5. ב"כ הנאשם הגיש: מסמך התרים של נאשם 2 .(נ/1); סיכום מידע רפואי, של אמו של נאשם 2 (נ/2)

תמצית טענות המאשימה:

6. המאשימה הגישה טיעוניה בכתב ובעל פה .

7. המאשימה טענה לפגיעה בערכים המוגנים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים.

8. מתחם העונש לו עתרה הינו 3-8 חודשים בשל העבירה הנלווית של בריחה והסתתרות מהשוטרים שקראו גם בערבית .

9. לגבי נאשם 1 מיקום עונשו בשליש הנמוך ונאשם 2 בשל העבר הפלילי של 3 כניסות שלא כדין ועבירת התחזות - מיקום העונש מבוקש להיות בשליש הבינוני.

תמצית טענות ההגנה :

10. הבריחה ברף התחתון הבריחה הייתה במקום, הם הסתתרו מפני המשטרה , ההגנה עותרת שלא להחמיר במתחם.

11. העבר של נאשם 2 התיישן מלפני כ 5 שנים.

12. המתחם הינו 2-7 חודשי מאסר.

13. אמו של נאשם 2 חולה הנדרשת טיפול חודשי.

14. לנאשם 2 היו היתרים בעבר .

15. תכלית הכניסה היא כלכלית פרנסתית להשיג פת לחם.

16. יש למקם את שני הנאשמים בתחתית המתחם.

17. הנאשם 1 בדברו טען כי נכנס לצורכי פרנסה כי אין באזורי "הרשות" פרנסה.

18. הנאשם 2 בדברו טען כי יש לו 12 ילדים, שהגיעו עד חרפת רעב וחיטוט בפחי זבל. אמו חולה מזה כשנה לא אכלה משפחתו בשר.

מתחם העונש ההולם

19. הנאשמים הורשעו בעבירה של כניסה לישראל ופגעו בערכים המוגנים של זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. עבירת הכניסה והשהיה בישראל שלא כדין וכן ההפרעה לשוטר פוגעת בערכים ביטחוניים חברתיים וכלכליים והסדר הציבורי . שמירת שלום הציבור במיוחד בעת הזו, עת המלחמה, היא מוכרחת ומוכחת נוכח הפיגועים הקשים על ידי שוהים בלתי חוקיים בישראל, בין אם באופן ישיר ובין אם עקיף.

20. נוסף לאמור, הורשעו הנאשמים בעבירה נלווית של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו עת החלו לברוח והסתתרו מהשוטר למרות שכרז בעברית ובערבית, הכול כאמור בכתב האישום.

21. פגיעתם של הנאשמים בערכים אלו, גם אם מבוצעת לצרכים כלכליים, מהווה פגיעה וחוק זה נועד להגן על המדינה מפני פגיעה זו, אם כי - פגיעתם אינה ברף הגבוה של הסכנה הביטחונית הממשית.

22. הערך הביטחוני החברתי והכלכלי, נפגעים גם מהעדר יכולתה של מדינה להגן על גבולותיה מפני כניסה שלא כדין והאפשרויות הנגישות בכניסות אלו, לצרכי טרור, גם אם לא כל שוהה בלתי חוקי נגוע בתכנון או קשר לארגוני טרור. בתאריך 07/10/23 פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ונכנסו אלפי מחבלים רבים לשטחי המדינה וביצעו טבח וחטיפת אזרחים.

23. הוכרז מצב חירום וסגר, והפוטנציאל לסיכון בטחוני הטמון בעבירת השהיה הבלתי חוקית גדול במיוחד נוכח המגמה האינטנסיבית לבצע פיגועים בתוך המדינה, מעבר למצב המלחמה בו הוא שרויה מחוץ.

24. יש לזכור כי מתחם הענישה הוא דינמי ועשוי להשתנות בהתאם למצב הביטחוני, למקום ביצוע העבירה, ולפיכך, כניסה ושהיה בישראל שלא כדין לאחר אירועי הטבח "ב 07/10/23" מהווה פגיעה גדולה יותר במדינה ובחוקיה הרלוונטיים לאירועים ולתכלית החקיקה בעקבות "הטבח ב7/10" וניגזרותיו.

25. בעפ"ג 6746-10-23 מדינת ישראל נ' זארכנה שניתן ביום 09/10/2023 צויינה חומרת ביצוע עבירות בהתייחס לתקופות השונות :

"נעיר כי מסקנתנו זו הייתה נכונה במנותק מהמצב הביטחוני הנוכח, והדברים נכונים קל וחומר בשים לב למצב הבטחוני השורר היום".

26. בפסקי הדין שנתנו בעת האחרונה בבית המשפט המחוזי בכלל וביתר שאת במחוז דרום בעניינם של שוהים בלתי חוקיים שנכנסו לישראל, ללא עבירות נלוות, בשונה מהמקרה דנן , נקבע כי מתחם העונש העקרוני ההולם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין בתקופת הלחימה נע בין חודשיים עד שבעה חודשי מאסר בפועל. ראו בעניין זה עפ"ג (מחוזי ב"ש) 60575-05-24 מדינת ישראל נ' פרעון [פורסם בנבו] (29.5.24), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 25013-05-24 מדינת ישראל נ' חרוב [פורסם בנבו] (12.5.24), בעפ"ג (מחוזי ב"ש) 38420-05-24 מדינת ישראל נ' גונדי (ניתן ביום 22.5.24, לא פורסם), עפ"ג (מחוזי חי') 1680-11-23 מדינת ישראל נ' כסאב ואח' [פורסם בנבו] (6.11.23), עפ"ג (מחוזי ב"ש) 21243-12-23 מדינת ישראל נ' סויטי [פורסם בנבו] (13.12.23). וכן עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע.

27. בת"פ 22874-09-24 מדינת ישראל נ' חסאסנה(עציר) הנאשם הורשע על פי הודעתו, בעבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות וכן כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, נאשם ללא עבר פלילי, במסגרת הסדר דיוני סגור, הושתו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו .

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג המנחה 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו :

"אנו מוצאים לנכון להוסיף כי לא רק שהתמשכות המצב הביטחוני הקשה לפרק הזמן הארוך שהוא נמשך בו, לא צריכה להביא למסקנה של קביעת מתחם עונש הולם נמוך יותר, אלא שאנו סבורים שייתכן ויהיה מקום לשקול אף החמרה של מתחם העונש ההולם, בשל כך שהמצב הביטחוני ממשיך להיות חמור, והפגיעה בערכים המוגנים בבסיס עבירה זו, מקבלים מידי יום משמעות חשובה יותר, אשר צריכה לקבל ביטוי במענה עונשי הולם, וייתכן שאף מחמיר יותר"

28. מאז תחילת מצב החירום המלחמה עדיין בעיצומה ומתנהלת בזירות רבות, בעצימות משתנה . המתיחות הביטחונית בה שרויה המדינה, והפיגועים המתרחשים תדיר הופכים את החשש לביצוע פיגועים לממשי ומבוסס, בעיקר על ידי אלו הנכנסים משטחי הרשות הפלסטינאית שלא כחוק.

29. עדיין הסכנה הביטחונית קיימת גם בנכנסים על רקע כלכלי.

נסיבות שקשורות לביצוע העבירה :

30. מדובר בידיעת הנאשמים אודות ביצועם עבירה לאחר ה "07/10/23", שם אמורה הייתה ההרתעה לבוא לידי ביטוי ולא כך פני הדברים.

31. הנאשמים נכנסו לצורכי פרנסה וכלכלה. לא ניתן לדעת מה בכוונת שוהים בלתי חוקיים או צפיית מועד עשיית שימוש בשוהה זה או אחר באופן ישיר או עקיף או באווירה הכללית של כניסה כלכלית לישראל, להכנסת מפגעי טרור או לסיועם, פוטנציאל הנזק והסיכון הביטחוני קיים.

32. תחושת הביטחון עת נכנסים לישראל שוהים בלתי חוקים, ללא בדיקה ביטחונית וללא אכיפה והרתעה של החוק נפגעת .

33. לנאשמים עבירה נלווית של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו גם אם אין מדובר במרדף ארוך אלא תחילת מנוסה והסתתרות .

34. הנאשמים ביצעו העבירה בצוותא חדא והתחזקו זה מזה גם בשלב הביצוע וגם בשלב הבריחה מהשוטרים.

35. בשל העבירה הנלווית של בריחה ומרדף משוטרים כאמור בכתב האישום, אין מדובר בתשובה לא נכונה לשאלה אלא בבריחה ממש. אין מדובר בעניין אינהרנטי הקשור למחסום אלא בעבירה שלאחר העבירה הראשונה ובעוצמה המעניקה לעבירה זו משקל בקביעת המתחם, ואינו דומה נעדר עבר פלילי שנתפס והודה ולא ביקש להימלט והדין לנאשמים דנן.

36. לאור האמור, מתחם העונש ההולם והראוי בעת הזו במיוחד נע בין 3 ל 8 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

37. לעניין הקנס הכספי המחייב קריאת מצבם הכלכלי של הנאשמים, נראה כי בהתאם לפסק הדין עפ"ג 68409-05-24 מ"י נ' אלערארה מחוזי באר שבע, הועמד זה על סך של 1,500 ₪ . ובהתייחס לעבירות הכלכליות, שתכליתן, ונסיבותיהן הן המחייבות רכיבי ענישה כלכליים, ולאחר שבחנתי גם את טענות הסנגורית בדבר מצבם הכלכלי והנסיבות המשפחתיות, ושמעתי אף הנאשמים כמצוות המחוקק המבקש לקבוע מתחם בהתאם למצבו הכלכלי של נאשם , הריני מעמיד מתחם הקנס הכספי בין 1,000 ₪ ל3,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה :

א. מצבם הכלכלי של הנאשמים ותפקידם הכלכלי במשפחותיהם משמעותי.

ב. אזורי המוצא אינם מספקים עבודה ופרנסה כראוי.

ג. לנאשם 1 אין עבר פלילי .

ד. לנאשם 2 יש עבר פלילי של 3 עבירות של כניסה לישראל שלא כדין וכן עבירת התחזות אחת . יש להביא זאת בחשבון הגם שמדובר בעבירות מלפני כ 5 שנים.

קביעת העונש ההולם בתוך המתחם

38. תיקון 113 לחוק העונשין מורה כי קביעת העונש בתוך המתחם תעשה תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של כל נאשם. לפיכך, אתן משקל לקולא להודאות הנאשמים במיוחס להם בהזדמנות הראשונה.

39. נקבע בהלכת אלהרוש כי: "מתן משקל לשיקול הרתעת היחיד ראוי רק למקרים של נאשמים רצידיוויסטים או נאשמים שבנוסף לעבירת השב"ח ביצעו עבירות נלוות", ואילו ביחס להרתעת הרבים נקבע באותו עניין כי: "יש ליתן משקל מוגבר לשיקולי ההרתעה בשל מידת האפקטיביות המוגבלת שלה בעבירת השב"ח לצרכי פרנסה". האמור הוא במיוחד בעת המלחמה נוכח הסגר.

40. במצב שבו המתחם הינו בין 3-8 חודשים, יש לקבוע האם העונש צריך להיות ברף התחתון או ברף הבינוני או העליון:

לעניין נאשם 1 בשל הנסיבות לקולה ניתן להעמיד עונשו בשליש הנמוך אך לא בתחתית המתחם.

לעניין נאשם 2 לו יש הרשעות קודמות ובשל טענותיו בדבר מצב סוציאלי קשה יש להעמיד המתחם בחלק הנמוך של השליש הבינוני .

41. יש להבחין בין הנאשמים לחומרת העונש ברכיביו לגבי נאשם 2 בשל הרשעותיו הקודמות 3 כניסות לישראל ועבירת התחזות אמנם האחרונה מ2020 אך עדיין יש באלו כדי להבהיר כי הנאשם רצידיביסט אם כי יש להתייחס לחלוף הזמן כ 5 שנים מההרשעה האחרונה במיתון מיקום עונשי זה סיכויו בנסיבותיו תיאור משפחתו המורחבת , לשוב לסורו גבוהים במיוחד כפי שעלה מדבריו גם אם לא הוצגו אסמכתאות לטענה מטענותיו. מי שלחובתו 3 כניסות שלא כדין והתחזות עבריין מועד הוא בדרגה המחייבת עליית מדרגה לשליש הבינוני של המתחם ולא הגבוה אך גם לא הנמוך . נסיבותיו הסוציאליות של הנאשם כפי שטען בדבריו רק מגבירות את הסיכון .

42. בשולי הדברים נציין, כי בית המשפט דן בקביעת מתחמים ובקביעת העונש במסגרתם, לרבות הרתעת הרבים, כמצוות המחוקק ללא חישוב ושיקול קיומו של "שחרור מנהלי " שאינו נדרש וועדה בעבירות עוון בשל מצב תפוסת הכליאה, שהיא פרורגטיבה של שירות בית הסוהר על פי דין בהתאם לסעיפים 68 א לפקודת בתי הסוהר ( נוסח חדש ) תשל"ב -1971 . יתכן שקיומו של "השחרור המנהלי" בשל כך שעבירה זו של כניסה לישראל שלא כדין, אינה מוגדרת כ"עבירת ביטחון" בחוק העונשין תשל"ז-1977, ולכן אינה מוחרגת.

43. בשל השחרור המנהלי, שאינו חלק מגזר הדין, והוא בסמכות שב"ס משיקולי תפוסת בתי הכלא, בנתונים משתנים מערכתית, אסירים שהורשעו בכניסה ושהייה בישראל שלא כדין, מרצים בעבירה חמורה זו נכון להיום כמחצית מחודשי המאסר המושתים עליהם. אין לשפוט צורך זה של השחרור המנהלי בתפוסת בתי הכלא או בתשתיות האכיפה , אך יש לשקף נכונה את המציאות כפי שהיא בכל הנוגע לשיקולי " ההרתעה" .

44. בעקבות המלחמה קם צורך בריבוי מעצרים ואכיפה ביחס לשוהים הבלתי חוקיים, ומנגד ריבוי עצורים ואסירים, מאלץ את המערכת לקיום השחרור המנהלי של אסירים אלה, באין מקומות כליאה מספיקים. הדלת לכאורה מסתובבת גם אם מתעכבת.

45. יש לזכור כי ללא קשר לכל האמור , כמצוות בית המשפט המחוזי בפסק הדין המנחה, יש לעלות בדרגת הענישה עת נמשכת המלחמה הסגר והמצב הביטחוני בביצוע פיגועים בפנים הארץ, וההרתעה אין.

כאמור שוב בפסק דינו המנחה של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעפ"ג 68409-05-24 מדינת ישראל נ' אלעראערה מפי כבוד השופטים סג"נ יואל עדן אב"ד, כב' השופטת יעל ייטב וכבוד השופט יעקב דנינו :

" כפי שצוין גם כן בשורת פסקי דין מהעת האחרונה, חלקם מצוטטים לעיל, בעבירות אלו, בהינתן הפגיעה בערכים המוגנים, ובהינתן העובדה ששוב ושוב מבוצעת העבירה, ויש כניסה חוזרת ונשנית לישראל שלא כדין, המשקל שיש לתת לשיקולי הרתעת היחיד והרתעת הרבים, הינו משקל חשוב, אשר צריך לקבל ביטוי במסגרת הענישה במסגרת המתחם. לאור זאת, על הענישה לא להיות בתחתית המתחם. "

אשר על כן, החלטתי לגזור על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1 :

א. 4 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ב. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ג. התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ד. קנס בסך 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.6.25 .

נתבע 2 :

ה. 5 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס.

ו. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ז. התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע, או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל וזאת למשך שלוש שנים מיום שחרורו.

ח. קנס בסך 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 15.6.25 .

ניתן לשלם הקנס כעבור 3 ימים באחת מהדרכים הבאות :

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ד' אדר תשפ"ה, 04 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.