5. מתסקיר שירות המבחן אשר הוגש ביום 3.9.23 , עולה כי הנאשם בן 59, נשוי ואב לשתי בנות, בגילאים 16 - 26, מתגורר לבד, בדירה שכורה בבאר שבע, ועובד במפעל כ-19 שנה, בתפקיד אחראי חדר נקי, מעיון ברישומו הפלילי של הנאשם עולה כי הוא נעדר עבר פלילי.

6. בהתייחס לעבירות נשואות, התיק הנוכחי, הנאשם מודה במעשיו, לדבריו, בסמוך לעבירה, התפתח וויכוח, בינו לבין אשתו, אשר הסלים לאלימות פיזית, לטענתו לא הייתה לו כוונה לפגוע, הוא אינו רואה עצמו כאדם אלים, בעקבות האירוע, הבין כי עליו לקבל, סיוע מקצועי בתחום הזוגיות, בכדי להמשיך לחיות בזוגיות עם אשתו.

7. שרות המבחן הציע לנאשם, להשתלב בהליך טיפול פרטני למניעת אלימות במשפחה, והוא הביע את הסכמתו. לאור האמור, ושיתוף הפעולה של הנאשם עם שרות המבחן, ונכונותו, להשתלב בהליך טיפולי, שירות המבחן ביקש, לדחות את ההחלטה בעניינו של הנאשם, ולבחון את השתלבותו של הנאשם, בהליך טיפולי במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה.

8. מתסקיר שירות המבחן אשר הוגש ביום 19.3.24 עולה כי הנאשם, נמצא בשלב התחלתי של הטיפול הפרטני, ומשתף פעולה, שירות המבחן יצר קשר עם נפגעת העבירה, לדבריה, הנאשם חזר להתגורר בביתם המשותף, אולם, היא עדיין חווה תלות כלכלית, בנאשם, ומתמודדת עם אלימות כלכלית, שירות המבחן הציעה לנפגעת העבירה, להשתלב אף היא בהליך הטיפולי במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה, אך היא מסרה כי יש לה קושי בתקופה זו להתחיל בטיפול .

9. שרות המבחן התרשם, כי הנאשם, מכיר בדפוסי התנהגותו, האלימים, משתף פעולה, עם גורמי הטיפול אליהם הופנה.

10.לאור האמור, ונוכח העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, שירות המבחן ממליץ , להטיל על הנאשם, צו מבחן למשך שנה אשר במהלכו, ימשיך שרות המבחן, במעקב אחרי התקדמותו של הנאשם, בטיפול הפרטני, במרכז למניעת אלימות במשפחה, וענישה שיקומית במסגרת צו שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 150 שעות.

11. מתסקיר שירות המבחן אשר הוגש ביום 26.8.24 עולה כי הנאשם, ממשיך בהליך הטיפולי הפרטני, שירות המבחן, שוחח שנית עם נפגעת העבירה, אשר סיפרה על שינוי דפוסי התנהגותו של הנאשם, בעקבות הטיפול אותו הוא עובר, והביעה נכונות להשתלב אף היא בהליך הטיפולי, אותו עובר הנאשם, במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה.

12. שירות המבחן סבר, כי ענישה של מאסר בעבודות שירות, עלולה להוביל לפיטוריו של הנאשם, ולפגיעה משמעותית בפרנסה, ולגרום לפגיעה נוספת בתא המשפחתי, שירות המבחן סבור כי יש להמשיך את הטיפול, ושיקום הקשר הזוגי בין הנאשם לבין אשתו.

13. לאור והיעדר עבר פליל לנאשם, חזר שירות המבחן על המלצתו מהתסקיר הקודם, כי יש להטיל על הנאשם, צו מבחן למשך שנה שבמהלכו ימשיך הנאשם לרכוש כלים, למניעת הישנות מקרי אלימות המשפחה, וענישה שיקומית במסגרת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, אותו יבצע במסגרת בשם "כיוונים- צלמניה" בתפקיד אחזקה, וכן להטיל ענישה נוספת של מאסר התנאי, שיהווה גורם מרתיע ומציב גבולות להישנות עבירה דומה.

תמצית חוות דעת ממונה:

14. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות, שהתקבלה בעניינו של הנאשם ביום 14.10.24 , עולה כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.

תמצית טיעוני הצדדים:

15.תמצית טענות המאשימה :

a. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה.

b. ב״כ המאשימה, הפנתה לכתב האישום בו הורשע הנאשם, בעבירות שעניינן, תקיפה סתם בת זוג, הנאשם פגע בערכים החברתיים שהינם, תחושת הביטחון של הציבור והפרט, וזכותו של נפגע העבירה, לכבוד, לבל יפגע גופו ורכושו, הנאשם פגע בביטחונה האישי, ובכבודה של המתלוננת, ובנוסף, במעשיו של הנאשם, פגע בתא המשפחתי .

c. לטענת המאשימה, מתחם העונש ההולם בנסיבות אלו הנו בין 6 חודשי מאסר בפועל, שניתן לבצעם בדרך של עבודות שירות ל-14 חודשי מאסר בפועל, וצרפה פסיקה לתמיכת טיעוניה.

d. ב"כ המאשימה הפנתה לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה, כי הנאשם מודע לכך שהינו המפרנס העיקרי, ומנצל עובדה זו, עוד הוסיפה, כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן לצו מבחן, ושל"צ , היות שמדובר בענישה שמנותקת ממדיניות הענישה הנהוגה בעבירות של אלימות במשפחה.

e. לסיום טיעוניה'עתרה המאשימה לעונש מאסר שיכול להיות מבוצע בעבודות שירות בשליש התחתון לו עתרה, 6-9 חודשים, לצד מאסר מותנה ארוך ומרתיע, התחייבות להימנע מביצוע עבירות. נוכח העובדה כי הנאשם והמתלוננת חזרו לחיות יחדיו, המאשימה לא עתרה לפיצוי כספי.

תמצית טענות ההגנה:

f.ב"כ הנאשם טענה כי, המתחם בעבירות של אלימות במשפחה ברף הנמוך, נע בין של"צ וקנסות ברף התחתון ועד למספר חודשי מאסר בפועל בעבירות חמורות יותר, וכי יש לסטות מהמתחם לקולא, הנאשם עובד בחברת תרופות "קמדה" מזה 19 שנים, מנהל אורח חיים נורמטיבי לחלוטין. הנאשם נעדר עבר פלילי .

g. עוד הוסיפה כי כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן האחרון שהוגש ביום 26.8.24, שירות המבחן התרשם כי הנאשם, משתף פעולה באופן רציף בהליך הטיפולי, ואף לאחרונה, הסכימה אף המתלוננת, להיות חלק מהטיפול, ואף תיארה באופן חיובי את השינוי לטובה שחל, בנאשם לאור ההליך הטיפולי שעובר. לדברי הנאשם המתלוננת התחילה לעבוד במשרד החינוך לאחרונה כמורה מחליפה.

h. ב"כ הנאשם ציינה כי, מדובר בבני זוג עם ילדים גדולים, יש להם נכדים, התיק הזה נפתח בינואר 2022 אירוע חד פעמי, הנאשם ללא עבר פלילי, הנאשם והמתלוננת חזרו לחיות יחד ועושים יחד מאמץ לשקם את התא המשפחתי.

i.לסיום חזרה ב"כ הנאשם וטענה, כי מתחם העונש נע בין של"צ וקנסות ברף התחתון ועד מספר חודשי מאסר בפועל בעבירות חמורות, ובמקרה דנן יש למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם, ולסטות לקולא, מטעמי שיקום, ולאפשר לנאשם להעמיק, ולמצות את ההליך הטיפולי.

הנאשם בדבריו לבית המשפט:

" לא נעים לי להיות פה, אני לוקח אחריות על המקרה,. אני מבטיח שדברים כאלה לא יקרו. אנחנו רוצים לשקם את הנישואים שלנו, אני שמח שנולדה לי נכדה, אני ביחסים טובים עם שתי בנותיי, אני בן אדם נורמטיבי, אני לא רגיל להיות במעמד כזה, אני עובד, עשיתי צבא מקום העבודה חשוב לי, אני אחראי משמרת, אני עובד שם 20 שנה, אני עובד מאוד קשה על מנת למלא את כל צרכי משפחתי, אשתי בנותיי ונכדתי, וחושש לאבד את מקום עבודתי."

קביעת מתחם העונש ההולם:

א. מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעקרון ההלימה, ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. ביישום עקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי יתחשב בית המשפט בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

ב. הערכים המוגנים הינם ערכים של שלמות הגוף והנפש, כאשר לעבירות אלימות בתוך המשפחה, או בתוך התא הזוגי חומרה יתרה. מדובר בתקיפה בתוך מערכת זוגית סגורה, שצריכה להיות מבוססת על אמון הדדי, אהבה ורעות, וקיים קושי גדול בחשיפת העבירות. במקרים רבים המתלוננת קרועה בין מצב של אלימות לבין רצון לשמור על התא המשפחתי בין אם בהמשך נישואין ובין אם תשלומי מזונות והסדרי ראיה לאחר מכן בפרידתם או גירושיהם . מדובר בעבירה המסבה נזקים קונקרטיים ופוטנציאליים, הן מבחינה פיזית והן בתחום הרגשי והנפשי.

ג. כתב האישום מתאר נאשם אשר הורשע בשתי עבירות, שקיימת ביניהן זיקה, בנסיבות ביצוען סביב מערכת יחסים בין בני הזוג, כלפי המתלוננת (אשתו של הנאשם)וביתה (ביתו של הנאשם) ובאותו מקום - בביתם. קיימת גם חפיפה במהות הערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה ובנסיבות ביצוע העבירות. אשר על כן, בהתאם להוראת תיקון 113 ל-חוק העונשין, ל"מבחן הקשר ההדוק" שנקבע ב-ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14) (להלן: הלכת ג'אבר) והפסיקה המאזכרת את הלכת ג'אבר - אני קובע כי מדובר באירוע אחד.

ד. הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות הם, הגנה על שלמות הגוף, שלוות הנפש, הביטחון האישי, הכבוד והאוטונומיה של הפרט, ביטחון התא המשפחתי כולו. על הצורך בהגנה על ערכים אלו עמדה הפסיקה לא אחת. לעניין זה יפה קביעת כב' השופט ג'ובראן ב-ע"פ 792/10 מדינת ישראל נגד פלוני (14.2.11)

"עבירות אלו, מתרחשות על דרך הכלל בבית פנימה, באין רואה ובאין שומע, ומוסתרות היטב מהסביבה. פעמים רבות שרוי התוקף בקונספציה שגויה, לפיה אין בכוחו של החוק לפרוץ את מפתן ביתו, בו רשאי הוא, לשיטתו, לנהוג במשפחתו כרצונו, כמו היתה קניינו. אלמנטים אלו, המשולבים דרך כלל בעבירות האלימות במשפחה, מעצימים את הסכנה הנשקפת מן התוקף כמו גם את חשיבותם של שיקולי ההרתעה האישית והציבורית".

ה. מידת הפגיעה בערכים החברתיים לא מבוטלת. חומרה מיוחדת נודעת לעבירות אלימות כלפי בני משפחה, שכן "הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי...". נפיצות עבירות אלו והצורך להגן על קורבנות האלימות במשפחה מלמדים אף הם על עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים [ראו והשוו ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.07)].

מידת הפגיעה בערכים הללו, בנסיבות בהן מדובר באירוע יחיד, ברף אלימות לא גבוה, ללא חבלה כאמור בכתב האישום המתוקן , הינה ברף הנמוך.

מדיניות הענישה הנהוגה:

בחינת מדיניות הענישה הנהוגה מלמדת על קשת רחבה של ענישה, כאשר סוג העונש ומשכו תלוי באופי האלימות, תדירותה, תכיפותה, עוצמת הפגיעה ונסיבות ביצוע העבירות, כל מקרה לנסיבותיו ויש לאבחן המקרים השונים לעניינו של הנאשם שלפניי. לצד זאת, קיימת פסיקה ממנה ניתן לגזור אמת-מידה עונשית הולמת, כמפורט להלן:

א. ברע"פ 303/16 פלוני נגד מדינת ישראל (13.01.16), תקיפת בת זוג, המבקש דחף את אשתו שמעדה ונפלה ולאחר מכן בעט בה בעודה על הרצפה. נגזרו 5 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות וענישה נלווית.

ב. ברע"פ 6037/15 צדקה נ' מדינת ישראל (7.9.15), שתי עבירות איומים ותקיפת בת זוג. נגזרו על המבקש 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה, בקשת רשות ערעור נדחתה.

ג. ברע"פ 8582/13 יבגני סטרצ'נקו נגד מדינת ישראל (21.01.14), המבקש הודה ולא הורשע בביצוע עבירת תקיפה סתם, בכך שהגיע לאחר חצות לדירת המתלוננת בעודו בגילופין ותקף אותה בכך שתפס בידה, בית המשפט הטיל עליו ביצוע 100 שעות של"צ. המבקש הגיש בקשה לביטול כתב האישום מחמת "זוטי דברים" ובקשתו נדחתה.

ד. ברע"פ 9118/12 פרגין נ' מדינת ישראל (1.1.13), איומים. המבקש הגיע לבית זוגתו, כשהוא שיכור והבחין בה עם אדם נוסף. המבקש ניסה לתקוף את האדם הנוסף ואיים על המתלוננת כי יהרוג אותה. המבקש צעיר ללא הרשעות קודמות. נידון למאסר על תנאי וצו מבחן. ערעור על עצם הרשעתו בבית המשפט המחוזי נדחה, בקשת רשות ערעור נדחתה.

ה. בת"פ (י-ם) 41441-06-20 מדינת ישראל נ' לוני (24.10.21), הנאשם הורשע בביצוע שתי עבירות של תקיפה סתם נגד בת זוג, בכך שתפס בחוזקה בשתי ידיו בחולצתה של המתלוננת, קרע את כפתורי חולצתה, אחז בידה בחוזקה ודחף אותה. במועד נוסף, דחף הנאשם המתלוננת. בית המשפט דחה עתירת הנאשם לביטול הרשעתו וגזר עליו 150 שעות של"צ, מאסר מותנה והתחייבות.

ו. בת"פ (י-ם) 24219-04-20 מדינת ישראל נ' פלוני (10.10.21), הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה סתם נגד בת זוגו, בכך שהדף המתלוננת בפניה בכדי להרחיקה ממנו. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לשישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות. בית המשפט ביטל הרשעת הנאשם וגזר עליו צו מבחן למשך שנה, צו של"צ בהיקף של 200 שעות, התחייבות ורכישת מתנה למתלוננת בסך שלא יפחת מ-1,000 ₪.

ז. בת"פ (רמ') 47458-03-19 מדינת ישראל נ' פלוני (19.7.21), הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה סתם בת זוג, בכך שהכה המתלוננת באמצעות מכות אגרופים בידה, וכן סטר בעורפה, בעת שאחזה בביתם בת השנה. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין ענישה הצופה פני עתיד ועד מאסר קצר, שירוצה בעבודות שרות וגזר על הנאשם מאסר מותנה וקנס.

ח. בחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות:

א. במסגרת זו יש לקחת בחשבון, כי הנאשם ביצע המיוחס לו בתיק שבכותרת בבית המתלוננת, (ביתם המשותף), המקום בו אמורה היא לחוש תחושת ביטחון מרבית. לא נטען על ידי ההגנה כי המתלוננת הקניטה הנאשם עובר לתקיפה או כי הנאשם לא ידע האיסור הצמוד לעבירה שביצע. מאידך לא נטען כי הנאשם ביצע התקיפה לאחר תכנון מוקדם או מחשבה מקדימה.

ב. עוד יש לזכור, כי מדובר בעבירה שאינה בדרגת ביצוע חמורה למרות שעקרונית יש להתייחס אליה בטיבה העקרוני ככזו, אולם גם אם הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה אינו חמור יש להתחשב בהשפלה, שחשו המתלוננות.

ג. אין מדובר בתקיפה ברף הגבוה, לא היה כל שימוש בכלי או כל פציעה בפועל או חזרה על הפעולה.

ד. הנאשם דחף את אשתו והדף את בתו באירוע אלימות אחד .

ה. מכל המפורט לעיל, עולה כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות המתוארות של העבירה במקרה דנן בנסיבותיו, נע בין מאסר מותנה ברף התחתון ל8חודשי מאסר שניתן לבצעם בעבודות שירות ברף העליון, זאת לצד עונשים נלווים.

ו. במקרה זה קנס כאשר בני הזוג חזרו לניהול חיים משותפים, מחייב שיקול דעת רחב בניהולם משק בית משותף, זאת בשונה מקנס על תנאי - ההתחייבות .

בחינת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה:

ז. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק),יובאו בחשבון נסיבותיו האישיות, שאינן קשורות בביצוע העבירה. נסיבות אלו נלמדות מטיעוני הצדדים לעונש, עברו הפלילי של הנאשם ומדברי הנאשם לבית המשפט.

ח. בהתאם לכך נתתי את דעתי לנסיבות הבאות:

a. פגיעת העונש בנאשם ומשפחתו , לרבות בשל גילו 59, נשוי למתלוננת ואב שתי בנות בגירות, וסב לנכדה, נעדר עבר פלילי.

b. הנאשם המפרנס העיקרי בבית, עובד בחברת תרופות מזה 19 שנים, מנהל אורח חיים נורמטיבי.

c. מדובר באשתו עמה הוא שב לנהל אורח חיים משותף ובתו ובן זוגה שהיו גרים בבית.

d. נטילת אחריות של הנאשם על מעשיו-הנאשם הודה בביצוע העבירה, הביע חרטה על ביצועה וקיבל עליה אחריות.

e. תסקיר שירות המבחן הגיע למסקנות מקצועיות כי הסיכון מהנאשם נמוך, ודפוסי חייו נורמטיביים . שירות המבחן המליץ על של"צ וצו מבחן זה פעמיים . תסקיר מבחן אינו אדיש לעבירות האלמ"ב אך מנגד שוקל אף הוא בניתוחיו המדרגים החומרות והנסיבות העלולות לפגוש באירועים יוצאי דופן גם אנשים נורמטיביים בחייהם. הנאשם נמצא בהליך טיפולי במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה לאחרונה הצטרפה אשתו (המתלוננת בת הזוג ) להליך במסגרת אותו מרכז.

f. המתלוננת מתארת כי חל שינוי בנאשם לאור ההליך הטיפולי אותו הוא עובר, והם חזרו להתגורר יחד בביתם המשותף.

g. חלוף הזמן- מהאירוע ביום 22.1.22 ועד היום כ 3 שנים- מצדיק התייחסות מקלה ברכיבי הענישה בתמורות בחיי בני הזוג ופרנסתם לתכלית הענישה .

h. מירקם היחסים בין בני הזוג אינו מצדיק הכבדת הענישה על בת הזוג העושה דרכו בשיקום פנימי בהתאם להערכת גורמי המקצוע. בית המשפט יושית ידו למאמץ זה, לא רק ירשיע אלא בהמלצת שירות המבחן במקרים המתאימים גם יבקש להושיע להרתיע להתריע ולאפשר המשך בנייה ושיקום חיי משפחת בני הזוג. איזון זה מחייב זהירות שלא להרוס התקווה והאמון המתחדש של בני הזוג במערכות השיקום המקצועי של רשויות המדינה ובמאמצי הנאשם תחת פיקוחן .

לאור האמור, ולאחר שנתתי משקל להיבטים ובכללם: דרגת העבירה, העדר עבר פלילי, פגיעה בפרנסת המשפחה, חלוף הזמן, האינטרס הציבורי, וההליך הטיפולי אותו עובר הנאשם, אני ממקם את הנאשם ברף הנמוך של המתחם .

בית המשפט העדיף לנוכח יציבותו התעסוקתית במיוחד בעת הזו , כאשר בני הזוג בונים ומשקמים עצמם בליווי הגורמים המקצועיים, שלא לנתק בין הנאשם למקור פרנסתו ומקום עבודתו, אלא ליתן העונש המוחשי בדרך של של"צ אם כי סבור היה שהיקף השעות נמוך יחסית מהיקף השעות הראוי והולם בנסיבות תקיפת שתי המתלוננות, והעניק משקל להמלצות שירות המבחן בבחינתו הנאשם לאורך זמן, תוך שילוב בת הזוג בהליך ובעמדתה אף היא מתוך חוזקה וראייה ארוכת טווח.

הנאשם ובת זוגו מנהלים משק בית משותף ובתם ה' גרה בביתם, לפיכך רכיב הפיצוי לא הובא בחשבון שהרי הפיצוי עובר מכיס אחד למשנהו ועלול להזיק להליך האיחוד המשפחתי הכולל כולל עם הבת שגרה בבית עם בן זוגה עובר לאירוע .

שקלתי שיקולים רחבים לרבות הרתעת הרבים, אך לא ראיתי לנכון להרתיע הרבים בענישה מוחשית של עבודות שירות לנוכח מכלול השיקולים בנסיבות האירוע טיבו ותוצאתו, לנוכח הסיכון להרס התא המשפחתי המצוי בעיצומו של הליכי שיקומו. גם לזאת ייקרא האינטרס הציבורי באיזון ובקריאת המפה הבינאישית במרקם היחסים שבין בני זוג לבל יהדפו ממרומי ההר אליו הצליחו להגיע בשנית, במאמציהם המשותפים בליווי זרוע המדינה השיקומית בחידוש שבועתם זה לזו .

לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, גוזר אני על הנאשם העונשים הבאים:

א. 200שעות של"צ . במסגרת שנקראת "כיוונים- צלמניה" בתפקיד אחזקה . אם יפר הנאשם הוראות שירות המבחן, יופקע הצו ובית המשפט ישקול גזירת עונשו של הנאשם מלכתחילה לכל דבר ועניין.

ב. צו מבחן למשך שנה . כאשר יובהר כי כל הפרה של הוראות שירות המבחן בביצוע השעות או המשך הליך השיקום והטיפול, עלול להביא להפקעת הצו ולגזירת עונשו של הנאשם מחדש לרבות מאסר בעבודות שירות או אף מאסר מאחורי סורג ובריח.

ג. מאסר על תנאי של 6 חודשים. המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג פשע.

ד. מאסר על תנאי של 3 חודשים. המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים.

ה. קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 10.1.25 וכל 10 לחודש שאחריו. תשומת לב הנאשם, כי אי עמידה בתשלום תביא להעמדת הסכום כולו לפירעון.

ו. הנאשם יתחייב בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות לרבות איומים וזאת לתקופה של 3 שנים מהיום. ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול.

את הקנס והפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

i. בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

ii. מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

iii. במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

ז. המזכירות תעביר גזר הדין לשירות המבחן.

ח. המזכירות תבטל את הדיונים הקבועים מכאן ואילך ותסווג את התיק בהתאם.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשפ"ה, 24 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.