ומשתנה , פעילות ביטחונית אינה יכולה להיחשף בהחלטות סגרים חדשות לבקרים המלחמה באשר יהיו חזיתותיה טרם הסתיימה. הצבא אותו צבא בגודלו והמגבלות אינן יכולות להעמיס על הגב מעמסה ביטחונית נוספת .

 

22.  המתיחות הביטחונית בה שרויה המדינה, והפיגועים המתרחשים תדיר בעת המלחמה ממש , הופכים את החשש לביצוע פיגועים לממשי ומבוסס, בעיקר על ידי אלו הנכנסים משטחי הרשות הפלסטינאית שלא כחוק, ודווקא ריבויים של אלו הנכנסים לצרכים כלכליים מהווה סוג של מיסוך והכבדה על האכיפה במניעת פיגועים שכל פרצה בגדר או הפגת ההרתעה על ידי נכנסים שמבטאים חוסר מורא, מסייע בידי שלוחי הארגונים העוינים ולא בהכרח ייבחרו אלו, להם עבר פלילי או כאלו המוכרים לרשויות הביטחון. דווקא הצורך הכלכלי עלול להצמיח פעילות טרור ושימוש בנכנסים.

 

23.  עדיין הסכנה הביטחונית קיימת גם בנכנסים על רקע כלכלי. בתי המשפט המנחים והמחייב אמרו דברים והיישום מסור לערכאה קמא בזה.

 

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

 

24.  מדובר בידיעת הנאשמים אודות ביצועם עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי, ולא כך פני הדברים ,בעצם כניסתם שלא כדין ותפיסתם בתוככי המדינה ללא היתר.

25.  הנאשמים טוענים כי נכנסו לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהים בלתי חוקיים או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם, פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

26.  תחושת הביטחון עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק נפגעת. כל כניסה של שוהים בלתי חוקיים לא באה אלא כדי אמירה השמה ללעג ולקלס "הסגר" וגבולותיה של מדינה, אין מדובר בחוסר הרתעה אלא בעשיית דין עצמי ללא דין בתקווה שגם לא יהא דיין.

27.  הנאשמים נתפסו ללא עבירות נלוות לעבירת השהייה והכניסה ללא היתר, אין אינדיקציה למשך שהייה ארוך ומשמעות הפגיעה היא מתחם ענישה שבין 2-7 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים.

28.  יצוין כי פסק הדין אלערערה קבע כי ככל שהזמן חולף והמצב הביטחוני נותר בדרגת סיכון גבוהה, יש לקבוע מתחם ברף גבוה מזה שנקבע. המאשימה לא עתרה לכך, וגם חומרת המצב ופסיקות מנחות ואחרות, הותירו ההחמרה במסגרת המתחם ולא בהגדלתו, נכון להיום מבלי לפגוע באפשרות זו, ככל שהתופעה תלך ותגדל והמצב המלחמתי והביטחוני יוותר על כנו כסיר מבעבע.

 

29.לאור האמור, מתחם העונש ההולם בעת הזו ביחס לשני הנאשמים נע בין 2 ל 7 חודשי מאסר בפועל.

 

הקנס :

30.לעניין הקנס הכספי המחייב קריאת מצבם הכלכלי של הנאשמים, נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע האמור לעיל , הועמד זה על סך של 1,500 ₪ בניגוד לניסיון לבטל רכיב זה מטעמים כלכליים של תכלית הכניסה .

 

ענישה מתונה ...:

 

לעניין זה אציין שוב את פסק הדין המנחה עפ"ג 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה(עציר):

 

" כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין, ואך מנימוק זה, תהיה הענישה.. מתונה.

אשר על כן, אנו מורים כי עונש המאסר המוטל על המשיב יהיה למשך 75 ימים, בניכוי ימי מעצרו...בנוסף, מוטל על המשיב קנס בסך 1,500 ₪..

 

31.  בהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי גם את טענות הסנגור בדבר מצבם הכלכלי והנסיבות המשפחתיות של כל נאשם, ושמעתי אף אותם כמצוות המחוקק המבקש לקבוע מתחם בהתאם למצבו הכלכלי של נאשם , הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.

32.  לא ראיתי כל הצדק לסטות ממתחם העבירה לא מטעמי שיקום ולא מטעמי צדק כשהפגיעה בערכים המוגנים מחייבת אכיפה וענישה כאחד והאינטרס הציבורי בעת הזו תובע סגירת שערי המדינה אל מול דמם של קורבנות הטרור הרצחני.

33.  שלושת הנאשמים שהו יום ויומיים לפני שנתפסו, השהייה קצרה יחסית אולם נסיבות הכניסה של נאשם 2 על ידי סולם וחבל מעל הגדר, מבטאת תעוזה והכנה, ואולם אין הבדל זה ראוי לשינוי מתחם אלא למיקום העונש במסגרתו .

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

 

34.  הנאשמים הודו בביצוע העבירה וקיבלו על עצמם הדין.

35.  הנאשמים, נעדרי עבר פלילי.

 

36.הימים אינם כתיקונם. המצב הביטחוני בעת הזו מצוי בדרגת סיכון גבוהה. אזור הדרום הוא זה שנפרץ עם פרוץ המלחמה. העיתוי והמחוז משפיעים על קביעת מקומם של הנאשמים בתוך המתחם.

 

השחרור המנהלי :

 

37.  אין בית המשפט מחשב העונש נוכח קיומו או אי קיומו של השחרור המנהלי בשל היותו נתון משתנה שאינו קשור לא לעושה ולא למעשה, ואולם הרתעת הרבים והיחיד אינה בוחנת מה גורם לנאשם להשתחרר מוקדם במחצית תקופת הנגזר עליו, הנאשמים נוטלים סיכון מחושב כשהם רואים בו סיכון סביר מבחינתם. 75 ימי מאסר או 60 או 65 ימי מאסר אינם אלא כמחציתם בסופו של יום. בהעדר הגדרת עבירת הכניסה לישראל כ"עבירה ביטחונית" בזמן מלחמה , ובכך החרגתה מפקודת בית הסוהר לעניין השחרור המנהלי, כי אז השוני בין אולמות בית המשפט ביחס לנאשמים מינורי יחסית בסופו של יום, הגם שמומלץ הוא , כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע יאמר את דברו לכאן או לכאן ואף בשלישית עדכנית , למנוע תחושת אפליה שרירותית בין מותב למותב באותו בית המשפט באותו מחוז .

 

38.  אישורי כניסה אינם בדיקה ביטחונית. ככל שאין מידע מניעתי ניתן היתר בדרך כלל בימים תיקונם . אין ללמוד מהיתר לכניסה להתיישבות באיו"ש בחינה של כשרותם הביטחונית של הנכנסים, או היתר כניסה למדינה .

 

39.המצב הביטחוני עודנו בדרגת סיכון גבוהה. תופעת הכניסה לישראל שלא כדין והשוהים הבלתי חוקיים לא פסקה, עשרות התיקים הנפתחים גם אם מדיניות זו או אחרת תבקש להקטינם מלאכותית- תופעה זו מלמדת על ריבוי עוברי עבירה. תפוסת בתי הכלא גבוהה והשחרורים המנהליים שאינם תלויים לא בעושה ולא במעשה, בהעדר תשתיות אכיפה וכליאה אינם חלק מגזרי הדין בהיותם משתנים ותלויי היבטים מנהליים, ומנגד המדינה מבקשת להציב דלתה לנוכח הפיגועים הקשים מנשוא המבקשים להיכנס בעדה אל תוך ביתה ולהגן על אזרחיה כולם.

 

40.  עבריינות גואה רומסת כל גבול תרתי משמע. עת מלחמה היום על גבולות הקיום.

 

 

41.  לעניין הפעלת הטענה "המקדמית" של הגנה מן הצדק, בכל הקשור לעקרון השוויון אינם עולים כדי התעמרות הזועקת לחוסר צדק אלא דווקא לאכיפה שאינה מספקת, ותשתיות כליאה שאינן מספיקות כדי ביצוע עונשי בתי המשפט, ולהעדר פניית מי מהצדדים לערכאת הערעור לקבע הלכה מנחה נוספת זה בכה וזה בכה . ראו ע"פ יפת נגד מדינת ישראל פ"ד נ ( 2 ) 221, וכן בג"צ 4319/97 קוגן נגד הפצ"ר פ"ד נא ( 5 ) 67, וכן בג"צ 1563/96 עו"ד כץ נגד היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נה ( 1 ) 529, וכן ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נגד בורוביץ.

 

 

42.  גם הקנס שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי המנחה ערכאה זו , נקבע ברף מתון כפי שצוין על ידו במפורש , ואיני סבור כי הפחתתו תביא למזור כלכלי לאזור המוצא או לנאשמים, ונראה כי " השבעה באוקטובר " בו טבח החמאס בקיבוצי עוטף עזה, בו עבדו והתפרנסו מהקיבוצים עצמם חלק מתושבי עזה, כשבידי החמאס פירוט מודיעיני פרטני, מלמד הזהירות הנדרשת בבחינת "כל המרחם על אכזרים". לאור האמור איני רואה מקום להפחית את הסכום, שגם כך הינו נמוך משמעותית אלא לשקול להגדילו במעט עקב הישנות העבירות בראייה רוחבית ולאפשר פרישתו לתשלומים חודשיים שווים ותכופים או לקבוע מועד התשלום לתקופה ארוכה ריאלית כמצוות המחוקק .

 

43.  נקבע בהלכת אלהרוש כי: "יש ליתן משקל מוגבר לשיקולי ההרתעה בשל מידת האפקטיביות המוגבלת שלה בעבירת השב"ח לצרכי פרנסה".

 

44.  במכלול השיקולים שפורטו לעיל, שיקולי ההרתעה, דומיננטיים נוכח המצב הביטחוני במיוחד בעת הזו, כאשר האיום בפיגועי טרור הקשורים לאזורי איו"ש ופנים הארץ גוברים, במיוחד כאשר ביצוע העבירה היה לאחר 07/10/23 על כל המשמעויות וחומרת התודעה הקשורה בעבירות הגבול.

 

45.  נוכח הודאת הנאשמים, תכלית כניסתם, ומכלול השיקולים אמקם את עונש הנאשמים בשליש הנמוך של המתחם אך לא בתחתיתו, וזאת לאחר שבית המשפט נמנע מלהחמיר ענישה למרות התארכות המלחמה והתופעה גם כיום כאמור בפסק דין אלערערה דלהלן .

 

46.  שוב אצטט מפסק הדין המנחה עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע המסיר טענות שעלו גם בדיון דנן :

 

" אנו מוצאים לנכון להוסיף, כי לא רק שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים, שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר.

כפי שצוין גם כן בשורת פסקי דין מהעת האחרונה, חלקם מצוטטים לעיל, בעבירות אלו, בהינתן הפגיעה בערכים המוגנים, ובהינתן העובדה ששוב ושוב מבוצעת העבירה, ויש כניסה חוזרת ונשנית לישראל שלא כדין, המשקל שיש לתת לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, הינו משקל חשוב, אשר צריך לקבל ביטוי במסגרת הענישה במסגרת המתחם. לאור זאת, על הענישה לא להיות בתחתית המתחם.

 

כידוע, ערכאת הערעור אינה נוהגת למצות את הדין, ואך מנימוק זה, תהיה הענישה, להלן, אשר הינה מעל המתחם, מתונה. אשר על כן, אנו מורים כי עונש המאסר המוטל על המשיב יהיה למשך 75 ימים, בניכוי ימי מעצרו''

 

אציין את שני פסקי הדין המנחים של בית המשפט המחוזי בבאר שבע : פסק דין עפ"ג 68409-05-24 אלעארערה דלעיל , ועפ"ג 31211-10-23 מ"י נ' אלנאג'אר ואח' שניתן על ידי סג"נ כב' השופ' יואל עדן - אב"ד, כב' השופ' עמית כהן וכבוד השופט יעקב דנינו. פסק דין אלנאגאר הנ"ל הבהיר כי הוא מוגבל בתוצאה העונשית לעתירת המאשימה לרף תחתון כפוף להבטחתה לעתיד שתעתור לרף שמעל לרף התחתון, לעומתו פסק הדין אלעארערה קובע בהתאם להילכת אלנאג'אר גם את העונש ההולם במסגרת המתחם מעל לרף התחתון ל 75 יום מאסר כמצוות אלנאג'אר , ואף קובע כי גם המתחם וגם העונש מתון והוא אמור להחמיר ככל המלחמה תימשך אם לא תהיה הרתעה מספקת .

 

דווקא השילוב של הילכת אלנאג'אר והילכת אלעארערה הוא אבני הבניין לתוצאה עונשית כאשר שני פסקי הדין נדבך אחר נדבך הדרגה אחר מדרגה מבהירים המגמה קדימה במצב הקיים , הראשון אלנאג'אר עולה מדרגה במתחם ונאלץ להיוותר בתחתיתו והשני בונה על אדני הראשון את ההולם תוך קריאה להחמרה ולהצדקה של זו בהרתעת הרבים לעתיד ולאורם יש לגבש התוצאה עונשית :

 

" הגם שמצאנו מקום לקביעת מתחם עונש הולם המחמיר אל מול המתחם לו עתרה המערערת, לא מצאנו מקום להחמיר בענישה מעבר לעתירת המאשימה, הואיל והטלת עונש חמור יותר צריך נימוקים כבדי משקל וחריגים אף יותר מהנימוקים לקביעת מתחם עונש הולם מחמיר יותר.

ב"כ המערערת הודיע כי מעתה עתירת המאשימה תכלול גם עתירה לענישה מעל הרף התחתון של המתחם, תוך הצורך ליתן משקל לשיקולי הרתעת היחיד ועתירת הרבים, וכי אינו מבקש זאת בעניינם של המשיבים. "

 

הדרגתיות בראשונה ומדרגה הולמת בשנייה :

 

47.  זאת ועוד, המעבר מענישה מקלה למחמירה על פי הפסיקה מחייב הדרגתיות, דהיינו ככל שיחלוף הזמן והרף החדש ייקלט יהא ניתן להעלותו לרף ההולם משום שא. מלכתחילה היה אמור העונש להיות מרתיע יותר ב. באין הרתעה בפועל על בית המשפט להעלות את הרף ג. גם נורמטיבית החומרה שבהמשכיותה של תופעה עבריינית מחייב מעש ולא מלל ד. ההלכה הנשענת על הילכת אלנאג'אר דהיינו הילכת אלערעארה שקובעת 75 יום, קובעת גם שככל שימשך זמן המלחמה יש להחמיר גם את המתחם וגם את העונש . אלו פסקי דין מנחים של בית המשפט המחוזי. פסקי דין מנחים אלה מחייבים את בית משפט קמא , ובאין נסיבה מיוחדת לחרוג מהם אינדיווידואלית ובהידמות יחסית בתחום זה בין השוהים למעט מקרים של נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, יש להידרש להם ולעמדת הרכבי המותבים בהם .

 

נאשם 2 - סולם וחבל - ענישה אינדיווידואלית :

 

48.  עקרונית ניתן להבחין בין נאשם 2 שחצה את הגדר באמצעות סולם וחבל לשאר נאשמים . התעוזה הכלים מעצבים את תוצאת הדין לחובתו באיזון ובסבירות ביחס לשאר נאשמים ואולם כדי שלא להגדיל הפער בין מותבים ואולמות כמו גם להימנע מאבחנות של מי שנעדר עבר פלילי בדרכי כניסתו המדויקות ונוכח העדר אבחנה שכזו ברבים מהמקרים בהם נגזרו 75 ימים אמנע מהחמרה ושוני בין הנאשמים, אך מנגד אגדיל את סכום ההתחייבות ל3,000 ₪ .

 

49.ולסיום ודווקא בשל טענות נאשמים שוהים בלתי חוקיים כי סיבת כניסתם היא כי אין פרנסה באזורי המוצא תחת החזקת הרשות, אציין הדברים הבאים :

 

" המדינה רשאית לקבוע זהות הנכנסים לתוכה שאינם אזרחיה והמתפרנסים ממנה, וזאת כאשר אזרחיה שלה, מבקשים אף הם "להוציא לחם מן הארץ" במיוחד בעת המלחמה על נגזרותיה.

פשיטת היד של תושבי הרשות בכניסה לישראל ללא היתר, היא פשיטת הרגל של כלכלת אזורי המוצא, הטרור מכה גם בחיים וגם בכלכלה. אדישות כלפיו היא זרע כיליונה של כל חברה וכלכלה, עניי מדינתך קודמים לעניי רשות שכנה אחרת, ביטחון מדינתך קודם לסדרי עדיפות של רשות זרה אחרת, מיגור סכנה בעת מלחמה קודם לרווחת זרים מאחרת , זכות המדינה להציב דלתותיה לבל יכנס ויתפשט נגף הטרור, עד תתחזק בעוצמה עד תניב פי כמה פירותיה, עד תוכל לתת לעצמה לאזרחיה ואחריהם לכל סביבותיה"

 

 

50.אשר על כן, החלטתי לגזור על כל אחד מהנאשמים 1,3 את העונשים הבאים:

 

א.  75 ימי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרם בהתאם לרישומי שב"ס.

 

ב.  3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורם , שלא יעברו כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

 

  ג. התחייבות כל אחד מהנאשמים 1,3 בסך 2,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשעו, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורם.

 

ד.  קנס בסך 1,500 ₪ לכל אחד מהנאשמים, או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.10.25 .

 

 

51.אשר על כן, החלטתי לגזור על נאשם 2 את העונשים הבאים:

 

ה.  75 ימי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרם בהתאם לרישומי שב"ס.

 

  ו.  3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו , שלא יעבור נאשם 2 כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

 

  ז. התחייבות נאשם 2 בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

 

ח.  קנס בסך 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.10.25 .

 

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

 

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

 

 

 

ניתן היום, י"א תמוז תשפ"ה, 07 יולי 2025, בהעדר הצדדים.