ת"פ (אשקלון) 11358-12-20 – מדינת ישראל נ' סלאמה אבו סבילה – נדון
ת"פ (אשקלון) 11358-12-20 - מדינת ישראל נ' סלאמה אבו סבילה - נדוןשלום אשקלון ת"פ (אשקלון) 11358-12-20 מדינת ישראל נ ג ד סלאמה אבו סבילה - נדון ראקן אבו סבילה ע"י ב"כ עו"ד רז קרן ישועה בית משפט השלום באשקלון [18.12.2024] כבוד השופטת זהר דולב להמן
כתב האישום, הכרעת הדין, הסדר הטיעון והשתלשלות ההליך 1. הנאשם הורשע על-פי הודאתו ב-סיוע לגניבה חקלאית, בהתאם לסעיפים 31 ו-384א(א)(2) ל-חוק העונשין, התשל״ז-1977 (להלן: חוק העונשין). לפי עובדות כתב האישום המתוקן (להלן: כתב אישום) בהן הודה והורשע, ב-31.10.20 ב-19:00 לערך הגיע הנאשם, יחד עם אחרים, למתחם השייך למר ישי דובני (להלן: המתלונן) במושב תלמים (להלן: המתחם). במתחם חמש חוות גידול עופות לפיטום (להלן: חוות העופות). הנאשם והאחרים הסיגו גבול המתחם, בכך שפתחו את דלת חוות העופות, שהייתה סגורה אך לא נעולה, הרימו תילי מתכת של גדר חשמלית ופתחו את דלת הלול, במטרה לבצע גניבה. האחרים נטלו ונשאו עופות מהלול ועזבו את המקום. הנאשם נסע בעקבות האחרים ותפקידו היה להתריע על רכבי משטרה הנוסעים בעקבותיהם, לבקשת האחרים. במסגרת הסדר הטיעון לא היתה הסכמה עונשית וההליכים בתיק נדחו מעת לעת מסיבות שונות, כפי שיפורט בהמשך.
2. להשלמת התמונה אציין, כי אחד האחרים הוא נאשם 1 בתיק שבכותרת, סלאמה אבו סבילה (להלן: סלאמה). סלאמה הורשע בכך שקשר עם ואליד אבו סבילה (להלן: ואליד) ועבדאללה אבו סבילה (להלן: עבדאללה) קשר לגניבת עופות מחוות העופות, השתתף בתכנון הגניבה והסיג גבול בכך שנכנס למתחם. ואליד ועבדאללה (להלן: האחרים) התפרצו לחוות העופות, גנבו למעלה מ-300 עופות, דחסו אותם לתוך רכב, גרמו סבל לאותם עופות, שמחצית מהם לא שרדו את הנסיעה ואת הנותרים אסור היה להחזיר לחוות בשל פיקוח ביולוגי קפדני. נגד האחרים הוגש כתב אישום נפרד וניתן גזר ב-ת״פ 22924-11-20 מדינת ישראל נ׳ אבו סבילה ואח׳ (16.4.23) (להלן: התיק הנוסף), אליו הפנתה ב"כ המאשימה.
העונשים שהושתו על סלאמה, ואליד ו-עבדאללה בתיק שבכותרת ובתיק הנוסף הם כדלקמן: |
|
סלאמה - ב-28.12.21 אומץ הסדר במסגרתו בגין הרשעתו, על פי הודאתו, ב-קשירת קשר לפשע ו-הסגת גבול - נגזרו 8 חודשי מאסר, הופעלו 5 חודשי מאסר מותנה בחופף, כך שסך הכל הושתו 8 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ובנוסף הושתו מאסרים מותנים, 3,000 ₪ התחייבות, 3,000 ₪ פיצוי ו-4,000 ₪ קנס.
עבדאללה - בגין הרשעתו ב-פריצה לבניין וביצוע גניבה, גניבת תוצר חקלאי, התעללות בבעלי חיים, איסור הובלת בעלי חיים בכלי רכב, הסתייעות ברכב לעבור עבירה ו-עקיפה מסוכנת - נקבע מתחם 18-36 חודשי מאסר בפועל והושתו 18 חודשי מאסר, מאסרים מותנים, 3,000 ₪ התחייבות, 7,000 ₪ פיצוי, 5,000 ₪ קנס, 6 חודשי פסילה בפועל ופסילה מותנית.
ואליד - בגין הרשעתו ב-סיוע לפריצה לבניין שאינו דירה, סיוע לגניבת בקר, סיוע להתעללות בבעלי חיים ו-סיוע באיסור הובלת בעל חיים ברכב - נקבע מתחם 10-18 חודשי מאסר והושתו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים, 2,000 ₪ התחייבות, 3,500 ₪ פיצוי ו-3,000 ₪ קנס.
קביעת מתחם העונש ההולם 3. כמובא לעיל, הורשע הנאשם בסיוע לגניבה חקלאית. הדרך לקביעת עונשו של המסייע נקבעה בפסקה כ"א לפסק דינו של כב' הש' רובינשטיין (כתוארו אז) ב-ע"פ 4592/15 פדידה ואח' נ' מדינת ישראל (8.2.16) והאסמכתאות שם (להלן: פס"ד פדידה) -
"ככלל, הדרך לקביעת גזר דינם של מבצע עבירה ומסייע לביצועה, היא - ראשית - קביעת מתחם לעונשו של המבצע העיקרי ומתוך כך גזירת עונשו נוכח נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות; ושנית, גזירת דינו של המסייע לביצוע העבירה בהתאמה למתחם שנקבע בעבור מבצע העבירה העיקרי. בגזירת עונשו של המסייע יבחן בית המשפט האם קיימת בנסיבות המקרה הצדקה לסטיה מן הכלל הקבוע בסעיף 32 לחוק העונשין אשר לפיו: המסייע לעבור עבירה, עונשו - מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי. במקרה של סטיה כזאת, העונש שיושת עליו יהא גבוה ממחצית עונשו של המבצע העיקרי".
וכן בפסקה ל"ב לפסק דינו של כב' הש' רובינשטיין (כתוארו אז) ב-פס"ד פדידה -
"ככלל, המסייע הוא שותף עקיף ומשני למבצע העבירה; היוזמה לביצוע אינה שלו, ותרומתו מתבטאת ב'יצירת התנאים' לביצוע העבירה על ידי העבריין העיקרי. תרומתו היא בגדר 'אמצעי עזר' (פיזי או נפשי) של שותף עקיף ומשני (...). מעשיו הם חיצוניים ונפרדים מן העבירה גופה, ונועדו לאפשר, להקל או לאבטח את הביצוע, והמסייע ככלל אינו 'אבי הרעיון' לביצוע העבירה. מתוך כך, נקבע בסעיף 32 לחוק העונשין הכלל לפיו עונשו של המסייע יהא מחצית מעונשו של מבצע העבירה העיקרי. לא למותר להוסיף, כי גם סיוע עשוי להיות, מטבע המציאות, בדרגות שונות של חומרה, אשר גם אם אינן מוציאות את העבריין מהגדרת מסייע, יכולות בהחלט להשפיע על הענישה, וכך גם צו השכל הישר"
|
|
4. בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לסעיף 40ג(א) ל-חוק העונשין, התחשבתי באמות המידה ואבני הבוחן הבאות:
א. הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה - מקובלת עלי טענת ב״כ המאשימה, כי במעשיו פגע הנאשם בערכים מוגנים של שמירה על הקניין, הפרטיות ותחושת הביטחון האישי של המתלונן. בעקיפין, סייע הנאשם בפגיעה בבעלי חיים. הגנה על בעלי החיים היא ערך המושתת על חמלה כלפי בעלי החיים, שלא יכולים להגן על עצמם. מעשיו פגעו גם בסדר החברתי התקין, תוך גרימת עוגמת נפש הן למתלונן והן לסביבתו, שכנים ובני משפחה. בנוסף לגרימת הנזק הכלכלי מאובדן הפרנסה, נגרם נזק כתוצאה מבזבוז זמן ומשאבים, מעבר לעגמת הנפש ולטרחה בשל הסידורים הנדרשים לתיקון הנזק. זאת ועוד, בעקיפין עבירות אלו פוגעות כלכלית בענף החקלאות ובציבור כולו, בשל העלאת מחירים התוצרת לכיסוי הנזקים והעלאת פרמיות הביטוח.
ב. מידת הפגיעה בערכים החברתיים בלתי מבוטלת - עבירות גניבה חקלאית מקשות על החקלאים ועל אלו העוסקים בעבודות הקשורות למלאכת החקלאות. החקלאים משקיעים כל כוחם ומרצם בפיתוח וטיפוח תבואתם. הפגיעה בחקלאים מובילה לפגיעה בשוק החקלאי, שעלולה להוביל ל״אפקט דומינו״ ולהשפיע על המשק כולו. כמו-כן, ביצוע העבירה כרוך בהתאכזרות לבעלי החיים ויצירת סיכון לציבור.
ג. בחינת מדיניות הענישה הנהוגה מלמדת על קשת רחבה של ענישה. במהלך הטיעונים לעונש הופניתי אל פסיקה של בתי המשפט השונים, כאשר כל צד הציג פסיקה התומכת בעמדתו ועל אלו הוספתי פסיקה. כל מקרה לנסיבותיו ויש לאבחן את המקרים השונים למקרנו, אם כי יש פסיקה ממנה ניתן לגזור אמת-מידה עונשית הולמת למקרה שלפניי -
1) רע"פ 1142/22 חדאד נ' מדינת ישראל (24.2.22) (להלן: ענין חדאד) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין ב-ע"פ (מחוזי-חי') 32661-08-21 ברמכי ואח' נ' מדינת ישראל (27.1.22) (להלן: ענין ברמכי), אליו הפנתה ב"כ המאשימה. ב-ענין ברמכי התקבלו חלקית ערעורים של 3 מערערים, אשר בגין הרשעתם, לאחר שמיעת ראיות, בקשירת קשר לפשע, גניבה חקלאית, הסגת גבול והיזק לרכוש במזיד (3 עבירות), בשל גניבת כ-5 טון אבוקדו ממטע, בשווי כ-34,300 ₪ - נקבע מתחם 10-24 חודשי מאסר בפועל. המבקש ב-ענין חדאד (שהיה מערער 2 ב-ענין ברמכי) הורשע בנוסף, לפי הודאתו בעובדות כתב אישום בתיק שצרף, בגניבת תוצרת חקלאית, היזק לרכוש והסגת גבול ובגינן נקבע מתחם 6-12. בהתחשב בעברו הנקי מחד גיסא והתרשמות שירות המבחן מקיומו של סיכון להישנות עבירות דומות מאידך גיסא - הושתו 12 חודשי מאסר בתיק העיקרי ו-6 חודשי מאסר בתיק המצורף, כך שסך הכול הושתו 18 חודשי מאסר בפועל. להשלמת התמונה אציין כי על מערער 1 ב-ענין ברמכי, שלא הביע חרטה ואשר לחובתו עבר, לרבות בעבירות דומות, ולהתרשמות שירות המבחן קיים סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד - הושתו 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. על מערער 3 ב-ענין ברמכי, צעיר נעדר עבר, אשר אף הוא לא הביע חרטה וגם לגביו התרשם שירות המבחן מקיום סיכון להישנות עבירות דומות - הושתו 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את הערעורים, קבע שהיקף הנזק שנגרם פחות משנקבע בהכרעת הדין והדבר משליך על מתחם העונש, אותו העמיד על 8-20 חודשי מאסר בפועל. משכך הופחתו מעונשו של כל אחד מהם 3 חודשים, כך שעל המבקש ומערער 1 הושתו 15 חודשי מאסר ועל מערער 3 הושתו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בדחותו הבקשה, שב כב' הש' אלרון וקבע:
|
|
"... מעשיו של המבקש גרמו לנזקים רבים, ומגלמים זלזול בקניינם של אחרים ובתוצר עבודתם הקשה. המעשים נעשו באופן מתוכנן ותוך הצטיידות בציוד מתאים. ... מעשיו של המבקש הגונב את תוצר עמלם של אחרים מקוממים, ודורשים ענישה מחמירה. לא אחת נשמעת זעקתם של החקלאים על גזילת פרי עמלם והמאמץ הרב המושקע, הן כספית והן פיזית, במניעת גניבות חקלאיות. נפיצותה של תופעת הגניבה החקלאית יש בה כדי ללמד על קלות המעשה וייתכן שאף על קלות הענישה הנגזרת על עבריינים מבצעי עבירה זו. על בתי המשפט לבטא את הסלידה מתופעה זו וכאמור, את החומרה הרבה הגלומה במעשים אלו ולגזור עונשים המבטאים חומרה זו..."
2) רע"פ 323/19 פלוני נ׳ מדינת ישראל (20.1.19), אליו הפנתה ב״כ המאשימה - נדחו ערעור ובקשת רשות ערעור. בגין הרשעתו, לאחר שמיעת ראיות, בגניבה בנסיבות מיוחדות, הסגת גבול, קשירת קשר לפשע ושהייה בישראל שלא כדין - נקבע מתחם 24-48 חודשי מאסר בפועל. תושב הרשות שלא החזיק היתר שהייה בישראל, חבר ל-8 נוספים. גנבו יחד בשעות הלילה 59 כבשים, בשווי כולל של כ-120,000 ₪. הכבשים הובלו למשאית אותה לקחו המבקש ו-2 נוספים אל שטחי הרשות, שם נמכרו לאחר. בהתחשב בגילו הצעיר, העדר עבר פלילי ומצבו הכלכלי הקשה - הושתו 36 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. בדחותו הבקשה קבע כב' הש' אלרון -
״גניבות מרעה מאופיינות בנזקים כלכליים כבדים למגדלי המרעה אשר לעיתים מאבדים בן לילה את כל רכושם ועמל של שנים רבות. נזקים משמעותיים אלו, לצד התחכום והתכנון המקדים לביצוע הגניבות, אשר לעיתים דורש איסוף מודיעין מקדים על ידי העבריינים ואפיון של שגרת פעילותם של מגדלי המרעה דורשים את הוקעתה של תופעה זו מהיסוד. לא בכדי משקיעות רשויות האכיפה משאבים רבים בצמצום היקף גניבות המרעה - ועל בתי המשפט ליטול חלק ממשי במאמצים לגדיעתן על ידי הכתבת מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה״.
3) רע"פ 2806/07 יונס נ' מדינת ישראל (29.3.07) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק הדין ב-ע"פ (מחוזי-נצ') 1026/07 ו-1052/07 מדינת ישראל נ' יונס (20.3.07), במסגרתו התקבל ערעור המדינה ונדחה ערעור המבקש. בגין הרשעתו, לפי הודאתו, בגניבת בקר וקשירת קשר לפשע - הוחמר עונשו מ-10 ל-17 חודשי מאסר בפועל, 13 חלף 14 חודשי מאסר מותנה ו-20,000 ₪ קנס. פרץ עם אחרים לרפת וגנב 9 פרי הרבעה ייחודיים, ששווי כל אחד מהם 15,000 ₪-20,000 ₪. בהמשך הובלו הפרים לשפרעם, הועמסו על מכולה ו-8 מהם נשחטו מתוך כוונה למכור בשרם למאכל. בדחותו הבקשה קבע כב' הש' א' א' לוי את הדברים הבאים, הרלוונטיים אף לעניינו, בשינויים המחוייבים -
|
|
"עבירה של גניבת בקר ומקנה היא עבירה חמורה. אין מדובר בעבירת-רכוש רגילה - ביצועהּ כרוך בהתאכזרות לבעלי-חיים, יצירת סיכון בריאותי לציבור וגרימת חסרון-כיס משמעותי לבעל החיה... למרבה הצער, אף שחלפו למעלה מעשר שנים מאז החמיר המחוקק עם עבריינים אלה - המציאות בשטח, כך נדמה, לא השתפרה. אדרבא, התופעה של גניבת בקר ותוצרת חקלאית הלכה ופשתה, וכיום היא בבחינת מכת מדינה. מציאות כזו היא בלתי נסבלת. היא גורמת לנזק כלכלי לא רק לבעליו של הבקר הגנוב, אלא לכל מי שעוסק בענף זה, ושנאלץ להשקיע משאבים יקרים בניסיון למנוע מפורעי חוק לשים לאל את מה שלעיתים הוא מפעל חיים. למרבה הצער, כבר התרחשו מקרים שבמהלך הניסיון למנוע את הנזק התגלגלו הדברים לכדי תוצאות קשות ואף קטלניות. דומה כי מאמצי האכיפה המושקעים בתחום זה של העבריינות הם דלים ויעילותם מוטלת בספק. במצב דברים זה המעט שמערכת בתי-המשפט יכולה לתרום בניסיון להשיב את הסדר על כנו - הוא להחמיר עם מבצעיהן של העבירות, במטרה להבהיר לכל כי מי שישלח את ידו בקניינו של אחר, ישלם על כך מחיר כואב"
4) עפ"ג (מחוזי-נצ') 66131-01-23 עאסלה נ' מדינת ישראל (7.6.23) - נדחה ערעור על גזר הדין ב-ת״פ (שלום-נצ') 69011-11-20 מדינת ישראל נ' עאסלה (20.12.22), אליו הפנתה ב"כ המאשימה - בגין הרשעתו בפריצה בצוותא לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה, גניבת כלי עבודה בצוותא (מרסס ומחרשה) וגניבת רכב (טרקטורון) בשווי כ-32,000 ₪ - נקבע מתחם 12-30. על אב ל-6 בנות, כבן 50, מובטל, החי מקבצת הביטוח הלאומי ונעדר עבר, שהודה בהזדמנות הראשונה וטען כי נגרר אחר שותפו - הושתו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ו-1,000 ₪ פיצוי.
5) עפ"ג (מחוזי-ב"ש) 1919-02-17 אבו עאיש נ׳ מדינת ישראל (3.5.17) - נדחה ערעור על גזר הדין ב-ת״פ (שלום-ב״ש) 35312-04-15 מדינת ישראל נ׳ אבו עאיש (24.01.17), אליו הפנתה ב״כ המאשימה - בגין הרשעתו לפי הודאתו בגניבת בקר (3 כבשים) - נקבע מתחם 7-14 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. בנוסף הורשע בנהיגה פוחזת בגינה נקבע מתחם 5-10 לצד ענישה נלווית, ובזיוף סימני זיהוי של רכב - בגינה נקבע מתחם הנע ממאסר מותנה עד 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. על צעיר, נעדר עבר, שהודה אך לא נטל אחריות ממשית, הסובל ממצוקה כלכלית, שאין בעניינו שיקולי שיקום - הושתו 7 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר מותנה, 1,500 ₪ קנס ו-3,000 ₪ פיצוי.
6) ת״פ (שלום-ב״ש) 59421-08-22 מדינת ישראל נ׳ נסאסרה (18.9.23), אליו הפנה ב״כ הנאשם - בגין הרשעתו, לפי הודאתו, בניסיון גניבה משטח חקלאי - נקבע מתחם הנע ממאסר מותנה לצד צו של"ץ עד 6 חודשי מאסר, שיכול שירוצו בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. בהתחשב בעברו הפלילי, הודאתו, התרשמות שירות המבחן מנטייתו לצמצם ולהמעיט ביחס לעבירה ולהשליך האחריות על גורמים חיצוניים ובכך שהשיב את התוצרת החקלאית שניסה לגנוב על אתר - הושתו 100 שעות של״צ, מאסרים מותנים, 1,000 ₪ פיצוי ו-2,000 ₪ קנס.
7) ת״פ (שלום-קריות) 39035-01-19 מדינת ישראל נ׳ סובח (15.6.21), אליו הפנה ב״כ הנאשם - בגין הרשעתו, לפי הודאתו בעבירות הסגת גבול וניסיון גניבה של תוצר חקלאי בנסיבות מחמירות של כ-600 ק״ג אבוקדו בשווי 4,000 ₪ - לאחר שנדחתה בקשה לביטול ההרשעה נקבע מתחם 4-14 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בגילו, עברו הנקי, האחריות המלאה שנטל והחרטה הכנה שהביע, סיכויי השיקום, שיהוי בהגשת כתב האישום ובכך שאף המאשימה עתרה לעונש שמהותו חריגה משמעותית מהמתחם שנקבע ומזה שהיא טענה לו, מצא בית המשפט לחרוג מהמתחם, והשית 140 שעות של״ץ ו-1,500 ₪ קנס.
|
|
8) ת״פ (שלום-נצ׳) 23676-08-16 מדינת ישראל נ׳ אבו עזיז (19.4.17), אליו הפנה ב״כ הנאשם - בגין הרשעתו, על פי הודאתו, בגניבת אמצעי להפקת פרנסה חקלאית (55 שקי תערובות מזון לבעלי חיים במשקל 2.75 טון בשווי 4,300 ₪) - נקבע מתחם הנע ממאסר מותנה עד 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. בהתחשב, בהודאתו ונטילת אחריותו, הגם שבפני שירות המבחן נטה למזער חלקו, העדר עבר פלילי, נסיבות חייו והתקופה בה שהה בתנאים מגבילים - הושתו מאסרים מותנים, 1,500 ₪ פיצוי ו-60 ימי פסילה בפועל.
9) ת״פ (שלום-ק״ש) 17245-06-15 מדינת ישראל נ׳ נאסר (14.6.16), אליו הפנה ב״כ הנאשם - בגין הרשעתו, לפי הודאתו, בגניבה חקלאית (2 סוסות בשווי 28,000 ₪) בהתאם לעקרון אחידות הענישה ובהינתן המתחם שנקבע בעניינו של אחר - מתחם הנע ממאסר מותנה עד מאסר בפועל, משנמצא קשר בין האירוע לבין אירוע דומה מתיק אחר וכי נסיבותיו של הנאשם דומות לאלו של הנאשם בתיק האחר - הושתו מאסר מותנה, 200 שעות של"ץ ו-2,000 ₪ פיצוי.
10) ת״פ (שלום-נצ׳) 5101-04-08 מדינת ישראל נ׳ עאלם (7.7.09), אליו הפנה ב״כ הנאשם - בגין הרשעתו לפי הודאתו בגניבת 12 תרנגולי הודו ממשק חקלאי, לאחר שנדחתה בקשה לביטול ההרשעה - הושתו 9 חודשי מאסר מותנה, 10,000 ₪ קנס, 10,000 ₪ התחייבות ו-140 שעות של"ץ.
11) ת״פ (שלום-נצ׳) 2258-07-08 מדינת ישראל נ׳ דעאיף (16.12.08), אליו הפנה ב״כ הנאשם - בגין הרשעתו, לפי הודאתו, בהסגת גבול וגניבה חקלאית, הושתו 6 חודשי מאסר מותנה, 5,000 ₪ קנס ו-5,000 ₪ התחייבות, בהתאם להסדר הטיעון.
12) ת״פ (שלום-י-ם) 4857/06 מדינת ישראל נ׳ שמעון (03.11.08), אליו הפנה ב״כ הנאשם - בגין הרשעתו, על פי הודאתו, בסיוע לגניבת בקר (נהג ברכבו וסייע לאחרים להעלות לרכב 2 עיזים השייכות למתלונן), בהתחשב בהודאתו, הרקע המשפחתי הקשה במשפחתו כתוצאה ממעשה טרור לאומני, חלוף הזמן, העדר הרשעות קודמות - הושתו 3 חודשי מאסר מותנה, 1,500 ₪ פיצוי ו-1,000 ₪ קנס.
ד. בפסיקה עוברת כחוט השני חשיבות נסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בהתאם לסעיף 40יט ל-חוק העונשין,לרבות מידת הסיוע וחלקו היחסי, כמו גם היקף קשירת הקשר, התכנון, התחכום, היקף הנזק בפועל ובכוח, אופי השותפות ונסיבות נוספות. משכך התחשבתי בנסיבות הבאות:
1) מקובלת עלי טענת ב״כ הנאשם, כי חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה פחות משמעותית משל שותפיו, לא רק משום שהורשע בסיוע, אלא בהינתן שתפקידו היה ״משגיח״ מפני כוחות המשטרה, להבדיל משותפיו שביצעו את ההתפרצות והגניבה בפועל, הסיעו את העופות תוך גרימת סבל רב לעופות, אשר חלקם לא שרדו. זאת ועוד, הנאשם הורשע בסיוע לעבירת הגניבה בלבד, ולא בסיוע או ביצוע עבירות נוספות בהן הורשעו ואליד, עבדאללה וסלאמה, כמפורט לעיל. לא זו אף זו, כעולה מהתסקיר מיום 14.6.23 מידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה לא מבוטלת, שכן מדובר בקרוב משפחה אשר הניע את הנאשם לקחת חלק בעבירה.
|
|
2) הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה רב ומשמעותי - לענף החקלאות יש חשיבות רבה למשק הישראלי, לחברה הישראלית ולכלכלת המדינה. פגיעה בענף זה עלולה להשפיע על העוסקים בענף החקלאות ובעקיפין על הצרכנים והמשק כולו.
3) הנזק שנגרם מביצוע העבירה משמעותי - נגרם נזק כלכלי ישיר למתלונן ונזק כלכלי עקיף לעוסקים בענף החקלאות, שנדרשים לאבטחה גבוהה יותר בשל החשש מפני עבריינים שייטלו את עמל כפם. יתרה מכך, הנזק שנגרם לבעלי החיים הוא רב ולא ניתן לתיקון. מדובר בבעלי חיים חסרי ישע, שאין ביכולתם להתנגד למעשים הנכפים עליהם, אשר חלקם לא שרדו את הפשע שבוצע.
4) הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות - כעולה מהתסקיר מיום 14.6.23, בן דודו, סלאמה הנ"ל, ביקש שיחליפו למשך שעתיים כמאבטח באתר בנייה בו עבד. בהמשך, ביקש בן הדוד שיתלווה אליו לנסיעה וידווח אם יראה משטרה. לאחר שהבין השלכות מעשיו הביע צער וחרטה עליהם והתחייב שלא לחזר עליהם ומשפחתו ניתקה יחסיה עם משפחת בן הדוד.
קביעת מתחם העונש ההולם 5. בהינתן הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה ונסיבות ביצוע העבירה מתחם העונש ההולם לעבירה המושלמת הוא 4-24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. מתוך כך, בהתחשב בחלקו כמסייע מתחם העונש הוא 2-12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.
6. עבירות הגניבה החקלאית הן עבירות קלות יחסית לביצוע וקשות ללכידה. הפיתוי לבצען גדול. מכאן נגזר הצורך בענישה מרתיעה, שתהפוך אותן לבלתי כדאיות. עבירה שבוצעה למטרת רווח כלכלי מחייבת עיצומים כלכליים, שישפיעו על חוסר הכדאיות בצבירת הון על חשבון הציבור. אולם על פי הוראות סעיף 40ח' ל-חוק העונשין, בקביעת מתחם הקנס שומה על בית המשפט לבחון היכולת הכלכלית של הנאשם, שכן לא הרי פלוני כאלמוני. בהתחשב בטענות ההגנה וכעולה מהתסקיר, כי הנאשם הוא המפרנס העיקרי במשפחתו, הקנס יהיה מתון בחלקו התחתון, כך ותוך התחשבות בחלקו כמסייע מתחם הקנס יעמוד על 2,000 ₪-10,000 ₪.
7. יש לקבוע פיצוי לטובת נפגע העבירה שלא תלוי במצב הכלכלי. במסגרת הפיצויאין למצות מלוא הנזק ויש לתחמו "...פיצוי זה הריהו 'עזרה ראשונה' הניתנת לנפגע העבירה בתום ההתדיינות בפלילים. בצד אותה 'עזרה ראשונה' עומדת האפשרות להגיש בנפרד תביעה אזרחית נגד העבריין, בגין מלוא נזקי קרבן העבירה" [ע"פ 7186/19 טובי נ' מדינת ישראל (8.1.20)].
גזירת העונש המתאים לנאשם במסגרת המתחם ושיקולי שיקום |
|
8. הבחינה אם יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום, בהתאם לסעיף 40ד ל-חוק העונשין, לפיומשבית המשפט "מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם" כרוכה במידה רבה בבחינת נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא ל-חוק העונשין, לכן אדון בהן במאוחד. מתסקירי שירות המבחן מתאריכים 14.6.23, 12.12.23, 5.5.24 ו-16.11.24, דו"ח התרשמות מטפל מטעם הסנגוריה הציבורית מחודש אוגוסט 2024 (שהוגש ב-26.9.24, להלן: דו"ח המטפל), טיעוני הצדדים, ודבריהם של הנאשם ואביו עלתה התמונה הבאה:
א. נסיבות חיים, מצב משפחתי וכללי - הנאשם בן 26, נשוי ואב לשני ילדים בגילי 3-5, מתגורר עם משפחתו הגרעינית בפזורת אבו תלול. הנאשם הוא הרביעי מבין 10 ילדי הוריו. אביו, כבן 48, שכיר, מכונאי רכב במוסך בעיר נתיבות. אמו, כבת 45, לא עובדת. הנאשם שלל מעורבות פלילית ובעיות בריאות בקרב בני משפחתו, תיאר קשר טוב עמם ומסר כי הופתעו והתקשו להאמין שביצע עבירה פלילית. הנאשם שלל בעיות בריאותיות ושימוש בסמים, אלכוהול או הימורים. רעייתו, בת גילו, לא עובדת. לדבריו יש ביניהם חלוקת תפקידים מסורתית, היא אחראית לתחזוקת הבית וגידול הילדים, ותפקידו לפרנס את המשפחה. בשעות הערב הוא מבלה עם בנותיו ומסייע לרעייתו בגידולן. הנאשם תיאר את הקשר עם אשתו כמבוסס על כבוד, אהבה והכלה.
ב. השפעת אירוע טראומתי על הנאשם ומשפחתו -כעולה מדו"ח המטפל, משפחתו המורחבת של הנאשם עברה אירוע טראגי ב-7.10.23, עת בן דודו, בן גילו וחברו הטוב, נרצח מול תחנת המשטרה בעיר שדרות, בעת שהציל 2 ילדים שהיו ברכב. גופתו זוהתה רק לאחר זמן רב משום שתחילה שויכה בשוגג לגופות המחבלים. להתרשמות המטפל, כשעלה תוכן זה, נראתה על פני הנאשם מצוקה רגשית והוא ביטא רגשות עצב ויגון עקב אובדן זה.
ג. לימודים ורקע תעסוקתי - סיים 10 שנות לימוד, כשלדבריו, עזב הלימודים עקב קשיים לימודיים שחווה בהבנת החומר הלימודי שגרמו לו לתחושות תסכול ואכזבה. לא אובחן בלקות למידה או קשיים אחרים ושלל קשיים חברתיים והתנהגותיים במהלך לימודיו. עם עזיבת לימודיו, בגילי 16-18 סייע לאביו בעבודתו במוסך כדי לרכוש ניסיון ולהתמקצע בתחום מכונאות הרכב. בגילי 18-20 עבד כרתך ברכבת ישראל. בגילי 20-24 עבד במוסך "שרביט". כעולה מהתסקירים, בינואר 2024 החל לעבוד כמכונאי רכב במרכז לפורמולה בבאר שבע, הביע שביעות רצונו מעיסוקו בתחום ותיאר כי מאז מעורבותו הפלילית עובד באופן רציף מזה כ-5 חודשים. באוקטובר 2024 החל לעבוד בחברת "יניב כלפה" - שיווק, תיקון והשכרת כלי עבודה בעיר נתיבות, בתפקידים כלליים, לאחר שעזב עבודתו הקודמת, בה עבד כ-10 חודשים, משום שלמרות שביעות רצונו מעיסוקו בתחום לא היה מרוצה מתנאי העסקתו. לאחר שעזב מיוזמתו כאמור החל לעבוד בחברת "יניב כלפה". מסר כי מרוצה מתנאי ההעסקה וכי לראשונה מאז מעורבותו הפלילית, מצליח לפרנס משפחתו ללא סיוע מבני משפחתו ושירותי הרווחה.
ד. נטילת אחריות - הנאשם הודה בביצוע העבירה, הן בפני בית המשפט והן בפני שירות המבחן. הנאשם לקח אחריות על ביצוע העבירה, הביע צער, בושה ואכזבה ממעשיו ומכך שלא השכיל לבחון ולבדוק את מניעי בן דודו. כך, בדיון מיום 22.5.24 אמר הנאשם "אני מתנצל על מה שקרה, אחרי מה שקרה הבנתי את ההשלכות של המעשים שלי...".ביום 19.9.24 חזר הנאשם ואמר "אני מתנצל על מה שקרה, אני לא אעשה עוד פעם דברים כאלה. אני מבטיח לבית המשפט שלא תראו אותי כאן עוד פעם, אני מבקש הזדמנות אחת אחרונה". |
|
גם מדו"ח המטפל עולה כי הנאשם הביע בפניו רגשות צער עמוקים על מעורבותו בביצוע העבירה, העלה את המיוחס לו באופן תואם לכתב האישום ולקח אחריות על חלקו בעבירה.
ה. מאמצי הנאשם לחזור למוטב - הנאשם עורך מאמצים כנים לשם חזרתו למוטב, כמפורט להלן: בתסקיר מיום 14.6.23 לאחר שהביע רצונו להשתלב בהליך טיפולי בשירות המבחן, לצורך העמקת התבוננותו בנטייתו לפעול ללא מחשבה על השלכות מעשיו, בשקלול גורמי הסיכוי והסיכון (שיפורטו להלן) המליץ שירות המבחן על 200 שעות של"ץ. מאחר שאין בשירות המבחן מענה טיפולי בשפה הערבית והנאשם לא מתאים לשילוב בתכנית יתד - לא בא שירות המבחן בהמלצה על צו מבחן. גורמי הסיכוי: צעיר ששיתף בקורותיו באופן פתוח ואותנטי; מגלה מחויבות ואחריות לתפקידיו במשפחה; גדל במערכת משפחתית שניסתה להקנות לו מערכת ערכים אדפטיבית להתנהלות מיטיבה; משפחתו מהווה גורם תמיכה משמעותי עבורו ומשמשת כמודל לשמירה על החוק עבורו; במהלך חייו שמר על יציבות בתחום התעסוקתי והמשפחתי; מגלה מוטיבציה לטיפול ורצון לביצוע של"צ; נעדר עבר פלילי; שואף לנהל אורח חיים נורמטיבי; ההליך הפלילי מהווה גורם מרתיע. גורמי הסיכון: קושי בהפעלת שיקול דעת, קבלת החלטות שקולות ומושכלות ובחינת השלכות מעשיו במצבי דחק; נטייה לפעול לשם פתרון בעיות בראייה לטווח קצר ואף עלול להגמיש גבולותיו החיצוניים; חומרת העבירה.
בתסקיר משלים מיום 12.12.23 ציין שירות המבחן כי הנאשם עמד בקשר עמו באופן עקבי ושיתף פעולה באופן מלא. הנאשם פנה לטיפול סוציאלי בשירותי הרווחה וביקש סיוע בתחום התעסוקתי, האישי ואבחון דפוסיו המכשילים שהובילו לביצוע העבירה. בדיווח מ-5.12.23 משירותי הרווחה ב"נווה מדבר" עלה כי הנאשם לא עבד, התקיים מקצבת הבטחת הכנסה, התקשה לפרנס משפחתו ומעוניין לחזור לשוק התעסוקה. להתרשמותם, הנאשם בעל מוטיבציה והגדיר התנהגותו כמעשה רשלן וחד פעמי. נבנתה תכנית טיפול שכללה שילובו בתכנית עיר מקדמת זכויות (מיצוי זכויות), תיק סוציאלי בשירותי הרווחה אם יביע צורך לקבל סיוע חומרי. שירות המבחן חזר על המלצתו, תוך שהבהיר כי הוסברה לנאשם משמעות עונש זה והוא הבינה וביטא רצון לביצוע עונש זה.
בתסקיר המשלים מיום 5.5.24 עדכן שירות המבחן כי במהלך התקופה עמד הנאשם בקשר עם גורמי הרווחה "נווה מדבר", תחילה נפגש עם גורמי הטיפול אחת לשבוע וקיבל סיוע חומרי, עד שהחל לעבוד בעבודתו במרכז לפורמולה. מסר כי מנהל אורח חיים נורמטיבי, מגלה אחריות כלפי אשתו וילדיו ומספק להם צרכיהם הרגשיים והחומריים. לדבריו, מבין חומרת העבירה והשלכותיה, הדפוסים שהובילוהו לביצועה וכי יש סיכוי נמוך להישנותה. משירותי הרווחה נמסר כי הנאשם עמד עמם בקשר רציף, נפגש עם גורמי הטיפול אחת לשבוע עד שהחל לעבוד בעבודתו הנוכחית. בהמשך, סוכם עמו שיתואמו פגישות מעקב ובמידת הצורך יפנה אליהם לקבלת מענה לפי צרכיו. בפגישה האחרונה ב-1.5.24 עלה כי מתפקד באופן חיובי במישור המשפחתי והתעסוקתי ונמנע ממעורבות פלילית. לאור האמור, לרבות הבעת המוטיבציה לשיקום חייו, השתלבותו בתעסוקה יציבה והסכמתו לביצוע שעות של"צ - חזר שירות המבחן על המלצתו. שירות המבחן הוסיף, כי בשיחות עם הנאשם עלה שלא קיים צורך במיצוי זכויות ולכן לא הומלץ על צו מבחן.
|
|
מדו"ח המטפל מאוגוסט 2024 עלה כי הנאשם ביטא רצון כן להמשך תהליך תיקון ושינוי, רכישת מיומנות אישית, חיזוק יכולות אסרטיביות והפעלת שיקול דעת בהשלכות העתידיות של מעשיו. להתרשמות המטפל, המפגשים הטיפוליים שעבר הנאשם סייעו לו במידה ניכרת להבין הפסול במעשיו והשלכותיהם והעלו אצלו מודעות לחשיבות הפעלת שיקול דעת. עוד להתרשמות המטפל, חשש הנאשם מלאכזב את בני משפחתו המוקיעים התנהגות עבריינית. להתרשמותו, לכל אלו משקל רב עבורו ובכוחם להרתיעו מחזרה בעתיד להתנהגות עוברת חוק. המטפל הוסיף וציין כי לא התרשם מנורמות עברייניות במרכיבי אישיותו, בדפוסי חשיבתו או התנהגותו. בסופו של יום, לעמדת המטפל, המשך שילוב הנאשם באפיק טיפולי-שיקומי עשוי לסייע לו רבות בביסוס עתיד שומר חוק וחיובי.
בתסקיר עדכני מיום 16.11.24 עלה כי במהלך תקופת הדחייה שירות המבחן עמד בקשר טלפוני עם הנאשם ונפגש עמו ב-14.11.24. הנאשם תיאר יציבות בחייו בתחום הזוגי, המשפחתי והכלכלי. הנאשם שב וציין כי מבין חומרת העבירה, דפוסיו המכשילים שהובילוהו לביצועה ואת השלכותיה וכי מאז ביצוע נמנע ממעורבות בפלילים. מבירור עם גורמי הטיפול משירותי הרווחה ב"נווה מדבר" עלה כי בשל תפקוד הנאשם באופן חיובי במישור המשפחתי והתעסקותי, הופסק עמו הקשר. שירות המבחן שב וחזר על התרשמותו החיובית ושב על המלצתו.
ו. הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירות ומהרשעתו - הנאשם היה עצור במשך כמעט חודש ימים. הנאשם תיאר את חווית המעצר כאירוע דחק, שהרתיע אותו ולימדו לקח. מעצרו היווה משבר רגשי עמוק בקרב משפחתו, ובעקבותיו אף ניתקה משפחתו קשר עם משפחת שותפו, קרובי משפחתם. כעולה מהתסקירים ודו"ח המטפל, הנאשם הביע חרטה על מעשיו, אכזבה עצמית, בפרט מכך שאכזב את אביו ובני משפחתו.
ז. השפעת העונש על הנאשם ומשפחתו - הנאשם מפרנס יחידי במשפחתו. במצב הדברים האמור, ברי כי עונש מאסר, לרבות בדרך של עבודות שירות, ישפיע על מצבם הכלכלי של הנאשם ומשפחתו ואף על מצבם הרגשי והתפקודי, באופן משמעותי מהשפעת עונש זה על נאשמים אחרים. ראו לעניין זה גם דברי הנאשם בדיון מיום 22.5.24 "... אני מבקש לבצע של"צ, מכיוון שאני עובד ומפרנס יחיד בבית ורוצה לפרנס את משפחתי...". בטיעוניו לעונש מיום 19.9.24 חזר ומסר הנאשם "אני מתנצל על מה שקרה, אני לא אעשה עוד פעם דברים כאלה. אני מבטיח לבית המשפט שלא תראו אותי כאן עוד פעם, אני מבקש הזדמנות אחת אחרונה". אבי הנאשם ביקש אף הוא להקל עם בנו, כעולה מדבריו בדיון מיום 22.5.24 "מה שיחליט בית המשפט אני מקבלים, אני מצטער על כל מה שקרה ואני יכול לעזור לו. עד עכשיו אני לא מדבר איתם, כמעט שלוש וחצי שנים עם המשפחה, אני מוכן לעזור לבן שלי עד הסוף ואנחנו נקבל כל החלטה שבית המשפט יחליט. אני כל הזמן מעיר לו על הדברים האלה. כשהוא מגיע לבית המשפט הוא ננעל וקשה לו לדבר. בחוץ הוא מדבר".
ח. הנאשם נעדר עבר פלילי.
|
|
ט. חלוף הזמן - מביצוע העבירה חלפו מעל 4 שנים, כאשר בתקופה שחלפה הנאשם לא הסתבך בפלילים. כתב האישום המקורי הוגש ב-6.12.20. תחילה הדיונים נקבעו בפני סגן הנשיא (כתוארו אז) כב' הש' מאושר. בהמשך התיק נותב לכב' הש' נועה חקלאי ולאחר מכן בפני כב' הש' טל לחיאני שהם - בפניהן התקיימו הליכי גישור גם בעניינם של השותפים. התיק נותב לכב' הש' הבכיר נחמיאס, בפניו נמסר מענה מפורט ב-15.3.22 והתיק נותב לשמיעת הוכחות בפני כב' הש' בונדה. ב-1.5.22 קבעה כב' הש' בונדה דיון לשמיעת הוכחות ביום 5.2.23. בחלוף כמעט שנתיים לאחר הגשת כתב האישום, ב-15.9.22, במסגרת הליך גישור בפני כב׳ הנשיא (כתוארו אז) גביזון, הגיעו הצדדים להסדר, במסגרתו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום ולאחר הרשעתו הופנה לשירות המבחן לעריכת תסקיר בעניינו. התיק נקבע לשמיעת טיעונים לעונש בפני כב' הש' בונדה. מועדי הדיונים נדחו מעת לעת מטעמים שונים, לרבות חילופי מותבים, הפניה לממונה על עבודות שירות ובהתאם להמלצות שירות המבחן. ביום 19.9.24 התבקש שירות המבחן להגיש תסקיר עדכני וכן התבקשה הממונה על עבודות השירות לעדכן מועד מומלץ לתחילת ריצוי עבודות השירות.
סוף דבר 9. הנאשם, צעיר בן 26, אב ל-2 ילדים הסמוכים על שולחנו, נעדר עבר פלילי, הודה והביע צער וחרטה כנים ואמתיים בגין התנהגותו ומעידתו, שואף לקיים אורח חיים מיטב ויצרני. במהלך התקופה שחלפה מביצוע העבירה הנאשם שינה אורחות חייו, מצא עבודה קבועה ומתגמלת, שומר על יציבות תעסוקתית ומשפחתית, ובעל מערכת תמיכה משפחתית משמעותית. שוכנעתי שהנאשם ערך מאמצים כנים לעבר שיקומו ולשם הימנעותו מביצוע עבירות בעתיד, שיתף פעולה עם שירות המבחן וגורמי הטיפול ולקח אחריות מלאה על מעשיו. בדבריו לעונש, כמובא לעיל, שב ולקח אחריות על מעשיו. נתוני הנאשם, לרבות גילו הצעיר ושאיפותיו, מובילים למסקנה כי יש לאפשר לו להמשיך בדרך החיובית בה בחר. מטעמים אלו, מצאתי כי יש לחרוג מעט מהמתחם שקבעתי, אך לצד חריגה זו, מצאתי להשית מספר שעות של"ץ גבוה משהומלץ. אשר על כן, בהתחשב בנתוניו של הנאשם, בשינוי שעבר ועודנו עובר, בהפחתה משמעותית של סיכון להתנהגות עוברת חוק, בכך שהיה עצור במשך כמעט חודש ימים, בהתחשב במשפחתו ובאסון שפקד אותה ב-7.10.23, בהתחשב בדברי אביו של הנאשם ודברי הנאשם עצמו, תוך שלהתרשמות כל גורמי הטיפול ההליך מהווה עבור הנאשם גורם מרתיע - עונשו של הנאשם יחרוג לקולה מהמתחם ומשכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א) 350 שעות שירות לתועלת הציבור, בהתאם לתכנית אותה גיבש שירות המבחן (להלן: צו של"ץ), כמפורט בתסקיר מיום 17.1.24. צו השל"ץ יבוצע במשך שנה מהיום. ככל שיהיה צורך בשינוי מקום ההשמה - שירות המבחן יבצע את השינויים התאימים ויעדכן את בית המשפט. מובהר לנאשם כי אם לא יבצע את צו השל"ץ כנדרש - יוחזר עניינו לדיון בבית המשפט ודינו ייגזר מחדש.
ב) 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירת רכוש.
ג) קנס בסך 2,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 2.2.25 וכל 2 בחודש שלאחריו. אם לא יבוצע תשלום במועדו - תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.
ד) פיצוי בסך 2,000 ₪ למתלונן. |
|
הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 2.2.25 וכל 2 בחודש שלאחריו. אם לא יבוצע תשלום במועדו - תעמוד כל יתרת הפיצוי לפירעון מיידי. פרטי המתלונן ימסרו לבית המשפט על ידי ב"כ המאשימה עד ולא יאוחר מיום 25.12.24. תשומת לב המאשימה להוראות תקנה 31ב ל-תקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974.
תשומת לב הנאשם כי ניתן לשלם את הקנס והפיצוי באחת הדרכים הבאות: ¬ בכרטיסאשראי - באתרהמקווןשלרשותהאכיפהוהגבייהwww.eca.gov.il. ¬ מוקדשירותטלפוני(בשרותעצמי) מרכזגבייה - במספר *35592או073-2055000 . ¬ במזומןבכלסניףשלבנקהדואר - בהצגתתעודתזהותבלבד (איןצורךבהצגתבשובריתשלום). לא תשמע טענה שהנאשם לא קיבל שוברי תשלום בדואר.
ה) 3,000 ₪ התחייבות, למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור כל עבירת רכוש. על הנאשם להצהיר על ההתחייבות היום. לא יצהיר על ההתחייבות היום - יהיה על הנאשם לרצות 30 ימי מאסר בפועל, על מנת לכפות אותו לעשות כן, במצטבר לכל עונש מאסר.
ניתן צו כללי למוצגים: להשמיד, לחלט ולהשיב לבעלים, לפי שיקול דעת היחידה החוקרת. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 יום. המזכירות מתבקשת להעביר עותק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
ניתן והודע היום, י"ז כסלו תשפ"ה, 18 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.
|
