6. ההגנה הגישה מסמך בקשה לוועדת המאוימים (נ/1)

תמצית טענות המאשימה :

7. המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

8. הנאשם עבר שתי עבירות, כניסה לישראל ושהייה שלא כדין, וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו .

9. מתחם הענישה נע בין 3- ל 8 חודשים בשל העבירה הנלווית של הפרעה לשוטרים במילוי תפקידם.

10. לנאשם עבר פלילי הכולל עבירות רכוש בגינן ריצה 15 חודשי מאסר, ועבירות של כניסה לישראל ושהייה שלא כדין, שבגינן הופעלו נגדו מאסרים על תנאי.

11. לאור האמור, ולנוכח הודאת הנאשם, חסכון בזמן שיפוטי, עתרה המאשימה למקם את עונשו, ברף הגבוה של המתחם.

12. לצד עונש המאסר יש להשית על הנאשם, מאסר על תנאי , קנס משמעותי, והתחייבות .

13. באשר לטענת ב"כ הנאשם, כי הנאשם מאוים (נ/1) , ציינה המאשימה, כי לאחר בדיקה שנערכה, הנאשם אינו זכאי להיתרים (ת/2)

תמצית טענות ההגנה :

14. הנאשם נכנס לישראל, לצרכי פרנסה, והיות שהוא מאוים, שרפו את ביתו, בעקבות שיתוף פעולה עם ישראל.

15. הנאשם נשוי לשתי נשים, עברו הפלילי, ישן, משנת 2018.

16. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וקיבל על עצמו אחריות.

17. לסיום ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בנאשם, ולא לתת משקל לעבירה הנלוות, נוכח מצבו שתואר לעיל.

18. לעניין הקנס , הדגיש ב"כ הנאשם כי, משפחתו של הנאשם בשטחים, אין לו מהיכן להשיג כסף, וביקש מבית המשפט לקבוע קנס מינימלי.

19. הנאשם בדברו האחרון לבית המשפט (ציטוט) :

"יש לי ילד הוא בן 8 חודשים. הוא נולד פג והוא בבית החולים בגלל שהוא פג. קשה לו לשרוד והוא עם רקע רפואי קשה. כשהבן שלי בבית חולים לא יכולתי להגיע כי אני מאוים. ברחתי לכאן מחשש לחיי. אפילו ללכת לבקר את הבן שלי בבית החולים אני לא יכול. הם השיגו אותי ואיימו שאם אגיע לשם יהרגו אותי."

מתחם העונש ההולם:

20. הנאשם הורשע בעבירה של כניסה לישראל ופגעו בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. עבירת הכניסה והשהיה בישראל שלא כדין פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים. שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

21. פגיעתו של הנאשם בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתו אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.

22. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגעים גם מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

23. הוכרז מצב חירום וסגר הנמשך עד היום , והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו הוא שרויה מחוץ.

24. יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות "הטבח ב7/10" וניגזרותיו.

25. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צוינה חומרת ביצוע עבירות בהתייחס לתקופות השונות :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום".

26. בפסקי הדין שנתנו בעת האחרונה בבית המשפט המחוזי בכלל וביתר שאת במחוז דרום בעניינם של שוהים בלתי חוקיים שנכנסו לישראל, ללא עבירות נלוות, בשונה מהמקרה דנן , נקבע כי מתחם העונש העקרוני ההולם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין בתקופת הלחימה נע בין חודשיים עד שבעה חודשי מאסר בפועל. ראו בעניין זה עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה בית המשפט המחוזי באר שבע.

27. בת"פ 22874-09-24 מדינת ישראל נ' חסאסנה(עציר) הנאשם הורשע על פי הודעתו, בעבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות וכן כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, נאשם ללא עבר פלילי, במסגרת הסדר דיוני סגור, הושתו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו.

28. מאז תחילת מצב החירום אמנם חלף זמן מלחמתי, אולם המלחמה עדיין בעיצומה ומתנהלת בזירות רבות, בעצימות שונה ומשתנה. המתיחות הביטחונית בה שרויה המדינה, והפיגועים המתרחשים תדיר הופכים את החשש לביצוע פיגועים לממשי ומבוסס, בעיקר על ידי אלו הנכנסים משטחי הרשות הפלסטינאית שלא כחוק.

29. עדיין הסכנה הביטחונית קיימת גם בנכנסים על רקע כלכלי.

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

30. מדובר בידיעת הנאשם אודות ביצועם עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

31. הנאשם נכנס לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהה בלתי חוקי או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם, פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

32. תחושת הביטחון עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק נפגעת .

33. לנאשם עבירה נלווית של הפרעה לשוטרים במילוי תפקידם באופן שהצריך מרדף וכוחות בטחון נוספים.

לאור האמור, מתחם העונש ההולם והראוי בעת הזו נע בין 3 ל 8 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

34. לעניין הקנס הכספי המחייב קריאת מצבם הכלכלי של הנאשמים, נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי גם את טענות הסנגורים בדבר מצבם הכלכלי והנסיבות המשפחתיות של כל נאשם, ושמעתי אף אותם כמצוות המחוקק המבקש לקבוע מתחם בהתאם למצבו הכלכלי של נאשם , הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

א. אזורי המוצא אינם מספקים עבודה ופרנסה כראוי. מנגד עניי ביתך קודמים לעניי שכניך.

ב. לנאשם עבר פלילי, הכולל עבירות רכוש בגינן ריצה 15 חודשי מאסר, ועבירות של כניסה לישראל ושהייה שלא כדין, שבגינן הופעלו נגדו מאסרים על תנאי.

ג. הנאשם הודה בביצוע העבירה וקיבל על עצמו הדין.

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם

35. תיקון 113 לחוק העונשין מורה כי קביעת העונש בתוך המתחם תעשה תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם.

36. במצב שבו המתחם הינו בין 3-8 חודשים, יש לקבוע האם העונש צריך להיות ברף התחתון או ברף הבינוני או העליון. במקרה דנן, המרדף אחר הנאשם על ידי המשטרה, נוסף לעבירת הכניסה שלאחר 7/10, מחייבים העמדת הרף בשליש הבינוני ולא ברף התחתון של המתחם.

37. לחומרא הענקתי משקל לעברו הפלילי של הנאשם, ולכך שלחובתו הרשעות קודמות כעולה מת/1 הרשעות בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, ועבירות רכוש, בגינם ריצה מאסרים בפועל, ועל אף שריצה מאסרים, אין הדבר מרתיע הנאשם מלשוב ולבצע עבירות זהות. בית המשפט ער למועד הרשעותיו הקודמות של הנאשם.

38. לא ברור דיו הרקע לשריפת ביתו של הנאשם, ומידת מעורבותו בעבירות או חיכוכים עברייניים, אין כל אינדיקציה למתן היתר או היתר צפוי של הוועדה לעניין מאוימים במסגרת רשות ההגירה.

39. לאור כל האמור, כשהאינטרס הציבורי גובר ואין כל אינדיקציה לתרומת הנאשם למדינה, ובפרט לנוכח עברו הפלילי של הנאשם, מצאתי למקם את הנאשם בשליש הבינוני של המתחם ונמנעתי מלמקמו בחלקו העליון נוכח כלל הנסיבות האישיות לקולא עליהן הצביע הסנגור.

40. במכלול השיקולים שפורטו לעיל, שיקולי ההרתעה, דומיננטיים נוכח המצב הביטחוני במיוחד בעת הזו, כאשר האיום בפיגועי טרור הקשורים לאזורי איו"ש ופנים הארץ גוברים, ובמיוחד כאשר ביצוע העבירה היה לאחר 07/10/23 על כל המשמעויות וחומרת התודעה הקשורה בעבירות הגבול.יש לזכור כי כאשר עוצמת המלחמה והסגר לאורך הגבול לאורך כשנה אינם מספיקים כדי הרתעת הנאשם, יש ליתן משקל להימלטותו מפני גורמי האכיפה בביצוע העבירה הנלווית.

41. מי שנכנס לישראל שלא כדין , ובעת שהתגלה, מבקש להימלט ממשטרת ישראל, כאמור בכתב האישום בו הודה הנאשם, בעל עבר פלילי משמעותי , המלמד על חוסר עכבות, מעורבות בעבירות שלא ברורה השלכתן או מקורם לרבות לעולם העברייני בכלל והביטחוני בפרט, יש להרתיעו מלבצע העבירות בשנית ובשלישית בשל מצבה הכלכלי והסוציאלי של משפחתו, משום שלא נצפה שינוי המצב הכלכלי באזורי המוצא ממנו הגיע הנאשם, בזמן הקרוב . להרתעה זו הרתעת היחיד והרבים יש נפקות בענישה .

42. טענת היות הנאשם מאוים, אינה מבוססת ואינה נתמכת, דיה. טענת הנאשם כי נמנע ממנו לבקר את בנו הפג בבית החולים באזור ממנו נכנס לישראל שלא כדין על ידי גורמים עבריינים שם נדרשת חקירה היטב שם רחובות של טרור באזורי הרשות אינם אמורים לזלוג לרחובות המדינה לאחר ה7/10 קו פרשת המים. לו היה הנאשם ראוי להגנתה של המדינה חזקה על המדינה שהייתה מוצאת הדרך לפרוש כנפיה עליו.

43. הנאשם מעורב בפלילים באופן מכביד מה שמלמד על דפוס עברייני המחייב הכבדת העול, ומניעת פתרונות חייו בדרך של עבריינות בתוככי המדינה, ובכניסה ושהייה בה באשר יידרש "לכפר על חטאיו " בעיני האחרים לפעילות ביטחונית או עבריינית מסוכנת . שיתוף הרחמים בדין מסויג למניעת מיקום העונש ברף הגבוה ביותר. מתחם אינו הצהרת כוונות. מתחם ראוי להתממש בהתאם למכלול השיקולים ובכללם האינטרס הציבורי הרתעת הרבים והיחיד .לנאשם עבר פלילי של עבירות ובכללן : 5 עבירות נוספות של כניסה לישראל שלא כדין וגם עבירות של הפרעה לשוטר , פריצות לרכבים וניסיון לגניבת רכב . הנאשם אינו בבת עינה של המדינה בלשון המעטה.

44. לכאורה אין מצבו של הנאשם אמור להשתנות , ומכאן שסיכוני כניסתו בשנית ובשלישית גבוהים ומכאן מיקום העונש המרתיע בתוך המתחם . הנאשם כבר הוכיח כי שוטרים ישראלים אינם חבריו עת נמלט מהם כאמור בכתב האישום. הנאשם הוכיח כי החוק אינו נר לרגליו. עונשיו לא הספיקו כדי הפקת לקחיו .

45. בשולי הדברים נציין, כי בית המשפט דן בקביעת מתחמים ובקביעת העונש במסגרתם, לרבות הרתעת הרבים, כמצוות המחוקק ללא חישוב ושיקול קיומו של "שחרור מנהלי " שאינו נדרש וועדה בעבירות עוון בשל מצב תפוסת הכליאה, שהיא פרורגטיבה של שירות בית הסוהר על פי דין בהתאם לסעיפים 68 א לפקודת בתי הסוהר ( נוסח חדש ) תשל"ב -1971 . יתכן שקיומו של "השחרור המנהלי" בשל כך שעבירה זו של כניסה לישראל שלא כדין, אינה מוגדרת כ"עבירת ביטחון" בחוק העונשין תשל"ז-1977, ולכן אינה מוחרגת.

46. בשל השחרור המנהלי, שאינו חלק מגזר הדין, והוא בסמכות שב"ס משיקולי תפוסת בתי הכלא, בנתונים משתנים מערכתית, אסירים שהורשעו בכניסה ושהייה בישראל שלא כדין, מרצים בעבירה חמורה זו נכון להיום כמחצית מחודשי המאסר המושתים עליהם. אין לשפוט צורך זה של השחרור המנהלי בתפוסת בתי הכלא או בתשתיות האכיפה , אך יש לשקף נכונה את המציאות כפי שהיא בכל הנוגע לשיקולי " ההרתעה" .

47. בעקבות המלחמה קם צורך בריבוי מעצרים ואכיפה ביחס לשוהים הבלתי חוקיים, ומנגד ריבוי עצורים ואסירים, מאלץ את המערכת לקיום השחרור המנהלי של אסירים אלה, באין מקומות כליאה מספיקים. הדלת לכאורה "מסתובבת גם אם מתעכבת".

48. אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 5 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. חתימה על התחייבות של בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורם.

ד. קנס בסך 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.5.25 .

ניתן לשלם הקנס כעבור 3 ימים באחת מהדרכים הבאות :

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ד' אדר תשפ"ה, 04 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.