בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

תפ"ח 52689-06-20 מדינת ישראל נ' זוהר(עציר)

 

 

 

 

נוסח זה של הכרעת הדין במותר בפרסום

 

תוכן עניינים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סגן הנשיאה עמי קובו, אב"ד

רקע

1.  ביום 20.3.16 נרצח דורון שוסטר ז"ל על ידי מתנקש בחניית בניין בו התגורר בראשון לציון. בסמוך לאחר מכן התוודה הנאשם בפני חברו על כך שביצע את הרצח. כמה שנים לאחר מכן הפך החבר, עבריין בעצמו, למקור משטרתי ואחר זאת לסוכן משטרה, ובשיחה נוספת שהוקלטה בשנת 2020, התוודה שוב הנאשם בפניו על כך שביצע את הרצח. לפי עדות הסוכן הנאשם אף הציע לו מראש לבצע את הרצח ביחד, וערך עמו סיור מוקדם בזירה, אך הסוכן סירב להשתתף ברצח. הנאשם הכחיש את דבר ההצעה והסיור המוקדם, וטען ששתי ההודאות היו התרברבות גרידא. השאלה שבמחלוקת היא האם הנאשם הוא זה שביצע את הרצח.

2.  כתב אישום שהוגש נגד הנאשם מייחס לו את העבירות הבאות: באישום הראשון: רצח בכוונה תחילה, לפי סעיפים 300א(2) (כפי נוסח החוק ביום ביצוע העבירה) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); באישום השני: סחר בנשק בצוותא, לפי סעיף 144(ב2) לחוק; באישום השלישי והרביעי סחר בנשק, באביזר ובתחמושת, לפי סעיף 144(ב2) לחוק; באישום הרביעי גם נשיאת נשק ותחמושת, לפי סעיף 144(ב) לחוק.

3.  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בין החודשים מאי 19' ועד לחודש מאי 20' פעל [הושמט] כסוכן סמוי (להלן: הסוכן) שמטרת פעילותו הייתה ביצוע עסקאות מבוקרות באמצעי לחימה וסמים מסוכנים וזאת לצורך מיגור תופעות אלה. במהלך תקופה זו, סחרו הנאשם ורבים אחרים (נאשמים בכתבי אישום נפרדים) בכלי נשק ובאמצעי לחימה שונים. בין הנאשם לסוכן הייתה היכרות מוקדמת.

לפי האישום הראשון - עובר ליום 20.3.16 גמלה בליבו של הנאשם החלטה לגרום למותו של דורון שוסטר ז"ל (להלן: המנוח) באמצעות ירי לעברו בחניית הבניין בו התגורר בעיר ראשון לציון, זאת לבקשתו של אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה ובעד תשלום. כשבועיים לאחר מכן, בשעת ערב, הציע הנאשם לסוכן לבצע עמו את תכנית הרצח, אך הסוכן סירב. חרף סירובו של הסוכן, הנאשם ביקש ממנו להתלוות אליו לסיור בזירה כדי להראות לו את המקום, ולכך הסוכן הסכים. השניים נסעו לראשון לציון, והנאשם הראה לסוכן את הבניין ואת רכבו של המנוח. לאחר מכן עזבו השניים את המקום.

בהתאם לתוכנית רצח, ביום 20.3.16 עובר לשעה 18:51, הגיע הנאשם כשהוא רוכב על אופנוע וחמוש באקדח למקום סמוך לבניין מגוריו של המנוח, החנה את האופנוע והמתין להגעת המנוח לחניית הבניין עם רכבו. בשעה 18:51 הגיע המנוח באמצעות רכבו לחניון הבניין, יצא מרכבו והלך לעבר הכניסה לבניין. באותה עת הגיח הנאשם בריצה בעודו אוחז באקדח וירה ממרחק קצר חמש יריות לעבר המנוח אשר היה בגבו לנאשם. ארבעה קליעים פגעו בגופו של המנוח, וכתוצאה מכך נגרם מותו.

לאחר שירה במנוח, רץ הנאשם בחזרה לאופנוע ונמלט באמצעותו מהמקום.

לפי האישום השני - ביום 1.5.19 יצר הסוכן קשר עם הנאשם וביקש ממנו שימכור לו מטען חבלה. הסוכן ביקש שהמטען יהיה מפורק לחלקים, אך הנאשם השיב לו כי יוכל למכור לו רק מטען שלם מוכן להפעלה ודרש עבורו 30,000 ₪, וכך סוכם ביניהם. בהמשך לסיכום עם הסוכן, פנה הנאשם לאלעד כהן ביקש ממנו שיכין לו 5 מטעני חבלה, שמהם יבחר הסוכן מטען אחד, ואלעד הסכים. ביום 5.5.19 נפגשו הנאשם והסוכן בבית החולים אסף הרופא, הנאשם הסביר לסוכן שיביא חמישה מטעני חבלה ומתוכם יוכל לבחור אחד, ציין כי משקל המטען יעלה על קילוגרם וכי יוצמד לו משדר ושלט שיאפשר הפעלה ממרחק של קילומטר. בהמשך לסיכום ביניהם, העביר הסוכן לידי הנאשם סך של 27,500 ₪ עבור מטען החבלה, ונקבע ביניהם מועד ובמקום להעברת המטען.

ביום 7.5.19 עובר להגעת הסוכן למקום המפגש שנקבע, הגיע אלעד כהן למקום המפגש והטמין בין השיחים מטען חבלה ובו תערובת נפץ במשקל 323 ג' ומשדר אלחוטי עטוף בשקית בד. לאחר שהטמין את מטען החבלה, עזב אלעד את המקום וחבר לנאשם אשר המתין לו בתחנת דלק קרובה. בהמשך, הגיע הסוכן למקום ופגש את הנאשם ואלעד כהן שהגיעו מתחנת הדלק. אלעד הצביע לעבר מקום המסתור בין השיחים וסימן לסוכן את מיקום מטען החבלה. הנאשם הסביר לסוכן לגבי מנגנון ההפעלה של המטען והם עזבו את המקום.

לפי האישום השלישי - ביום 22.12.19 יצר הנאשם קשר עם הסוכן הציע לו לרכוש ממנו אקדח. הסוכן הביע עניין, וסוכם ביניהם לשוחח מאוחר יותר לצורך ביצוע העסקה. למחרת, נפגשו הנאשם והסוכן במרכז מסחרי ברמלה. הסוכן מסר לידי הנאשם 30,000 ₪, הנאשם ספר את הכסף, והשניים סיכמו ביניהם שהנאשם ימסור את האקדח לידי הסוכן בהמשך היום במקום מפגש סמוך. בהמשך, נפגשו הנאשם והסוכן בחניית בית ספר ברמלה, הנאשם סימן לסוכן בהצבעה לעבר רצפת החנייה שם הוסלקו בתוך גרב, אקדח חצי אוטומטי מסוג ברטה ומחסנית תואמת. הסוכן לקח את האקדח והמחסנית והנאשם עזב את המקום. ביום 26.12.19 נפגשו הנאשם והסוכן בחנייה באזור התעשייה ברחובות, הנאשם מסר לידי הסוכן 7 כדורי אקדח בקליבר 9 מ"מ עטופים בנייר טואלט.

לפי האישום הרביעי - ביום 12.3.20 נפגשו הנאשם והסוכן בסמוך לבית הנאשם ביבנה. במעמד הפגישה ביקש הסוכן לרכוש מהנאשם אקדח כפי שהציע לו הנאשם בעבר. הנאשם הסכים השניים סיכמו שהנאשם יספק את האקדח לסוכן בתמורה ל-40,000 ₪. בערבו של אותו יום נפגשו הנאשם והסוכן בחניית מרכול ברחובות לצורך ביצוע העסקה. הסוכן נכנס לרכבו של הנאשם ובהתאם לסיכום ביניהם מסר הסוכן לידי הנאשם סך של 40,000 ₪ והנאשם הנחה את הסוכן להמתין לו במקום ונסע עם רכבו. כעבור זמן קצר שב הנאשם ברכבו למקום המפגש כשברשותו אקדח חצי אוטומטי מסוג קולט, קליבר 9 מ"מ, ומחסנית תואמת. הנאשם הטמין את האקדח והמחסנית בתוך פח אשפה שהיה תלוי על קיר בחניון. הנאשם הנחה את הסוכן ליטול את האקדח והמחסנית ממקום המסתור והסוכן עשה כן. לאחר מכן עזבו השניים את המקום.

תשובת הנאשם לכתב האישום ומהלך המשפט

4.  הנאשם כפר תחילה בכל המיוחס לו בכתב האישום, פרט להיכרות מוקדמת עם הסוכן. בהמשך הודה הנאשם באמור באישומים השני עד הרביעי, הנוגעים לסחר בנשק, ומכאן שהליך ההוכחות התנהל אך ורק ביחס לאישום הראשון הנוגע לעבירת הרצח. בנוגע לאישום זה, מטעם המאשימה העידו הסוכן, אנשי משטרה לרבות רכז המודיעין וקצין המודיעין, עדים שהיו בסמוך לזירת הרצח, וכן הוגשו ראיות; מטעם ההגנה העידו הנאשם אשר הכחיש את המיוחס לו באישום הראשון, מומחה בתחום הקול, וכן עדים נוספים.

יריעת המחלוקת המרכזית בתיק נוגעת לזהותו של המתנקש במנוח, ובהקשר זה למהימנות עדות הסוכן, ולמשקל שיש לייחס לשתי הודאות שהתוודה הנאשם בפני הסוכן, האחת בסמוך לאחר הרצח, והשנייה שהוקלטה על ידי הסוכן. האם הודאות החוץ של הנאשם הן הודאות אמת כטענת המאשימה, או שמא מדובר בהתרברבות גרידא כטענת ההגנה. במסגרת המחלוקת הנוגעת למהימנות הסוכן, הצדדים חלוקים גם בשאלה האם אכן הנאשם הציע לסוכן מראש להשתתף ברצח, והשניים ערכו סיור מקדים בשטח, כפי שטוען הסוכן.

טיעוני המאשימה

5.  ב"כ המאשימה,עוה"ד נעמה תור-זאבי ותומר שטיינברג, טענו כי הראיות הרבות שהוצגו מלמדות מעל לכל ספק כי הנאשם ביצע את עבירת הרצח מיוחסת לו בכתב האישום.

הראיות:לטענת המאשימה, הראיות מבוססות על עדותו של הסוכן, ועל שתי הודאות חוץ של הנאשם: האחת, לסוכן זמן קצר לאחר הרצח, והשנייה, שהוקלטה על ידי הסוכן ב-2020. המאשימה טוענת כי הודאות החוץ, יחד עם עדות הסוכן וראיות נוספות, מוכיחות מעל לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם. עדות הסוכן מבהירה את ההתוודות, והקלטת ההתוודות מאמתת את עדות הסוכן.

הסוכן:[הושמט], עבריין בכיר, גויס כסוכן משטרתי ופעל בין השנים 2019-2020. הוא סיפק מידע מודיעיני רב ערך למשטרה, וביצע עשרות עסקאות מבוקרות של סחר בסמים ואמצעי לחימה, שהובילו להרשעתם של עבריינים רבים. הסוכן הוא אמין ומהימן, בעל גישה לדמויות בכירות בעולם הפשע. מפעיליו של הסוכן, קצין המודיעין אורן קלטניק ורכז המודיעין מנשה שערי אפיינו אותו כמקור איכותי ומהימן ביותר, וכך גם ראש מחלקת הסוכנים, אייל אנקונינה. לסוכן לא היה מניע להפליל את הנאשם בעבירת הרצח, שכן "פיצוח" תיק הרצח לא היה חלק מהסכם ההפעלה שלו. הסוכן ביצע עסקאות מבוקרות לרכישת סמים ואמצעי לחימה שונים, בגינן הועמדו לדין כ-50 נאשמים, וכולם הורשעו במסגרת הסדרי טיעון.

הקשר בין הסוכן לנאשם:הנאשם והסוכן הכירו בשנת 2014 והיו חברים קרובים שביצעו יחד עבירות פליליות רבות. הקשר ביניהם נמשך גם במהלך תקופת הפעלתו של הסוכן, והם ביצעו יחד את שלוש העסקאות של סחר בנשק המפורטות באישומים 4-2, בביצוען הודה הנאשם. הקשר ההדוק בין השניים, והאמון שנתן הנאשם בסוכן, כפי שהם עולים מהקלטות השיחות ביניהם, לרבות אלה העוסקות באישומים בהם הודה הנאשם, מחזקים את מהימנות עדות הסוכן ומסבירים את נכונותו של הנאשם להתוודות בפניו. השניים אף ביצעו ביחד ניסיון שוד בכיכר המדינה, אשר הנאשם הורשע בגינו ונדון לעונש של שש שנות מאסר, וכאשר בתקופה שבין הרשעתו של הנאשם בבית המשפט המחוזי ועיכוב ביצוע העונש בערעור לבית המשפט העליון, ביצע הנאשם את העבירות המפורטות באישומים השני עד הרביעי, ביחד עם הסוכן. המאשימה הפנתה לתוכן השיחות המוקלטות בין השניים, המעיד על קרבה הדוקה ויחסי חברות אמיצים. טענת הנאשם לגבי סכסוך כלשהו שהיה בינו לבין הסוכן אינה עולה בקנה אחד עם הקלטות השיחות ביניהם.

גרסת הסוכן:הסוכן מסר גרסה ראשונית על הרצח עוד בהיותו מקור משטרתי בשנת 2017. בגרסה זו טען כי הנאשם התוודה בפניו על ביצוע הרצח, ומסר לו שהמניע להזמנת הרצח היה קשר רומנטי של המנוח עם אישה נשואה בלונדינית. בהמשך, במהלך הפעלתו כסוכן, מסר הסוכן גרסה מפורטת יותר, שכללה תיאור של ההצעה שהציע הנאשם לסוכן להצטרף לביצוע הרצח, והסיור המקדים שערכו השניים בזירת הרצח, כשבועיים-שלושה טרם הרצח, וכן תיאור של מפגש בו התוודה הנאשם על הרצח, למחרת הרצח. המאשימה טענה כי גרסת הסוכן מהימנה, שכן היא עקבית, נתמכת בראיות חיצוניות (כגון מאפייני בניין המגורים, רכב המנוח, הפרסום באתר "פוסטה" ועוד). המאשימה התייחסה גם לסתירות מסוימות בגרסת הסוכן, כגון אי-ההתאמה לגבי מניע הרצח והתפתחות גרסת הסוכן לגבי מעורבות אחיו באירוע, וטענה כי אין בהן כדי לפגוע במהימנותו.

6.  הודאת החוץ השנייה, המוקלטת - בה התוודה הנאשם בפני הסוכן הייתה בחודש מרץ 2020. ניתוח ההתוודות המוקלטת של הנאשם מעלה כי השיחה בין הנאשם לסוכן היא אותנטית ואינטימית, וכי הנאשם מסר פרטים רבים על הרצח, המתאימים לראיות האובייקטיביות. להודאה זו משקל פנימי ומשקל חיצוני גבוהים. הסוכן הציע לנאשם הצעה כוזבת לבצע רצח, והנאשם גילה להיטות לממש את ההצעה הכוזבת של הסוכן לביצוע רצח נוסף. בהמשך לכך, חזר הנאשם והתוודה בפני הסוכן על רצח דורון שוסטר ז"ל. המאשימה ביקשה לדחות את טענת ההגנה כי הנאשם התייחס בשיחה לשיחה קודמת גרידא ולא לרצח עצמו, וטענה כי הדבר אינו מתיישב עם תוכן ההקלטה.

גרסת הנאשם:בחקירותיו במשטרה, הנאשם הכחיש כל קשר לרצח וכן הכחיש שהתוודה לפני הסוכן. אולם, בעדותו במשפט, מסר הנאשם גרסה כבושה, לפיה אכן התוודה בפני הסוכן על הרצח, אך טען כי מדובר היה בהתרברבות. הנאשם אישר בגרסתו הכבושה את קיומה של שיחת ההתוודות הראשונה בחודש מרץ 2016, וקיומה אינו עוד במחלוקת. עוד אישר הנאשם כי בהקלטת ההתוודות השנייה הוא נשמע בקולו מתייחס אל רצח המנוח כרצח שהוא ביצע, אם כי טען שמדובר בהתרברבות. הנאשם ניסה לקשור בין הודאתו המוקלטת לבין שיחה קודמת שניהל עם הסוכן ועם אדם נוסף בשם "דוד". גרסתו מופרכת ובלתי מהימנה, שכן היא כבושה, סותרת את גרסתו בחקירה, ואינה מתיישבת עם הראיות, לרבות תוכן ההקלטה והראיות הסיגינטיות. שקריו של הנאשם מחזקים את התשתית הראייתית נגדו.

התוספת הראייתית, דבר מה נוסף - לטענת המאשימה, בהתאם לפסיקה, לשם הרשעה על סמך הודאת חוץ, יש צורך ב"דבר מה נוסף" התומך באמיתות ההודאה. הודאות החוץ של הנאשם, הראשונה והשנייה, נתמכות בדבר מה נוסף, ראיות רבות נוספות אשר מאמתות את ההודאה ותומכות בה, ובפרט עדות הסוכן בדבר ההצעה לרצח וסיור השטח המקדים. כך גם עדותה של סמדר, בת זוגו של המנוח, אשר מאמתת פרטים בעדות הסוכן (תאורת האווירה בגינה), ובהודאת הנאשם (מרצדס שחורה); ראיות סיגינטיות המצביעות על נוכחות הנאשם בסמוך לזירת הרצח בתקופה הרלוונטית; חיפוש ב Waze של כתובת בסמוך לזירת הרצח, שבוצע על ידי הנאשם זמן קצר לפני הרצח; ראיות המצביעות על גישתו של הנאשם לכלי נשק ואופנועים ועוד.

המאשימה סיכמה כי מכלול הראיות, ובפרט שתי הודאות החוץ של הנאשם, עדות הסוכן, והראיות הנוספות, מוכיחות מעל לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם ברצח המנוח.

טיעוני ההגנה

7.  ב"כ הנאשם,עוה"ד רצון דרחי ושרון בן שפר,עתרו לזכות את הנאשם מעבירת הרצח המיוחסת לו באישום הראשון. לטענת ההגנה, הראיות היחידות שקושרות את הנאשם לרצח הן שתי הודאות חוץ שמסר לסוכן הסמוי, שהן למעשה התרברבויות שווא, תוצר של "תרבות רברבנות" בעולם הפשע, וחסרות ערך ראייתי. במקביל, יש לדחות את כל עדותו של הסוכן כבלתי מהימנה.

סיפור המעשה והראיות המזכות - שוסטר נורה למוות בחניון ביתו בראשון לציון ע"י מתנקש אלמוני רכוב על אופנוע. מצלמות האבטחה בזירה היו באיכות ירודה, ולא נמצאו ראיות פורנזיות שקושרות את הנאשם לרצח. קיימות ראיות אשר מוכיחות שהנאשם אינו הרוצח. ראשית, תגובתו של הנאשם ל"הצעה הכוזבת" שהציע לו הסוכן במסגרת ההודאה המוקלטת. במהלך הפעלתו כסוכן, הציע הסוכן לנאשם לבצע רצח אחר, שפרטיו דומים לרצח שוסטר. הנאשם לא קישר תחילה בין ההצעה לבין רצח שוסטר, ולא גילה באופן מיידי כל תגובה שמעידה על מעורבותו ברצח הקודם, אלא לאחר זמן מה. תגובה זו מוכיחה שהנאשם אינו הרוצח, שכן אדם שביצע רצח היה נזכר בו מיד לנוכח הצעה דומה. שנית, תיאור המתנקש:עדי ראייה תיארו את המתנקש כלובש מעיל כחול בהיר ומסכת סקי שכיסתה את ראשו. שוטר שהבחין במתנקש נמלט מזירת הרצח, תיאר אותו כבעל חם צוואר, אך לא הזכיר קרחת. הנאשם, לעומת זאת, קירח מזה שנים. ההגנה טוענת שהפער בתיאורים מוכיח שהמתנקש לא היה קירח, ושהנאשם אינו המתנקש.

ניתוח עדותו של הסוכן מוביל למסקנה שלא ניתן לתת אמון בעדותו כלל ועיקר. עדותו רצופה שקרים וסתירות שפוגעים קשות במהימנותו. ההצעה לרצח:בעניין עדות הסוכן על כך שהנאשם הציע לו מראש להצטרף לביצוע רצח המנוח, טענה ההגנה שמדובר בשקר. הסוכן לא דיווח על כך למפעיליו בזמן אמת במסגרת הידיעה המודיעינית שמסר למפעיליו. הסוכן המציא את ההצעה בדיעבד, כדי לחזק את גרסתו, ויש לדחות את עדות הקמ"ן אשר רשם בדיעבד מזכר אשר מאשר שהסוכן דיווח על ההצעה לרצח.

הסיור המקדים בשטח: הסוכן טען שערך סיור שטח עם הנאשם בזירת הרצח. ההגנה טוענת שהסוכן שיקר. הוא לא סיפר על כך למפעליו במסגרת מסירת הידיעה המודיעינית. גם ניתוח תיאורו של הסוכן את זירת הרצח, מעלה סתירות ופרטים שגויים שמוכיחים שהסוכן לא היה במקום.קיימות סתירות רבות נוספותבעדות הסוכן, בנוגע לפרטים שונים הקשורים לרצח, ובנוגע לאירועים אחרים בהם היה מעורב עם הנאשם. ההגנה טענה שהסוכן שיקר שוב ושוב, ושהוא אינו ראוי לאמון.

ניתוח הודאות החוץ של הנאשם מוביל לכך שמדובר בהתרברבויות חסרות משקל ראייתי. שיחה ראשונה:כפי שתוארה ע"י הסוכן, היא לאקונית וחסרת פרטים, ואינה עומדת במבחנים הפנימיים והחיצוניים שקבעה הפסיקה להערכת מהימנות הודאות חוץ. בהתוודות המוקלטת הנאשם חזר על פרטים ששמע מהסוכן או שנחשף אליהם בתקשורת. ההגנה מדגישה את האמירה "פורים היה", שאינה תואמת את מועד הרצח (שכן זה בוצע כמה ימים לאחר מכן), ואת חוות דעת מומחה הקול, לפיה הנאשם אמר "קראתי", ולא "באתי", באופן שלדעת ההגנה אינו עולה בקנה אחד עם העובדות של הרצח. לפיכך, הפרטים הללו מוכיחים שהנאשם לא רצח את המנוח.

יחסי הכוחות בין הנאשם לסוכן - ההגנה הדגישה את יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים בין הנאשם לסוכן. הנאשם פחד מהסוכן, וניסה להרשים אותו באמצעות התרברבויות. יחסי הכוחות הללו מסבירים את "הודאות החוץ" של הנאשם, שאינן משקפות את האמת.

לטענת ההגנה, אין אף ראיות פורנזית שקושרת את הנאשם לרצח, ויש שתי ראיות מזכות שחותרות תחת האישום כולו. המקורות היחידים שהמאשימה מבססת עליהם את האישום הם אנושיים:הסוכן והנאשם. הגרסה של הסוכן אינה אמינה בעליל, ושתי הודאות החוץ שנמסרו במסגרת שיח בין עבריינים, אינן כוללות שום פרט מוכמן, והן התרברבות בלבד. רמת הפירוט של ההודאות דלה, חלק מהפרטים אינם תואמים למציאות ("פורים היה", "קראתי לו למטה", ופרטי בת הזוג). כלומר, מחצית מההודאה אינה צולחת את המבחנים לבחינת משקלה.

לטענת ההגנה, התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר. עדותו של הסוכן אינה אמינה, ו"הודאות החוץ" של הנאשם הן התרברבויות שווא.

לפיכך, עתרה ההגנה לזכות את הנאשם מעבירת הרצח.

דיון והכרעה

8.  דרך הילוכנו בתיק זה תהיה כדלקמן: תחילה אבחן את עדות הסוכן, הדברים שתיאר לגבי ההצעה שהציע לו הנאשם לבצע יחדיו את רצח שוסטר ז"ל, סיור השטח המקדים שהוא ערך ביחד עם הנאשם בזירת העבירה, הרצח עצמו, ושיחת ההתוודות הראשונה שהנאשם התוודה בפניו. לאחר מכן, אבחן את הידיעה המודיעינית שמסר הסוכן בנוגע למעורבות הנאשם ברצח, וזאת בטרם הפך לסוכן משטרתי; ולאחר מכן את הודעת הסוכן במשטרה, לאחר שהפך לסוכן משטרתי, שבה פירט את מלוא גרסתו בנוגע למעורבות הנאשם ברצח. בהמשך, אציג את שיחת ההתוודות השניה, המוקלטת, שבה מסר הסוכן לנאשם הצעה כוזבת לבצע רצח, תוך שהזכיר לנאשם פרטים דומים לרצח שוסטר, הנאשם הביע נכונות לבצע את הרצח, ובמסגרת זו הודה שביצע את רצח שוסטר, ומסר פרטים בנוגע לרצח. לאחר מכן, ובהתייחס לכל האמור, אבחן את מהימנות עדותו של הסוכן, ובהמשך לכך את משקל שתי הודאותיו של הנאשם - הן המשקל הפנימי והן המשפט החיצוני (דבר מה נוסף). לאחר מכן, אבחן את מהימנות גרסאותיו של הנאשם. בסיכומו של דבר, אבחן את יסודות עבירות הרצח. אקדים את המאוחר ואציין כבר בשלב זה כי מצאתי את עדותו של הסוכן מהימנה, את הודאותיו של הנאשם כבעלות משקל רב, פנימי וחיצוני כאחד, ואת גרסאותיו של הנאשם, אשר כללו שקרים וגרסאות כבושות, כבלתי מהימנות. המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל, היא שהמאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר, שהנאשם הוא זה שרצח את דורון שוסטר ז"ל.

האישום הראשון - הרצח

9.  רקע - המנוח ואופן הרצח: דורון שוסטר ז"ל, המנוח, היה איש עסקים אשר בתקופה הסמוכה להירצחו היה מצוי במספר סכסוכים. המנוח התגורר באותה תקופה ביחד עם בת זוגו סמדר בדירת גן בבניין מגורים ברחוב הקוקיה 31 בראשון לציון. לצד בניין המגורים קיימת חנייה המשויכת לבניין. בתקופה הרלוונטית נהג המנוח ברכב מרצדס בצבע שחור. הרצח התרחש שלושה ימים לפני ערב חג פורים, ביום 20.3.16. ביום זה, בסמוך לשעה 18:51, הגיע המנוח ברכבו מסוג מרצדס שחורה לחניית הבניין. המנוח החנה את רכבו, יצא מהרכב והחל ללכת לכיוון אחת הכניסות לבניין. המתנקש הגיע מאחוריו וירה לעברו חמש יריות אשר ארבע מתוכן פגעו בו, וגרמו למותו. אין מחלוקת שהמנוח קיפד את חייו כתוצאה מהירי. מחקירת המשטרה עולה כי המתנקש הגיע למקום באמצעות אופנוע, וכך גם נמלט מהמקום. המתנקש לבש מעיל, כפפות, ו"חם צוואר" (או פריט דומה)שכיסה חצי מפניו. החקירה הראשונית לא הניבה תוצאות, עד שהסוכן החל לספק מידע על הרצח.

עדות הסוכן - רקע

10.  המסגרת הנורמטיבית - התשתית הראייתית בתיק נסמכת בראש ובראשונה על עדותו של הסוכן הסמוי, אשר נתמכת באמצעות ראיות נוספות. בכל הנוגע לבחינת עדותו של הסוכן, קבע בית המשפט העליון כי הפעלת סוכני משטרה, גם אם הם עבריינים המקבלים טובות הנאה, היא כלי הכרחי ולגיטימי במאבק בפשיעה, אך יש לבחון את מהימנות עדותם בזהירות רבה ולחפש לה תימוכין בראיות אובייקטיביות.ההלכה הפסוקה הכירה בהפעלת סוכנים, שהם עבריינים על ידי המשטרה, ככורח המציאות במסגרת המאבק בפשע. על אף קבילותה, יש לבחון את עדות הסוכן בקפידה, ולחפש לה תימוכין. עובדת היותו של העד סוכן משטרה, אשר מקבל טובות הנאה, מובאת בחשבון בהערכת מהימנותו. לפיכך, ראוי ככל הניתן לתמוך את עדות הסוכן בראיות אובייקטיביות, כגון תיעוד השיחות שבין הסוכן לבין החשוד בהקלטה (ראו למשל ע"פ 1520/97 חדד נ' מדינת ישראל (18.12.2000); רע"פ 1373/97 גויטע (גואטה)נ' מדינת ישראל (24.3.1997).

11.  עדות הסוכן - [הושמט], הסוכן, העיד בבית המשפט, וכן הוגשו הודעותיו בחקירה. בעדותו בבית המשפט, כמו גם בהודעותיו במשטרה, מסר הסוכן את הדברים הבאים:

פעילותו כסוכן - העיד כי הוא כבן חמישים, כל חייו עסק בפשע ונשא בעונשי מאסר משנת 88' ועד לשנת 2013. מגיל 13 נמצא במוסדות ובבתי כלא בסך הכל כ-23 שנים במצטבר. ביצע עבירות רכוש, שוד, סמים ונשק. החליט לפרוש מעולם הפשע לאחר שביתו נשרף ואף אחד מחבריו בעולם הפשע לא סייע לו, ודווקא המשטרה עזרה לו. החל מחודש אוגוסט 17' החל לפעול כמקור משטרתי ומסר פרטים אודות פשעים למפעיליו במשטרה. ההחלטה להיות מקור משטרתי הייתה כדרך הדרגתית לצאת מעולם הפשע. אישר שמסר 94 ידיעות עד שהפך ממקור לסוכן, לאחר שחתם על "הסכם סוכן" עם המשטרה בחודש יולי 19' (עמ' 43-44; 78; 85). שימש כסוכן סמוי במשך שנה. התחייב לבצע עסקאות סמים ונשק ולאסוף ראיות באירועי רצח ואישר שבהתאם להסכם עמו, הפעולות שביצע היו בתמורה לסכום של 800,000 ₪ מהמדינה. היה מקבל ממפעיליו משימות ליצור קשר עם אנשים, לקנות מהם נשק או סמים, לשלם ולחזור לתחקור. נשא עמו מכשיר הקלטה. התנאי לתפקיד היה שלא לבצע עבירות. ארבעה ימים לפני החתימה על הסכם סוכן, מסר במשטרה "עדות ניקיון", בה פרט את העבירות שביצע בעבר.

אישר שביצע עבירות רבות. מכר סמים מהמתחם המשפחתי, הרוויח סכומי כסף משמעותיים. תאר מעשי שוד שביצע בעבר (עמ' 45; 61-63; 90-91; 95; 104-105; 107). עמד בכל התחייבויותיו לפי ההסכם. כל עסקה שביצע בהתאם להסכם, הוקלטה ולאחר מכן נחקר אודותיה ומסר הודעות (עמ' 64-65). אישר שהעיד במשפטם של מעורבים נוספים בפרשת עסקאות הסמים והנשק (עמ' 67). בתקופה שהיה מקור משטרתי לפני שחתם על הסכם סוכן, עדיין היה מעורב בעבירות והיה בקשר עם עבריינים, בהמשך סיפר על כך למפעיליו במשטרה (עמ' 88; 266-267).

הסכם הפעלת סוכן (נ/1) - נערך ביום 15.7.19, צוין כי הביע נכונות לשמש סוכן סמוי של משטרת ישראל בתחום עבירות סחר באמל"ח, בסמים וכן איסוף ראיות בנוגע לאירועי רצח בהם מעורבים יעדים ולגביהם יש לו מידע כל זאת בתמורה לתגמול כספי.

פעילותו העבריינית ופעילותו כסוכן - בהסכם הייתה רשימת יעדים שנבנתה יחד איתו, שכללה אנשים שסבר שיבצעו איתו עסקאות סמים או נשק. שלל שלא כלל ברשימה אנשים שלא רצה לפגוע בהם. אישר שהכניס לרשימה רק אדם אחד מבני משפחתו למרות שרבים מהם עבריינים. הסביר שהרשימה נבנתה משמות שעלו בראשו באותו הרגע, כעבריינים שקשורים אליו. אישר שבעדות הניקיון לא מסר פרטים על עבירות שבוצעו על ידי בני משפחתו (עמ' 131-134; 137-138). בשוד בכיכר המדינה, היה שותף אך לא ביצע פיזית. התוכנית לשוד הייתה של הנאשם, והם דנו בתוכנית עם שותפים נוספים חלקם בני משפחתו. הוא המתין בתחנת דלק משום שלא רצה להסתבך. לאחר השוד הנאשם הגיע אליו ואמר לו שהשוד הסתבך. באותה התקופה התחיל להתרחק מהנאשם, והנאשם אמר לו שהוא השתנה ולא רוצה לעשות איתו דברים כמו פעם (עמ' 145-147; 149-151; 176-179; 184; 188). היו מעשי שוד שלא פרט אודותיהם בעדות הניקיון, במקרים שנשאל אודותיהם בחקירה הנגדית, השיב כי נעצר בגינם ולפיכך המשטרה מודעת להם, אף שלא פרט אודותיהם בעדות הניקיון. לא שיקר בעדות הניקיון, אך היו דברים שלא זכר והיו אנשים שלא רצה להפליל. לא היה לו אינטרס להסתיר כיוון שההסכם הגן עליו בעניין. ישנם מקרים שאותם זוכר היטב וישנם מקרים שלא זוכר פרטים (עמ' 153-155; 164; 167-168; 170; 172). גם ביחס לריבוי עבירות הרכוש שביצע ביחד עם הנאשם, פרט בעדות הניקיון רק את חלקן, כיוון שלא זכר הכל (עמ' 207-208). אישר שהוא, הנאשם ואחיו באסם [הושמט] (להלן: באסם)היו מבצעים עבירות ביחד, אולם בעדות הניקיון לא ציין את שמו של אחיו. הסביר שבמסגרת ההסכם ביקש שלא להזכיר חלק מהמעורבים. הדבר לא כתוב בהסכם, אך כך דובר בינו לבין החוקרים (עמ' 209-210). זו הייתה סיטואציה מלחיצה, לא התכוון להסתיר דברים ולא זוכר אם קיבל אישור שלא למסור חלק מהשמות (עמ' 211-212). לא ידע להסביר מדוע מסר בעדות חלק משמות המעורבים, וחלק מהשמות לא מסר (עמ' 216). היו אנשים שלא הסכים לפעול כסוכן מולם, כיוון שלא רצה להכשיל אנשים שהם כבר לא בעולם הפשע (עמ' 217). כפי שהעיד בעדות הניקיון, לא היה מעורב בעבירות אלימות, נהג לעשות "סולחות" בין אנשים. גם את מעשי השוד ביצע עם אקדח מפלסטיק ולא אמיתי, כיוון שלא רצה להרוג אף אחד ולא רצה להסתבך. הורשע בעבירות של תקיפת שוטרים, אך בפועל הוא זה שהוכה על ידי השוטרים וניסה להתגונן (עמ' 234-236). לא היה מוכן להיות מעורב בתיקי רצח. כולם יודעים את זה, זה קו אדום עבורו, זו התדמית שלו כאדם שנחשב חזק ומוכר כעורך "סולחות". "בן אדם שהורג אנשים לא יכול לעשות סולחה, אף אחד לא יאמין בו" (עמ'238 ש' 13). אישר שמכיר עבריינים בכירים ומשפחות פשע. הוא עצמו בא ממשפחת פשע (עמ' 237-239; 301).

נ/2 רישומו הפלילי של הסוכן - ממנו עולה כי לסוכן עבר פלילי הכולל 16 הרשעות קודמות החל משנת 1988 בבית המשפט לנוער ועד לשנת 2011, בגין עבירות שבל"ר, עבירות רכוש שונות, בריחה ממשמורת חוקית, סמים, שוד ועבירות כלפי שוטרים. בגין כך ריצה עונשי מאסר.

12.  ההיכרות עם הנאשם - בתחילת שנת 2014, מכר משותף הכיר בינו לבין הנאשם, הציג אותו כמי ש"יודע לגנוב הכל". הסוכן והנאשם הפכו להיות חברים טובים, עשו עבירות רכוש ונשק ביחד. נפגשו כל יום ושוחחו בטלפון מספר פעמים ביום. ביצעו פריצות, מעשי שוד ועבירות נשק. היו מאוד קרובים, כל היום ביחד, עד לשנת 2019 שהפך להיות סוכן משטרתי (עמ' 45-46; 142; 144; 203-206). אישר שלא הגיע לאירועים משפחתיים של הנאשם (עמ' 232-234). כיוון שאין לו רישיון נהיגה ולנאשם יש רישיון ומספר כלי רכב, הנאשם היה מגיע לבית הסוכן, ולעיתים היה מסיע אותו למקומות (עמ' 219-220), אך לא השתמש בנאשם לשם הסעות תמורת כסף. הנאשם לא היה הנהג שלו (עמ' 221). הם היו ימים שלמים ביחד, מבצעים ביחד עבירות שאת רובן הנאשם הציע לבצע, ונסעו למקומות כאשר הנאשם נהג (עמ' 222).

הסוכן העיד בהתייחס לעבירות שוד שביצע עם הנאשם ואחרים, תאר כי עבודת ההכנה לעבירה כללה הגעה למקום ללא רכב, בחינת הזירה מרחוק, כדי למנוע את זיהויו באמצעות מצלמות. לפי מבנה הזירה היה מחליט כמה אנשים ישתתפו בשוד. היו מגיעים למקום ברכב גנוב ולא ברכבו שלו. מגיעים למקום רעולי פנים עם כפפות. מי שהציע את השוד הוא זה שתכנן, לעיתים זה היה הוא ולעיתים הנאשם (עמ' 159-162).

אישר שקוד עברייני מוכר הוא שלא משוחחים על עבירה לאחר ביצועה עם אנשים שאינם שותפים לעבירה ובפרט בתיק רצח. אישר שבתקופה שביצע עבירות היה יעד ולקח בחשבון שמתקיים אחריו מעקב (עמ' 258-260).

13.  אפשרות קיומו של סכסוך - הסוכן אישר שבעולם העברייני ישנם קודים התנהגותיים, בין היתר שאם נתפס שותף לעבירה שאינו מסגיר את שותפו, השותף שלא נתפס יתמוך כלכלית בשותף שנתפס ויממן את הגנתו במשפט, בהתאם ליכולתו. בתיק השוד בכיכר המדינה הנאשם ואדם בשם נביל נעצרו והוא לא נעצר. הסוכן שילם סכום חלקי בלבד של שכר טרחת עורך דינם של הנאשם ונביל, בסך של 40,000 ₪ (עמ' 240-242). אישר שהיה צריך לשלם את יתרת שכר הטרחה ומדובר בהפרת קוד, אך שלל שהנאשם כעס עליו בשל כך או שחשב שהפקיר אותו (עמ' 243-244). בפגישה שתועדה בינו לבין הנאשם בחודש מאי 19' לרכישת מִטען, הנאשם היה באותה עת לאחר שנדון לעונש של 6 שנות מאסר בגין השוד, והיה בעיכוב ביצוע בתקופת הערעור. באותה הפגישה אמר לו הנאשם: "השארת אותי לבד, הפקרת אותי ...". הסוכן הסביר שהנאשם התכוון באותה השיחה לכך שהפסיק לבצע איתו פשעים ושלל שמדובר בכעס על רקע אי התשלום לסנגור (ת/36(ב) עמ' 7; פרו' עמ' 246-249). הנאשם נשמע אומר בהקלטה לקרוב משפחתו של הסוכן שהיה במקום, כי הסוכן "השאיר אותי לבד, תשלם 200 אלף, פתאום אין כסף, אין כולם, עורכי דין, ערעורים, אני צריך לשלם לבד. אתה מבין? זה חבר" (ת/36ב', עמ' 7). הסוכן השיב כי לא היה לו כסף לתשלום שכר הטרחה וכי זה סגנון הדיבור הרגיל של הנאשם, כעס שלא ביצע איתו עבירות נוספת לפני שנכנס לכלא, ולא על כך שלא מימן את הגנתו המשפטית (עמ' 252-253). הנאשם הוא זה שיזם את ביצוע השוד בכיכר המדינה. שלל שהוא זה שהוביל את העבירה והטעה את הנאשם בסיבת ההגעה לזירת העבירה (עמ' 256-257).

אכן, בעניין זה יש לקבל את פרשנות ההגנה שכוונת הנאשם במילים "הפקרת אותי" הייתה שהסוכן לא מימן את הגנת הנאשם בתיק ניסיון השוד, בהתאם לקודים העבריינים, ולא כטענת הסוכן שהסוכן הפסיק לבצע עמו עבירות (עמ' 253). הדברים נתמכים בהמשך האמור באותה שיחה לקרוב המשפחה של הסוכן כמפורט לעיל. עם זאת, אין בכך כדי להצביע על סכסוך משמעותי ביניהם, ואין בכך כדי לפגום במהימנות הסוכן. ממילא, אין המדובר באמרה אשר נמצאת בליבת האירוע בתיק הנוכחי.

כפי שטענו ב"כ המאשימה הקלטות השיחות והמפגשים בין הנאשם לסוכן לאורך תקופת ההפעלה מעלות כי לא היה בין השניים שום סכסוך לאורך תקופת היכרותם. אדרבא, השיחות בין השניים מלמדות על קשר חברי הדוק בין השניים, ללא שום אינדיקציה לסכסוך. השניים מתבדחים ביניהם, ומנהלים שיחות אישיות, בהלך רוח חברי (ת/35(ב); ת/36(ב); ת/51(ב); ת/60(ב)). השניים היו מעורבים יחדיו בניסיון שוד בכיכר המדינה בתל אביב, אשר התרחש ביום 19.12.2016, כתשעה חודשים לאחר הרצח מושא תיק זה. אכן, הנאשם סבר שהסוכן היה צריך לממן עבורו את כל הייצוג המשפטי בתיק השוד, בהתאם לקודים העבריינים שהיו מקובלים על שניהם, אך הדבר לא עלה כדי סכסוך בין השניים. השניים אף המשיכו לבצע עסקאות אמל"ח ביניהם, במהלך תקופת ההפעלה של הסוכן, כמתואר באישומים השני עד הרביעי.

ההצעה להשתתף ברצח

14.  בהודעתו כסוכן מיום 20.2.20 (ת/67א'), מסר הסוכן כי יום אחד בא אליו הנאשם לביתו בשכונת אפקד ברמלה, ואמר שיש לו "עבודה", ואם הסוכן רוצה להצטרף אליו. הסוכן חשב ש"עבודה" הוא מתכוון לגנוב או לשדוד, ואז הנאשם אמר לו שצריך להוריד מישהו, כלומר לרצוח אותו, ויקבלו על זה 50 או 60 אלף דולר. הנאשם אמר שפנה אליו מישהו, חבר שלו, שרוצה להוריד גבר שיוצא עם אשתו של החבר. הסוכן אמר לנאשם שזה לא הגיוני לעשות רצח בשביל סכום כזה, וחשב לעצמו שאולי הנאשם קיבל יותר כסף מכפי שאמר. הסוכן אמר לנאשם שהוא מוכן לעשות איתו גניבות או שודים אך לא לרצוח. הסוכן שאל את הנאשם אם הוא סומך על החבר "שלא יפתח עליו", והנאשם אישר שכן. הנאשם ניסה לשכנע אותו להצטרף, אך הוא לא הסכים (ת/67א').

15.  הסוכן העיד כי הנאשם היה מביא מידע על "עבודות" פוטנציאליות בעבירות רכוש. יום אחד בא הנאשם ואמר לסוכן שיש לו משהוא טוב להציע ושהנאשם יגיע לביתו. הסוכן הבין שמדובר במשהו רציני, אך סבר שמדובר בשוד או גניבה. כאשר הנאשם הגיע לביתו, אחיו באסם היה בבית, ולכן הסוכן לקח את הנאשם הצידה ושאל אותו מה העבודה. הנאשם השיב ש"צריך להוריד מישהו" בראשון לציון. שאל כמה שילמו לו והנאשם השיב $50,000 והציע לו לבוא לראות את המקום.

הסוכן הסביר בעדותו שכאשר נרשם בהודעתו (ת/67א') שהנאשם הגיע לביתו באפקה, התכוון לביתו, ולא למרכז המסחרי אפקה ברמלה. אינו זוכר באיזו שעה הגיע ומה לבש הנאשם. לקח את הנאשם הצידה כי חש משפת הגוף של הנאשם שיש לו דבר רציני להגיד (עמ' 329-331). לאחר שסירב להשתתף ברצח, הנאשם אמר לו שהוא יעשה את זה לבד והסוכן השיב שיעשה מה שהוא רוצה (עמ' 365; 368-369; ת/67).

16.  לטענת ההגנה אין זה סביר שהנאשם יציע לסוכן להשתתף עמו ברצח, וזאת לאור העובדה שהיה ידוע שהסוכן אינו עבריין אלים, ואין סיכוי שהוא יהיה מעורב ברצח. סבורני כי לא ניתן לקבל טענה זו. לאור יחסי האמון והקרבה שבין הנאשם לסוכן, אין זה בלתי סביר שהנאשם הציע לסוכן את ההצעה לבצע ביחד את הרצח, וזאת גם אם בסופו של דבר הסוכן לא הסכים לכך.

הסיור המקדים

17.  הסוכן העיד שלאחר ההצעה לרצח, השתכנע לנסוע עם הנאשם לסיור מקדים במקום. הם נסעו ברכבו של הנאשם (הונדה לג'נד בצבע שחור). בדרך ניסה הסוכן לברר עם הנאשם פרטים והנאשם השיב לו שמדובר באדם שהלך עם אישה נשואה, והוא אינו קשור אליו ישירות. הבעל של האישה שילם כדי שירצחו את המנוח. מדובר בנסיעה קצרה מלוד לראשון לציון. הנאשם נהג והסוכן ישב לצידו. שניהם היו עם הטלפונים הניידים שלהם. שניהם מכירים את האזור, היו מגיעים לראשל"צ פעמים רבות לבצע עבירות רכוש (עמ' 382-383). הם הגיעו לבניין מגוריו של המנוח - מדובר בבניין מיוחד, גדול ולבן, שקשה לשכוח אותו. הבין שהנאשם באמת מתכוון לרצוח את המנוח. הנאשם אמר לו כי למנוח יש רכב מסוג מרצדס בצבע שחור. הסוכן ניסה להניא את הנאשם מלבצע את הרצח, אמר לו: "עזוב אותך מזה, בוא אני ואתה נעשה שוד, ניקח חצי מיליון שקל בשנייה, לא פוגעים באף אחד... מקסימום נעצרים ומקבלים 4-5 שנים, לא מקבלים מאסר עולם". נשארו לשבת ברכב כרבע שעה וחזרו לכיוון לוד. בהמשך עדותו העיד שלאחר הגעתם לזירה, ירד מהרכב "אני ירדתי מהרכב ועשיתי סיבוב" (עמ' 390 ש' 31). חנו לצד המדרכה הרחוקה מהבניין (עמ' 391). הסביר שירד מהרכב ועשה סיור בזירה מתוך סקרנות, למרות שלא התכוון לבצע את הרצח ביחד עם הנאשם. הסיור ארך מספר דקות. בדק דרכי מילוט מהזירה. אישר שהיה בפּנים גלויות ולא רעול פנים. הנאשם נשאר ברכב. בניגוד להכנות לעבירות אחרות שביצע, לא חשש לעשות סיור מקדים כיוון שלא היו אנשים ברחוב והיה יחסית חשוך וכן כיוון שידע שלא מתכוון לבצע את הרצח. לא ראה מצלמות בזירה, סבר שקיימות מצלמות בתוך הבניין אולם הוא הסתובב מחוץ לבניין. גם לאחר שהוצגו לו תמונות של מצלמות אבטחה מחוץ לבניין ועל בניין סמוך (נ/21; נ/22), עמד על כך שלא הבחין בהן (עמ' 394-395; 397; 399; 401-403; 422-425). לא הצליח להסביר מדוע לא סיפר אודות הסיור שביצע בגפו בזירה לאחר שירד מרכבו של הנאשם, עד לשלב הריענון בפרקליטות, ואף טען שאמר לחוקרים אך דבריו לא נרשמו (עמ' 408-409; ת/67; נ/16). בהתחלה חשב שהנאשם צוחק ולא מתכוון ברצינות, נסע עמו לזירה מתוך סקרנות ורצון לדעת האם הנאשם רציני בכוונתו, רק כשהגיע איתו לעשות סיור בזירה הבין שהוא רציני. בנסיעה חזרה מהזירה לבית הסוכן, אמר לנאשם שאינו מתכוון לבצע את הרצח והציע לו שיעשו ביחד עבירת רכוש (עמ' 337-338). הציע לנאשם לבצע שוד במקום רצח, כדי לשכנע אותו לרדת מהרעיון של ביצוע רצח, אך הנאשם היה "נעול" על הרצון לבצע את הרצח (עמ' 46-47; 185-188; 281-282; 379-381). כשנשאל מדוע בהודעות שלו אמר שסירב לבצע את הרצח כבר בעת ההצעה בבית, השיב שאינו זוכר, וכי אם היה מסרב כבר בבית, לא היה נוסע עם הנאשם לראות את הזירה. ידע מהנאשם שיש לו איתורן ברכב, לא חשש מכך כיוון שסבר שהנאשם משקר ולא באמת מתכוון לבצע רצח (עמ' 339-341). התוכנית המקורית של הנאשם הייתה שהנאשם יבצע בפועל את הרצח ביחד עם הסוכן ואחיו באסם, אך לא הייתה תכנית מפורטת ולא שוחחו על כלי הרכב בו ייסעו לשם ביצוע הרצח (עמ' 444-445). כאשר נשאל מדוע שוחחו אודות הרצח ברכבו של הנאשם, כאשר קיים חשש מהאזנות סתר בהיותם עבריינים מוכרים, השיב שהנאשם דיבר ולכן הוא הבין שהרכב "נקי" מהאזנות (עמ' 387-388). כשנשאל מדוע לא דרש מהנאשם לנסוע מהזירה נוכח אי נכונותו להשתתף ברצח, השיב שאחרי שנים בעולם הפשע, לא הרשה לעצמו להיראות כפחדן (עמ' 396; 411; 428).

כבר בדרכם חזרה ללוד, החליט להתרחק מהנאשם, וכאשר שב לביתו סיפר לאחיו באסם שהנאשם רוצה "להוריד" מישהו ושמעתה שניהם יתרחקו ממנו. הוא החל להתרחק מהנאשם, לא ענה לו לטלפונים. בכל זאת הנאשם היה מתקשר ומגיע אליו. הנאשם אמר לו שהוא מרגיש שמתרחק ממנו, לא רוצה לבצע עבירות. הסוכן הסביר שסיפר לבאסם על ההצעה לרצח כדי שיבין מדוע הם עומדים להתרחק מהנאשם (עמ' 357-358). לא היה מוכן להיות מעורב בעבירות רצח, משום שיש השלכות למעורבות כזו (עמ' 358). הנאשם הבין שלא ישתתף איתו ברצח לאחר שהתחמקו ממנו ולא ענו לשיחות ממנו. בהתחלה הנאשם חשב שהוא ישתף איתו פעולה ברצח (עמ' 400-401). הסוכן עומת עם כך שיום לפני הרצח (19.3) התקבלה בטלפון של הנאשם הודעת SMS מהסוכן, והתקיימה שיחה טלפונית שיזם הנאשם כשלושה ימים טרם הרצח, והתקיימו בימים אלו מספר שיחות נוספות ביניהם, אף ביום הרצח בשעת בוקר. בנוסף עלה כי הטלפון של הנאשם אוכן בעיר לוד. הסוכן השיב שאינו זוכר את שיחות הטלפון והרקע להן, משמעות האיכון שכפי הנראה הנאשם הגיע לביתו של הסוכן. הסביר שהייתה תקופה במהלכה לא ענה לשיחות מהנאשם ולאחר מכן הקשר חזר (עמ' 431-435). הייתה תקופה של התחמקות משיחות הנאשם, ואז מכיוון שלא האמין שהנאשם יבצע את הרצח בלעדיו, הקשר ביניהם חודש (עמ' 436). הנתק נמשך כשבוע וחצי-שבועיים ולאחר מכן חזרו לשוחח בטלפון (עמ' 438). התקופה שלא ענה לנאשם בטלפון, הייתה כדי שיבין שהוא לא מעוניין להשתתף ברצח. הנאשם הבין את המסר וכאשר השיחות חודשו דיברו על דברים אחרים (עמ' 442).

לאחר שקרא את הכתבה אודות הרצח וזיהה את הזירה הופתע כיוון שלא חשב שהנאשם יבצע את הרצח לבדו בלעדיו. זאת אף שהנאשם חיפש "אקשן" והיה מבקש ממנו להגיד למשפחות פשע שהיה עמן בקשר שיתנו לו לבצע "עבודה" - משמע רצח (עמ' 405-406).

הסוכן אישר שאמר בהודעתו (ת/67א') שנסע עם הנאשם, הנאשם עצר מול הבניין ובחניון חנה רכב מסוג מרצדס בצבע שחור. הנאשם הצביע על הבניין ואמר שהאדם שצריך לרצוח אותו גר בבניין ורכב המרצדס שייך לו (עמ' 407). בהודעה (ת/67א) אמר שראה את הכתבה זיהה את הבניין ואת רכב המרצדס. בעדותו בבית המשפט אמר שהנאשם סיפר לו כי למנוח יש רכב מסוג מרצדס בצבע שחור, אך אינו זוכר אם אכן ראה את הרכב או רק שמע אודותיו מהנאשם (עמ' 413). בעדותו התייחס לכך שראה בתמונה בכתבה את הבניין והחניון. זיהה רכב מרצדס שחור וזכר שזה מה שהנאשם אמר לו (עמ' 414-415). מעיון בכתבה שאותה קרא הסוכן באתר "פוסטה" (נ/20) והתמונה שצורפה לכתבה (נ/20א) עולה כי הפרטים שצוינו בכתבה אודות הרצח לא כללו אזכור לכך שבבעלות המנוח רכב מסוג מרצדס בצבע שחור. מהתמונה שצורפה לכתבה ספק אם ניתן לזהות רכב מסוג מרצדס בצבע שחור.

הסוכן העיד שזיהה את הבניין בכתבה בפוסטה מכיוון שהיה שם קודם לכן עם הנאשם, ציין כי מדובר בבניין גדול ולבן וקיימת תאורה בצבע כחול ירוק בכניסת הבניין. כן ציין חנייה גדולה (עמ' 417-418). הסוכן השיב שאינו זוכר מהסיור שהיו סמוך לבניין גן ילדים וגן שעשעים (לעניין זה הוגשו צילומי כניסת גני הילדים (נ/17) וגן השעשועים (נ/18)). (עמ' 420-421).

הרצח עצמו

18.  דורון שוסטר ז"ל, המנוח, היה בקשר זוגי עם סמדר שהתגוררה בדירת גן בבניין המגורים ברחוב הקוקיה 31 בראשל"צ. המנוח, היה איש עסקים אשר בתקופה הסמוכה להירצחו היה מצוי במספר סכסוכים (עדות ראש צוות החקירה מאור גורן בעמ' 624; עדות סמדר, בעמ' 775, הודעת אחי המנוח, נ/68). לצד בניין המגורים קיימת חנייה המשויכת לבניין. בתקופה הרלוונטית נהג המנוח ברכב מרצדס בצבע שחור. הרצח התרחש כשלושה ימים לפני ערב חג פורים, ביום 20.3.16. המנוח יצא מדירת המגורים בשעות הצהריים, ונסע מהמקום ברכב המרצדס שברשותו. בהתאם לדוח צפייה שערך רס"ר צח גבאי (ת/26ג'), בשעה 18:50, כפי שעולה ממצלמות האבטחה של הבניין, שב המנוח עם רכבו לחניית הבניין, החנה את הרכב, יצא מהרכב, והחל ללכת לכיוון הכניסה לבניין. במקביל, החשוד ברצח ארב לקורבן, ובשעה 18:51 ניתן לראות דמות של החשוד ברצח, אדם הנראה קירח, מגיעה בריצה למקום. בהתאם לדוח הפתולוגי, הרוצח ירה באמצעות אקדח חמישה כדורים לעבר המנוח, חלקם פגעו בגבו, וגרמו למותו. בשעה 18:52 ניתן לראות רכב דו גלגלי (כפי הנראה אופנוע) נוסע במהירות ברחוב ומתרחק מהזירה, עדים ראו רוכב אופנוע נמלט מהמקום. הרוכב היה כפי הנראה עם חם צוואר, צעיף או כיסוי אחר על הפנים, קרי:הרוצח נמלט מהמקום באמצעות האופנוע. באותו ערב, לאחר הרצח, פורסמה כתבה באתר האינטרנט "פוסטה", אשר כללה תמונה של זירת הרצח ובניין המגורים (דוח הצפייה במצלמות, ת/26ג'; דוח המכון לרפואה משפטית, ת/16; חוות דעת מומחה מעבדת נשק, ת/19; חוות דעת מומחה זירה ת/20א; עדות עומרי רוטפוס, עמ' 577-578, ת/105; עדות אלעד רוטפוס, עמ' 583 לפרו', ת/106; דוח שוטר, ת/108; נ/20; נ/20א').

19.  האם המתנקש היה קירח? - הנאשם היה קירח באותה תקופה (וכן כיום), והדבר אינו במחלוקת (עדות הנאשם, בעמ' 793), ובתקופה הרלוונטית נהג על אופנועים.

ב"כ הנאשם טען כי לא ייתכן שהמתנקש היה קירח. לטענתו, שני שכנים שהתגוררו באותו בניין, האחים עומרי ואלעד רוטפוס, הבחינו במתנקש, ומסרו כי הוא עטה מסכת סקי שחורה על פניו, כך שראו רק את עיניו, בלי קסדה (ת/105, ת/106). בעדותו עמרי הבהיר כי אינו בטוח אם המסכה כיסתה את כל הפנים או רק חצי מהם עד לגובה העיניים, ואלעד מסר כי בסבירות של 70%-80% המסכה כיסתה את כל הפנים, וכי המתנקש היה ללא קסדה, וכי גם החלק העליון היה שחור (עמ' 579-585). בשעה 18:52-18:53 נקלט רוכב האופנוע במצלמות אבטחה. שוטר התנועה, אלי מוקטה, הבחין בנהג האופנוע, נוהג ללא קסדה ועם חם צוואר על חצי פנים. ההגנה ביקשה להסיק כי אילו המתנקש היה קירח, אז השוטר היה כותב זאת בדוח שלו, ומכך שלא כתב שמדובר באדם קירח, ניתן להסיק שהמתנקש לא היה קירח. כך גם ביקשה ההגנה להסיק מכך שהעדים, עומרי ואלעד, לא תיארו אדם עם קרחת, שמה שהיה נדמה להם כמסכת סקי, היה בעצם חם צוואר וכן שיערו השחור של המתנקש.

20.  סבורני כי לא ניתן לקבל את טענת ההגנה האמורה. דוח הצפייה של המשטרה, אשר מתבסס על מצלמות האבטחה מציין כי המתנקש עטה חם צוואר, צעיף או פריט לבוש אחר בצבע כהה סביב צווארו, וכי במהלך ההליכה ניתן להבחין שהגבר רוכס את מעילו כלפי מעלה ומכסה את פניו (ת/26ג', עמ' 5). בהמשך, דוח הצפייה מציין שדמות המתנקש מגיעה בריצה, והדמות נראית ללא כיסוי ראש, ושל אדם הנראה קירח (ת/26ג', עמ' 8). לכן, דוח זה תומך במסקנה שמבצע הרצח היה אדם קירח, וזאת כבר באותו שלב שבו נערך דוח הצפייה, כאשר למשטרה לא היה שום קצה חוט בקשר לזהות החשוד ברצח. הדוח גם תומך במסקנה שבמהלך האירוע המתנקש תחילה כיסה את פניו באמצעות בגד כלשהו, ולאחר מכן היה ללא כיסוי ראש, ונראה קירח. צפייה בשני הסרטונים הללו מעלה כי אכן מסרטון מצלמה 06 (קוקיה 27) ניתן לראות אדם חולף מול השער, לאחר כניסת רכבו של המנוח לחניון, ונראית דמות מטושטשת שיתכן שרוכסת מעיל כלפי מעלה או עוטה קפוצ'ון/חם צוואר (זמן מצלמה 19:01:36). מצפיה בסרטון מצלמה 05 (קוקיה 31, ת/26א) ומהתמונות שהוצאו מהסרטון, ניתן לזהות ראש של אדם החולף בסמוך למצלמה לאחר שהמנוח נצפה יוצא מרכבו והולך לעבר הבניין. ראשו של המתנקש נראה מטושטש מאוד, ואולם ניתן להבחין לכאורה בעור חלק באופן שיכול להצביע על כך שמדובר באדם קירח, כפי שציינה המשטרה בדוח הצפייה (זמן מצלמה 19:21:52). ואולם, נוכח האיכות הירודה של הסרטונים, לא ניתן ברמת הוודאות הנדרשת שמדובר באדם קירח. מכל מקום אין בסיס עובדתי לטענת ההגנה, שמדובר באדם שאינו קירח.

אכן, השכנים עומרי ואלעד הבחינו במסכת סקי, אשר כפי הנראה כיסתה את כל פניו של המתנקש, ולאחר מכן שוטר התנועה הבחין ברוכב האופנוע עוטה חם צוואר, אשר מכסה רק חלק מהפנים. במצב דברים זה, לא ניתן לקבוע מה היה פריט הלבוש, ויתכן גם שמדובר בפריט לבוש אשר עשוי לעיתים לכסות את חלקו העליון של הראש, ולעתים שלא, בהתאם לאופן לבישתו. יתכן גם, כפי שמצוין בדו"ח הצפייה שהמתנקש רכס את המעיל כלפי מעלה באופן שכיסה את פניו, ונראה היה כמסכת סקי. לא ניתן לקבוע שפריט הלבוש שעטה רוכב האופנוע אינו יכול לכסות גם את הראש. לא ניתן להסיק שמה שעומרי ואלעד ראו, והיה נראה להם כמסכת סקי, הוא אדם עם חם צוואר ושיער. בוודאי שמתוך עדויות השכנים והשוטר, בין אם המתנקש עטה מסכת סקי, ובין אם עטה חם צוואר, צעיף, כובע של המעיל, או פריט לבוש אחר - לא ניתן להגיע למסקנה שלא היה קירח. העובדה שהשוטר מוקטה כתב שהנהג הוא ללא קסדה עם חם צוואר על חצי פנים, ולא כתב דבר על כך שמדובר באדם קירח - אינה מובילה למסקנה שהמתנקש לא היה קירח. איש מהעדים הרלוונטיים לא תיאר שראה שיער.

ב"כ הנאשם אף לא טרח לשאול את השכנים עומרי ואלעד, בחקירתם הנגדית האם יתכן שמה שנדמה היה להם כמסכת סקי, היה בעצם שיער שחור, ולא שאל את השוטר מוקטה האם יתכן שלא ציין שרוכב האופנוע היה קירח, משום שהיה עם שיער. ב"כ הנאשם רק שאל בעקיפין את עומרי ואת השוטר מוקטה האם הוא זוכר פרט כגון ארגז, משקפיים או צבע שיער, ונענה בשלילה על ידי שניהם (עדות עומרי, עמ' 581, ש' 30; עדות מוקטה, עמ' 694, ש' 16). אי הצגת השאלה הרלוונטית לעדים, נזקפת לחובת ההגנה.

לפיכך מדובר בספקולציה של ההגנה, אשר לא ניתן לקבלה.

הודאת החוץ הראשונה

21.  הסוכן העיד כי כשלושה שבועות לאחר הסיור המקדים, קרא באתר "פוסטה" על אודות הרצח. מיד זיהה את הבניין שהופיע בתמונת הכתבה, כיוון שראה אותו לפני כן בסיור המקדים שערך עם הנאשם, והבין שהנאשם ביצע את הרצח. למחרת התקשר לנאשם וביקש להיפגש עמו. כאשר נפגשו בתחנת הדלק באזור התעשייה ביבנה, שאל אותו האם "עשית את הבן אדם", כלומר האם ביצע את הרצח הזה, והנאשם השיב בחיוב והוסיף "אתה לא רצית לבוא איתי". הסוכן שאל האם קיבל תשלום והנאשם השיב בחיוב. הסוכן הגיע לתחנת הדלק עם אחיינו, סמי [הושמט] (להלן: סמי), שהסיע אותו והמתין בצד ברכב (עמ' 48; 284; 328-329). בהמשך נשארו בקשר.

הסוכן העיד כי ביצע עם הנאשם עוד עבירות, אולם לא כמו בעבר, עשו את השוד בכיכר המדינה וקנה ממנו מטענים. הקשר התרחק לאט. כאשר הסוכן היה מקור משטרה, היה חייב להיות עם הנאשם בקשר (עמ' 302-303). לאחר מכן הפסיקו לדבר על הנושא. כעבור שנה לערך נפגש עם הנאשם והנאשם אמר לו שבזמן האחרון החל שוב דיבור על הרצח, והסוכן השיב לו שהוא לא רוצה לדבר על הנושא (ת/67א).

22.  שינוי החזית של ההגנה - בהקשר זה ראוי להדגיש כי עד לשלב פרשת ההגנה, הכחיש הנאשם את שיחת התוודות ראשונה שלו לפני הסוכן. בחקירותיו במשטרה טען תחילה שבכלל אינו יודע מי זה דורון שוסטר, ומעולם לא שמע את שמו (ת/2א). גם בעימות שבין הנאשם לסוכן (ת/15א') מסר הסוכן את עיקרי גרסתו, ובין היתר תיאר כי לאחר שראה את עניין הרצח בחדשות, התקשר לנאשם, הם נפגשו, והנאשם אמר לו שהוא ביצע את הרצח (ת/15א', ש' 9-11). הנאשם טען שהסוכן משקר בכל דבריו (שם, ש' 21), כלומר הכחיש גם את ההתוודות הראשונה. בהמשך טען הנאשם שלא התוודה על שום רצח, ולכל היותר אמר דברים ששמע בתקשורת (אך דברים אלה לא התייחסו בהכרח להתוודות הראשונה) (ת/15). בחקירתו של הנאשם, כאשר נשאל על ההתוודות הראשונה, שמר על זכות השתיקה (ת/10א', ש' 106-107).

גם במענה לכתב האישום הכחיש הנאשם את כל האמור באישום הראשון, למעט ההיכרות המוקדמת עם הסוכן, ולא התייחס להתוודות הראשונה.

גם בחקירתו הנגדית של הסוכן, הטיחה ההגנה בסוכן שלא יתכן שהסוכן סיפר לרכז המודיעין מנשה שערי על ההתוודות בתחנת הדלק, ומנשה לא רשם זאת (עמ' 323, ש' 23-26). אמנם, גם בעדות הנאשם, כפר הנאשם בכך שההתוודות הראשונה הייתה בתחנת הדלק, וטען שהיא הייתה במקום אחר (במרכז המסחרי אפקה ברמלה), אך בחקירתו הנגדית של הסוכן בשום שלב לא נאמר לו שאכן הייתה התוודות ראשונה כפי שטען, ורק המקום שבו התקיים המפגש היה שונה. גם כאשר הסוכן העיד בחקירה הנגדית שנודע לו מפי הנאשם שמדובר בבן אדם שיש לו מרצדס שחורה, ושהלך עם בחורה (ושלא חלם על כך), השיב לו ב"כ הנאשם שמדובר בדברים שראה הסוכן באתר פוסטה (עמ' 437, ש' 1-2), וכלל לא הוצגה לסוכן האפשרות שאכן הנאשם אמר לו את הדברים בשיחה כלשהי. בהמשך, ב"כ הנאשם הטיח בסוכן את חוסר ההיגיון באפשרות שלאחר הרצח, הסוכן התקשר לנאשם וקבע להיפגש עמו (עמ' 437, ש' 19-20), ובשום שלב לא הוצגה לסוכן האפשרות שאכן בוצעה שיחה כלשהי בין השניים, גם אם לא במקום המפגש שבו טען הסוכן, שבה קשר את עצמו הנאשם לרצח שוסטר. ההגנה גם הטיחה בסוכן את חוסר ההיגיון בכך שאחרי ההתוודות הראשונה המשיך הסוכן להיות בקשר עם הנאשם (עמ' 438, ש' 10). בהמשך ההגנה הטיחה בסוכן כיצד הוא מסביר את האמירה שלו שלמחרת המועד שראה את סיקור הרצח בחדשות, התקשר לנאשם, ובהמשך שאל את הנאשם אם הוא עשה זאת, והנאשם אישר שכן (עמ' 449, ש' 23-25), מבלי שהוצג לסוכן שגם לשיטת ההגנה אכן הדברים התרחשו. גם כאשר הסוכן חזר על גרסתו ששאל את הנאשם אם הוא עשה זאת, והנאשם השיב בחיוב, טען ב"כ הנאשם שזה עומד בניגוד לקודים של העולם העברייני, שלא מדברים על דברים כאלה, ו"לא שואלים מישהו אם הוא עשה רצח כי הוא ישר יחשוב שאתה שטינקר, זה הקוד" (עמ' 450, ש' 26-32). כן הטיח ב"כ הנאשם בסוכן כי "אין סיכוי שעושים את זה במקום עם בני אדם, לוקחים הצידה, לוחשים באוזן... ואתה יושב איתו בתחנת דלק בבית קפה, מצלמות, אנשים, תנועה, שואל אותו רצחת? הוא אומר לך כן... זה נשמע לך הגיוני?" (עמ' 452 ש' 18-21). אמנם ב"כ הנאשם הציג לסוכן בחקירה הנגדית את הטענה שהדברים שהסוכן מסר שהנאשם אמר לו אינם נכונים והם בגדר "חירטוט" (עמ' 312-315), אך בשום שלב לא נאמר על ידי ההגנה בחקירה הנגדית של הסוכן שאכן הנאשם התוודה בפני הסוכן ואמר לו את הדברים כפי שתיאר הסוכן. ב"כ הנאשם קישר בין ההצעה של הנאשם לסוכן, הסיור המקדים ושיחת ההתוודות הראשונה כמקשה אחת. בשום שלב לא הוצגה לסוכן האפשרות שאכן הייתה שיחת התוודות, אך לא במקום הפיזי שתיאר, ובשום שלב לא הוצגה לסוכן טענת ההגנה שאכן הייתה התוודות ראשונה, אך היא הייתה בגדר התרברבות של הנאשם.

כל קו ההגנה שהיה בעת חקירתו הנגדית של הסוכן, שלפיו הסוכן משקר בעדותו בכך שטען לקיומה של ההתוודות הראשונה - נעלם כלא היה בעדות הנאשם. זאת כאשר הנאשם נדרש להסביר את פשר שיחת ההתוודות השנייה, המוקלטת, והעיד לראשונה שהדברים נאמרו בהקשר לשיחת ההתוודות הראשונה, ולא לרצח עצמו.

טענת ההגנה החדשה - אשר נולדה בשלב פרשת ההגנה - שלפיה אכן הייתה שיחת התוודות ראשונה, אך מדובר בהתרברבות בלבד, כלל לא הוצגה לסוכן בחקירתו הנגדית, ואף לא הוצגה לאף אחד מעדי התביעה. לא היה בפני ההגנה הסבר סביר לכך.

23.  הקשר בין ההצעה לרצח, הסיור המקדים וההתוודות הראשונה - לטענת ב"כ הנאשם, סיפור המעשה של הסוכן מורכב משלוש חוליות עיקריות - ההצעה לרצח, סיור השטח המקדים, ופגישת ההתוודות הראשונה (בתחנת הדלק מנטה) - התלויות זו בזו בקשר בל ינותק של סיבתיות: אלמלא ההצעה לא היה מתקיים סיור השטח המשותף, ואלמלא סיור השטח הסוכן לא היה מזהה את הבניין בתמונה באתר פוסטה, ובעקבות כך נפגש עם הנאשם, פגישה שבה הנאשם מסר לו את ההתוודות הראשונה (פיסקה 34 לסיכומי ההגנה). אכן, סבורני כי ההצעה, הסיור המקדים וההתוודות הראשונה הן חוליות בשרשרת אשר מובילות זו לזו, ולפיכך לאחר שאישר הנאשם בעדותו את דבר קיומה של ההתוודות הראשונה, שבה מסר לסוכן, זמן קצר לאחר הרצח, שהוא זה שביצע את הרצח - הרי שיש בכך כדי לחזק ולאמת את עדות הסוכן בדבר ההצעה לרצח והסיור המקדים.

קיומה של שיחת ההתוודות הראשונה, מחזק את המסקנה בדבר קיומם של ההצעה ושל הסיור המקדים, משום שהדברים שזורים זה בזה בגרסת הסוכן. לפי גרסת הסוכן, הנאשם הציע לו לבצע את הרצח, הם יצאו לסיור המקדים, הסוכן סירב להשתתף ברצח, כעבור זמן מה ראה הסוכן בכתבה בפוסטה את הבניין עם דיווח על הרצח, הסוכן התקשר לנאשם, קבעו להיפגש, ובפגישה שאל את הנאשם אם ביצע את הרצח, והנאשם אישר זאת (ת/67א'). כלומר, הפרטים הללו מהווים חוליות בשרשרת אחת. אלמלא היו ההצעה לרצח והסיור המקדים, לא היה נוצר הרקע לקיומה של ההתוודות הראשונה, ולכן קיומה המוסכם של שיחת ההתוודות הראשונה, מחזק את קיומן של ההצעה לרצח והסיור המקדים, וכפועל יוצא מכך מחזק משמעותית את מהימנות גרסת הסוכן ואמינותו.

הידיעה המודיעינית

24.  הידיעה המודיעינית על הרצח - הסוכן, בשלב בו שימש מקור משטרתי, בשנת 2017, מסר ידיעות מודיעיניות אשר נוגעות לנאשם, חלקן על ביצוע עבירות בתחום הנשק שמתארות כי הנאשם עוסק בסחר במטעני חבלה ומנהל מעבדת סמים (הידרו) (נ/7-נ/7ג'), לרבות פרטים רבים על אודות הנאשם. אחת הידיעות שמסר הסוכן, ביום 9.10.17, היא על אודות הרצח שאירע כשנה וחצי קודם לכן. זהו תוכן הידיעה (נ/7ד'):

"בשנת 2016 בוצע רצח של איש עסקים תושב אשדוד שעבר להתגורר בראשל"צ, ומי שביצע את הרצח הוא הנאשם. הרצח הוזמן על ידי בעלה של בחורה בלונדינית שאותה לקח הנרצח לבעל ועבר להתגורר איתה בראשל"צ. בתמורה לרצח שילם הבעל לנאשם, שלהם היכרות מוקדמת, סכום של 50,000 דולר. את הרצח ביצע הנאשם בעזרת אקדח כשהוא רכוב על אופנוע.

הערת מקור:בתקופת הרצח היה נוהג הנאשם ברכב מסוג הונדה לג'נד בצבע שחור עם איתוראן, יתכן שעשה הכנות שטח בעזרת הרכב".

הסוכן סיפר בפגישה עם מפעיליו שבה מסר את הידיעה, שאת הידיעה על הרצח סיפר לו הנאשם בעצמו (עמ' 497; נ/12).

יצוין כי באותה פגישה נכחו רכז המודיעין מנשה שערי, וקצין המודיעין רפ"ק אורן קלטניק.

25.  חיזוק למהימנות הידיעה המודיעינית שמסר הסוכן קיים בכך שהידיעה כוללת פרטים אשר בדיעבד חלקם הסתברו כנכונים, באופן שתומך במהימנות המידע ובמהימנותו של הסוכן. אכן, המנוח היה איש עסקים תושב אשדוד שעבר להתגורר בעיר ראשון לציון; בעת ביצוע הרצח התגורר בדירת המגורים של בת זוגו; הרצח בוצע באמצעות אקדח ותוך שימוש באופנוע, וכן הפרטים על רכבו של הנאשם מסוג הונדה לג'נד. פרטים אלה התבררו בדיעבד כנכונים (נ/7ד').

אמנם, בידיעה נכללו גם פרטים שאינם נכונים, ובפרט שהרצח הוזמן על ידי בעלה של בחורה בלונדינית שאותה לקח המנוח ועבר להתגורר עמה בראשל"צ. פרט זה אמנם אינו נכון, אך אין זה מן הנמנע שמזמין הרצח מסר לנאשם את הפרט האמור, כדי להצדיק בעיני הנאשם את המעשה, וכך הנאשם מסר את הדברים לסוכן. לחלופין, קיימת אפשרות שהנאשם בחר לספר את הפרט לסוכן, על אף שהנאשם ידע שאינו נכון, וזאת כדי להצדיק את הרצח. כך או כך, בנסיבות העניין אין בפרט השגוי כדי לקעקע את מהימנות המידע.

26.  עדות הסוכן בנוגע לידיעה המודיעינית - הסוכן בעדותו אישר שמסר בעניינו של הנאשם חמש ידיעות, החל מחודש לאחר שהחל להיות מקור משטרתי, לרבות הידיעה על הרצח, וכן ידיעות על אחרים. הוא שלל שהמידע על אודות מעשיו של הנאשם נבע מתוך כעס שלו כלפי הנאשם. מרבית הידיעות היו אודות הנאשם כיוון שהיה פעיל מאוד בביצוע עבירות (עמ' 268-271).

הסוכן העיד שסיפר למשטרה, לרכז המודיעין מנשה, שעמו עמד בקשר אינטנסיבי, וכן לקצין המודיעין קלטניק על אודות האירוע, בעת שהיה מקור ולפני שהפך לסוכן. הוא היה מקור כמעט שנתיים ומועמד להיות סוכן (עמ' 48, 286-288). שלל שחש קינאה כלפי הנאשם (עמ' 290).

הסוכן אישר שהידיעה הראשונה שמסר על אודות הנאשם היא שהוא סוחר במטעני חבלה ומסר פרטים אודות האופנוע שלו, מספר הטלפון שלו, כתובת ופרטים נוספים. אישר שמנשה כתב את הדברים בזמן הפגישה (עמ' 294). מסר ידיעה נוספת על המשך הסחר במטענים ופרטים נוספים (נ/7א; עמ' 305-306). בנוסף מסר בידיעה אחרת שהנאשם מנהל מעבדת "הידרו" ופרטים אודות כך (נ/7ב; עמ' 307). הסביר שלא סיפר מיד אודות הרצח כי היה תהליך של בניית אמון מול אנשי המודיעין. אישר שרצה לוודא שפרטים שמוסר אינם יוצאים החוצה ומעמידים אותו בסכנה לחייו (עמ' 295; 309-310). מסר ידיעות משמעותיות גם על אודות אחרים בעבירות חמורות (עמ' 297-298). הנאשם ניסה לשוחח איתו מספר פעמים אודות הרצח אך הסוכן לא רצה לשמוע על כך (עמ' 300). כבר כשנה לאחר הרצח הנאשם העלה את הנושא בפניו, הסוכן רצה שהנאשם יפתח ביטחון כלפיו ולכן השתיק אותו, ותכנן בהמשך לגרום לנאשם לדבר על הרצח.הנאשם לא היה מדבר איתו על הרצח אלמלא היה קשור לכך. באותה שיחה כשנה לאחר הרצח, ברכב, הנאשם אמר: "עושים רעש מהסיפור של ראשון" וכי דיברו על הרצח בטלוויזיה. הסוכן אמר לו שלא ידבר עם הנושא (עמ' 303-305).

בחודש אוקטובר 17' מסר את הידיעה על הרצח. באותו היום מסר ידיעה נוספת על הנאשם בעניין סחר במטעני חבלה צה"ליים וקשר שמקיים עם חייל צה"ל שמספק לו רכיבים ופרטים נוספים (נ/7ג; נ/12; 308-310)

הסוכן אישר את הדיווח כפי שנכתב על ידי מנשה בידיעה המודיעינית (נ/7ד; עמ' 311-312). הפרטים בידיעה אודות הקורבן והתשלום בעד הרצח נודעו לסוכן מפי הנאשם. הוא סבור שהנאשם קיבל סכום כסף משמעותי יותר עבור הרצח ושיקר לו בעניין הזה (עמ' 312). כאשר נאמר לו שבת זוגו של המנוח אינה בלונדינית, ושלא יתכן שהגרוש שלה הוא מזמין הרצח, השיב כי אינו מכיר אותה וכך שמע מהנאשם (עמ' 313-314).

כאשר נשאל הסוכן מדוע לא נכללו בדיווח המודיעיני, ההצעה של הנאשם לסוכן לבצע את הרצח, הסיור המוקדם שערכו בזירה ושיחת התוודות הראשונה, השיב שאינו יודע מדוע הדברים לא נרשמו, אולם עמד על כך שמסר את כלל הפרטים שהיו ידועים לו.

ביחס לפרטים שמסר אודות אופן ביצע הרצח באמצעות אקדח ותוך שימוש באופנוע, העיד שהנאשם סיפר לו בשיחת ההתוודות כי ביצע את הרצח, לא סיפר על השימוש באקדח ובאופנוע, אלא הסוכן הסיק את הדברים כיוון שהנאשם רכב כל הזמן על אופנוע (עמ' 323-325). כבר בהודעתו ביום 20.2.20 (ת/67א) הבהיר כי אמירתו שהנאשם ביצע את הרצח ברכיבה על אופנוע נובעת מהשערה שלו "אם (הנאשם)עושה כזה דבר לבד, זה רק על אופנוע, (הנאשם) רוכב על אופנועים, הוא יודע לרכוב מצוין והיו לו אופנועים באותו זה, אז לפי דעתי הוא הגיע למקום על אופנוע ואז רצח אותו" (ת/67א עמ' 2 ש' 46-48).

העובדה שהסוכן מסר בידיעה לגבי הנאשם ש"יתכן שעשה הכנות שטח בעזרת הרכב", ולא מסר שהוא עצמו השתתף בסיור המקדים עם הנאשם, אינה פוגמת במהימנות הידיעה, אלא משמעותה שבאותו שלב, שבה הסוכן היה עדיין מקור יחסית חדש (זו הידיעה התשיעית שמסר), הרחיק את החלק של עצמו באירוע, ורק לאחר שהפך לסוכן מסר את חלקו המלא.

27.  בהקשר זה יצוין, בדומה לעניין ההתוודות הראשונה, כי בעת חקירתו הנגדית של הסוכן על-ידי ב"כ הנאשם, התקבל הרושם שגרסת ההגנה היא שהסוכן שיקר בפרטי הידיעה המודיעינית שמסר למשטרה. כאמור רק בשלב פרשת ההגנה, בעת עדותו של הנאשם, אישר הנאשם לראשונה שהידיעה המודיעינית שמסר הסוכן על כך שהנאשם התוודה בפניו על הרצח היא אמת (הגם שהכחיש שביצע את הרצח עצמו) (עמ' 861). הנאשם גם אישר בעדותו לראשונה שהפרטים שמסר הסוכן בידיעה המודיעינית למפעיליו לגבי הרצח, שלמזמין הרצח הייתה היכרות מוקדמת עם הנאשם, שהמזמין שילם לנאשם 50,000 דולר עבור הרצח, שהסיבה היא שהמנוח לקח למזמין הרצח את אשתו הבלונדינית ועבר להתגורר איתה - כל הפרטים הללו הם פרטים שהנאשם אמר לסוכן (עמ' 862).

28.  דוח רכז המודיעין (נ/12) - דוח שנערך על ידי רכז המודיעין מנשה שערי אודות הפגישה עם המקור (הסוכן) ביום 9.10.17. הידיעה על הסחר במטעני חבלה צה"ליים ואודות הרצח. בפגישה השתתף הקמ"ן אורן קלטניק. המסמך מתאר את הפגישה עם המקור (הסוכן), פורטו משימות שניתנו לו ובכללן לעדכן פרטים נוספים על רצח. התרשמות הרכז כי "המקור מרגיש קצת יותר חופשי ומשוחרר עם המפעילים, הנ"ל מציין שאת הידיעות כולל ידיעת הרצח סיפר לו (הנאשם) בעצמו". דוח זה מחזק את עדות הסוכן שמסר את הידיעה על הרצח לאחר שרכש אמון במפעילו, וששמע את הדברים מהנאשם עצמו.

29.  רכז המודיעין, מנשה שערי, מסר בעדותו שאינו זוכר את המפגש עצמו, אך ציין כי הדברים שהעלה על הכתב (הידיעה עצמה - נ/7ד', ודוח המפגש - נ/12), משקפים את המידע שהסוכן מסר (עמ' 586 ואילך). שערי הסביר שאת הידיעה עצמה מסר המקור על דברים שסיפר לו הנאשם, שהמונח "הערת המקור" בידיעה המודיעינית, מתייחס לדברים שהמקור מסר, אך לא נמסרו לו ישירות מהנאשם, אלא הם הערכה של המקור (עמ' 601-602). הקמ"ן אורן קלטניק היה המפקד הישיר שלו, ונכח עמו בפגישה הרלוונטית עם הסוכן ביום 9.10.17, הקמ"ן היה הבכיר בפגישה וניהל אותה. שערי עצמו לא הכיר את תיק הרצח הזה, למעט מהחדשות, וגם לא התעניין בכך. לעומת זאת, הקמ"ן קלטניק התעניין באותו מועד בנושא הרצח הזה, ויתכן ששערי החסיר פרט כלשהו שאמר הסוכן (עמ' 604-605).

30.  קצין המודיעין רפ"ק אורן קלטניק, בעדותו ובמזכר שכתב, מחזק את גרסת הסוכן. במזכר שכתב קלטניק (ת/102) הוא מציין כי המזכר נרשם בשנית לאחר שהמזכר המקורי אבד בפרקליטות. בשנת 2017 קלטניק שימש כקמ"ן ימ"ר-מרכז ובמסגרת עבודתו בתאריך 9.10.17 נפגש עם הסוכן (שהיה אז מקור). הסוכןמסר כי הנאשם, חבר קרוב שלו, הציע לו לפני האירוע לבצע יחד איתו את הרצח בתמורה לכסף. כמו כן, לאחר הרצח נפגש עם הנאשם שאמר לו "ראית איזה עבודה נקייה עשיתי?", והראה לו את הכתבה על האירוע באינטרנט (ת/102; עמ' 499-503 לפרו'). כלומר כבר במסגרת מסירת הידיעה המודיעינית מסר הסוכן את הפרטים על אודות ההצעה לרצח ועל ההתוודות הראשונה, כמו גם על כך שהנאשם הוא חבר קרוב שלו, דבר אשר תומך במהימנותו. הקמ"ן קלטניק ציין במזכר כי זכור לו במעורפל שהמקור מסר כי כמה ימים לפני הרצח היה המקור עם הנאשם בסיור של הכנת שטח ברכב הונדה ששייך לנאשם, אך אינו בטוח אם הדבר נאמר באותה פגישה או לאחר מכן (ת/102). קלטניק נכח בפגישה שבה הסוכן מסר את הידיעה המודיעינית, וזכר כי הסוכן מסר שהנאשם שיתף אותו בפרטי הרצח, ואף הציע לו לקחת בו חלק. הקמ"ן קלטניק אף העיד שהסוכן התמקד באותה תקופה בעבירות הנוגעות לאמל"ח, ולכן המידע על הרצח התקבל כמעט כבדרך אגב, ושהסוכן שאל בתמימות האם מעניין את המשטרה אירוע רצח שקרה שנה וחצי קודם לכן. קלטניק העיד שהוא זוכר ששאלו את הסוכן באותה פגישה מהיכן הוא יודע את המידע, והסוכן מסר שהנאשם הגיע והציע לו להצטרף לרצח, וגם הסביר לו פרטים על הרצח, המניע, קבלת הכסף וכו' (עמ' 499, 528). קלטניק העיד כי בעקבות המידע החדש, נפתחה חקירה סמויה, וכי הנ"ל המשיך לשמש כמקור מודיעיני עד שהפך לסוכן (עמ' 497-505). קלטניק עמד בעדותו על כך שהדברים שרשם במזכר (ת/102) היו מזיכרונו, והבחין בין הפרטים שזכר היטב לבין הפרטים שזכר במעורפל, כפי שכתב במזכר (עמ' 523-527).

ב"כ הנאשם ביקש בסיכומיו לתקוף את נכונות הדברים שרשם קלטניק ושעליהם העיד, ואת מהימנותו של קלטניק, ובפרט בנוגע לעדותו של קלטניק שבפגישה עם הסוכן, התייחס הסוכן להצעה לרצח. לטענת ההגנה לא ניתן לייחס כל משקל לעדותו של קלטניק, ויש לקבוע כי במהלך הפגישה המשולשת של הסוכן עם שערי וקלטניק, לא סיפר הסוכן דבר על ההצעה לרצח. ההגנה נסמכת על כך שרכז המודיעין שערי לא רשם דבר על ההצעה לרצח בזמן אמת, וגם לא העיד על כך בדיעבד, ולטענתה אילו הסוכן היה מדווח בפגישה על ההצעה לרצח, היו הדברים נרשמים בזמן אמת. עוד טענה ההגנה שיש לדחות את הסבריו של קלנטיק בנוגע לשאלה מדוע ההצעה לא נרשמה בדוח הידיעה או בדוח המפגש. לא ניתן לסמוך על הזיכרון בדיעבד של קלטניק, שבו בשנת 2020 רשם מזכר בקשר לאירוע משנת 2017. לטענת ההגנה, קלטניק - שהיה בקיא בפרטי הפרשה - ידע היטב איזו "טיפה מעבר" למסמכי המודיעין עשויה לסייע בתיק, ולאחר שפשפש היטב בזיכרונו, "נזכר" לפתע בהצעה, ובהקשר זה הפנתה ההגנה למספר אסמכתאות בנושא "תפירת תיקים".

לאחר שבחנתי את טענת ההגנה, את המזכר שרשם קלנטיק ואת עדותו, סבורני כי לא ניתן לקבל את טענת ההגנה. קלטניק עשה רושם מהימן מאוד בעדותו, השיב היטב לשאלות, זכר היטב את האירוע המדובר על אף חלוף הזמן, הקפיד להבחין בין דברים שזכורים לו היטב, לבין דברים שלא היה בטוח לגביהם, והתרשמתי כי מדובר בעדות מהימנה, אשר מחזקת את עדות הסוכן. כך למשל, לגבי הסיור המקדים, קלטניק ציין שאינו משוכנע אם הסוכן אמר את הדברים באותה פגישה או בשלב מאוחר יותר, ומכאן שיש לקבוע, לטובת הנאשם, שהסוכן לא סיפר על הסיור המקדים באותה פגישה. לעומת זאת, יש לקבל את עדותו של קלטניק ולקבוע שאכן הסוכן סיפר באותה פגישה על ההצעה לרצח, כשם שסיפר על ההתוודות הראשונה. אכן, הדברים לא נרשמו בזמן אמת, ואף שיערי לא זכר את הפגישה כלל, ואולם אין בכך כדי לגרוע ממהימנות דבריו של קלטניק, ואף שיערי עצמו אישר שיתכן שהחסיר ברישום פרט כלשהו שאמר הסוכן (עמ' 605). קלטניק אף הסביר מדוע קיימת אפשרות שהפרט של ההצעה לרצח לא נרשם בדוח הידיעה או בדוח המפגש, אשר נוגעים לנהלי עבודת המודיעין המשטרתי, ומדובר בהסבר סביר, הגם שמוטב היה אילו מלוא המידע היה נרשם בזמן אמת (עמ' 533-537).

הגרסה המפורטת לאחר שהפך לסוכן

31.  כאמור לעיל, בעת שהסוכן היה מקור מודיעיני מסר את הידיעה המודיעינית על אודות הרצח. לאחר מכן, כאשר הפך לסוכן, מסר הסוכן הודעה משטרתית, ביום 22.2.20, ובה פירט את השתלשלות האירועים לעניין הרצח (ת/67א').

בהודעה תיאר הסוכן כי הנאשם הגיע לביתו של הסוכן ואמר שיש "עבודה", ואם הסוכן רוצה להצטרף אליו, הנאשם הסביר שמדובר ברצח תמורת 50,000 דולר או 60,000 דולר, של אדם שיוצא עם אשתו של מזמין הרצח. הסוכן אמר לו שהוא מוכן לבצע איתו שודים או גניבות, אך אינו רוצה לרצוח. הנאשם ניסה לשכנע אותו להצטרף לרצח, אך הסוכן לא הסכים.

הנאשם הציע לו לבוא לראות את המקום, לסיור מקדים, והסוכן נסע איתו ברכב ההונדה לג'נד של הנאשם לראשון לציון. הם נסעו בערב, הנאשם עצר ליד בניין גבוה קצת אחרי שיכון המזרח, ליד הבניין חנה רכב מרצדס בצבע שחור, והנאשם אמר שצריך לרצוח אדם שגר בבניין, והרכב שייך לו. הנאשם אמר שמדובר בבעל עסקים. הסוכן אמר שאינו רוצה להשתתף ברצח. הנאשם החזיר את הסוכן לביתו והם נפרדו.

כעבור שבועיים בערך, הסוכן ראה באתר "פוסטה" באינטרנט כתבה על הרצח עם תמונת הבניין והרכב, וזיהה מיד על מה מדובר. למחרת התקשר לנאשם, והם נפגשו בתחנת דלק מנטה באזור התעשייה ביבנה. בן אחיו, סמי, הסיע את הסוכן, והנאשם הגיע באופנוע לבד. השעה הייתה בערך 12:00 בצהריים. הסוכן אמר לנאשם "נו עשית את זה", הנאשם צחק ואמר "אתה לא רצית לבוא איתי". הסוכן אמר לו שחבל על הבנאדם, אך הנאשם צחק ולא ענה. לאחר מכן, הפסיקו לדבר על כך. כעבור שנה בערך הנאשם אמר לו שבזמן האחרון התחילו לדבר שוב על הרצח, והסוכן אמר לו שהוא לא רוצה לדבר על כך.

הסוכן הביע את דעתו שנראה לו שהנאשם ביצע את הרצח באמצעות אופנוע, משום שהיה רוכב מצוין על אופנועים, והיו לו אופנועים באותו זמן.

32.  בהודעה זו מגולל הסוכן את גרסתו, באופן אשר משלים את הידיעה המודיעינית שהייתה קצרה ותמציתית, ומוסיף פרטים נוספים, לרבות הסיור המוקדם שערכו, קיומה של המרצדס השחורה של המנוח, הפרסום באתר פוסטה, שיחת הטלפון ביניהם, והפגישה שבה מסר הנאשם את ההתוודות הראשונה ברצח. העובדה שלמנוח היה רכב מסוג מרצדס שחורה אינה במחלוקת (ת/62(ג); עדות סמדר בעמ' 780; ת/121), ואולם עובדה זו אינה נזכרת בכתבה באתר פוסטה (נ/20), דבר המחזק את המסקנה שהפרט האמור נודע לסוכן מפי הנאשם. גם הפרט על כך שבאותה תקופה היה לנאשם רכב מסוג הונדה לג'נד אינו במחלוקת, וכך גם הפרסום על אודות ברצח באתר פוסטה, מיום 20.3.16 בערב הרצח, שבו נראית תמונת הבניין והחניה (נ/20; נ/20א').

הודאת החוץ השנייה והקלטת ההתוודות

33.  ביום 12.3.20 (כשלושה שבועות לאחר ההודעה שמסר הסוכן) התקיימה שיחת ההתוודות השנייה שניהל הסוכן עם הנאשם, שיחה שהתקיימה בסמוך לביתו של הנאשם, ושהוקלטה על ידי הסוכן במסגרת הפעלתו. בשיחה זו הציע הסוכן - בהנחיית מפעיליו - לנאשם הצעה כוזבת לבצע רצח תמורת תשלום כספי משמעותי (120,000 דולר). הנאשם הביע נכונות לכך, והסוכן מסר לו פרטים על אודות האדם שיש לרצוח, פרטים אשר דומים למקרה הרצח של שוסטר ז"ל, וזאת כדי לגרום לנאשם להתוודות על רצח שוסטר ז"ל. ואכן, בהמשך השיחה, התוודה הנאשם בפני הסוכן כי ביצע רצח של אדם בראשון (לציון), בפורים, אדם שהייתה לו מכונית מרצדס, מקרה שהסוכן אמור לזכור מהיכרותם, ומתאר שהסוכן ואחר/ים נעלמו לו, כלומר נאלץ לבצע את הרצח לבדו, ושהמקרה פורסם בטלוויזיה. פרטים אלה עולים בקנה אחד עם המקרה של רצח שוסטר ז"ל, רצח אשר אכן התרחש בראשון לציון, שלושה ימים לפני ערב חג פורים, למנוח הייתה מכונית מסוג מרצדס, והוא נרצח לאחר שחנה את רכבו, כך שהנתון של סוג הרכב לביצוע הרצח, המקרה אכן פורסם באמצעי התקשורת, ולפי עדות הסוכן, הנאשם אכן עדכן אותו מראש בדבר הכוונה לבצע את הרצח, בסיור המקדים. כל הנתונים הללו תומכים במהימנות ההודאה.

תמלול ההקלטה, ת/25ה' מעלה כי בשיחה נאמרו הדברים הבאים:

  הסוכן: כמו בראשון... לעשות משהו.

  הנאשם: אה, נו יאללה נו.

  הסוכן: 120,000 דולר.

  הנאשם: יאללה, נו, נו תביא.

  הסוכן:מוכן וזה?

  הנאשם: תביא אני עושה את זה.

  הסוכן:טוב.

  הנאשם: מה אתה רוצה, אני ואתה?

  הסוכן:הא? לא, אני עזוב אותו. אני... לך הכל.

  הנאשם:נו, יאללה תביא.

  הסוכן: לא צריך... צריך על אופנוע. לא צריך.

  הנאשם:מה, הוא יעד?

  ...

  הסוכן:לא יעד, לא עבריין, לא כלום. הולך עם מישהי נשואה.

  ...

  הנאשם: קומות? קרקע?

  הסוכן: קרקע.

  הנאשם: ויש לו אוטו?

  ...

  הנאשם: אין אתה, אני עושה אותו לבד.

  הסוכן: לבד.

  ...

  הנאשם: כסף מראש.

  הסוכן: חאלס. סוגרים, אני סוגר איתו הכל 120...

  ...

  הנאשם: תגיד לו שיביא חצי.

  הסוכן: כן, יביא חצי, בטח, 60,000 דולר.

  הנאשם:60,000.

  ...

  הנאשם: אבל בוא תראה לי את המקום.

  הסוכן:נראה. חייבים.

  ...

  הסוכן: יש לו מרצדס שחורה.

  הנאשם:הוא חונה בתוך הבית, או בחוץ?

  הסוכן:בחוץ.

  ...

הנאשם:100 ירוק אחי, לא שקל פחות אחי, אם זה חבר... אם זה מישהו שאני לא מכיר, 150-200...

הנאשם: לא אחי נו, אני פראייר? עזוב אותך, מה. עשיתי אחד אני בראשון, עשיתי אחי, אתה לא זוכר אה.

הסוכן:אה, זוכר מה שעשית שמה.

הנאשם:נו מה יש לך. פורים היה.

הסוכן: פורים, כן. משוגע אתה, מטורף. אז אני אסגור איתו?

הנאשם:באתי/קראתי (במחלוקת - לטענת המאשימה "באתי"; לטענת ההגנה "קראתי") לו למטה, הראו את זה בטלוויזיה.

הסוכן:הביאו את זה בטלוויזיה?

הנאשם:לא ראית בטלוויזיה?

הסוכן:מזמן.

הנאשם:אז כשהיינו אני ו...

הסוכן:כן, כן, הבנתי, כן.

הנאשם: אז הוא לא רצה אחרי זה, לא יודע, נעלם לי, נעלמתם לי, זה וזה, אז שהיינו אני ו-(לא ברור, לטענת ההגנה "דוד").

הנאשם:כן.

הנאשם:ועשינו, מה זה, זה. זה היה מניאק אבל, זה היה בן-זונה זה.

הסוכן: הא?

הנאשם:הוא היה בן זונה.

הסוכן:הוא הלך עם בחורה זה היה עם נשואה, לא אמרת לי אז?

הנאשם: כן, כן. היה לו מרצדס.

הסוכן: כן, שחורה, אני זוכר, אני לא מתקרב לדברים האלה. אני לא יודע למה.

הנאשם:מה? לא, אם זה מניאק, אם זה אחד שמגיע לו, כוס אם-אממו, ערס אחול שרמוטה.

  ...

  הנאשם:וואלק, אם זה מישהו קשור אליך, אני גם בלי כסף עושה".

34.  ההתוודות השנייה (ת/25ה) היא בעלת מעמד ראייתי עצמאי, כהודאת חוץ של הנאשם, והיא גם מחזקת את מהימנות הסוכן, בכך שהנאשם אישר במו פיו, את הדברים שמסר הסוכן קודם לכן למשטרה במסגרת ידיעה מודיעינית בשנת 2017, ולאחר מכן במסגרת הודעתו בשנת 2020 (ת/67א' מיום 20.2.20), כגון מקום הרצח בראשל"צ; המרצדס השחורה שבה נהג המנוח; שהנאשם הציע לו להצרף אבל הסוכן לא הסכים ("נעלמתם לי"). בכך ההתוודות השנייה מחזקת את מהימנות גרסת הסוכן.

35.  מההקלטה עצמה עולה שהנאשם, בשנת 2020, מביע נכונות לבצע רצח של אדם אחר, שאינו מכיר, תמורת כסף. גם העובדה שהסוכן ביצע שלוש עסקאות נשק עם הנאשם, כמפורט באישומים השני עד הרביעי, אישומים שבהם הודה הנאשם, תומכת במהימנות הסוכן. גם האמירה של הנאשם "תראה לי את המקום", כלומר שיעשו סיור מקדים בזירה, משתלבת עם גרסת הסוכן שלפיה גם בעניין רצח שוסטר עשו ביחד סיור מקדים.

36.  ביום 17.3.20, חמישה ימים לאחר שיחת ההתוודות השנייה, קיים הסוכן שיחה מוקלטת נוספת עם הנאשם (ת/60ב'; ת/60ד), שבה השניים המשיכו לשוחח על תכנית הרצח הכוזבת ועל התשלום. בשיחה זו אומר הנאשם לסוכן שמזמין הרצח הוא זה שצריך צריך להביא את הנשק לביצוע הרצח, מכיוון שברגע שהוא מביא את האקדח, אז "הוא לא יכול לבוא עליך" (ת/60ב' עמ' 3-4; ת/60ד', עמ' 12-13).

37.  באותו יום, 17.3.20, מסר הסוכן הודעה, שבה התייחס לשיחה ההתוודות המוקלטת עם הנאשם, פירט את השתלשלות העניינים באותה שיחה מוקלטת והסביר את האמור בשיחה (ת/67). בהודעה נוספת מיום 26.4.20, לאחר שהקלטת ההתוודות תומללה, הסוכן הסביר כי גם אחיו באסם היה בתחילת המפגש שבו הנאשם הציע לו להצטרף למעשה הרצח, ובהמשך הסוכן והנאשם הלכו הצידה ושוחחו ללא האח, וכי כאשר הנאשם אמר בשיחה המוקלטת "נעלמתם לי" התכוון לסוכן ולאחיו באסם. הסוכן הסביר כי לא אמר זאת מלכתחילה, מכיוון שלא רצה לערב את אחיו באירוע (ת/69).

כאמור לעיל, הסבר זה של הסוכן על כך שביקש שלא לערב את אחיו באירוע, הוא הסבר סביר, ואין בכך שהשמיט את מעורבותו של באסם מלכתחילה, כדי לפגוע במהימנותו.

38.  עדות הסוכן על שיחת ההתוודות השנייה - הסוכן העיד כי קיבל סיפור כיסוי שעליו לפנות לנאשם בהצעה כוזבת לבצע רצח, כדי לגרום לנאשם לדבר על הרצח שביצע מבלי שיחשוד. הוא פנה לנאשם, אשר היה בתקופת עיכוב ביצוע עונש מאסר, כשבוע טרם מועד ההתייצבות למאסר (ר' גם נ/55). אמר לנאשם שיש לו "עבודה, להוריד מישהו", כלומר לרצוח. הנאשם שאל אודות התשלום והסוכן השיב לו $120,000. הנאשם דרש מחצית מהסכום מראש ומחצית לאחר הביצוע. הנאשם בקש פרטים על אודות האדם שאותו מבקשים לרצוח, ורצה לבצע את הרצח כבר באותו היום אך הסוכן אמר לו שעליו עוד לשוחח עם אנשים (עמ' 49, 317-318). הסוכן אמר לנאשם שיש לאותו אדם מרצדס בצבע שחור, כיוון שזה דומה לרכבו של המנוח שנרצח בראשון לציון. הנאשם התוודה באותה השיחה על הרצח שביצע בראשון לציון, ומסר שהמנוח "היה עם אישה נשואה"ולכן נרצח. כאשר הנאשם אמר לו "נעלמתם לי" הוא התכוון לכך שתכנן שהסוכן ואחיו יבצעו ביחד איתו את הרצח אך הם לא עשו כן ונמנעו מלענות לשיחות טלפוניות ממנו (עמ' 50-51, 471-472).

הסוכן תיאר שהנאשם אמר שהוא רוצה סכום גבוה יותר בתמורה לרצח לא פחות מ-100,000 $. הסוכן נשאל מדוע לא עימת את הנאשם עם ידיעתו שעל הרצח בראשל"צ קיבל תמורה של 50,000 $, והשיב שהדברים היו צריכים לצאת מפיו של הנאשם. מטרת השיחה הייתה שהנאשם יספר את האמת והשיחה תוקלט (עמ' 318-320). כאשר נשאל הסוכן האם לא הזכיר בשיחה את המוקלטת את הצעת הנאשם לרצח והסיור מקדים, מפני שחשש שתשובת הנאשם תחשוף שהללו לא התרחשו, השיב הסוכן שאילו היה חושש לא היה מעלה את נושא הרצח מלכתחילה (עמ' 467-468).

הסוכן אישר שמדברי הנאשם הבין שהוא זקוק לכסף מהיר לפני שיחל בריצוי עונש המאסר שנגזר עליו. הנאשם רצה את מחצית מהסכום על הרצח מראש. היה ברור שהנאשם רוצה את "העבודה" (עמ' 460-463). הנאשם נהג לספר לו דברים שלא סיפר לאף אדם (עמ' 464-465).

39.  כפי שיובהר בהמשך, שוכנעתי כי יש לייחס להתוודות השנייה משקל רב. הסוכן מסר למשטרה מראש את הפרטים הנוגעים לרצח, ואילו היה מדובר בגרסה שקרית, הרי שהוא היה נוטל על עצמו סיכון רב שהנאשם לא ישתף פעולה בשיחה, אלא יאמר לו "על מה אתה מדבר". הניסיון להזכיר לנאשם אירוע רצח קודם שביצע, לא היה צפוי להוביל לתוצאה כלשהו, אלמלא היה לדברים עוגן במציאות. לכן, עצם הסכמתו של הסוכן להקליט את הנאשם בשיחה ולהציע לו הצעה כוזבת מתוך אמונה שהדבר יוביל את הנאשם להודות ברצח שביצע - מחזקת את מהימנות גרסת הסוכן. במקביל, העובדה שהסוכן מסר פרטים דומים למשטרה עוד טרם ההודאה השנייה, מחזקת את מהימנות ההודאה.

הערכת מהימנות עדותו של הסוכן

40.  לטענת המאשימה, עדות הסוכן הייתה עדות מהימנה עד מאוד, ובעלת משקל ראייתי רב ביותר. גרסתו הראשונה נמסרה בתחילת דרכו כמקור משטרתי, כשנה וחצי לאחר הרצח וההתוודות. כבר אז מסר פרטים על המנוח, ההתוודות הראשונה, המניע, כלי הנשק וכלי הרכב, ואף הוסיף על הכנת שטח אפשרית. קצין המודיעין אורן קלטניק ציין במזכר שערך כי הסוכן מסר לו כבר אז שהנאשם הציע לו לבצע עמו את הרצח, והתוודה בפניו לאחר מכן.אף שמדובר במידע מודיעיני בלבד, עולה כי כבר בגרסה הראשונית התייחס הסוכן לליבת הפרטים, עליהם שב בגרסאות מאוחרות יותר. ככלל, מידע מודיעיני שונה מגרסה בחקירה משטרתית - המקור אינו מצפה לחשיפה, ושיתוף הפעולה שלו מוגבל. המתודולוגיה שונה לחלוטין, שכן תכלית הפעולות שונה. לכן, גם גרסה ראשונית זו, שניתנה מבלי שהסוכן ציפה לשמש כעד, מקרינה על מהימנותו.

לשיטת המאשימה על מהימנות הסוכן ניתן ללמוד ממספר גורמים:

גרסה סדורה וקוהרנטית: גרסתו של הסוכן סדורה וברורה, והוא שב עליה גם בחקירה נגדית.

היעדר אינטרס להפללה: לא הוכח קיומו של סכסוך או מניע להפללה מצד הסוכן. הקלטות השיחות מלמדות על חברות עמוקה וקרבה. "פיצוח" הרצח לא היה תנאי בהסכם ההפעלה, והסוכן עמד בכל יעדיו ללא קשר לעדויותיו על הרצח.

התייחסויות גורמי משטרה: רכז המודיעין מנשה שערי, קצין המודיעין אורן קלטניק וראש מחלק הסוכנים אייל אנקונינה, ציינו כי סמכו על [הושמט] כמקור וכסוכן, ראו בו מקור מהימן, והוא נבדק לא אחת. גיוסו כסוכן וביצוע עסקאות רבות שהובילו להרשעות רבות מעידות על איכותו ומהימנותו.הסוכן ביצע עסקאות סמים ואמצעי לחימה רבות כסוכן משטרתי, אשר הובילו להעמדתם לדין ולהרשעתם של למעלה מ-50 נאשמים.

גרסת הנאשם והתנהלותו:הנאשם אישר בגרסתו הכבושה שהתוודה בפני הסוכן, הן בסמוך לרצח והן בהקלטה. התוודותו המוקלטת וגרסתו מחזקות את מהימנות הסוכן. חקירתו הנגדית של הסוכן התנהלה תחת הרושם שהנאשם מכחיש את ההתוודות הראשונה, וגרסתו הכבושה מקרינה על מהימנות הסוכן.

כרונולוגיה של גביית הגרסה: הסוכן מסר את גרסתו המלאה לפני ההתוודות המוקלטת, והנאשם בהקלטה אישר את הפרטים שמסר הסוכן (מיקום, יעד, רכב, מניע). הדבר מחזק את מהימנות הסוכן. כפי שטען הסוכן, אילו חשש שהנאשם לא יאשר את הדברים בשיחה המוקלטת, לא היה מדבר על הרצח.

לטענת המאשימה גרסתו של הסוכן היא מהימנה ביותר, שזורה בשלל פרטים המתאימים לממצאים אובייקטיביים ולא נסתרת על ידי ממצאים אחרים. עדותו אופיינה בפתיחות, באותנטיות, בכנות מלאה. מדובר באדם אשר לאחר עשרות שנים של מעורבות עמוקה בעולם הפשע, החליט לזנוח את דרכו הקודמת, לשתף פעולה עם גורמי אכיפת החוק, ולמסור את גרסתו המלאה והאמיתית להשתלשלות האירועים כהווייתם.

41.  לטענת ההגנה יש לדחות את גרסתו של הסוכן כשקרית. לא ניתן להאמין למילה אחת שיצאה מפיו של הסוכן. גרסת הסוכן רצפים שקרים מוכחים, סתירות, פרכות ותמיהות לרוב. הסוכן שיקר פעם אחר פעם בכל עניין כמעט שעמד על הפרק. לטענת ההגנה הסוכן שיקר בנוגע לדברי הנאשם בשיחה מוקלטת ביניהם כאשר הנאשם אמר לסוכן "הפקרת אותי", הסביר הסוכן שהכוונה הייתה שהפסיק לבצע עם הנאשם פשעים, בעוד שהכוונה האמתית הייתה שהסוכן לא מימן את הגנת הנאשם בתיק ניסיון השוד, בהתאם לקודים העבריינים. עוד טענה ההגנה כי מחד גיסא הסוכן אמר שהופתע מכך שהנאשם ביצע את הרצח, משום שהנאשם הוא "לא הטיפוס" שיבצע רצח, ומאידך גיסא העיד שהנאשם היה הולך למשפחות פשע ומעוניין לבצע מעשי רצח עבורם. הסוכן גם שיקר כשהעיד ש"הנאשם לא היה יוצא מהבית בשביל פחות מ-10,000 ₪, בעוד שידוע שמצבו הכלכלי של הנאשם היה קשה, ואף היה נוהג עבור [הושמט] בתמורה למאות שקלים בלבד. עוד טענה הגנה כי בעדותו של הסוכן נמצאו סתירות בנוגע לעבירות שביצע יחד עם הנאשם לאורך השנים. הסוכן גם לא אמר אמת בכל הנוגע לניסיון השוד בכיכר המדינה, ולחלקו של נאביל [הושמט] שהורשע עם הנאשם באותה פרשה. ההגנה טענה גם לסתירה בין עדות הסוכן על כך שלא היה אדם אלים, לבין עדותו של רכז המודיעין שטרם שהפך להיות סוכן היה אדם אלים.

42.  לאחר שבחנתי את עדותו של הסוכן ואת טיעוני הצדדים, מצאתי את עדותו של הסוכן כמהימנה, וזאת הגם שאינה חפה לחלוטין מקשיים. מרבית חייו עסק הסוכן בפשיעה, הוא עבריין בכיר ומוכר בעולם העברייני, והוא תיאר באופן מפורט את עברו הפלילי, ומסר פרטים אודות עבירות שביצע. הוא גויס תחילה לתפקיד מקור מודיעיני באוגוסט 2017, ולאחר מכן לתפקיד סוכן משטרתי, החל מחודש מאי 2019 עד למאי 2020. הוא מסר כתשעים ידיעות מודיעיניות בדבר ביצוע פשעים חמורים, לגבי דמויות עברייניות שונות, לרבות הנאשם.

43.  מבחינת משקלה הפנימי של עדות הסוכן, הרי שגרסתו הייתה סדורה וקוהרנטית, הוא חזר עליה מספר פעמים במספר הזדמנויות, תחילה במידע המודיעיני שמסר, אשר מעצם טבעו הוא תמציתי יותר, ואינו דומה לחקירה, לאחר שהפך ממקור מודיעיני לסוכן, הרחיב על הדברים בחקירותיו במשטרה, ובהמשך בעדותו בבית המשפט בחקירה הראשית והנגדית. בעיקרו של דבר, גרסתו הייתה עקבית, ברורה, ומשכנעת, והוא עשה רושם מהימן. כפי שיובהר בהמשך, גם סתירות מסוימות שהיו בגרסתו, אינן יורדות לשורשו של עניין, ואינן פוגעות במהימנותו.

44.  קשר חברי הדוק ואמון הדדי - בין הסוכן לנאשם היה קשר הדוק הן במובן החברי והן בביצוע עבירות בצוותא. מדובר ביחסי חברות הדוקים וחמים, בשותפות "עסקית" הדוקה ביניהם בעולם העברייני, וביחסי אמון הדוקים ביניהם, הכוללים שיתוף בנושאים אישיים ורגישים, וכן בהומור ביניהם (ת/35ב', ת/36ב', ת/37ב', ת/51ב'; עמ' 991). השניים ביצעו בצוותא עבירות אחרות (לרבות עבירות הנשק שבאישומים 2-4 בתיק זה וניסיון השוד בכיכר המדינה), וניכר כי היה ביניהם אמון הדדי רב (עמ' 982-983). הקשר החברי ההדוק מתיישב היטב עם גרסת הסוכן שהנאשם הציע לו להשתתף בביצוע הרצח, ושלאחר מכן התוודה בפניו.

45.  העדר מניע להפליל את הנאשם והעדר סכסוך - שיקול נוסף אשר תומך במהימנות הסוכן הוא העדר המניע להפליל את הנאשם. היחסים בין הסוכן לבין הנאשם, טרם ההפעלה, היו טובים, וניכר מהשיחות המוקלטות שלא היה ביניהם סכסוך, ובוודאי לא היה מניע של הסוכן לנקום בנאשם או להפלילו על לא עוול בכפו. טענות הנאשם לגבי סכסוך בין השניים, אינן עולות בקנה אחד עם השיחות המוקלטות ביניהם. השניים היו מעורבים יחדיו בניסיון שוד בכיכר המדינה בתל אביב ביום 19.12.16, כתשעה חודשים לאחר הרצח (נ/3, ש' 169-173) - ניסיון שוד אשר הנאשם הורשע בגינו. הטענה בדבר סכסוך אשר נוגע למימון הייצוג המשפטי של הנאשם בתיק השוד בכיכר המדינה, דינה להידחות, ושוכנעתי כי אין המדובר בסכסוך של ממש, וזאת גם אם בהתאם לקודים העבריינים היה על הסוכן לממן את הגנת הנאשם באותו התיק. כמו כן, הסכם הסוכן הסמוי מחייב את הסוכן להעיד עדות אמת, והובהר לו שאם לא יעשה כן המדינה תוכל לבטל את הסכם, הוא לא יקבל תגמול כספי, ואף ניתן יהיה להעמידו לדין בגין עבירות שביצע (נ/1). מכאן, שאילו היה הסוכן מעיד עדות שקר נגד הנאשם, היה הסוכן מעמיד עצמו בסיכון כאמור. מנגד, הסוכן הפליל במסגרת הפעלתו כ-50 נאשמים אחרים, לרבות את הנאשם באישומים 2-4, כך שאף ללא עדותו במסגרת תיק הרצח, די היה בפעילותו כסוכן, כדי לעמוד בהסכם, וזאת על אף שההסכם מתייחס גם לאירוע רצח (נ/1).

46.  אישור הנאשם בדיעבד את גרסת הסוכן בדבר ההתוודות הראשונה - הסוכן כבר בידיעה המודיעינית בשנת 2017 מסר שהנאשם התוודה בפניו, ובשל כך נרשם בדוח הפגישה עם הסוכן מאותו מועד כי "הנ"ל מציין שאת הידיעות כולל ידיעת הרצח סיפר לו (הנאשם)בעצמו (נ/12). כאמור לעיל, טענתו של הנאשם בכל חקירותיו ובעימות במשטרה הייתה שהסוכן משקר בגרסתו. גם בעת חקירתו הנגדית של הסוכן, הוצגה לו הטענה שהוא משקר. רק בפרשת ההגנה, במסגרת עדות הנאשם, אישר הנאשם את דבר קיומה של ההתוודות הראשונה. כך גם לעניין הידיעה המודיעינית, אישר הנאשם לראשונה בעדותו כי הפרטים שמסר הסוכן למפעיליו בידיעה המודיעינית היו פרטים שהנאשם אמר לסוכן בהתוודות הראשונה (עמ' 861-862). אישור זה, אשר מסר הנאשם בשלב מאוחר של המשפט, מחזק עד מאוד את מהימנות הסוכן בכללותה. לפיכך, טענת ההגנה שלפיה "לא ניתן להאמין למילה אחת שיצאה מפיו" (פיסקה 116) - דינה להידחות. דווקא ליבת גרסתו של הסוכן בדבר ההודאה הראשונה, אומתה בסופו של דבר מפיו של הנאשם עצמו. אישור הנאשם על כך שהמידע המודיעיני שמסר הסוכן מכיל את הפרטים שהנאשם אכן אמר לסוכן, מחזק גם את המסקנה שהסוכן לא ניסה להפליל את הנאשם, אלא מסר למשטרה את הדברים שאכן שמע מפי הנאשם.

47.  עדותו של רפ"ק קלטניק שלפיה כבר באוקטובר 2017, בעת המפגש שבו נמסרה הידיעה המודיעינית, מסר הסוכן על ההצעה לרצח, מחזקת עד מאוד את גרסת הסוכן. כאמור לעיל, עדותו של קלטניק נמצאה מהימנה, ולפי עדותו של קלטניק במהלך אותה פגישה מסר הסוכן הן על התוודות הראשונה של הנאשם, והן על ההצעה לרצח. משהסתבר שההתוודות הראשונה היא אמת, ושהסוכן מסר באותה פגישה גם על ההצעה לרצח - הדבר מחזק את המסקנה שגם גרסת הסוכן לגבי ההצעה לרצח - היא אמת.

48.  בטחונו של הסוכן בגרסתו, בביצוע ההקלטה - בכך שהסוכן הסכים להקליט את הנאשם ולנסות לקבל ממנו התוודות (שנייה), הביע הסוכן את בטחונו בכך שיש בסיס איתן לטענותיו בדבר מעורבות הנאשם ברצח. שהרי, אלמלא היה הסוכן בטוח בכך, הוא היה מעמיד את עצמו בסיכון שבשיחה המוקלטת יציע לנאשם לבצע רצח בעל מאפיינים דומים לרצח של שוסטר ז"ל, ותגובת הנאשם תהיה "על מה אתה בכלל מדבר?". הנאשם בעדותו הסביר כי "אם הייתי פוחד לא הייתי מדבר על התיק בכלל" (עמ' 468, ש' 9-10). העובדה שהסוכן הסכים להקליט את הנאשם בנוגע לרצח, מתוך אמונה שהנאשם יתוודה בפניו, כמו גם העובדה שהנאשם אכן מסר את ההתוודות השנייה, מחזקת מאוד את גרסתו.

49.  צבעי התאורה שהאירו על הבניין - הסוכן תיאר את הבניין של המנוח, בכך שהיו אורות כחולים שהאירו על הבניין, ולאחר שב"כ הנאשם הטיח בו שאין שום אורות כחולים כדבריו:"איזה אורות כחולים ואיזה קשקוש ואיזה נעליים... כי אין אורות כחולים" (עמ' 418, ש' 1-2), חידד הסוכן את תשובתו והבהיר שמדובר באור בצבע כחול-ירוק, תאורה שנוהגים לעתים לשים בכניסה לבניין (עמ' 417-418). עדות הסוכן בעניין זה הייתה זהה לתיאור שתיארה בהמשך סמדר את הבניין כאשר תיארה תאורת אווירה בצבעים ירוק וכחול אשר הקרינה את האור אל עבר קירות הבניין (עמ' 780-781). אמנם, בתמונה שהופיעה באתר "פוסטה", ניתן לראות על הבניין אור כחול בסמוך לאחר הרצח (ולא כחול ירוק), אך ניתן היה לסבור שמדובר באור שהפיצו ניידות משטרה (עמ' 558, ש' 25), ובכל מקרה לא נראה על הבניין אור ירוק (נ/20, נ/20א). לפיכך, ידיעת צבעי התאורה שהאירו על הבניין, תומכת בעדות הסוכן לעניין הסיור המקדים. גם יתר הפרטים שמסר הסוכן לגבי הבניין, כבניין גדול ולבן שלצדו חניית רכבים גדולה, עולים בקנה אחד עם המציאות כפי שהיא עולה מהתמונות והסרטונים, כמו גם עם עדותה של סמדר.

50.  הונדה לג'נד שחורה - הסוכן מסר בידיעה המודיעינית ביום 9.10.17 (כשנה וחצי לאחר הרצח), שהנאשם החזיק בתקופת הרצח ברכב מסוג הונדה לג'נד בצבע שחור עם איתרואן, וכי יתכן שעשה הכנות שטח בעזרת הרכב (נ/7ד'). בהמשך תיאר הנאשם שהוא והנאשם ערכו את הסיור המקדים באמצעות ההונדה לג'נד של הנאשם. ואכן, מסתבר שביום הרצח, 20.3.16, ובמועד שהסוכן תיאר את הסיור המקדים, החזיק הנאשם ברכב האמור. בהקשר זה יודגש כי הנאשם נוהג להחליף לעתים תכופות כלי רכב שבבעלותו, ואת ההונדה לג'נד רכש ביוני 2015, כתשעה חודשים לפני הרצח (ת/113 רשומה מס' 24). הנאשם אישר בחקירתו ובעדותו כי אכן היה לו את הרכב האמור באותו מועד, וכי ההונדה עברה תאונה והורדה מהכביש, וזאת ביום 30.3.16, כלומר עשרה ימים לאחר הרצח (ת/7(א) ש' 119-120; פרו' עמ' 973-975). במקביל, יומיים לאחר הרצח מכר הנאשם את אופנוע הטי-מקס שהיה ברשותו במועד הרצח (973-975). לכן, ידיעת הסוכן על כך שבמועד הרצח הייתה ההונדה בבעלות הנאשם, מחזקת את מהימנות הסוכן.

הטענה למחדל חקירה - למרות דיווח הסוכן אודות קיומו של מכשיר איתורן ברכבו של הנאשם, לא נמצאו תיעודי האיתוראן במועדים הרלוונטיים, מפני שהפנייה לחברת איתורן נעשתה בשנת 2020, ומהתשובה עלה כי לרכבו של הנאשם אכן היה מכשיר איתורן אולם אין נתונים במערכת לגבי שנת 2016 (עמ' 347; נ/15). לטענת ההגנה מדובר במחדל חקירה חמור, אשר היה עשוי לסייע לה להוכיח את חוסר מהימנותו של הסוכן. אכן, מוטב היה אילו כבר בעת שהסוכן מסר את הידיעה המודיעינית, באוקטובר 2017, הייתה נעשית פנייה לחברת איתוראן בנוגע לרכבו של הנאשם, אך פנייה כאמור באותה תקופה הייתה עלולה להוביל לחשיפת הידיעה המודיעינית לפני גורמים נוספים, וממילא הידיעה דיברה רק על כך ש"יתכן" שהנאשם עשה הכנות שטח באמצעות הרכב. באותו שלב של מסירת הידיעה המודיעינית הסוכן טרם מסר למשטרה שהוא עצמו השתתף בסיור המקדים. מכאן שאין המדובר במחדל חקירה, כל שכן מחדל משמעותי אשר יש בו כדי להשפיע על תוצאת ההליך.

51.  הדיווח באתר פוסטה - הסוכן תיאר בגרסתו כי בליל הרצח, גלש במרשתת ונחשף לפרסום באתר פוסטה על התרחשות הרצח. ואכן, אותר פרסום מיום הרצח באתר פוסטה - ובו בדומה לגרסת הסוכן - תמונה של זירת הרצח בה ניתן לראות חלק מבניין המגורים ואת חניית הרכבים הצמודה לבניין (נ/20, נ/20א').

52.  הימצאות הנאשם בסביבת תחנת הדלק מנטה ביבנה למחרת הרצח - כפי שמסר הסוכן, יום למחרת הרצח הוא פגש בנאשם בבית קפה בתחנת הדלק "מנטה" בעיר יבנה בערך בשעה 12:00 בצהריים, ושם התוודה הנאשם בפניו לראשונה בביצוע הרצח. ואכן, פלט מחקרי התקשורת של הטלפון של הנאשם מעלה כי למחרת הרצח, ביום 21.3.16, בשעות הבוקר והצהריים היה הנאשם מאוכן בסמוך לתחנת הדלק האמור (ת/27ב'). עם זאת, אין מחלוקת על כך שהנאשם נהג לשהות באופן תכוף בתחנת הדלק האמורה והמקום שימש מעין "משרד" שלו.

מנגד, הנאשם כלל לא אוכן בתקופה הרלוונטית ברמלה, וזאת בניגוד לטענתו שפגישת ההתוודות הראשונה התקיימה במרכז המסחרי אפקה ברמלה. אמנם לטענת ההגנה ביום 23.3.16 בשעות הבוקר המכשיר של הנאשם היה נתון במצב גלישה אינטרנטית, אשר משמעותו שניתן להוציא ולקבל שיחות אינטרנטיות והודעות ווטסאפ, אך לא יופיע איכון. עם זאת, אין בכך אינדיקציה לכך שהנאשם אכן היה ברמלה.

53.  מהימנות הסוכן בעיני גורמי המשטרה ומהימנותו בתיקים אחרים - בכל הנוגע לטענת המאשימה כי יש לתת משקל לכך שאנשי המודיעין במשטרה אשר הפעילו את הסוכן מצאו אותו כמהימן, יש לקבל את טענת ההגנה אשר התנגדה לכך בטענה שהערכת מהימנותו של עד היא עניין שמסור להכרעת בית המשפט שבפניו הוא מעיד, כאמור בסעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971, ואין מקום להישענות על התרשמות של גורמים חיצוניים ממהימנות העד. אכן לא ניתן לקבוע ממצאים הנוגעים למהימנות הסוכן, על סמך האופן שבו העריכו אותו מפעיליו או כל גורם אחר. כך גם העובדה שציינה המאשימה בסיכומיה שהסוכן ביצע במסגרת תפקידו עסקאות לרכישה סמים ונשק, ובגין עסקאות אלה הועמדו לדין מעל ל-50 נאשמים, אשר כולם הורשעו ועונשם נגזר - אין בה כדי לבסס ממצאי מהימנות במקרה הנוכחי. העובדה שהסוכן נמצא אמין בתיקים אחרים, אין בה כדי להשליך על המקרה הנוכחי. ככלל, הערכת מהימנותו של עד על-ידי גורם אחר, ואפילו על ידי בית משפט בהליך אחר, מהווה עדות סברה שאינה קבילה (ראו מן העת האחרונה, ע"ח 58147-05-25 מדינת ישראל נ' פלונית (פיסקה 16) (8.7.2025)).

בכל הנוגע לטענות ההגנה לגבי סתירות בגרסת הסוכן בכל הנוגע לניסיון השוד בכיכר המדינה, ולחלקו של נאביל [הושמט] באותה פרשה - סבורני כי אין בכך רלוונטיות לתיק הנוכחי. כשם שהעובדה שהסוכן אמר אמת בפרשיות אחרות אינה רלוונטית לתיק הנוכחי, כך גם הערכת מהימנותו, בין לחיוב ובין לשלילה, בתיק ניסיון השוד, אינה רלוונטית לתיק הנוכחי, וממילא בתיק זה לא נפרסה היריעה כולו של אותה פרשה, כך שלא ניתן לקבוע ממצאים לכאן או לכאן.

54.  סתירות ואי דיוקים בגרסת הסוכן - אכן עדות הסוכן לא הייתה "מושלמת", וללא דופי, ואכן עלו גם סתירות בגרסתו, ואולם הדברים אינם יורדים לשורשו של עניין, כפי שיפורט להלן:

55.  העדר אזכור מעורבות באסם, אחיו של הסוכן בהודעות הראשונות - בהודעתו הראשונה של הסוכן מיום 20.2.20 (ת/67א') הוא לא התייחס כלל למעורבותו של אדם אחר בהצעה לרצח. לאחר מכן, ביום 12.3.20 מסר הנאשם לסוכן את ההתוודות המוקלטת, ובה אמר הנאשם לסוכן ביחס לרצח "נעלמתם לי", בלשון רבים. בהמשך לכך, נחקר הסוכן ובהודעתו מיום 17.3.20 (ת/67), נשאל על דברי הנאשם בהתוודות, והסביר כי הנאשם הציע לו ולאדם נוסף לבצע עמו את הרצח, וכי אותו אדם לא רצה ללכת עם הנאשם לרצוח את שוסטר (ת/67, ש' 41-42). ואולם, הסוכן לא מסר את שמו של אותו אדם נוסף, ולא נקב בשמו של אחיו, באסם. רק בהודעתו השלישית, מיום 26.4.20 (ת/69), שבה שוב התבקשה התייחסות הסוכן לכך שהנאשם אמר בהתוודות "נעלמתם לי" בלשון רבים, השיב הסוכן כי כוונת הנאשם כאשר אמר זאת, הייתה אליו ואל אחיו באסם, ומסר את גרסתו לפיה הנאשם הציע לו ולאחיו באסם לבצע יחד איתו את הרצח אבל הסוכן ובאסם נעלמו לו, ולא הסכימו לך (ת/69, ש' 37-38). הסוכן הסביר כי יום אחד הגיע הנאשם אליו הביתה, הסוכן ישב עם אחיו באסם והנאשם ישב איתם, הנאשם התחיל להגיד שיש לו עבודה, לא הסביר מה הכוונה, אחיו התלהב חשב שמדובר בשוד או התפרצות, והנאשם לקח את הסוכן הצידה ואמר לו לבד שהעבודה זה לרצוח מישהו. הסוכן אמר לו שזה לא מתאים, לו ולאחיו, לבצע רצח. הסוכן נשאל מדוע בהודעה הראשונה לא סיפר שאחיו באסם היה איתו כשהנאשם הציע לבצע את הרצח, והשיב כי לא רצה להכניס את אחיו לסיפור, אח שלו גם לא קשור לכך, אלא רק שמע על מה הנאשם הציע, אבל לא שמע את ההצעה עצמה, כי הסוכן והנאשם הלכו הצידה, ושם אמר לו הנאשם שמדובר על רצח. באסם שמע רק שיש עבודה בשבילם (ת/69, ש' 63-67).

56.  על גרסתו האחרונה חזר הסוכן גם בעדותו בית המשפט, והסביר שלא התייחס תחילה לחלקו של באסם באירוע, כי לא היה מעוניין להתייחס לחלק של אחרים, מכיוון שבאסם לא היה מעורב באירוע, וכי לא רצה לערב את משפחתו באירוע (עמ' 366-370). הסוכן הסביר כי תחילה לא ציין את שמו של אחיו באסם בהודעה הראשונה אודות הרצח, מפני בהודעה הראשונה נשאל מה ידוע לו על הרצח וסיפר רק על הנאשם ופרטים חשובים. בהמשך כששאלו אותו פרטים מדויקים תאר באופן רחב יותר מי היה במקום. כאשר הנאשם הגיע לביתו להציע לו לבצע את הרצח, ישבו אתו אחיו באסם ובני משפחה נוספים, תחילה ניהלו שיחת חולין, הנאשם אמר שיש לו עבירה, אחיו באסם התלהב כי חשב שמדובר בעבירת רכוש. הסוכן הבין שהנאשם רוצה לדבר אתו על משהו רציני, ולכן הוא והנאשם הלכו הצידה לדבר. פעמים רבות לפני כן הנאשם היה מגיע ויושב עם בני המשפחה, ובהמשך דיברו ביחידות בצד. לא זוכר מי הציע שישוחחו בפרטיות. אחיו באסם שמע ממנו אודות ההצעה רק כשחזר מהסיור בזירה וסיפר לו. אישר שבאסם הוא עבריין וכיום מרצה עונש מאסר (עמ' 332-334; 349-351). לא רצה שבאסם ישמע את ההצעה של הנאשם, למרות שביצעו עבירות ביחד, מפני שמדובר בעבירה שלא היה מוכן שאחיו יהיה מעורב בה. לנאשם לא היה אכפת לדבר על הנושא ליד באסם (עמ' 335-336; 353-355). הסוכן הסביר כי לא הזכיר בהודעה הראשונה את שמו של אחיו כמי שהיה במקום כאשר הנאשם הגיע להציע לו להשתתף ברצח, מכיוון שלא רצה לערב אותו בסיפור, כיוון שהוא לא קשור לרצח. אחיו לא נסע איתם לסיור בזירה ולא ידע על מה בדיוק מדובר, כיוון שכאשר הנאשם החל לדבר, מיד הלך אתו הצידה וששוחחו בפרטיות, הנאשם הסביר ש"העבודה" היא רצח. אחיו שמע רק שיש "עבודה" ולא מעבר (עמ' 335-336; 360-361; ת/69).

הסוכן אישר שבריענון העדות בפרקליטות סיפר לראשונה שאחרי שחזרו מהסיור בזירה אמר לאחיו באסם שינתקו עמו קשר. הוטח בו בחקירה הנגדית כי ביחס לאחיו גרסתו התפתחה, כאשר בהודעה הראשונה לא הזכיר אותו, בהמשך הזכיר אותו כמי שהיה בבית כאשר הנאשם הציע לו לבצע את הרצח, ובהמשך כאשר מסר הודעה בעקבות שיחת ההתוודות המוקלטת אמר שהנאשם הציע לו ולמישהו אחר והם לא הסכימו. הסביר שמדובר באחיו, מבחינתו סיפר את הדברים החשובים. אישר שבהתחלה לא רצה להזכיר אנשים מסוימים בהודעותיו, רק לאחר שבהקלטה נשמע הנאשם אומר "נעלמתם לי" ברבים, חשף את נוכחות אחיו (עמ' 362-364; עמ' 368; עמ' 370; עמ' 375; נ/16; ת/67; ת/67א). כאשר עומת מול דבריו של אחיו באסם במשטרה כי אינו מכיר את הנאשם, אך יודע שהוא חברו של הסוכן, השיב שאחיו שיקר, ואינו מופתע כיוון שאלו קודים עברייניים מוכרים (עמ' 377-378).

57.  באסם [הושמט], אחיו של הסוכן, העיד כי הסוכן הוא אחיו הקטן. בעת עדותו היה באסם אסיר בגין עבירת שוד שביצע. באסם העיד שהוא מכיר את הסוכן היטב וכי הסוכן שקרן. באסם ראה את הנאשם פעם אחת ליד תחנת רכבת בלוד, יחד עם הסוכן, אך לא דיבר איתו. באסם טען שמעולם לא דיבר עם הנאשם על הרצח. באסם העיד כי ענה על שאלות החוקרים במשטרה כיוון שאמר את האמת. כשנשאל למה התכוון כשאמר בחקירתו שהנאשם הוא חבר של אחיו, הסביר שכוונתו הייתה שהם מכירים זה את זה. אישר שהמשפחה כולה התנערה מהסוכן לאחר שהתברר שהפך לסוכן משטרה (עמ' 1156 ואילך).

58.  לטענת המאשימה הסבריו של הסוכן לגבי השמטת חלקו של באסם הם הסברים כנים, אותנטיים, אמתיים ואף הגיוניים, טבעיים ומשכנעים. אכן, מוטב היה אילו הסוכן היה מוסר גרסה מלאה, אף לגבי חלקו של באסם, למן הרגע הראשון, ואולם הסבריו על כך שלא היה מעוניין לערב אנשים אחרים, לא כל שכן בני משפחתו, וכאלו שלתפיסתו מעורבותם היא מצומצמת ביותר, הם הסברים הגיוניים, המתיישבים עם ניסיון החיים והשכל הישר. המאשימה ביקשה שלא להעניק משקל כלשהו לעדותו של באסם אשר הכחיש ושלל את גרסת הסוכן, הן לעניין היכרותו עם הנאשם והן לעניין ההצעה לרצח. ניכר מתוך עדותו של באסם כי לא אמר אמת, מתוך מטרה להרחיק את עצמו ואת בני משפחתו מהאירוע, כפי שהוא ובני משפחתו פעלו לאחר שהתגלה שאחיו הוא סוכן משטרתי שהוביל להפללת דמויות רבות ומשפיעות בעולם העברייני (עמ' 1167).

59.  לטענת ב"כ הנאשם, בהודעתו הראשונה של הסוכן ביום 20.2.20 לא הזכיר הסוכן את מעורבותו של באסם. ביום 12.3.20 התקיימה שיחת ההתוודות המוקלטת, שם אמר הנאשם: "נעלמתם לי". ביום 17.3.20 בהודעתו הבאה של הסוכן, לאחר שהיה ברשות המשטרה תמליל של השיחה (ת/25ב'), התייחס הסוכן לכך שהנאשם הציע לו ולעוד אדם נוסף להצטרף לרצח, והם סירבו, אך לא נקב בשמו של באסם (ת/67). באותה הודעה מסר הסוכן שההצעה הייתה לו ולאדם הנוסף, ששניהם לא הסכימו, ושהנאשם אמר שהוא יבצע זאת לבד. לטענת ההגנה הסוכן שיקר כאשר תחילה הציג שהוא והנאשם היו היחידים באירוע, הוא לא גילה מיוזמתו את מעורבות האדם הנוסף באירוע, אלא רק לאחר שהנאשם התייחס לכך בלשון רבים:"נעלמתם לי". רק בגרסתו השלישית של הסוכן, ביום 26.4.20, לאחר שהושמעו לו קטעים בהקלטה, מסר הסוכן לראשונה שהנאשם הציע לו ולאחיו באסם לבצע את הרצח (ת/69). הסוכן מסר שהנאשם הגיע אליהם הביתה, ישב איתו ועם אחיו באסם, התחיל להגיד שיש עבודה, באסם התלהב וחשב שמדובר בשוד או בהתפרצות ורצה לדעת במה מדובר. הנאשם לקח את הסוכן הצידה, ואמר שמדובר ברצח, והסוכן אמר לו שזה לא מתאים. באסם שמע רק שיש עבודה, ולא מעבר לכך (ת/69). הסוכן סבר שאחיו ישמור על שתיקה, וכן גרסתו לא תופרך. השינוי בגרסת הסוכן אינו רק בזהות האדם הנוסף, אלא העלילה עצמה השתנתה. הסוכן גם לא הזכיר את באסם בעימות עם הנאשם. בעדותו בבית המשפט מסר הסוכן שלאחר שהנאשם הגיע וראה את הסוכן יושב עם באסם ובני משפחה נוספים, הסוכן ראה שהוא רוצה לדבר על משהו, ולקח את הנאשם הצידה. הסוכן גם לא היה עקבי בגרסתו האם הנאשם הציע את "העבודה" בנוכחות באסם, אם לאו (עמ' 281, 354).

ההגנה הוסיפה וטענה לסתירות נוספות בעדותו של הסוכן בנוגע למפגש ההצעה לרצח, כגון לבקשת מי הנאשם והסוכן פרשו הצידה, כמה זמן הייתה השיחה ועוד.

לטענת ההגנה עדותו של באסם, אשר שלל מכל וכל קיומה של שיחה עם הנאשם בחצר הבית, עומדת בסתירה מוחלטת לגרסתו של הסוכן. עדותו של באסם הינה משכנעת ואמינה, ויש להעדיפה על פני עדות הסוכן. בעת שבאסם נחקר במשטרה הוא כלל לא ידע פרטים על הרצח, ולא יכול היה לדעת איזו תשובה שימסור עשויה לסייע לנאשם. לכן דבריו בנוגע להיעדר ההיכרות עם הנאשם היו אותנטיים. אילו היה מבקש להרחיק עצמו מהאירוע, יש להניח שהיה שותק בחקירה ובעדות בבית המשפט.

60.  סבורני כי בחינת עדות הסוכן ביחס לאחיו באסם מעלה כי אכן הסוכן הסתיר תחילה את מעורבותו של באסם באירוע, ורק לאחר שהתקבל תמלול ההתוודות השנייה, שבה אמר הנאשם ביחס לרצח "נעלמתם לי", הבהיר תחילה שהיה אדם נוסף שהיה מעורב באירוע מבלי לנקוב בשמו, ורק בהמשך כשהושמעה לו ההקלטה פירט הסוכן את מעורבותו של באסם באירוע. קיימת לכאורה גם סתירה בכך שבהודעה השנייה (ת/67) מסר הסוכן שההצעה לרצח הייתה לו ולאדם נוסף, ואילו בהודעה השלישית (ת/69), הסביר שבאסם לא שמע מהנאשם את ההצעה לרצח, כלומר השינוי אינו רק בזהות האדם הנוסף, אלא גם בחלקו באירוע. סבורני כי ניכר שהסוכן ביקש "להרחיק" ולצמצם את מעורבותו של באסם באירוע, ובשל כך סתר עצמו בגרסאות שמסר בעניין זה. אכן מוטב היה אילו הסוכן היה חושף את מעורבות אחיו באסם כבר מן הרגע הראשון, וזאת עוד בטרם שיחת ההתוודות המוקלטת שבה הנאשם אמר "נעלמתם לי". ואולם שוכנעתי כי ההסבר על כך שלא רצה לערב את אחיו באסם באירוע, הוא הסבר סביר, בפרט לאור העובדה שגם אחיו באסם הוא עבריין אשר מרצה עונש מאסר, ואין בכך כדי לפגוע במהימנות הסוכן בכללותה.

בסיכומו של עניין, אכן מדובר בסתירה ובהתפתחות בגרסתו של הסוכן, ועל אף שהיא נוגעת לשיחת ההצעה לרצח, הסתירה אשר נוגעת למעורבותו של באסם אינה בלב עניין זה, ואין בה כדי לקעקע את מהימנותו. האמירה של הנאשם "נעלמתם לי" בהקשר הדברים של השיחה המוקלטת עולה בקנה אחד עם ההסבר של הסוכן על כך שהייתה הצעה לרצח, והסוכן ואדם נוסף בחרו שלא להשתתף, ו"נעלמו" לנאשם. גם אם הסוכן לא חשף את כל האמת בקשר לאדם האחר ולמעורבותו - גרסתו עולה בקנה אחד עם השיחה המוקלטת, ועל כן יש לקבלה. לעומת זאת, כפי שיובהר להלן, לא ניתן לקבל את הסברו של הנאשם לדברים הללו שאמר בשיחה המוקלטת.

בכל הנוגע לעדות אחיו של הסוכן, באסם, הרי שלאחר ששמעתי את עדותו של באסם, סבורני כי לא ניתן לתת לה משקל. באסם, עבריין אשר מרצה עונש מאסר וחי לפי קודים עבריינים, ביקש להרחיק את עצמו ואת בני משפחתו מכל מעורבות באירוע, לאחר שהתברר למשפחה שאחיו הפך לסוכן משטרתי סמוי. ניכר כי באסם, לא רצה לשתף פעולה ולהפליל אדם אחר, ולא היה מוכן לומר דברים אשר עומדים בניגוד לקוד העברייני המקובל, ולא בכדי הרחיק עצמו ככל יכולתו מכל היכרות עם הנאשם. לבאסם גם לא היה הסבר מדוע בחקירתו במשטרה אמר שהנאשם הוא חבר של הסוכן, ואילו בעדותו טען שראה את הנאשם רק פעם אחת עומד ליד הסוכן וכך לטענתו הסיק שמדובר בחברו (עמ' 1171-1172). מכאן שאין לתת משקל לעדותו.

61.  עוד יש לציין כי הביטוי "נעלמתם לי" בהקלטה אמנם מדבר בלשון רבים, ובעניין זה קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לחלקו של באסם באירוע, אך האמירה עצמה של הנאשם על כך שהסוכן נעלם לו בעניין הרצח, משתלבת היטב בדברים שמסר הסוכן כבר בהודעתו מיום 20.2.20 - בטרם ההתוודות השנייה - שבו אמר שבהתוודות הראשונה אמר לו הנאשם "אתה לא רצית לבוא איתי" (ת/67א', ש' 35).

טענה נוספת של ההגנה היא כי בהקלטת שיחת ההתוודות כאשר הנאשם החל לומר "אז כשהיינו אני ו...", הסוכן קטע את הנאשם בדבריו, ומכאן שהיה לסוכן מה להסתיר. אכן, גם אם הסוכן קטע את הנאשם, מסיבה כלשהי - הרי שהחשיבות היא של דברי הנאשם עצמו, אשר החל למסור פרטים נוספים לגבי הרצח שלדבריו ביצע, ולא בדרך התנהלות הסוכן. בהקשר זה יש לציין כי הנאשם אומר "אז כשהיינו אני ו(לא ברור), וממשיך במילה "ועשינו", ובכך העיקר.

62.  טענות ההגנה כי עדותו של הסוכן בנוגע לסיור המקדים היא שקרית - לטענת ההגנה, הסוכן היה יעד מרכזי שנתון למעקב משטרתי צמוד, ולכן אין זה סביר שהוא והנאשם יגיעו לסיור המקדים, בוודאי שלא ברכב של הנאשם. עדותו של הסוכן לגבי הסיור המקדים היא כבושה, ולא נמסרה בעת שמסר את הידיעה המודיעינית. בידיעה המודיעינית מסר רק שיתכן שנאשם ערך סיור שטח מקדים, אך לא סיפר על מעורבותו בסיור. רק ביום 20.2.20 סיפר לראשונה על סיור השטח המקדים. הסוכן טען בעדותו שמסר לרכז המודיעין שעשה סיור שטח עם הנאשם (עמ' 324), אך הדבר אינו נכון. בניגוד להודעה של הסוכן במשטרה (ת/67א') שבה מסר שהנאשם מסר לו את כל הפרטים בשיחת ההצעה לרצח, בעדותו של הסוכן הוא מסר שחלק מהפרטים נודעו לו מפי הנאשם במהלך הנסיעה לסיור המקדים (עמ' 324). לא ניתן לקבל את ההסבר של הסוכן על כך שהצטרף לסיור המקדים עם הנאשם מתוך סקרנות. לטענת ההגנה הסוכן גם סתר את עצמו בשאלה האם בשיחת ההצעה הוא כבר אמר לנאשם שהוא מסרב לבצע את הרצח (ת/67א'), או שבאותו שלב עדיין לא אמר זאת לנאשם (עמ' 339-340).

עוד טענה ההגנה שהסוכן שיקר כשמסר מספר גרסאות להתרחשות בעת הסיור המקדים. עדות הסוכן היא כבושה מכופלת, כאשר בידיעה המודיעינית כלל לא ציין שהיה בסיור המקדים, בהודעה במשטרה מסר שהסיור המקדים היה באמצעות הרכב, ובריענון בפרקליטות ובעדות מסר שגם יצא רגלית מרכב ההונדה, ועשה סיבוב להסתכל על הבניין (נ/16). בעדותו הוסיף שעשה כן בפנים גלויות (עמ' 394-397). לטענת ההגנה לא היה לסוכן הסבר לכך שיצא לסיור הרגלי, אם ממילא לא התכוון להשתתף בביצוע הרצח. לא יתכן שהנאשם היה נוסע לסיור המקדים ברכב ההונדה אשר רשום על שמו, ובו איתוראן, עם הטלפון הנייד שלו, ומותיר אחריו שובל של ראיות. הסוכן לא ידע למסור פרטים מזהים על אודות הבניין, וגם הפרט שמסר לגבי האור הכחול שעל הבניין, נלקח מהתמונה באתר פוסטה. לגבי רכב המרצדס מסר הסוכן בהודעתו הראשונה שהרכב היה ליד הבניין (ת/67א'), ואילו בעדות מסר שאינו זוכר אם ראה מרצדס בסיור המקדים (עמ' 413). גם טענת הסוכן לגבי הנתק הטלפוני שהיה כביכול בינו לבין הנאשם מאז הסיור המקדים ועד שראה את הכתבה בפוסטה לאחר הרצח - אינה עולה בקנה אחד עם הראיות (עמ' 427-431)

63.  לאחר שבחנתי את טענות ההגנה בעניין הסיור המקדים, לא שוכנעתי כי יש לקבלן. העובדה שהסוכן היה יעד משטרתי, לא מנעה ממנו מלבצע עבירות רבות, ומכאן שלא היה בכך כדי למנוע ממנו לבצע גם את הסיור המקדים. כך גם הטענה שהנאשם נסע לסיור המקדים ברכבו, שבו היה מותקן איתוראן, ועם הטלפון הנייד שלו, אינה משוללת יסוד, על אף שיש בה משום סיכון מצד הנאשם. כפי שעולה מן הראיות, הטלפון של הנאשם אכן אוכן באזור לפני מועד ביצוע הרצח, והוא גם ביצע חיפוש ב-Waze של כתובת סמוכה, ולאחר מכן מחק את החיפוש - כך שאין זה מן הנמנע שפעל בחוסר זהירות עבריינית והותיר אחריו שובל של ראיות נגדו. העובדה שהסוכן לא חשף בידיעה המודיעינית את חלקו בסיור המקדים מובנת על רקע העובדה שבאותו שלב הנאשם היה מקור מודיעיני, ולא סוכן, ולכן לא הרחיב על חלקו שלו באירוע. גם בשאלה האם כל פרט מפרטי ההתוודות הראשונה נאמרה בשיחת ההצעה לרצח, או שחלק מהפרטים נמסרו לסוכן על ידי הנאשם בהמשך אותו ערב, כאשר נסעו ברכב לסיור המקדים, איננה מהותית. כך גם השאלה מתי בדיוק אמר הסוכן לנאשם שאינו מוכן להשתתף ברצח, האם כבר בתום שיחת ההצעה לרצח, או בסיור המקדים. אכן, הטענה של הסוכן על כך שיצא מהרכב בסיור המקדים היא טענה שהעלה לראשונה בשיחת הריענון עם הפרקליטות (נ/16), וחזר עליה בעדותו (עמ' 394-397), מבלי שהיה לסוכן הסבר להתפתחות בגרסתו בעניין זה. טענת הסוכן שאמר את הדברים, אך הם לא נרשמו, אינה ראויה לאמון (עמ' 407-408). הדבר מהווה אכן קושי מסוים בגרסתו, וכך גם יש קושי בגרסת הסוכן מדוע ירד מהרכב לסיור הרגלי, אם ממילא לא התכוון להשתתף ברצח. בכל הנוגע לנתק הטלפוני עם הנאשם, אישר הסוכן בחקירתו הנגדית שאכן היה קשר עם הנאשם בסמוך לפני הרצח, והנתק לא היה מלא (עמ' 429-432). אמנם הקשר הטלפוני בין הנאשם לסוכן היה משמעותי גם בימים שלפני הרצח, אך אין בכך משום סתירה מהותית בדבריו. גם הנאשם אישר בעדותו שבסביבות מרץ 16', לטענתו לאחר שיחת ההתוודות הראשונה, הסוכן פחות ענה לו לטלפונים, והתרחק ממנו (עמ' 887), כך שטענת הסוכן לגבי ההתרחקות בין השניים אינה מנותקת מהמציאות.

64.  מעורבות סמי [הושמט], אחיינו של הסוכן - כאמור לעיל, גרסת הסוכן היא שלמחרת הרצח הוא נסע לבית הקפה בתחנת הדלק "מנטה" שביבנה, שם פגש בנאשם אשר התוודה בפניו על ביצוע הרצח (ההתוודות הראשונה). לדברי הסוכן, מי שהסיע אותו לבית הקפה, היה אחיינו סמי. בדומה לבאסם, גם סמי העיד במהלך המשפט, וחזר על גרסתו בחקירה, לפיה הכחיש כי נהג להסיע את הסוכן באמצעות רכבו בכלל, ולמפגש האמור בפרט.

לטענה ההגנה, גרסת הסוכן בנוגע לסמי היא שקרית. הטלפון של סמי אוכן למחרת הרצח כל היום ברמלה באזור חנות הדגים שבה עבד, ולא ביבנה, וסמי עצמו שלל את האפשרות שהסיע את הסוכן בכלל לכל מקום שהוא, ובפרט באותו יום ליבנה. מדובר באיש פשוט אשר עבד למחייתו, ועדותו עשתה רושם מהימן. גם אדם פשוט, שאינו משכיל, יזכור פעולה שאותה הוא מעולם לא ביצע. לסמי לא היה שום אינטרס לשקר.

לשיטת המאשימה גרסתו של סמי נעדרת כל משקל ממשי, ולו מן הטעם שסמי עצמו אישר שהזיכרון שלו רעוע ביותר, ולא ניתן ללמוד דבר מגרסתו אשר נגבתה כעבור מספר שנים לאחר הרצח על כך שהסיע את הסוכן לתחנת דלק (עמ' 1155). כפי שאף התרשם חוקר המשטרה (ת/117), והן מהתרשמות בלתי אמצעית מעדותו, ניכר שלא ניתן לתת לעדותו שום משקל. על אף שפלט מחקרי התקשורת אשר נוגע למספר הטלפון שהיה בשימושו של סמי בשנת 2016 מלמד שיום למחרת הרצח, בתאריך 21.3.16, אוכן המנוי לאורך שעות היום בעיר רמלה, אין בכך כדי לקעקע את ליבת גרסת הסוכן. זאת בשים לב לכך שבמהלך חקירתו הנגדית של הנאשם אישר לראשונה כי אכן הוא התוודה בפני הסוכן על ביצוע הרצח לאחר שהתרחשות הרצח (תוך הסתייגות לגבי מקום ההתוודות).

65.  לאחר שבחנתי את עדותו של סמי, סבורני כי אין בעדותו כדי לפגוע במהימנות הסוכן. גם אם אקבל את גרסתו של סמי - אשר לכאורה נתמכת באיכון מכשיר הטלפון שלו מהיום שלאחר הרצח (21.3.16) שממנו עולה לכאורה שבאותו יום היה ברמלה, ולא ביבנה - וגם אם יסתבר שסמי לא הסיע את הסוכן לפגישה עם הנאשם, אין בכך כדי לבסס מסקנה שלא הייתה פגישה כאמור. מדובר בפגישה שבה התוודה הנאשם לפני הסוכן, וגם הנאשם בסופו של דבר אישר את דבר ההתוודות, הגם שלשיטתו היא לא הייתה ביבנה, אלא במקום אחר. המסקנה שהייתה שיחת התוודות ביבנה, דווקא נתמכת בנתונים סיגינטים, אשר כוללים איכון של הנאשם סביב אזור תחנת הדלק, ביום שלאחר הרצח. מכאן, שגם אם לא היה זה סמי אלא אדם אחר שהסיע את הסוכן, אין בכך ולא כלום.

66.  בכל הנוגע לטענת ההגנה שהסוכן מחד גיסא העיד שהנאשם הוא "לא הטיפוס" שיבצע רצח, ומאידך גיסא העיד שהנאשם היה הולך למשפחות פשע ומעוניין לבצע מעשי רצח עבורם, ושביצוע הרצח אינו תואם את "הפרופיל העברייני" של הנאשם, אשר ביצע בחייו בעיקר עבירות קלות בהרבה ואף עבד בעבודות נורמטיביות - סבורני כי יש לדחות את הטענה. אין המדובר בסתירה של ממש בדברי הסוכן, וממילא ניתן ללמוד על נכונותו של הנאשם לבצע מעשה רצח, מתוך הדברים שהוא עצמו אמר בהתוודות השנייה המוקלטת, שבה הביע נכונות, שלא לומר התלהבות, לבצע מעשי רצח. נכונות זו מלמדת אף על "הפרופיל העברייני של הנאשם".

בנוגע לטענת ההגנה שהסוכן לא אמר אמת כשהעיד ש"הנאשם לא היה יוצא מהבית בשביל פחות מ-10,000 ₪", בעוד שידוע שמצבו הכלכלי של הנאשם היה קשה, ואף היה נוהג עבור [הושמט] בתמורה למאות שקלים בלבד. אכן, ניכר כי הסוכן הגזים בדבריו כאשר תיאר שהנאשם לא היה יוצא מהבית עבור פחות מעשרת אלפים ₪. בשולי עניין זה, יצוין כי מצבו הכלכלי של הנאשם ממילא לא הובהר עד תום, ובעניין זה יש להפנות לרשימת כלי הרכב שהיו בבעלות הנאשם, לרבות רכבי יוקרה מסוג אאודי, מרצדס והונדה לג'נד (ת/113).

הסתירות הללו אינן בליבת האירוע, וגם אם הפריז הסוכן בהן בדבריו או שלא דייק - אין בהן כדי לפגוע במהימנותו, בכל הנוגע לליבת האירועים.

67.  בסיכומו של דבר, עדות הסוכן נמצאה מהימנה, נתמכת בראיות חיצוניות, ויש לתת לה משקל רב. עדותו הייתה סדורה וקוהרנטית. לא שוכנעתי כי קיים סכסוך כלשהו בין הנאשם לסוכן אשר יוכל לפגום במהימנותו. פרט מרכזי וחשוב בעדות הסוכן, אשר נוגע להתוודות הראשונה, אושר בדיעבד על ידי הנאשם בעדותו. עדותו של הקמ"ן קלטניק מחזקת את עדות הסוכן, בכך שהקמ"ן אישר שהסוכן מסר למפעיליו על דבר ההצעה לרצח כבר בפגישה שבה מסר הסוכן את פרטי הידיעה המודיעינית שכללה את ההתוודות הראשונה של הנאשם ברצח. הסוכן הביע בטחון בדבריו כאשר הסכים לבצע את ההקלטה וזאת מתוך אמונה שהנאשם אכן יאשר את דבר ביצוע הרצח, ואכן הנאשם חזר והתוודה בפני הסוכן בשיחה המוקלטת. בין הנאשם לסוכן היה אמון הדדי רב, אשר מתיישב עם האופן שבו התוודה הנאשם בפני הסוכן. הסוכן תיאר את הבניין שראה אשר כולל תאורה בצבעי כחול-ירוק, באופן אשר אושר בדיעבד בעדותה של סמדר, בת זוגו של המנוח דאז, ובאופן שמחזק את עדות הסוכן בנוגע לסיור המקדים. הסוכן גם ידע לומר כשנה וחצי לאחר הרצח, שבמועד הרצח ובמועד הסיור המקדים, החזיק הנאשם ברכב מסוג הונדה לג'נד, וזאת בשים לב לכך שעשרה ימים לאחר הרצח, עבר הרכב תאונה והורד מהכביש. כך גם הסוכן תיאר כי ראה את הדיווח באתר פורטה ובו תמונה של הבניין והחניה, אשר ממנו הבין שמדובר במקום שביצע עם הנאשם את הסיור המקדים, ואכן קיים פרסום כאמור. הסוכן מסר שיום למחרת הרצח, בשעת הצהריים, הוא פגש את הנאשם בתחנת הדלק מנטה ביבנה, ושם הנאשם התוודה בפניו, ואכן הנאשם אוכן במקום באותו מועד. הדבר מחזק את מהימנות הסוכן, הגם שמדובר במקום שבו הנאשם נוהג לשהות לעתים תכופות.

אמנם, עדותו של הסוכן אינה חפה מקשיים ונמצאו סתירות ואי דיוקים בגרסת הסוכן, כגון לעניין הסתרת מעורבותו של אחיו של הסוכן, באסם, באירוע; התפתחות גרסתו של הסוכן בקשר ליציאה מהרכב בסיור המקדים; וסוגיית מעורבותו של אחיינו של הסוכן, סמי, בהסעת הסוכן לפגישה עם הנאשם. סתירות אלה מחייבות אמנם התייחסות זהירה לעדותו, אך אין בהן כדי לפגוע באופן ממשי במהימנות עדות של הסוכן, שנמצאה מהימנה.

בחינת הודאות הנאשם - משקל ודבר מה נוסף

68.  המסגרת הנורמטיבית לבחינת ההודאות - על פי פסיקת בית המשפט העליון בחינת הודאת חוץ של נאשם נעשית על פי מבחן פנימי ומבחן חיצוני. המבחן הפנימי בוחן את ההודאה על פי סימני האמת העולים מתוכה, מידת הפירוט, הקוהרנטיות שלה, והגיונה הפנימי של ההודאה. המבחן החיצוני כולל דרישה שלהודאת חוץ של הנאשם תימצא תוספת ראייתית של "דבר מה נוסף", תוספת אשר תאמת פרטים בהודאה. במסגרת מבחן זה יש לבדוק את מידת ההתאמה או אי ההתאמה בין תוכן ההודיה לבין פרטי האירוע העברייני. בין שני המבחנים קיימת "מקבילית כוחות", כך שככל שמשקלה העצמי של ההודאה גדול יותר, כך ניתן יהיה להסתפק ב"דבר מה נוסף" בעל משקל פחות, ולהיפך. בנוסף יש לבחון "מי אמר", כלומר מיהו הנאשם שהודה והאם הוא משתייך לאחת מהקבוצות שנשקף מהן סיכון מוגבר למסירת הודאת שווא (למשל, לוקים בנפשם או בשכלם). כאשר ההודאה מוכחשת על ידי הנאשם יש לבחון גם "בפני מי אמר". הודאת חוץ יכולה כמובן להינתן גם בפני מי שאינו איש מרות, כגון חבר או סוכן משטרה (ע"פ 7532/12 איטל נ' מדינת ישראל (11.12.2016); ע"פ 4179/09 מדינת ישראל נ' וולקוב (18.10.02010); ע"פ 4600/94 חביו נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 617 (1997); ע"פ 6679/04 סטקלר נ' מדינת ישראל (11.5.2006); ע"פ 6296/13 אדריס נ' מדינת ישראל (22.3.2015); ע"פ 4179/09 וולקוב נ' מדינת ישראל (18.10.2010); יניב אקי, דיני ראיות, כרך ב' עמ' 882 (2020)). למקרים של הודאה בפני מי שאינו איש מרות, ראו למשל בע"פ 9937/01 חורב נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6)738, פיסקה 3 (2004); תפ"ח (מחוזי ת"א) 1138/06 מדינת ישראל נ' אבוטבול, עמ' 208 (2.7.2009).

עם זאת, קיומן של סתירות מסוימות בין ההודאה לבין המציאות האובייקטיבית אינו בהכרח שומט את הקרקע תחת מהימנותה. לעניין זה יפים דברי כב' הנשיא גרוניס בע"פ 4179/09 מדינת ישראל נ' וולקוב (18.10.2010):"הלכה ידועה ומושרשת היא, כי קיומן של סתירות ופירכות בהודיה אינו מביא, מיניה וביה, למסקנה כי מדובר בהודיה שאינה מהימנה... פערים בין ההודיה לבין המציאות ניתנים לגישור במספר דרכים. ראשית, הודיה, ככל עדות אחרת מפי בן אנוש, כפופה לחולשותיו ולמגבלותיו של הזיכרון האנושי. אין זה אלא טבעי כי הודיה תכלול גם השמטות, אי דיוקים, סתירות מסוימות וכדומה... מובן, כי הסבר מסוג זה אינו יפה אלא לסתירות ולפערים שאינם מהותיים. שנית, ייתכנו מקרים בהם יבחר המודה, משיקוליו, לא לחשוף את מלוא העובדות הידועות לו או להחדיר להודיה נתונים לא נכונים... שלישית, גם אם קיימים פערים או סתירות שקשה להציג להם הסבר סביר, אין בכך תמיד כדי לסתום את הגולל על מהימנותה של ההודיה. לא אחת קורה שהפסיפס הראייתי אינו מושלם. העובדה שקיימים חללים ראייתיים לא מוסברים ותהיות חסרות מענה אינה חוסמת בהכרח את האפשרות להרשיע על פי המארג הראייתי הקיים. זאת, כאשר על אף התהיות הבלתי מוסברות עומדת בעינה המסקנה שהאשמה הוכחה מעבר לכל ספק סביר".

69.  לטענת המאשימה, להודאות הנאשם יש לתת משקל פנימי רב מאוד. הנאשם הודה בפני הסוכן מתוך יחסי חברות ואמון הדדי רב ביניהם. עדות הסוכן והודאות הנאשם מחזקות זו את זו. בנוסף, הודאות אלה, כפי שעולה מעדות הסוכן ומההקלטה של ההודאה השנייה, מתאימות לממצאים אובייקטיביים: המנוח היה איש עסקים מאשדוד שהתגורר בראשון לציון; המנוח החזיק ברכב מרצדס שחור; הנאשם החזיק ברכב הונדה לג'נד; הרוצח נמלט באופנוע, והנאשם היה חובב אופנועים וברשותו היו שניים; הרצח בוצע באקדח; פרסום הרצח באתר "פוסטה"; מפגש הסוכן והנאשם בתחנת דלק ביבנה למחרת הרצח; הנאשם אוכן בסמוך למועד רצח בסמוך לרחוב שבו בוצע הרצח, ולא היה לו הסבר לכך, למעט הסברים כלליים שעבר באזור; האיכון הממושך בשעות הבוקר ביום 7.3.16, 13 ימים בלבד לפני הרצח, נותר ללא מענה קונקרטי של הנאשם (עמ' 1053-1057) ועוד.

70.  לטענת ההגנה לא ניתן לסמוך על הודאות הנאשם כלל ועיקר. כאשר מדובר בהודאת חוץ שנמסרה במסגרת שיחה בין עבריינים, המשקל שיש לה צריך להיות נמוך, והבחינה שלה צריכה להיות זהירה יותר, משום שמדובר בסביבה שבה ההתרברבות היא סבירה וטבעית. ההודאה הראשונה, לפי גרסת הסוכן, היא לאקונית בלבד, ולדבריו ההוא שאל את הנאשם אם ביצע את הרצח, האשם אמר "אתה לא רצית לבוא איתי", הסוכן אמר שחבל על הבן-אדם, הנאשם צחק ולא ענה (ת/67א' ש' 32-37). הפרטים שנמסרו לטענת הסוכן לפני הרצח, אינן חלק מההודאה הראשונה. הדברים שאמר הנאשם לסוכן בהתוודות השניה, היו התרברבות בלבד, וחלק משמעותי מהם אינו תואם למציאות האובייקטיבית. לכן, לא ניתן לתת להודאות הנאשם שום משקל.

71.  לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לתת משקל משמעותי לשתי ההודאות שמסר הנאשם לפני הסוכן. בהקשר זה יש להבהיר תחילה כי תיק זה אינו מושתת ראייתית רק על הודאות החוץ של הנאשם, אלא על תצרף של ראיות, אשר כוללות את עדות הסוכן אשר מתייחסת בין היתר להצעה לרצח ולסיור המקדים, את שתי הודאות החוץ של הנאשם, וכן את העדר המהימנות של גרסאות הנאשם, לרבות שתיקת הנאשם בחקירה ושקרי נאשם. עדות הסוכן מחזקת את משקלן של הודאות החוץ ומשתלבת עמן, והודאות החוץ מחזקות את עדות הסוכן ומשתלבות עמה.

בחינת הודאות החוץ של הנאשם, מובילה למסקנה שיש לתת להודאות משקל רב, הן מבחינת פנימית והן מבחינה חיצונית. קיימים ממצאים אובייקטיביים בשורה של פרטים אשר מהווים "דבר מה נוסף" אשר מאמתים את ההודאות.

72.  המבחן הפנימי מוביל למסקנה שיש בהודאות היגיון פנימי רב, והן כוללות התוודות של הנאשם, בשני מועדים שונים, בשנים 2016 (בסמוך לאחר הרצח) ו-2020, בהפרש של ארבע שנים זו מזו, ששתיהן אושרו על ידי הנאשם, שנאמרו ברצינות, ובמסגרת יחסים חברית שנמשכה על פני שנים, שיש בה אמון רב וקירבה, ללא שום לחץ חיצוני, וכללו פרטים בנוגע לרצח, המקום, היעד, הרקע, המניע, התשלום בגין הרצח, התעריף לביצוע התנקשות וכו'. עצם קיומן של שתי הודאות חוץ מחזק את המשקל הפנימי שיש לתת לכל אחת מהן (ע"פ 6679/04 סטקלר נ' מדינת ישראל, פיסקה 17 (11.5.2006)). ההודאה הראשונה, כפי שתיאר אותה הסוכן אינה כוללת אמנם פרטים רבים (הנאשם רק אמר "אתה לא רצית לבוא איתי", ולאחר שהסוכן אמר שחבל על הבן אדם, הנאשם צחק ולא ענה (ת/67א', ש' 32-37)), אך כשבוחנים אותה ביחד עם הפרטים שנודעו לסוכן מהנאשם בשלב ההצעה והסיור המקדים, פרטים אשר אף הנאשם מאשר שמסר לסוכן, אם כי לדבריו הדבר היה במסגרת ההודאה הראשונה - הרי שיש בה די פרטים כדי להעניק לה משקל פנימי משמעותי (היעד לרצח; המניע לרצח; מקום הרצח; התמורה הכספית לרצח וכו'). בהודאה השנייה, הרצף הלוגי בין ההצעה הכוזבת של הסוכן לבין תגובת הנאשם, ההקשר של השיחה, וכן הלהיטות של הסוכן לבצע רצח נוסף בתמורת תשלום, מחזקים את המסקנה כי מדובר בהתוודות אותנטית על רצח המנוח שיש לתת לה משקל פנימי גבוה.

73.  לטענת ההגנה, תגובת הנאשם להצעה הכוזבת שבהודאה השנייה מוכיחה באופן חד משמעי כי הוא אינו הרוצח. לטענת ההגנה, הסוכן מסר לנאשם בהצעה הכוזבת פרטים דומים לרצח המנוח, שהיו אמורים לגרום לנאשם לדבר על הרצח. אילו הנאשם היה רוצח את שוסטר ז"ל, הדבר היה נחרט עמוק בזיכרונו לרבות הפרטים הקשורים לרצח, והוא היה נזכר ברצח ומתייחס לכך מיד לאחר שהסוכן העלה את הרמזים("כמו בראשון"), ולא משתהה עד שנזכר בכך. גם לאחר שהסוכן הוסיף פרטים נוספים בשיחה ("מרצדס שחורה"), עדיין לא נזכר הנאשם ברצח שוסטר. אילו הנאשם היה רוצח את שוסטר ז"ל, היה נזכר מיד בכל הפרטים הללו ומתייחס לכך.

74.  לאחר שבחנתי את טיעוני ההגנה, סבורני כי לא ניתן לקבלם. אכן, הנאשם לא הגיב מיד כאשר הסוכן החל למסור לו פרטים בנוגע להצעה הכוזבת, ואולם הזמן שחלף בין המועד שבו החל הסוכן למסור את הפרטים, ועד לתגובת הנאשם לא היה משמעותי באופן שיאפשר להסיק את המסקנות שההגנה מבקשת להסיק מהשתהות זו. בחינת השיחה כולה מעלה כי תחילה ביקש הנאשם ללמוד מפיו של הסוכן עוד פרטים בנוגע להצעה הכוזבת, משום שהנאשם היה מעוניין, שלא לומר נלהב, לקחת על עצמו את המשימה בתמורה לסכום כסף משמעותי, ולכן בתחילתה הוא בירר עם הסוכן פרטים אופרטיביים על ההצעה להתנקשות, ובפרט על התמורה הכספית להתנקשות (האם קומת קרקע?, האם יש לאותו אדם רכב? מה התמורה? איפה הוא עובד? האם הוא חונה בתוך הבית או בחוץ? ועוד). רק לאחר שבירר את הפרטים הרלוונטיים, הזכיר הנאשם שביצע רצח בנסיבות דומות (בראשון, פורים היה, הראו את זה בטלוויזיה ועוד). השיחה בין הסוכן לנאשם בנושא הזה התחילה במונה 41:28, כעבור שתי דקות, במונה 43:48 הזכיר הסוכן את "המרצדס השחורה", וכעבור פחות משתי דקות נוספות, במונה 45:32, התוודה הנאשם ואמר "עשיתי אני בראשון" (ת/25ד', עמ' 26-30). כלומר, מדובר בסה"כ בארבע דקות שיחה, מתחילתה בנושא זה, ועד אשר הנאשם הודה בביצוע רצח המנוח.

75.  עוד טענה ההגנה כי במסגרת אותה שיחה התרברב הנאשם גם על מעשים נוספים, שכלל לא ביצע, וכי אילו הנאשם היה מבצע את הרצח, שבו הסוכן בחר שלא להשתתף, אזי היה מעלה תהייה כיצד שינה הסוכן את גישתו, ופתאום מוכן להיות חלק מביצוע רצח מוזמן.

גם בטענה זו אין ממש. אכן, הנאשם יכול היה להעלות דברים נוספים במסגרת ההתוודות השנייה, אך העובדה שלא העלה תהיה לגבי הסוכן נובעת מכך שהנאשם היה נלהב לקבל את ההצעה החדשה לרצח.

76.  גם המבחן החיצוני של ההודאות מעלה שקיימות ראיות משמעותיות אשר יש בהן כדי להוות דבר מה נוסף להודאות הנאשם, וזאת הגם שאין המדובר בידיעת פרטים מוכמנים:

77.  עדות הסוכן לגבי ההצעה לבצע את הרצח שהציע לו הנאשם בטרם הרצח, וכן הסיור המקדים בזירה - אלה מהווים דבר מה נוסף בעל עוצמה רבה להודאות הנאשם, וכן ראיות נסיבתיות כבדות משקל לחובת הנאשם.

78.  "עשיתי אחד בראשון". הנאשם בהודאה השנייה מסר שהוא ביצע את הרצח בראשון, וכך אכן היה. אין עוררין על כך שהרצח בוצע בראשון לציון.

79.  "עשיתי אחי, אתה לא זוכר?". העובדה שהנאשם שואל את הסוכן אם הוא זוכר, תומכת בכך שהיה בין השניים שיח בעבר על כך שהנאשם ביצע את הרצח, ופרט זה ממילא אינו במחלוקת, לאור אישור הנאשם בדיעבד את ההודאה הראשונה. לטענת ההגנה העובדה שהנאשם מנסה להזכיר לסוכן את הרצח, מחלישה את טענת הסוכן שהייתה הצעה לרצח וסיור מוקדם, משום שאילו כך היה לא היה צריך להזכיר לסוכן את הפרטים. כמו כן, לטענת ההגנה, אילו היה אמת בטענת הסוכן שהתקיימו הצעה לרצח וסיור מקדים, הרי שהנאשם היה מזכיר לסוכן בשיחת ההתוודות השנייה, את הפרטים הללו. סבורני כי לא ניתן לקבל טענות אלה. בשים לב לכך שמדובר בהתוודות שמגיעה ארבע שנים לאחר הרצח, שבו הסוכן לא השתתף, סביר בעיני שהנאשם יבקש להזכיר לסוכן את הרצח. כך גם העובדה שלא הזכיר את ההצעה לרצח ואת הסיור המקדים, אינה בעלות משקל, משום שהנאשם בחר להזכיר לסוכן פרטים מתוך הרצח עצמו.

80.  "פורים היה". הנאשם מסר בהודאה השנייה שהרצח היה בפורים. מדובר בפרט שהגיע מהנאשם, ללא שום טריגר מטעם הסוכן, והסוכן אף לא הכיר את הפרט האמור (ת/67, ש' 33-34), ולטענת המאשימה הפרט לא פורסם באמצעי התקשורת שסיקרו את הרצח. אכן, הרצח לא היה בחג פורים עצמו, אלא שלושה ימים לפני ערב חג פורים (ערב פורים חל ב-23.3.16), אך ניכר כי ידיעת הנאשם על כך שהרצח היה סביב חג פורים, בהתוודות שנמסרה ארבע שנים לאחר מכן, מהווה דבר מה נוסף משמעותי להודאה. לא שוכנעתי שיש לקבל טענת ההגנה כי העובדה שהרצח ביצע ימים אחדים לפני פורים ולא בחג פורים עצמו, מהווה דבר מה שסותר את ההודאה. בהתוודות השנייה, ארבע שנים לאחר הרצח, העובדה שהרצח היה סביב חג פורים, מחזקת את ההודאה, ואינה מחלישה אותה.

81.  רכב המנוח מסוג מרצדס בצבע שחור - הסוכן מסר בהודעתו במשטרה כי בסיור המקדים הנאשם הצביע על מרצדס שחורה שחנתה בחניית הבניין, ואמר לו שזה הרכב של מי שצריך לרצוח (ת/67א). המנוח אכן החזיק בתקופה הרלוונטית ברכב מסוג מרצדס בצבע שחור, ועל כך אין עוררין. בעדותו בבית המשפט אמר הסוכן שהנאשם סיפר לו כי למנוח יש רכב מסוג מרצדס בצבע שחור, אך אינו זוכר אם אכן ראה את הרכב או רק שמע אודותיו מהנאשם (עמ' 413). הנאשם בהודאה המוקלטת מסר שלמנוח היה רכב מסוג מרצדס (אם כי המילה שחורה נאמרה מפי הסוכן). סבורני כי לא ניתן לקבל את טענת הנאשם שזכר את הפרט האמור, ארבע שנים לאחר הרצח, מפרסומים בתקשורת, כטענתו. העובדה שלמנוח היה רכב מסוג מרצדס היא עובדה שרלוונטית לרצח, משום שהרצח בוצע בסמוך לאחר שהמנוח הגיע ברכב המרצדס שלו לחניית הבניין, יצא מרכבו, והחל ללכת לכיוון הכניסה, ומכאן שמדובר בפרט שהיה ידוע היטב למתנקש אשר ארב למנוח עם חזרתו לבית.

82.  "הראו את זה בטלוויזיה" - הנאשם ציין כי הרצח סוקר בטלוויזיה, פרט אמת שאינו במחלוקת (ראו פיסקה 100 לסיכומי ההגנה). לטענת ההגנה העובדה שכדי להזכיר לסוכן את המקרה מציין שהראו את זה בטלוויזיה, ולא מפנה לפרט שידוע רק לשניהם, כגון הסיור המקדים שערכו, תומכת בטענת ההגנה שלא היה סיור מקדים או הצעה לרצח. סבורני כי לא ניתן לקבל את הטענה. הנאשם מפנה הן לפרטים שנוגעים לרצח עצמו (מרצדס, פורים), והן לסיקור התקשורתי של הרצח, כדי להזכיר לסוכן את האירוע שהיה ארבע שנים קודם לכן, ואין בכך כדי ללמד על כך שההצעה לרצח והסיור המקדים לא התרחשו.

83.  נכונותו ורצונו של הנאשם לשמש כרוצח שכיר בשיחת ההתוודות השנייה, תומכת במסקנה שהנאשם הוא אדם שאינו נרתע מביצוע רצח תמורת בצע כסף, ומכאן מחזקת את האפשרות שאין זו הפעם הראשונה שהסכים לעשות כן. גם התכנון של הנאשם לבצע באמצעות אקדח את הרצח שהציע הסוכן בה בהצעה הכוזבת, וזאת בשיחה נוספת ביניהם, ימים אחדים לאחר ההתוודות השנייה (ת/60ד', עמ' 13) - ולא למשל באמצעות מטען או סכין - מתיישבת עם כך שרצח המנוח בוצע באמצעות אקדח.

84.  הרצח בוצע תוך שימוש באופנוע ואקדח, ונגישות הנאשם לכלי נשק ולאופנועים. הסוכן מסר כבר בידיעה המודיעינית כי הנאשם ביצע את הרצח בעזרת אקדח כשהוא רכוב על אופנוע (נ/7ד'). בהמשך הסביר הסוכן שמדובר במסקנה שלו מתוקף היכרותו עם התנהלות הנאשם, ולא בדברים שסיפר לו הנאשם. עם זאת, פרטים אלה מאומתים. הירי אכן בוצע באמצעות אקדח, ותוך שימוש באופנוע (ת/26ג', ת/105, ת/106 ו-ת/108). הנאשם אכן נהג לנהוג באופנועים באותה תקופה, הוא "חובב" אופנועים, מחליף אותם בתדירות גבוהה, והיו בבעלותו ביום הרצח שני אופנועים (ת/113). כמו כן, הייתה לו נגישות לכלי נשק בכלל, ולאקדחים בפרט, כפי שאף עולה מהאישומים השני עד הרביעי שבהם הודה. לפי עדות הנאשם, גם במועד עדותו בבית המשפט בתיק הנוכחי, עדיין יש ברשותו אקדח, אשר מוחזק בעבורו על ידי אדם אחר, ובתמורה הנאשם שילם לאותם על כך 15,000 ₪ (עמ' 1026-1027). כלומר, נגישותו של הנאשם לאקדחים נמשכת עד היום.

85.  חיפוש ב-Waze של כתובת אשר סמוכה לזירת הרצח, ולאחר מכן מחיקת החיפוש ב-Waze. בטלפון הנייד של הנאשם בוצע חיפוש בתוכנת Waze של הכתובת, רחוב ברנשטיין 40 ראשל"צ, כתובת שנמצאת כ-190 מטר מזירת הרצח, וזאת ביום 9.2.16, כחודש וחצי לפני הרצח, בשעה 18:07, אשר דומה לשעת הרצח (18:51). כל זאת מבלי שיש לנאשם הסבר כלשהו לכך (ת/30 עמ' 5; עדות החוקר איתי קוקס, עמ' 754-762; עדות הנאשם עמ' 1053; 1057). טענתו של הנאשם שלא זכר את החיפוש והמחיקה, וכי יתכן שמי מילדיו השתמש במכשיר הטלפון שלו, ויתכן שביצע את החיפוש והמחיקה, אינה ראויה לאמון (עמ' 936-938). ההגנה טענה כי היו חיפושים נוספים בתוכנת Waze בטלפון של הנאשם שנמחקו (נ/57), ואולם אין בכך כדי לסייע לנאשם, משום שיש להניח שגם במחיקה של החיפושים האחרים, היה לנאשם מה להסתיר. החיפוש האמור, ללא הסבר סביר, מהווה דבר מה לחיזוק הודאת הנאשם.

86.  איכונים לנוכחות הנאשם בקרבת הזירה בתקופה שלפני הרצח, ללא הסבר מניח את הדעת. בתאריך 12.3.16 שעה 20:12, כשמונה ימים לפני הרצח, אוכן מספר הטלפון של הנאשם בסביבות אזור זירת הרצח (חוות דעת ועדות המהנדס רוני אברהמי, ת/27א', עמ' 606 ואילך לפרו'; וכן עדות החוקר איתי קוקס בעמ' 714). הגם שהאיכון באזור זירת הרצח, אינו שולל אפשרות שהנאשם שהה במקום סמוך באזור או עבר בכביש סמוך - הדבר עשוי להתיישב עם סיור מקדים שלכאורה ערך הנאשם במקום (ללא קשר לסיור המקדים עם הסוכן). איכון נוסף של הנאשם היה ברחוב השומר, בתאריך 7.3.16, 13 ימים לפני הרצח, למשך כשעה ו-46 דקות בשעות הבוקר (לטענת ההגנה, פיסקה 476 לסיכומי ההגנה, וכן עמ' 1135 לפרו'), וכפי שהסביר המהנדס אברהמי, איכון ברחוב זה עשוי להתיישב עם נוכחות ברחוב הקוקיה 31, מקום הרצח, שנמצא בקרבת מקום (עמ' 607). איכון זה מצביע על שהייה ממושכת בקרבת זירת העבירה, ולא על מעבר בכביש ראשי סמוך, ועשוי להתיישב עם אפשרות של סיור מקדים. לנאשם לא היה הסבר סביר לאיכונים שלו באזור זירת הרצח, למעט אמירות כלליות שנהג להסתובב בכל אזור השפלה. אכן, כפי שטענה ההגנה, היו מקרים נוספים שבהם שהה הנאשם במיקומים שונים בראשון לציון באותה תקופה, וכן טען הנאשם כי הכיר גברת אשר התגוררת ברחוב גיבשטיין בראשון לציון שגם על רחוב זה חולשת האנטנה מרחוב השומר (עמ' 976, 939, 1054-1056). ואולם, האיכונים באזור זירת הרצח, בימים שלפני הרצח, מחזקים את ראיות המאשימה והמהווים דבר מה נוסף להודאותיו.

87.  דממה סיגינטית סביב שעת הרצח - כפי שהעידו החוקר איתי קוקס ורפ"ק מאור גורן, פלט שיחות הטלפון של הנאשם מראה כי ביום הרצח (20.3.16) וסביב שעת הרצח (18:51), הטלפון של הנאשם היה ב"דממה סיגינטית" מהשעה 15:38 עד 19:38, במשך ארבע שעות (עמ' 714, 742-743; עמ' 628; נ/30). הנאשם בחקירתו במשטרה נשאל על הדממה הסיגינטית, כמו גם על יתר הנושאים הסיגינטים, ובחר לשמור על זכות השתיקה, כמו על שאלות רבות נוספות (ת/8(א) עמ' 6). אכן, אין המדובר במועד היחיד שבו לא הייתה פעילות סיגיטנטית של הטלפון של הנאשם במשך מספר שעות, ואולם הדבר עשוי להתיישב עם ביצוע הרצח.

88.  דבר מה שלילי - המנוח לא היה בקשר זוגי עם אישה בלונדינית נשואה - לעניין המניע לרצח, מסר הסוכן כי הנאשם מסר לו שנשכר לבצע את הרצח על ידי בן זוגה לשעבר של אישה בלונדינית, אשר המנוח קיים איתה קשר רומנטי. במהלך ההתוודות השנייה, המוקלטת, אמר הסוכן לנאשם "הוא עלך עם בחורה זה היה עם נשואה, לא אמרת לי אז?", והנאשם אישר "כן, כן, היה לו מרצדס" (ת/25). פרט זה אינו נכון במישור האובייקטיבי, ואין על כך מחלוקת - בת זוגו לא הייתה בלונדינית, והרצח לא הוזמן על ידי בעלה. עם זאת, הסוכן הדגיש בעדותו שנתונים אלה נמסרו לו על ידי הנאשם, ואינו יודע אם הנתונים נכונים, אם לאו (עמ' 467). כלומר, הנאשם אישר בהתוודות השנייה, שאמר לסוכן בהתוודות הראשונה שהמניע להזמנת הרצח היה שהמנוח היה עם אישה נשואה, וזאת גם אם הדבר אינו נכון. הנאשם גם אישר בעדותו שסיפר על כך לסוכן בהתוודות הראשונה (עמ' 861-862). בין אם הנאשם טען זאת בכזב בפני הסוכן, ובין אם כך נאמר לנאשם בכזב על ידי מזמין הרצח, אין בכך כדי לגרוע ממהימנות ההתוודות.

89.  "באתי/קראתי לו למטה" - בין הצדדים נתגלעה מחלוקת האם הנאשם אמר בשיחה המוקלטת "באתי לו למטה" או "קראתי לו למטה". מובן הדבר שככל שנאמרה המילה "באתי" היא מתיישבת עם המציאות העובדתית משום שהמתנקש אכן "בא" למטה בחניון למנוח, ועשויה להוות "דבר מה נוסף"; ואילו ככל שנאמרה המילה "קראתי" הרי שהיא עשויה שלא להתיישב עם המציאות העובדתית ולהיחשב כ"דבר מה שלילי".

מומחה סאונד מטעם ההגנה, מר איתי ברקן העיד והגיש חוות דעת, וטען שבמקום המילה "באתי", נאמר "קראתי" (נ/65-נ/67).

עמדת המאשימה היא שגם לאחר הפרדת התדרים שנעשתה על ידי מומחה ההגנה, לא נשמע המונח "קראתי", וגם לא מילה אחרת של שלוש הברות, ולמיטב שמיעת ב"כ המאשימה, דווקא נשמעת המילה "באתי". עוד טענה המאשימה כי לא יתכן שהנאשם זכר מתוך הסיקור התקשורתי השגוי, את הפרט האמור "קראתי", ארבע שנים לאחר הרצח.

לעומת זאת, לטענת ההגנה, המומחה קבע באופן חד משמעי כי הנאשם אומר לסוכן "קראתי לו למטה". אין מחלוקת שהפעולות שביצע המומחה לשיפור איכות השמע הן לגיטימיות. המומחה עשה רושם רציני ומקצועי, ויש לקבל את עדותו בעניין זה. לטענת ההגנה, ב"כ המאשימה אף אישרה בדיון ששמעה את המילה "קראתי" (עמ' 1181, ש' 29; עמ' 1188, ש' 1). המילה "קראתי" סותרת את המציאות. הרוצח לא קרא למנוח לרדת למטה, אלא הגיע אליו בחניון. נתון זה עלה בדיווחים באמצעי מדיה שונים, ולכן תומך בטענת ההגנה שהנאשם שאב את המידע על הרצח מהתקשורת.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין זה, בשים לב לכך שמומחיותו של העד היא בשיפור איכות השמע, אך אין לו שום יתרון בשמיעת ההקלטה וזיהוי המילים בה, על פני שמיעתו של בית המשפט - סבורני כי אין לקבל את קביעת המומחה בעניין זה. בהאזנה חוזרת ונשנית של ההקלטה המקורית וזו שעברה שיפור על ידי המומחה, נראה כי בהקלטה המקורית נשמעת בברור המילה "באתי", ואולם בהקלטה שעברה עיבוד והאטה משמעותית עולה קושי להבין מה בדיוק נאמר, וגם אם יתכן שנשמעת המילה "קראתי", לא ניתן לקבוע זאת באופן חד משמעי.

מעבר לכך, בעניין זה יש להפנות להודעת הסוכן מיום 17.3.20 (ת/67), בה הוא מסביר את שנאמר בהקלטה. הסוכן נשאל: "בשיחה אומר לך (הנאשם) "באתי לו למטה, הראו את זה בטלוויזיה" מה הבנת כשהוא אמר לך 'באתי לו למטה'?" והסוכן השיב: "שהוא רצח את הבן אדם למטה בכניסה לבניין". מדובר בהסבר שנתן הסוכן חמישה ימים לאחר שיחת התוודות השנייה, כאשר הדברים היו עדיין טריים בזיכרונו, והפרשנות של הסוכן מתיישבת עם ההיגיון. 

כמו כן, טענת הנאשם בעדותו בבית המשפט היא שאמר את המילה "קראתי" משום שזכר את הפרט האמור מדיווח תקשורתי שגוי כלשהו שהיה ארבע שנים קודם לכן, שבו נאמר שמישהו קרא למנוח מלמטה, והמנוח ירד מהבניין (עמ' 1131). בעניין זה שוכנעתי שלא ניתן לקבל את גרסת הנאשם, מפני שאין זה סביר שהנאשם יזכור פרט שולי ובלתי משמעותי מבחינתו, מתוך דיווחים תקשורתיים כלשהם, ארבע שנים קודם לכן, באירוע שלא היה מעורב בו. זאת ועוד, מדובר בטענה כבושה של הנאשם, אשר לא העלה אותה בחקירותיו במשטרה והיא לא הוצגה לסוכן על-ידי ההגנה בחקירתו הנגדית, אלא להיפך - הוצג לסוכן שנאמר "באתי" (עמ' 470, ש' 4). גרסת הנאשם בעניין זה באה לעולם רק בעדותו בית המשפט, לאחר שהתקבלה אצל ההגנה חוות דעת המומחה. כלומר, מדובר בגרסת נאשם שמתאימה עצמה לחוות דעת ההגנה, ואינה אותנטית כתוצאה מזיכרון של הנאשם את שיחת ההתוודות.

לפיכך, בסיכומו של דבר, סבורני שלא ניתן לקבוע שנאמרה המילה "קראתי", ויש להעדיף את אשר נשמע בהקלטה המקורית - "באתי".

כמו כן, יש לציין כי גם בהנחה המיטיבה עם הנאשם שאמר "קראתי לו למטה", אין בהכרח משמעות הדבר "קראתי לו לרדת למטה" כטענת ההגנה. בכל מקרה, פרט זה תומך בכך שהנאשם ידע שהרצח בוצע "למטה", ואכן הרצח בוצע בחניית בניין המגורים, כלומר למטה. בסופו של דבר, יש לייחס לפרט זה משקל מוגבל.

90.  סיכום משקל ההודאות - בסופו של דבר סבורני כי יש להעניק להודאות משקל רב. מבחינת המשקל הפנימי, מדובר בשתי הודאות שונות, שניתנו בהפרש של ארבע שנים זו מזו, דבר אשר מחזקת את משקלן הפנימי. ההודאות נמסרו במסגרת יחסים חברית בין הנאשם לסוכן, שבה היה ביניהם אמון רב. ההודאות כוללות פרטים רבים והן בעלות רצף הגיוני. עדות הסוכן, אשר נמצאה מהימנה, מחזקת עד מאוד את הודאות הנאשם, מעניקה להן הקשר, ובפרט העדות לגבי ההצעה לבצע את רצח המנוח, והסיור המקדים, את מהוות חוליות בשרשרת ביחד עם הודאתו הראשונה של הנאשם. פרטים שמוסר הנאשם בהודאתו השנייה, המוקלטת, מתיישבים היטב עם המציאות האובייקטיבית, כגון: "עשיתי אחד בראשון", ובכך אישר הנאשם שביצע את הרצח בראשון, כפי שאכן היה; "פורים היה" (הגם שהרצח היה שלושה ימים לפני ערב פורים); מצביעים על כך שלנאשם ולסוכן היה קשר קודם בנושא הרצח, "עשיתי אחי, אתה לא זוכר?"; רכב המנוח אכן הוא מסוג מרצדס בצבע שחור, כפי שמסר הסוכן בהודעתו שנודע לו מפי הנאשם, והנאשם אישר בהודאתו השנייה שידוע לו שלמנוח היה רכב מסוג מרצדס; "הראו את זה בטלוויזיה", הנאשם ידע לומר שהראו את עניין הרצח בטלוויזיה, וכך אכן היה; גם נכונות ורצונו של הנאשם לשמש כרוצח שכיר בשיחת ההתוודות שניה, והתכנון שלו לבצע את הרצח הנוסף באמצעות אקדח בשיחה נוספת בין הנאשם לסוכן, תומכות במסקנה שנאשם אינו נרתע מביצוע רצח, ומוכן לבצעו באמצעות אקדח. כך גם נגישותו של הנאשם לאופנועים ולאקדחים, בהתאם לאופן ביצוע רצח המנוח, שבוצע תוך שימוש באקדח ובאופנוע; כך גם חיפוש ב-Waze של כתובת אשר סמוכה לזירת הרצח, ולאחר מכן מחיקת החיפוש ב-Waze, ללא הסבר סביר מצידו של הנאשם, תומכת באמיתות ההודאה, וכך גם איכונים לנוכחות הנאשם בקרבת הזירה בתקופה שלפני הרצח, ללא הסבר מניח את הדעת, וכן הדממה הסיגינטית בטלפון של הנאשם סביב שעת הרצח.

אכן, היו פרטים בהודאה שאינם מתיישבים המציאות האובייקטיבית. כך בפרט העובדה שהמנוח לא היה בקשר זוגי עם אישה בלונדינית נשואה, אך בעניין זה,בין אם הנאשם טען זאת בכזב בפני הסוכן, ובין אם כך נאמר לנאשם בכזב על ידי מזמין הרצח, אין בכך כדי לגרוע ממהימנות ההתוודות. האפשרות שהנאשם אמר לסוכן "קראתי לו למטה", במקום "באתי לו למטה", ככל שהדבר אכן נאמר, בניגוד לנשמע בהקלטה המקורית, מהווה דבר מה שלילי, וזאת בשים לב לכך שהמציאות האוביקטיבית היא שהמתנקש המתין למנוח בחניית הבניין, ולא קרא לו. עם זאת, אין זה סביר שהנאשם זכר את הפרט האמור מדיווח תקשורתי כלשהו שהיה ארבע שנים קודם לכן, ולפיכך יש לייחס לפרט זה משקל מוגבל.

בסופו של דבר, על אף הקשיים האמורים, יש להעניק להודאות הנאשם משקל רב. כפי שיובהר להלן, הודאות אלה, ביחד עם עדות הסוכן, אינן עומדות לבדן, אלא מתווסף להם העדר המהימנות של גרסאות הנאשם.

גרסאות הנאשם והערכת מהימנותו

91.  חקירות הנאשם במשטרה - בחקירתו הראשונה במשטרה טען הנאשם שהוא מכיר את הסוכן ומדובר בחבר שלו (ת/1א'). בחקירתו השנייה, שהתמקדה ברצח, טען שמעולם לא שמע את השם דורון שוסטר ואינו יודע במי מדובר, אמר שבשיחה המוקלטת "הסתלבט" על הסוכן, ולא התייחס לדברים ברצינות (ת/2א'). בחקירתו הבאה בנושא הרצח, שמר על זכות השתיקה, ולא השיב לשאלות (ת/6א'). בהמשך טען הנאשם שהסוכן היה משתמש בו, כי ידע שהנאשם מפחד ממנו (ת/7). גם בחקירה הנוספת בנושא הרצח, טען הנאשם שהוא חף מפשע, אך סירב לענות לשאלות ושמר על זכות השתיקה (ת/8א'). כך גם בחקירה הבאה (ת/9א). גם בחקירה הבאה, והוסיף כי הסכים להצעה הכוזבת של הסוכן לבצע רצח, משום שזיהה הזדמנות לקחת כסף משום שעמד להיכנס לכלא. סירב להשיב לגופם של דברים (ת/10א'). כך גם בחקירתו הבאה, והוסיף שלא מסר לסוכן שום פרט מוכמן. הסביר שבשיחה המוקלטת ניסה לקחת כסף מהסוכן משום שהיה אמור להיכנס למאסר, ולכן התרברב על דברים שלא היו ולא נבראו. הדברים שמסר פורסמו בטלוויזיה (ת/11א'). כך גם בחקירתו הבאה (ת/12א'). כך גם בחקירתו הבאה, והוסיף כי בנוגע לתיק השוד בכיכר המדינה, לא מסר את כל הפרטים כי שמר על קודים בעולם העברייני, וכעת כאשר יודע שהסוכן עובד עם המשטרה, יכול לומר את הדברים בנוגע לאותו שוד (ת/13א').

92.  בעימות שבין הנאשם לסוכן (ת/15א') מסר הסוכן את עיקרי גרסתו, ובין היתר תיאר כי לאחר שראה את עניין הרצח בחדשות, התקשר לנאשם, הם נפגשו, והנאשם אמר לו שהוא ביצע את הרצח (ת/15א', ש' 9-11). הנאשם טען שהסוכן משקר בכל דבריו (שם, ש' 21), והוסיף כי כל מה שאמר לסוכן בהתוודות המוקלטת, זה מתוך דברים שצפה בטלוויזיה ובאתר פוסטה (ש' 28, 42).

93.  בעדותו בבית המשפט, העיד הנאשם כי הוא בן 54, נשוי, ואב לילדים. הוא פירט את עבודותיו השונות לאורך השנים: בר אירועים, חלוקת מאפים כשכיר ועצמאי במאפייה, ניהל מסעדה שנשרפה, ועבד במשרד שעסק בבירוקרטיה בתחום הנדל"ן. הוא פירט את הכנסותיו מעבודות אלו, והציג מסמכים תומכים כמו תלושי שכר, חשבוניות ותמונות.בתקופה הרלוונטית (מרץ 16') הנאשם התגורר ביחידת דיור אצל אמו ברחובות, והיה זקוק לכסף, אך לטענתו לא היה "לחוץ על כסף" (עמ' 792-817; 961, 966)

הנאשם אישר שהחזיק הרבה מאוד רכבים, גם רכבי יוקרה, לעתים כמה רכבים בו זמנים. גם את אופנועי ה-טי-מקס, החליף כל הזמן. טוען שהרכבים גם של ילדיו, ושהוא החליף את כלי הרכב תוך גלגול כספים (עמ' 818-821, נ/31). אישר שבמועד הרלוונטי לרצח החזיק ברכב מסוג הונדה לג'נד, נהג לנסוע ברכב עם הסוכן, וביום 30.3.16 (עשרה ימים לאחר הרצח), הרכב עבר תאונה והורד מהכביש. יומיים לאחר הרצח הוא מכר את אופנוע הטי-מקס שהיה ברשותו במועד הרצח (973-975). אישר שנהג לבצע עבירות נשק, בין היתר, תוך שימוש באופנוע (עמ' 976). אישר שבנוסף לטלפון הרגיל שלו, הוא החזיק גם מכשיר טלפון טוקמן (עמ' 978).

הנאשם הכיר את הסוכן בשנת 2014. עד סוף 2015 והוא והסוכן היו מדברים הרבה בטלפון, נפגשים כל יום. לסוכן נשרף הבית בשנת 18' או 19'. היו נפגשים בחוץ בשטח האדמה ליד ביתו של הסוכן, ליד יחידת הדיור שסמוכה לבית אמו של הנאשם, במרכז המסחרי אפקהשם הסוכן נהג לקיים פגישות, ופעמים רבות בתחנת הדלק מנטה ביבנה, שהייתה כמו "המשרד" של הנאשם, והייתה בקרבת ביתו, והוא שהה שם באופן יומיומי, ונפגש שם עם חבריו (עמ' 832-843; 979-980).

הנאשם תיאר את קשריו עם הסוכן, אותם הגדיר כאינטרסנטיים בלבד. הנאשם היה סוג של נהג של הסוכן, אשר לא היה לו רישיון. הסוכן היה בכיר בעולם העברייני, והנאשם התייחס אליו בכבוד. הקשר ביניהם היה לצורך "שם" וכבוד בעולם העברייני, ולקבלת סכומי כסף קטנים עבור שירותי הסעות ושליחויות. היו מדברים הרבה על ענייני פשע, והנאשם למד רבות על כל רזי עולם הפשע. סמך על הסוכן ב-100%. הנאשם טען שפחד מהסוכן, ומצד שני היה הומור ו"צחוקים" בשיחות ביניהם. לצד השיחות החבריות שבהן היה הומור, היו גם שיחות רציניות, על מטעני חבלה ועוד. הסוכן גם היה אצלו בבית והם שוחחו על עניינים אישיים-משפחתיים (עמ' 982-984; 990; 994; 1000-1002; ת/25ד עמ' 16, ש' 24). מעולם לא פגש את באסם, אחיו של הסוכן. הסוכן שיקר כשהעיד שהנאשם קיבל סכומי כסף גדולים על פשעים שביצעו בצוותא. לטענת הנאשם הוא קיבל סכומים נמוכים עבור הפשעים שביצע עם הסוכן (עמ' 844-857). הנאשם אישר כי את אמצעי הלחימה הנוגעים לאישומים השני עד הרביעי הוא השיג שלא באמצעות הסוכן (עמ' 1015-1016). הנאשם השיג את מטען החבלה המתואר באישום השני, באמצעות קרוב משפחתו, בשם אלעד (עמ' 1030). כאשר אמר לאלעד בשיחה מוקלטת בהקשר של מטען החבלה "שישמע על זה בחדשות", התכוון שזה חרטה (עמ' 1036). הנאשם הוסיף וטען כי עדיין יש ברשותו אקדח אשר מוחזק עבורו על ידי אדם אחר, והוא שילם לאותו אדם סך של 15,000 ₪ עבור שמירת האקדח, עד שיזדקק לאקדח, ויוכל למסור אותו לרשויות אכיפת החוק כדי לקבל הקלה בעונש (עמ' 1026-1027).

94.  עניין הרצח - ההתוודות. הנאשם העיד כי נודע לו על הרצח, סמוך לרצח, כעבור שלושה ארבעה ימים, מהתקשורת שם פורסם דבר הרצח. דיברו על כך שהמנוח מעורב בפוליטיקה, היה לו מטמנות של חול, ספינות הימורים, והיה קשור לארגוני פשע. העניין הופיע במקומונים, שחולקו גם במנטה. הנאשם ידע ששוסטר איש עסקים מאשדוד, עם מרצדס, שעשו לו "כיפה אדומה", התקשרו אליו, ירד למטה, וירו בו (עמ' 858-860). בהמשך טען שנודע לו על רצח שוסטר ז"ל כעבור כמה שעות, יום או יומיים, ושאינו זוכר מהיכן נודע לו לראשונה על הרצח, ואם זה היה מהתקשורת או מאנשים (עמ' 1048). הנאשם אישר ששיקר בחקירת המשטרה כאשר טען שמעולם לא שמע את השם דורון שוסטר, ולא היה לו הסבר מדוע שיקר (עמ' 1050-1051). לנאשם גם לא היה הסבר מדוע בטלפון שלו בוצע חיפוש ב-Wazeשל רחוב אשר סמוך לרחוב שבו בוצע הרצח, ומדוע החיפוש האמור נמחק מה-Waze (עמ' 1053).

התוודות הראשונה בפני הסוכן והידיעה המודיעינית (נ/7ד') - הידיעה המודיעינית שמסר הסוכן על כך שהנאשם התוודה בפניו שרצח את שוסטר היא אמת (עמ' 861). הפרטים שמסר הסוכן למשטרה בידיעה המודיעינית, לרבות שלמזמין הרצח הייתה היכרות קודמת עם הנאשם, שהמזמין שילם לנאשם 50,000 דולר עבור הרצח, והסיבה לרצח הייתה שהמנוח לקח למזמין הרצח את אשתו הבלונדינית ועבר לגור איתה - הם פרטים שהנאשם אמר לו בהתוודות הראשונה. הנאשם אישר שהתוודה בפני הסוכן על כך שביצע את הרצח. ההתוודות לא הייתה במנטה ביבנה (עמ' 861-862), אלא במרכז המסחרי אפקה ברמלה.הנאשם אישר שהתוודה בפני הסוכן על רצח שוסטר, אך טען שמעולם לא רצח אותו בפועל, וכי זו הייתה התרברבות גרידא.

"דוד" - לטענת הנאשם כ-4-5 ימים לאחר הרצח, הסוכן התקשר אליו, אמר לו שיבוא דחוף לאפקה עם האופנוע. הם נפגשו על הספסל עם עוד בחור בשם דוד. הנאשם לא מכיר את דוד אישית. הבין שדוד מהמר (עמ' 862-863). הסוכן הכיר לו את דוד. הבין שדוד חייב כסף, והסוכן נכנס לנעליים שלו, ולקח עליו חסות. לדוד יש דירת הידרו, והוא משמש כ"קוף", ויש לו מפתח של הדירה והוא מתפעל אותה. הסוכן אמר לו שאפשר לעשות שם "חבילה יפה", בדירת ההידרו. הם התכוונו להתפרץ לדירה ולגנוב את הסמים, ועשו תכנית, מי יעלה לדירה, מי יתפרץ. התכנית הייתה שיכנסו לדירה, ישימו אוטו למטה, ויעמיסו את האוטו למטה, כשהנאשם לפי התכנית יהיה הנהג ויחכה כמה רחובות משם, ויעבירו את הסמים אליו. הבין מהסוכן ומדוד שרוצים לעשות אותו שוב נהג (עמ' 863-868). הנאשם ביקש להיות משמעותי יותר בהתפרצות, וזה לא הסתדר. דוד התבאס והלך (עמ' 870). מאז אותו מקרה לא ראה יותר את דוד. הנאשם והסוכן נשארו במקום. הנאשם ניסה לשכנע את הסוכן שייקח אותו להתפרצות הזאת. הסוכן אמר לו שזה "כבד" על הנאשם. המשיכו בשיחה והסוכן אמר שידאג לנאשם (עמ' 871-873).

בשלב הזה "פתאום עלה נושא השיחה" של רצח שוסטר, והנאשם רמז לסוכן שהוא רצח את שוסטר, וסימן לו בתנועת יד אשר מדמה אקדח (עמ' 873-875; 1089). בהמשך, טען הנאשם שהסוכן הוא שזה שהעלה את נושא השיחה של רצח שוסטר כששאל את הנאשם אם שמע על הרצח של "ההוא מאצלכם", אך אינו יודע מדוע הסוכן עשה כן (עמ' 1089-1092). הנאשם אמר לסוכן ששוסטר קיים יחסים עם אשתו של חבר שלו (הלך עם אישה נשואה), ונתנו לו 50,000 דולר. לאחר מכן, שינה הנאשם את נושא השיחה, כדי שהסוכן לא ישאל שאלות (עמ' 876; 1090). זו הייתה התרברבות בלבד (עמ' 882). הנאשם העיד שלא היו עוד מקרים שבהם התרברב לפני הסוכן על מעשי רצח שלא ביצע (עמ' 1092). לאחר שיחת ההתוודות הראשונה, בסביבות מרץ 16' הסוכן פחות ענה לו לטלפונים, והתרחק ממנו (עמ' 887).

ניסיון השוד בכיכר המדינה היה ב-19 בדצמבר 16', הנאשם נדון בשל כך ל-6 שנים. לטענת הנאשם חשב שהוא הולך לגניבה מדירת ההידרו, והסתבר שזה ניסיון השוד בכיכר המדינה. הוא תיאר את התוכנית כפי שהוצגה לו על ידי הסוכן ודוד, ואת תפקידו כנהג. הנאשם טען שהסוכן הפליל אותו בתיק השוד, ושהוא פחד מהסוכן ומשפחתו. הנאשם נעצר בגין השוד, ובהמשך השתחרר למעצר בית. בדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין השוד, הנאשם לא סיפר את הגרסה שסיפר בתיק הנוכחי, לדבריו מפני שחשש לספר על חלקו של הסוכן באירוע. הסוכן היה אמור לשלם עבורו את שכר טרחת עורך הדין, אך לא עשה כן. לכן הרגיש שהסוכן הפקיר אותו (ת/36ב'). בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגיש בפסק דין מיום 17.2.2020. ב-16.4.2020 הנאשם החל לשאת בעונש המאסר, לאחר דחיית הערעור (עמ' 888-896; נ/54-נ/55).

שיחת ההתוודות השנייה - ב-12.3.20 הסוכן הגיע אליו הביתה, ואז בשיחה מוקלטת, הנאשם התוודה על ביצוע הרצח (עמ' 878; ת/25ב'). הנאשם היה בעיכוב ביצוע גזר הדין, לאחר שערעורו נדחה. הסוכן אומר שיש לו משהו טוב לפני שהנאשם יכנס לכלא, הנאשם אומר "יאללה בוא". כלומר, הסכים לעוד פעולה. הסוכן אומר "לעשות מישהו" כלומר לרצוח, כמו בראשון (לציון) (עמ' 913-916). הנאשם ביקש מקדמה על חצי מהסכום. לטענת הנאשם ביקש חצי מהסכום מראש, מפני שהתכוון ל"עוקץ", כלומר התכוון לקחת את הכסף, ולא לבצע את הרצח (עמ' 916). לא היה בפיו של הנאשם הסביר לשאלה כיצד יתכן שמחד גיסא טען שפחד מאוד מהסוכן, ומאידך גיסא התכוון "לעקוץ" אותו ב-60,000 דולר (עמ' 1007). הסוכן מסר לו פרטים דומים לרצח שוסטר, והנאשם הסכים. לטענת הנאשם הדבר מוכיח שהוא חף מפשע, מפני שהוא לא קישר מיד את השיחה למקרה של שוסטר, אלא לקח לו זמן להיזכר בכך (עמ' 917). לטענת הנאשם בשיחת ההתוודות השנייה, המוקלטת, התייחס לשיחה שדיבר עם הסוכן באפקה, לאחר השיחה עם דוד בקשר לדירת ההידרו, וזו ההתוודות הקודמת. ההצעה של הסוכן לרצוח אדם אחר, שפרטיו דמו לפרטי הרצח של שוסטר, היא זו שהובילה אותו להיזכר בהתרברבות הקודמת. לדבריו, כאשר אמר שזה היה בפורים, התכוון לשיחת ההתוודות באפקה, שהייתה בפורים, ולא לרצח עצמו והוסיף כי "מעבר לזה היה ים כתבות שזה היה בפורים" (עמ' 925). הנאשם טען שאמר את הדברים כדי "לקבל את העבודה", אך הוא "חירטט" את הסוכן (עמ' 920-922). לטענת הנאשם כאשר אמר בשיחה המוקלטת "נעלמתם לי", התכוון לסוכן ולדוד (עמ' 932). לדבריו, אילו היה מבצע את הרצח, היה נזכר מיד כאשר הסוכן הציע לו את ההצעה הכוזבת, ולא היה לוקח לו זמן לקשר בין הדברים (עמ' 1020).

הנאשם הכחיש את הטענה שהוא הציע לסוכן להשתתף ברצח שוסטר, ואת הסיור המקדים (עמ' 886). לטענת הנאשם בשתי השיחות עם הנאשם, הראשונה והשנייה, הוא התרברב בפני הסוכן על עניין הרצח, אך לא היה אף אדם אחר שבפניו התרברב שביצע רצח (עמ' 1037).

הנאשם התייחס בעדותו לשיחה מוקלטת נוספת שקיים עם הסוכן, וזאת ביום 17.3.20 (ת/60ד, עמ' 13), חמישה ימים לאחר שיחת ההתוודות המוקלטת (מיום 12.3.20). בשיחה זו נשמע הנאשם אומר לסוכן שמזמין הרצח הוא זה שצריך צריך להביא את האקדח לביצוע הרצח, מכיוון שברגע שהוא מביא את האקדח, אז "הוא לא יכול לבוא עליך". הנאשם הסביר בעדותו שאמר זאת כדי למשוך זמן, מפני שעוד לא ידע אם זה רציני או לא, עשה בדיקות, והשאיר לעצמו פתח מילוט (עמ' 934-935; 1021, 1040). בכל מקרה, הסביר שמשמעות דבריו היא שאם מזמין ההתנקשות יביא את האקדח, אז זה הופך את אותו אדם לשותף לפשע, שלא יוכל להפליל את הנאשם; ומצד שני טען הנאשם שאין בדבר היגיון, ואף על פי שלדבריו מדובר בדבר שאינו הגיוני, סבר שהסוכן יאמין לכך (עמ' 1041-1043).

הנאשם התייחס לטענות נוספות של המאשימה, כמו החיפוש כתובת ב-Waze, האיכון טלפוני, והדממה הסיגינטית. הוא טען שאין לו קשר לחיפוש הכתובת, ושהוא לא זוכר את הנסיבות שהובילו לאיכון. לגבי האיכון שלו בקרבת זירת העבירה במועד שלפני הרצח (ת/27), הסביר כי יתכן שעבר ברחוב ראשי סמוך, דרך יגאל אלון. לגבי הדממה הסיגינטית בערב הרצח, הסביר כי מדובר בהתנהלות רגילה שלו. הנאשם הסביר גם מדוע מכר את האופנוע שלו יומיים אחרי הרצח, וטען שזה לא קשור לרצח (עמ' 936-938).

95.  לטענת המאשימה עדותו של הנאשם היא גרסה כבושה ומופרכת, שאינה מתיישבת עם פרטי המלל בהודאה המוקלטת, לא עם ניסיון החיים והשכל הישר, ולא עם יתר הראיות. עדותו של הנאשם רווית שקרים. רק בעדותו של הנאשם בבית המשפט, אישר הנאשם לראשונה את קיומה של שיחת ההתוודות הראשונה. הנאשם מסר גרסה כבושה שבה אישר כי אכן התוודה באזני הסוכן על רצח המנוח בחודש מרץ 2016, וזאת בסתירה לגרסתו בחקירותיו במשטרה. במסגרת גרסתו הכבושה ניסה הנאשם לקשור בין תוכן ההודאה השנייה והמוקלטת לשיחת ההתוודות הראשונה, ולטעון כי בשיחה המוקלטת התייחס לשיחת ההתוודות הראשונה, ולא לרצח עצמו. יש לדחות את טענתו זו של הנאשם. הנאשם לא סיפק הסבר לחוסר ההלימה בין טענה זו לבין המלל שהוקלט שממנו עולה בבירור שהוא התייחס בדבריו לרצח עצמו, למשל "עשיתי אחד בראשון". מאז יום הרצח ועד סוף חודש מרץ 16', הנאשם לא אוכן בעיר רמלה אף לא פעם אחת, באופן אשר סותר את טענתו על כך שהמפגש של ההתוודות הראשונה היה במרכז המסחרי אפקה ברמלה, ולעומת זאת אוכן בתחנת הדלק מנטה במועד אשר תיאר הסוכן שבו התרחשה ההתוודות הראשונה. הנאשם אישר שהיה בדוחק כלכלי בתקופה הרלוונטית, והיה נכון לבצע עבירות פליליות למטרת רווח באותה תקופה. כל גרסתו של הנאשם בקשר ל"דוד" היא גרסה כבושה, וחסרת היגיון. לטענת המאשימה גרסת הנאשם לגבי ההתוודות הראשונה הייתה מתפתחת כאשר בעדותו הראשית רק אישר שאמר לסוכן "אני עשיתי" והחווה בתנועת יד של ירי באמצעות אקדח, ואילו בחקירות הנגדית הוסיף כי מסר לסוכן פרטים לגבי המנוח, הסכום שיקבל, הרכב של המנוח ועוד. לשיטת המאשימה כלל לא ברור הכיצד מסירת הפרטים תורמת להתרברבות הנטענת מצד הנאשם. לעומת זאת, מסירת הפרטים מתיישבת עם גרסת הסוכן לגבי הסיור המקדים.

96.  לטענת ההגנה, אמנם "שלמות" אינה השם הנרדף של העדות שמסר הנאשם בשל היותה כבושה בעיקר, ובשל האופן שבו נהג בחקירותיו במשטרה שכללו הכחשות גורפות ונאומים חוצבי להבות. אלא שאת החֶסֶר העצום בראיות התביעה, לא ניתן להשלים בפגמים שנתגלו בעדות הנאשם. התנהלות הנאשם איננה מבטאת תחושת אשמה, ועל כן אין לזקפה לחובתו.

97.  לאחר שבחנתי את עדות הנאשם ואת טיעוני הצדדים, סבורני כי לא ניתן לתת אמון כלשהו בגרסאות הנאשם, כלל ועיקר. הנאשם בעדותו עשה רושם של אדם אינטליגנטי ומחושב, כריזמטי ובעל ביטחון עצמי. הנאשם ניסה לשוות לעצמו דימוי של אדם מן הישוב המתנהל ברגיל באופן תקין וחוטא לעיתים בביצוע עבירות קלות, וזאת בסתירה גמורה לעולה מעדות הסוכן שהוא מנהל חיי עבריינות ופשע שנים רבות, ובסתירה להקלטות השיחות בינו לבין הסוכן. חלק מעדותו היה מיתמם ומצטדק, ניסה לגלגל אשמה לפתחו של הסוכן, היתמם והקטין את עצמו, כאילו ביחס לסוכן הוא אינו יותר מדג רקק. בנקודות רבות, כפי שיפורט, התקשה מאד לתת הסברים הגיוניים למעשיו ואמירותיו, בעיקר בהקשר לנאמר בשיחות ההתוודות.

הנאשם אישר ששיקר במשטרה כאשר טען שמעולם לא שמע את השם דורון שוסטר ז"ל, וזאת על אף שלדבריו ידע על הרצח של שוסטר ימים אחדים לאחר הרצח, והתוודה לפני הסוכן שביצע את הרצח זמן קצר לאחר מכן. לנאשם לא הייתה תשובה מדוע שיקר (עמ' 1050-1051; ת/2א). סבורני כי מדובר בשקר ברור של הנאשם בחקירה במשטרה, אשר נועד להרחיק עצמו מכל קשר למנוח, ואשר מחזק את ראיות המאשימה. כידוע פסיקת בית המשפט העליון קובע כי שקרי נאשם עשויים לספק חיזוק ואף סיוע לראיות התביעה, מקום בו מדובר בשקרים מהותיים, ברורים, וחד משמעתיים המכוונים לסיכול החקירה, ואשר הוכחו באמצעות ראייה פוזיטיבית ועצמאית, ואשר קשורים לעבירה עליה נסוב המשפט, ואשר מצביעים על ניסונו של הנאשם להרחיק עצמו ממעשה העבירה (ע"פ 5864/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 97 לחוות דעתו של כב' השופט א' שטיין (22.8.2021). כאלה הם שקרי הנאשם בטענתו בחקירה שמעולם לא שמע את שמו של המנוח.

לנאשם גם לא היה הסבר מניח את הדעת לחיפוש ב-Waze של כתובת הסמוכה לזירת הרצח, ומחיקת החיפוש ב-Waze; לאיכונים שלו באזור זירת העבירה במועדים שלפני הרצח, וכן לדממה הסיגנטית בטלפון שלו ביום הרצח, סביב שעת הרצח (עמ' 1050-1057).

98.  "סיפורי דוד" - כל עדותו של הנאשם בכל הנוגע לאדם בשם "דוד", ולנושא ניסיון השוד בכיכר המדינה עשתה רושם של סיפורי בדים. מדובר בעדות כבושה, אשר לא נכבשה רק בהליך זה עד לשלב פרשת ההגנה, אלא גם נכבשה על ידי הנאשם בתיק ניסיון השוד, שבו ניהל את התיק בבית המשפט המחוזי, ולאחר מכן בערעור לבית המשפט העליון, הורשע ונדון לעונש של שש שנות מאסר - ובשום שלב לא העלה את "סיפורי דוד", שהעלה בתיק הנוכחי. לא מצאתי לקבוע מסמרות בשאלה האם הנאשם איננו מושתק מלטעון בהליך הנוכחי שהרשעתו בתיק השוד החלוט והממצאים שנקבעו שם לחובתו אינם יכולה לעמוד, שכן אפילו אם תתקבל גרסת הנאשם שבאותו תיק לא מסר את הדברים בשל החשש שלו מפני הסוכן (עמ' 907, 1077), הרי שאין בפיו של הנאשם שום הסבר מדוע לא אמר את הדברים בחקירותיו בתיק הנוכחי או בעימות עם הסוכן, אחר שכבר ידע על כך שהסוכן מופעל על ידי המשטרה. הנאשם מסר בחקירותיו במשטרה בתיק הנוכחי את הטענה שבפרשת השוד מדובר היה בשתי דירות הידרו וטען למעורבות הסוכן באותה פרשה, אך לא ציין קיומו של מעורב נוסף, ולא נקב כלל בשם "דוד" (ת/4א, עמ' 6; ת/5א, עמ' 3-4).

במהלך כל ניהול המשפט, לא נשאל הסוכן דבר לגבי "דוד" וזאת על אף שנחקר על-ידי ב"כ הנאשם בחקירה נגדית ארוכה ויסודית מאוד. כך גם עדי תביעה נוספים, כגון קצין המודיעין אורן קלטניק, או רכז המודיעין מנשה, לא נשאלו דבר לגבי "דוד", וזאת על אף היכרותם המקצועית עם גורמים עבריינים בסביבתו של הסוכן. גם בפניית צוות ההגנה למומחה, לא התבקש המומחה לאתר את המילה "דוד", אלא היה זה המומחה שהגיע למסקנה שמילה זו נאמרה על ידי הנאשם בשיחת ההתוודות המוקלטת, ורק לאחר מכן - ובעקבות כך - נולדה גרסת "דוד" (כמו גם האישור של קיום ההתוודות הראשונה).

כידוע, פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי כבישתה של גרסתה, ללא הסבר סביר לכבישה, פוגמת במהימנות הגרסה, וערכה הראייתי מועט (ראו למשל ע"פ 2854/18 משה נ' מדינת ישראל, פיסקה 94 (27.8.2019)).

גם העובדה שהנאשם לא ידע למסור פרטים על אותו דוד, ואף לא שם משפחה, לא כל שכן להביאו לעדות, תומכת במסקנה שאין לקבל את גרסתו בעניין זה (עמ' 1058). הטענה שניסיון השוד בכיכר המדינה בתל אביב היה בעצם ניסיון להתפרץ לדירה ובה מעבדת הידרו שהייתה לטענת הנאשם בכיכר המדינה, ולגנוב משם סמים אשר שייכים לבעל הדירה - נעדרת היגיון פנימי, ואינה ראויה לאמון כלשהו. גם הטענה שאדם בשם דוד שהיה "קוף" של מעבדת הסמים, החזיק במפתח של הדירה, ותפעל אותה, הציע לו ולסוכן להתפרץ לדירה ולגנוב ממנה את הסמים - אינה ראויה לאמון (עמ' 867). כך גם גרסת הנאשם שהתכנית הייתה לחנות עם רכב למטה - מתחת לדירת הידרו בכיכר המדינה בתל אביב - להוריד את הסמים מדירת הפנטהאוז לרכב, ולהעמיס את הרכב בסמים (לכאורה לעיני כל) ולאחר מכן להעביר את הסמים לרכב אחר שחנה כמה רחובות משם בתל אביב- היא טענה מגוחכת אשר אינה ראויה לאמון כלשהו (עמ' 868-869; 1063-1064). גם הטענה שהדירה הייתה רשומה על שמו של דוד או שהשכירות הייתה על שמו, אינה ראויה לאמון, שאלמלא כן ניתן היה לאתר את פרטיו המלאים של אותו דוד (עמ' 1059; 1066, 1068). גם טענת הנאשם שלאחר שדוד עזב את המקום באותה שיחה משותפת, והוא והסוכן המשיכו בשיחה, בשלב הזה "פתאום עלה נושא השיחה" של רצח שוסטר (עמ' 873-875), אינה ראויה לאמון. לנאשם גם לא היה הסבר לטענת המאשימה על כך שבמועדים הרלוונטיים כלל לא אוכן באזור אפקה, על אף שלטענתו היה עם הטלפון הנייד שלו, ודווקא אוכן בתחנת הדלק מנטה ביבנה, כטענת הסוכן (עמ' 978-979; 1058; ת/27).

לכך יש להוסיף שמדובר בשיחה שכביכול נוהלה תשעה חודשים לפני שביצעו את ניסיון השוד בכיכר המדינה, במתכונת אחרת לגמרי, של שוד חנות תכשיטים (עמ' 1073), באופן שאינו מתיישב עם ההיגיון. בסיכומו של דבר מדובר בסיפורי בדים, כיד הדמיון הטובה על הנאשם.

התרשמתי כי הסיפור כולו בעניין דוד נולד במוחו של הנאשם, לאחר שההגנה קיבלה לידיה את חוות דעת מומחה הקול מטעמה, אשר לאחר שיפור הקול בהקלטת ההתוודות השנייה, טען ששמע את השם "דוד" בדברים שאמר הנאשם. קודם לכן, בשום שלב לא טען הנאשם ולו בדל מאותו סיפור - לא במענה לכתב האישום (על אף שאינו מחויב לעשות כן), ולא בחקירתו הנגדית של הסוכן, שהייתה מקיפה ויסודית, ובשום שלב לא הוטח בסוכן ולו פרט אחד מ"סיפורי דוד". הניסיון לקשור בין ההתוודות הראשונה, שהנאשם אישר אותה לראשונה בעדותו, לבין עניין ניסיון השוד בכיכר המדינה והשם "דוד" שלטענת ההגנה נשמע בהקלטה, אינו ראוי לאמון כלשהו. ניכר בהקלטה בכללותה שאין בה שום קשר לאירוע של ניסיון השוד בכיכר המדינה.

גם בנוגע להתוודות הראשונה לפני הסוכן - לכאורה לאחר שדוד עזב את המקום - טען הנאשם שהיה מדובר בדברים שאמר לסוכן "בקטע של סתלבט", כלומר לא ברצינות. לעומת זאת, טען הנאשם שהתוודה לפני הסוכן על הרצח, ורצה לשדר רצינות שאכן רצח את שוסטר ז"ל, כדי שהסוכן ייתן לו תפקיד משמעותי בביצוע העבירה בכיכר המדינה (עמ' 1078-1079). הדברים אינם מתיישבים אלה עם אלה. כך גם אין הגיון פנימי בכך שכדי לקבל תפקיד משמעותי בתכנית לגניבת סמים מדירת הידרו, הנאשם יזדקק להתרברב בפני הסוכן על היותו רוצח שכיר.

כך גם טענת הנאשם שהסוכן הוא זה שהעלה את נושא השיחה של רצח שוסטר כששאל את הנאשם אם שמע על הרצח של "ההוא מאצלכם", ושהנאשם הבין שמדובר ברצח שוסטר, אינה ראוי לאמון (עמ' 1089-1092). גרסת הנאשם לא סיפקה הסבר מדוע הסוכן באותה שיחה יעלה באקראי את עניין רצח המנוח, ללא סיבה או הקשר כלשהו, כיצד הוא הבין מיד שמדובר על רצח שוסטר, וכיצד זכר פרטים הנוגעים לרצח שאותם מסר לסוכן בהתוודות הראשונה. בהעדר ההצעה לרצח והסיור המקדים נשמט ההקשר לקיומה של שיחת ההתוודות הראשונה, ואין בפיו של הנאשם שום הסבר מדוע שהסוכן ישאל אותו דווקא על הרצח הזה, אלמלא קיימו שיח מקדים בנושא, לפני הרצח, כטענת הסוכן.

הנאשם גם טען שלאחר המקרה (ההתוודות הראשונה)סיפר הכל לעורך דינו דאז (עו"ד כרמלי), לרבות על ההתוודות באפקה (עמ' 930), אך לא ביקש להביא את עורך דינו דאז לעדות, כדי לאשר את הדברים.

הגרסה בנוגע לדוד נעדרת כאמור לעיל היגיון פנימי, אך גם נעדרת אחיזה חיצונית, ואין בה שום התאמה לפרט כלשהו במציאות.

99.  גם טענות הנאשם ביחס להתוודות השנייה, דינן להידחות. כך למשל, טענת הנאשם שלקח לו זמן להיזכר מהרמזים שנתן לו הסוכן אשר היו אמורים להזכיר לו את עניין רצח שוסטר, עד שנזכר בך, והדבר מוכיח שהוא חף מפשע - אינה ראויה לאמון (עמ' 1107). מדובר בפרק זמן קצר, שאינו עולה על ארבע דקות, בין המועד בשיחה שבו העלה הסוכן רמזים לעניין רצח שוסטר, ועד אשר הנאשם התוודה בפני הסוכן (בשנית) על כך שביצע את הרצח. העובדה שמיד שלאחר שהסוכן אומר לנאשם "כמו בראשון... לעשות מישהו... 120,000 דולר", הנאשם משיב "יאללה, נו, תביא", וכלל אינו שואל על מה הסוכן מדבר כשהוא אומר "כמו בראשון", תומכת במסקנה שהנאשם ידע מיד שמדובר על רצח שוסטר בראשון לציון, וכלל לא לקח לו זמן להבין על מה מדובר (עמ' 1107; ת/25ה').

גם טענת הנאשם שבהתוודות השנייה התייחס בעצם להתוודות הראשונה, שהייתה לטענתו התרברבות, ולא לרצח עצמו - אינה ראויה לאמון. בחינת שיחת ההתוודות השנייה, המוקלטת, מעלה כי הנאשם מדבר בה על הרצח עצמו שביצע, ולא על שיחת ההתוודות הראשונה, בוודאי שלא באופן שתיאר אותה בעדותו, לאחר שיחה עם דוד, ובהקשר של ניסיון השוד בכיכר המדינה. מתוך בחינת שיחת ההתוודות עצמה, עולה שהנאשם מדבר בה על הרצח שביצע, ולא על שיחת התוודות. האמירה הברורה של הנאשם "עשיתי אחד אני בראשון" מתייחסת בבירור לרצח עצמו, ולא לשיחת ההתוודות הראשונה - עשיתי משמע רצחתי. כך גם טענת הנאשם שכאשר הזכיר שהדבר התרחש בפורים, התכוון לשיחת ההתוודות הראשונה, ולא לרצח, אינה ראויה לאמון. הדברים הברורים של הנאשם "עשיתי אחד אני בראשון... פורים היה" - מעלים שהנאשם מדבר על כך שהרצח שביצע היה סביב חג פורים. הנאשם עצמו, סתר את עצמו בדבריו, כאשר מחד גיסא טען שהתכוון שההתוודות הראשונה הייתה בפורים, ולא רצח, ומאידך גיסא העיד כי "מעבר לזה היה ים כתבות שזה היה בפורים" (עמ' 925 ש' 22), כלומר שהיו כתבות על כך שהרצח היה בפורים, ולכן התכוון לרצח, ולא לשיחת ההתוודות. כאשר הנאשם התבקש להבהיר כיצד זכר ששיחת ההתוודות הראשונה, שהייתה ארבע שנים קודם לכן, אשר לטענתו תחילה בכלל לא זכר אותה, הייתה דווקא בחג פורים - לא היה בפיו הסבר סביר לכך (עמ' 926). טענתו שזכר שהמפגש עם הנאשם באפקה, ארבע שנים קודם לכן, היה בפורים כי ראה אנשים מחופשים (עמ' 927), אינה ראויה לאמון כלשהו. הרצח עצמו היה אמנם ימים אחדים לפני חג פורים, אך ניכר מהשיחה שהנאשם קשר בין מועד הרצח לחג פורים, ולא בין מועד שיחת ההתוודות הראשונה לחג פורים. גם כאשר אמר הנאשם "הראו את זה בטלוויזיה", הוא התכוון בבירור לכך שרצח שוסטר סוקר בטלוויזיה, ואין שום קשר לשיחת ההתוודות הראשונה. גם הביטוי "נעלמתם לי" שאומר הנאשם בשיחה מתיישב יותר עם גרסת הסוכן שהנאשם מדבר על כך שהוא ובאסם נעלמו לו, כלומר לא הצטרפו אליו לרצח, מאשר עם גרסת הנאשם שהביטוי מתייחס לסוכן ולדוד, בהקשר של התכנית לגניבת סמים מדירת הידרו, אשר השיחה המוקלטת כלל אינה עוסקת בה.

כמו כן, לא היה בפיו של הנאשם הסבר מדוע כאשר ניסה לקבל מהסוכן את "עבודת" הרצח הכוזבת, ניסה לטענתו להזכיר לסוכן שיחה בטלה שקיימו ארבע שנים קודם לכן, ולא מעשה עברייני שבאמת ביצע. אותה שיחה שתיאר הנאשם בהקשר של דוד, כלל אינה תורמת ל"התרברבות" בפני הסוכן, ומכאן שאין בגרסה זו היגיון.

כך גם הפרטים שידע הנאשם בקשר לרצח, למשל שהיה למנוח רכב מסוג מרצדס. אמנם, לא מדובר בפרט מוכמן, אלא בפרט שפורסם בתקשורת, אך לא ניתן לקבל את גרסת הנאשם שזכר את הפרט האמור מתוך הפרסומים בתקשורת, ארבע שנים קודם לכן, למרות שלא היה לו לטענתו שום קשר לרצח.

100.  טענת "העוקץ" - לא ניתן לקבל את טענת הנאשם שהתכוון לבצע "עוקץ" בשיחת ההתוודות השנייה, לקחת מחצית הסכום בגין הרצח מראש, ולא לבצע את הרצח שהציע לו הסוכן (עמ' 916, 1112), זאת בפרט בשים לב לכך שהנאשם היה אמור להיכנס לכלא כשבוע לאחר מכן, ביום 18.3.20, לאחר שערעורו לבית המשפט העליון נדחה בתיק השוד (נ/55). אין זה סביר שהנאשם היה מעמיד את חייו בסכנה בתקופה שבה הוא יהיה בכלא, לאחר שהתכוון לקחת 60,000 דולר, כרוצח שכיר, מבלי לבצע את הרצח, ולעקוץ את הסוכן עצמו, עבריין בכיר, אשר ממנו הנאשם טען שפחד (עמ' 983-984). גם טענתו החלופית של הנאשם, שלא התכוון לעקוץ את הסוכן, אלא את מזמין הרצח אינה סבירה, משום שגם מזמין הרצח עשוי להיות עבריין מסוכן (עמ' 1112). כדברי הנאשם: "אני אומר עוד פעם (הסוכן) זה דמות שהיא מסוכנת, היא מסוכנת ברמות שאת לא מבינה" (עמ' 991, ש' 5-6). דמות כה מסוכנת כטענת הנאשם - הוא לא היה מנסה "לעקוץ" ב-60,000 דולר, ימים אחדים לפני כניסתו לכלא לתקופה של שש שנים. ואכן, לא היה בפי הנאשם הסבר מניח את הדעת לקושי האמור. טענתו של הנאשם שהסוכן, עבריין בכיר ומסוכן שממנו פחד, לא היה מבין שהנאשם "עקץ" אותו, אילו היה לוקח לו 60,000 דולר עבור ביצוע רצח, ולא מבצע - אינה ראויה לשום אמון. כך גם טענתו של הנאשם שהתכוון "לחרטט" אותו "ולספר לו סיפורים", ושהסוכן לא היה מבין זאת (עמ' 1007-1009). גם טענתו של הנאשם על כך שלא הפליל את הסוכן בתיק השוד, כדי לא לסכן את משפחתו ומפני שפחד מהסוכן, אך התכוון "לעקוץ" את הסוכן ב-60,000 דולר - אינה ראויה לשום אמון (עמ' 1010).

כאמור לעיל, כמה ימים לאחר שיחת ההתוודות המוקלטת, המשיך הנאשם לשוחח עם הסוכן על ההצעה הכוזבת לרצח (לאחר שנדחה מועד התייצבותו למאסר), ואמר שמי שצריך להביא את האקדח לביצוע זה מזמין הרצח כדי "שהוא לא יוכל לבוא עליו" (פרו' עמ' 934-934; ת/60, עמ' 13). עובדה זו מובילה למסקנה שהנאשם התייחס במלוא הרצינות להצעה לבצע רצח, ואף עסק בתכנון האופרטיבי, לרבות השאלה מי יספק לו את האקדח לביצוע הרצח, וכיצד להימנע מחשיפתו כמבצע הרצח.

101.  קשיים נוספים בעדות הנאשם - הניסיון של הנאשם להסביר את ההחלפה הרבה של הרכבים ושל האופנועים על ידו, ואת ההחזקה של מספר רכבים במקביל, בכך שחלק מהרכבים היו של ילדיו, ושגלגל את כספי התשלום על הרכבים, לא עשתה רושם מהימן, וסבורני שלא היה בפי הנאשם הסבר סביר להתנהלות זו (עמ' 818-823; נ/31). הנאשם בעדותו ניסה להציג תמונה נורמטיבית של עצמו, באופן שאינו מעורר אמון. גם הניסיון של הנאשם להציג את היחסים עם הסוכן כמבוססים על אינטרסים בלבד, אינו עולה בקנה אחד עם השיחות ביניהם שהיו לעתים בהומור, ועסקו אף בעניינים אישיים-משפחתיים מובהקים, באופן אשר מעיד על מערכת יחסים חברית (עמ' 982-1004).

102.  מומחה הקול מטעם ההגנה, מר איתי ברקן העיד והגיש חוות דעת (נ/65-נ/657), ולדבריו במסגרת שיפור קול שערך להקלטת ההתוודות השנייה, נשמע הנאשם אומר את המילה "דוד", במשפט "נעלם לי, נעלמתם לי... כשהיינו אני ודוד". לטענת ההגנה, אמירה זו תומכת בגרסת הנאשם בכל הנוגע ל"דוד". לטענת המאשימה, לעומת זאת, כלל לא ניתן לשמוע את המילה "דוד", ולא ניתן לקבוע ממצא עובדתי חד משמעי.

בכל הנוגע לטענת ההגנה, שהנאשם אומר בשיחת ההתוודות "נעלם לי, נעלמתם לי... כשהיינו אני ודוד, עשינו, מה זה זה", סבורני כי לא ניתן לקבוע ברמה הנדרשת כי הנאשם אכן אמר את המילה "דוד". מומחיותו של המומחה היא בשיפור קובץ הקול, אך אין לו מומחיות בשמיעה, לאחר שמתקבל הקובץ המשופר. בעניין זה, הקובץ המשופר הושמע לחברי ההרכב, גם באמצעות אזניות, ולא עלה בידינו לשמוע בבירור את המילה "דוד". עם זאת, יש לקבל את טענת ההגנה שהנאשם לא אומר את המילה "באסם".

ואולם, ובכך העיקר, גם אילו היה מסתבר שהנאשם אכן אמר את המילה "דוד", עדיין אין בכך כדי לתמוך בגרסתו של הנאשם בנוגע לדוד. הנאשם לא מסר בשום שלב גרסה המתייחסת ל"דוד", עד אשר המומחה מטעם ההגנה מסר ששמע את המילה האמורה. המסקנה היא שגרסתו של הנאשם בנוגע ל"דוד" נבנתה כולה לאחר שהמומחה מטעם ההגנה שמע את המילה "דוד", ואין המדובר בגרסה אותנטית.

103.  בסיכומו של דבר, סבורני כי לא ניתן לתת אמון כלשהו בגרסת הנאשם. הנאשם הכחיש תחילה בחקירתו במשטרה ששמע את השם דורון שוסטר, וניכר כי מדובר בשקר ברור, אשר מחזק את ראיות המאשימה. בעדותו בבית המשפט מסר הנאשם גרסה כבושה, כאשר אישר לראשונה את דבר התוודות הראשונה, אך קשר זאת לשיחה שהתקיימה כביכול עם הסוכן ועם אדם בשם דוד, בקשר לניסיון שוד בכיכר המדינה (אשר בוצע במתכונת אחרת לגמרי תשעה חודשים לאחר מכן). גרסתו זו של הנאשם אינה מעוררת אמון כלשהו, ניכר כי מדובר בגרסת בדים, אשר נולדה במוחו של הנאשם לאחר שמומחה הקול מטעם ההגנה מסר ששמע בשיחה המוקלטת את המילה דוד. בחינת שיחת ההתוודות המוקלטת בכללותה מעלה כי הנאשם מדבר שם על רצח שוסטר, ולא על שיחה בטלה כלשהי שקיים ארבע שנים קודם לכן עם הסוכן. כך גם יש לדחות את טענתו של הנאשם שבהסכמתו לבצע את הרצח שהציע לו הסוכן (ההצעה הכוזבת), התכוון הנאשם "לעקוץ" את הסוכן, וניכר שהנאשם לא היה עושה כן ומעמיד את חייו בסכנה, ימים אחדים לפני כניסתו למאסר ממושך. בסופו של דבר, יש לדחות את גרסתו של הנאשם כבלתי מהימנה.

סיכום ויסודות עבירת הרצח

104.  בסופו של דבר, שוכנעתי כי יש לקבל את עדות הסוכן כמהימנה, ולקבוע שיש לתת אמון בעדותו שלפיה הנאשם הציע לו לבצע ביחד את הרצח של המנוח, השניים ערכו סיור מקדים, ובסמוך לאחר הרצח הנאשם התוודה בפניו שאכן ביצע את הרצח האמור. בהמשך, הקליט הסוכן את הנאשם, והנאשם התוודה בפניו בשנית שביצע את הרצח. שתי ההודאות הללו, בפער של ארבע שנים זו מזו, ראויות למשקל רב, הן משקל פנימי, והן משקל חיצוני, ונמצאו להן ראיות מאמתות (דבר מה נוסף). מנגד, יש לדחות את גרסת הנאשם כבלתי מהימנה, וניכר כי חלקים מרכזיים בגרסתו נבנו בדיעבד, במטרה להתאימה לראיות (עניין דוד). לפיכך, עלה בידי המאשימה להוכיח מעבר לספק סביר את אשמתו של הנאשם בביצוע רצח המנוח מעבר ספק סביר.

105.  לנאשם יוחסה עבירת הרצח, לפי סעיף 300(א)(2) בחוק העונשין כנוסחו ביום ביצוע העבירה, בשנת 2016, עובר לתיקון 137 לחוק העונשין, שעניינו ברפורמה בעבירות ההמתה. לשון החוק לפי התיקון היא כדלקמן: "העושה אחת מאלה יאשם ברצח... (2) גורם בכוונה תחילה למותו של אדם". במקרה נוכחי התקיימו כל יסודות הכוונה תחילה, לרבות ההחלטה להמית, הכנה מוקדמת, והעדר קנטור, ואין על כך מחלוקת (ראו סעיף 301(א) לחוק העונשין בנוסחו טרם התיקון לחוק וכן דנ"פ 1042/04 ביטון נ' מדינת ישראל (27.11.2006). גם החוק בנוסחו היום אינו מהווה דין מקל עבור הנאשם. גם ההגנה אינה חולקת כי בעושה התקיימו יסודות עבירת הרצח. לפיכך יש להרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו באישום הראשון.

106.  כמו כן, יש הרשיע את הנאשם בהתאם להודאתו שנמסרה במהלך המשפט באישומים השני, השלישי והרביעי לכתב האישום המתוקן.

סוף דבר

107.  לפיכך, יש להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום בעבירה של רצח.

כמו כן, מורשע הנאשם בהתאם להודאתו באישום השני בעבירה של סחר בנשק בצוותא, לפי סעיף 144(ב2) לחוק; באישום השלישי והרביעי בעבירה של סחר בנשק, באביזר ובתחמושת, לפי סעיף 144(ב2) לחוק; ובאישום הרביעי בעבירה של נשיאת נשק ותחמושת, לפי סעיף 144(ב) לחוק.

 

השופט מיכאל קרשן:

אני מסכים לחוות דעתו המפורטת של חברי האב"ד, סג"נ עמי קובו. אשמת הנאשם בעובדות המקימות את מעשה הרצח המופיע באישום הראשון מבוססת היטב בראיות והוכחה לפנינו מעל לכל ספק סביר.

 

מצאתי רק להאיר ולחדד מספר עניינים:

 

בהתחשב בכך שהנאשם נאות בסופו של דבר להודות בכך שבשתי הזדמנויות שונות, בהפרש של מספר שנים ביניהן, התוודה באוזני הסוכן שרצח את המנוח כמתואר בכתב האישום, הרי מנקודת מבטי ההתוודות הכפולה ברצח היא הראיה המרכזית העומדת לחובתו - ועדותו המהימנה של הסוכן רק משתלבת בה ומחזקת אותה;

 

כפי שחברי היטיב לתאר בחוות דעתו, הודאת הנאשם ברצח שוסטר המנוח, המקופלת בשתי שיחות ההתוודות שמסר באוזני הסוכן, צולחת היטב את מבחן המשקל הפנימי ואת המבחן החיצוני, בדמות שלל ראיות מאמתות שמשמשות לה "דבר מה נוסף" [ויוער בהקשר זה כי הודאת חוץ אחת אינה יכולה לשמש "דבר מה נוסף" להודאת חוץ אחרת - ע"פ 6296/13 אדריס נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (22.3.2015)];

 

ואשר לגרסתו הכבושה של הנאשם, אשר טען, הלכה למעשה, שאין לקבל את דבריו לסוכן כפשוטם אלא יש לקרוא בהם התרברבות נפתלת שלא עולה מן הפשט ואינה נתמכת בדבר - זוהי גרסה שקרית שאינה ראויה לאמון. בוודאי שהנאשם לא עמד בנטל הטקטי שבנסיבות העניין חייב אותו להסביר באותות ובמופתים כי לא היה שמץ של אמת בהתוודות הכפולה שלו ברצח המנוח.

 

 

השופטת מרב גרינברג:

מסכימה

 

הוחלט כאמור בחוות דעתו של השופט קובו.

 

 

 

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ו, 16 אוקטובר 2025, במעמד הצדדים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, ח' טבת תשפ"ו, 28 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.

 

   חתימה