הנאשמת הודתה והורשעה בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה, וכן בעבירה של התנהגות הגורמת נזק.

למקרא כתב האישום עולה כי ביום 30.12.24 סמוך לשעה 17:05 נהגה הנאשמת רכב בעיר בת ים

ברחוב החרושת ממזרח למערב, והתקרבה לצומת עם רחוב הנביאים.

ברחוב החרושת בכניסה למעגל התנועה מצויר על פני הכביש מעבר חציה להולכי רגל.

אותה עת חצו את הכביש במעבר החציה האמור הולכת הרגל עם בנה הקטין מימין לשמאל לכיוון נסיעת הנאשמת.

הנאשמת פגעה בהולכי הרגל והפילה אותם על הכביש, כתוצאה מהתאונה נחבלו הולכי הרגל.

המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב

ב"כ המאשימה מציינת בטיעוניה לעונש כי נסיבות ביצוע העבירה מלמדות שהנאשמת נהגה ברכבה והתקרבה למעגל תנועה שבו מצוי מעבר חציה - מקום המחייב זהירות מוגברת - ובנהיגתה בקלות ראש לא נתנה תשומת לב מספקת לתנאי הדרך, לא הבחינה בהולכי הרגל אשר חצו את מעבר החציה, לא אפשרה להם את חציית מעבר החציה בבטחה ופגעה בהם בעודם במעבר החציה.

בטיעוניה מציינת ב"כ המאשימה כי הערך החברתי שנפגע בנסיבות ביצוע העבירה הינו שלמות הגוף וכי אין מדובר בחבלות של ממש.

ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשמת פסילה שלא תפחת מ 3 חודשים, פסילה מותנית בת 3 חודשים קנס בסך 1500 שקלים והתחייבות.

ב"כ הנאשמת טען לעונש

ב"כ הנאשמת בטיעוניו לעונש טען לכך שהנאשמת הודתה וחסכה זמן שיפוטי יקר, לדבריו מדובר באם חד הורית אם ל 3 ילדים קטנים, מורה לתנועה ומוזיקה לגיל הרך ומטפלת באומנות.

ביחס לנסיבות התרחשות התאונה טען שמדובר היה ביום גשום עם שדה ראייה מוגבל, הנאשמת נסעה במהירות נמוכה, כאשר הולך הרגל הקטין חצה את הכביש לפני אמו ולא לצידה, בעוד קיימת מגבלת שדה ראייה מכיוון חצייתה.

ב"כ הנאשמת מוסיף כי רף החבלות שנגרמו להולכי הרגל בעקבות התאונה קלות.

לטענת ב"כ הנאשמת, הנאשמת זקוקה לרישיון לצורך טיפול בילדיה ולעבודתה ומבקש להימנע מפסילה בפועל נוכח הנסיבות.

ב"כ הנאשמת הגיש פסיקה וטען למתחם עונש של פסילה בפועל המתחיל ב 10 ימי פסילה ועד 60 ימים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות.

דיון והכרעה

אין צורך להכביר במילים על נגע תאונות הדרכים ומחירו הכבד. על חשיבות תרומתם של בתי המשפט בשמירה על ערך המוגן, ראו מדברי כבוד השופטת גילת שלו בעפ"ת 27985-02-20 מדינת ישראל נ' יעקובסון: "מאחר שנגע תאונות הדרכים הולך וגובר, ומדי יום אלו גובות קורבנות רבים בגוף ובנפש, נקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון, כי על בתי המשפט למלא את חלקם במלחמת החורמה בתופעה זו, בדרך של הטלת ענישה מחמירה ובלתי מתפשרת, לא רק במקרים של גרימת מוות בתאונת דרכים, אלא גם במקרים בהם נגרמים חבלות ופציעות חמורות, לעתים בלתי הפיכות, הפוגעות באופן קשה באיכות חייהם ובבריאות נפשם של נפגעי התאונות ובני משפחותיהם".

הערכים המוגנים

הערכים המוגנים בגדרי עבירות של גרימת תאונת דרכים, הם ההגנה על שלום הציבור ובפרט ציבור משתמשי הדרך, וההגנה על חיי אדם ושלמות גופו.

בבואו של בית המשפט לגזור עונש בעבירה של גרימת תאונת דרכים עליו לעמוד על שני עניינים: מידת רשלנותו של הנהג ותוצאות התאונה.

הולכי הרגל המעורבים נחבלו קלות ונזקקו לטיפול רפואי ללא חבלה של ממש. משכך, החבלות הינן ברף הנמוך.

רף הרשלנות שנקטה הנאשמת

הנסיבות המתוארות בכתב האישום, מגלות נהיגה ברשלנות ברף בינוני- גבוה. קרבה למעבר חציה מקימה חובת זהירות מוגברת. עוד בעניין זה ר' רע"פ 2890/23 אורי חפר נ' מדינת ישראל.

מתחם הענישה

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה הינה רחבה.

המחוקק קבע בסעיף 38 (2) לפקודת התעבורה, פסילת מינימום בת 3 חודשים למי שגרם לתאונת דרכים בה נחבל אדם. רף הרשלנות, חומרת החבלות והשפעתן על הנפגעים יקבעו את משך הפסילה ההולמת בנסיבות העניין, לצד רכיבי ענישה נוספים.

ברף העליון מצויים גזרי דין בהם הושתו עונשי פסילה לתקופה משמעותית, לצד עונשי מאסר בעבודות שירות או ריצוי צו של"צ, מקום בו רשלנות הנהגה גבוהה או תוצאות התאונה היו קשות והנפגעים נזקקו לניתוחים, הליכי שיקום ממושכים או נותרו עם נכויות קשות בשיעורים גבוהים.

מנגד, ברף התחתון מצויים גזרי דין, בהם נגזרו עונשי פסילה של מספר חודשים, מקום בו רשלנות הנהגה לא הייתה גבוהה או כאשר תוצאות התאונה, באשר לחבלות, מוקמו ברף התחתון בשל עם פגיעות קלות או הגבלות מינוריות.

לעניין מדיניות הענישה, מצאתי להפנות לפסיקה בה החבלות ורף הרשלנות דומות למקרה דנן:

ת"ד 16133-10-23 מ"י נ' בניסטי, בו הוטלה פסילה בת 30 ימים, פסילה מותנית בת 3 חודשים, קנס על סך 1000 ₪ והתחייבות, על נאשם שנהג בהתקרבו למעבר חציה לא הבחין בהולך הרגל ופגע בו, כתוצאה מהתאונה נפגע הולך הרגל חבלות של ממש.

פ"ל 8756-04-23 מ"י נ' ארביב, בו הוטלו 2 חודשי פסילה, וקנס על סך 1000 ₪ על נאשם שגרם לתאונת דרכים עת שנהג בקלות ראש לא הבחין בהולכת הרגל ולא אפשר להולכת הרגל לחצות את מעבר החציה בבטחה, כתוצאה מכך נפגעה הולכת הרגל ונחבלה בגופה.

עפ"ת 48442-06-19 ילנה ריבקין נ' מדינת ישראל בו בית משפט המחוזי אישר מתחם ענישה הכולל 3 חודשי פסילה, 3 חודשי פסילה מותנית וקנס בסך 1,000 ₪, בעניינה של נאשמת אשר נהגה ברשלנות בכך שלא נתנה זכות קדימה, לא אפשרה להולך הרגל לחצות בבטחה את הכביש במעבר החציה ופגעה בו ברגלו, בית המשפט המחוזי ציין כי החבלות שנגרמו למתלונן הינן ברף הנמוך.

רע"פ 1871/22 ירון דנוך נ' מדינת ישראל, בו הוטלו 4 חודשי פסילה, 4 חודשי פסילה על תנאי, וענישה נלווית. על נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של נהיגה רשלנית, אי מתן אפשרות להולכת רגל להשלים את החציה בבטחה וגרימת תאונת דרכים שתוצאותיה חבלות של ממש. להולכת הרגל נגרמו שבר באגן, שבר בצלע וחתך בקרקפת. בית המשפט לתעבורה קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3-12 חודשי פסילה.

מתחם הענישה המתאים לעבירות בהן הורשעה הנאשמת, בהתחשב בחבלות המצויות ברף הנמוך, ברשלנות ברף הבינוני גבוה, נע בין 3 חודשי פסילה ועד 5 חודשים לצד ענישה נלווית.

נסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה

הנאשמת נוהגת משנת 2002, לחובתה 15 הרשעות, עבירה אחרונה ב 2018.

הנאשמת לקחה אחריות, הודתה בהזדמנות הראשונה וחסכה זמן שיפוטי יקר וזמנם של עדים.

לקחתי בחשבון את התוצאות ואופי החבלות של הולכי הרגל המעורבים כפי שפורטו בכתב האישום.

לקחתי בחשבון את מצבה המשפחתי של הנאשמת שהינה אם חד הורית לשלושה ילדים קטנים והשלכות הענישה על חייה ופרנסתה.

אשר על כן, באיזון שבין רף הרשלנות, נסיבות ביצוע העבירה, תוצאות החבלות, לצד לקיחת האחריות ועברה התעבורתי התקין של הנאשמת, מצאתי מקום לחרוג לקולא מן המתחם ואני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.  קנס בסך 1,500 ₪. הקנס ישולם בתשלום אחד, עד ולא יאוחר מיום 12.4.26.

להלן אמצעי התשלום הקיימים במערכת לצורך תשלום קנסות ובחלוף 72 שעות לפחות ממועד גזר הדין:

·  בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·  מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או
בטלפון 073-2055000

·  במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

2.  45 ימי פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה.

הפסילה בפועל תחל לא יאוחר מיום שעה 12:00. על הנאשמת להפקיד את רישיון הנהיגה שברשותה במזכירות בית המשפט, גם אם אבד או פקע.

מובהר לנאשמת כי תקופת הפסילה תחל להימנות מרגע ביצוע ההפקדה בלבד. לא יופקד הרישיון, תחשב הנאשמת כפסולה מלנהוג, ואולם, הפסילה לא תימנה.

3.  3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא תעבור עבירה בה הורשעה.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתל אביב יפו תוך 45 ימים מהיום.