ת"ד (תל אביב) 115-09-24 – מדינת ישראל נ' אמילי רומנוב טיומין
|
בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) |
||
|
ת"ד 115-09-24 מדינת ישראל נ' רומנוב טיומין
|
|
03 נובמבר 2025 |
|
|
|||||||||||||||||||||
גזר דין |
|||||||||||||||||||||
הנאשמת הורשעה בגרימת תאונת דרכים בעקבות הודאתה בעבירות של נהיגה בקלות ראש שתוצאותיה חבלה של ממש, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה והתנהגות הגורמת נזק.
למקרא כתב האישום עולה כי ביום 14.6.24 סמוך לשעה 13:50 נהגה הנאשמת רכב בהרצליה ברחוב השונית מצפון לדרום והתקרבה לצומת עם רחוב יורדי הים.
באותה העת חצתה את הכביש במעבר חציה הולכת רגל מימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשמת.
הנאשמת פגעה בהולכת הרגל והפילה אותה על הכביש.
כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל חבלה של ממש, נגרם לה שבר באגן, שבר בירך ושבר ביד והיא אושפזה למשך חמישה ימים.
ב"כ המאשימה טען לעונש.
לטעמה של המאשימה רף החבלות הינו בינוני.
ב"כ המאשימה תיאר את החבלות שנגרמו להולכת הרגל ואת הנזקים בעקבות הפגיעה.
ביקש להטיל על הנאשמת 200 שעות של"צ, 10 חודשי פסילה ועונשים צופי פני עתיד.
ב"כ הנאשמת טען לעונש.
ציין את לקיחת האחריות בהזדמנות הראשונה, הפנה לעבר נקי, טען כי מדובר בחבלות ברף בינוני נמוך וטען כי מתחם הענישה ינוע בין 3 ל-8 חודשים.
דיון והכרעה
אין צורך להכביר במילים על נגע תאונות הדרכים ומחירו הכבד. על חשיבות תרומתם של בתי המשפט בשמירה על ערך המוגן, ראו מדברי כבוד השופטת גילת שלו בעפ"ת 27985-02-20 מדינת ישראל נ' יעקובסון: "מאחר שנגע תאונות הדרכים הולך וגובר, ומדי יום אלו גובות קורבנות רבים בגוף ובנפש, נקבע לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון, כי על בתי המשפט למלא את חלקם במלחמת החורמה בתופעה זו, בדרך של הטלת ענישה מחמירה ובלתי מתפשרת, לא רק במקרים של גרימת מוות בתאונת דרכים, אלא גם במקרים בהם נגרמים חבלות ופציעות חמורות, לעתים בלתי הפיכות, הפוגעות באופן קשה באיכות חייהם ובבריאות נפשם של נפגעי התאונות ובני משפחותיהם".
הערכים המוגנים
הערכים המוגנים בגדרי עבירות של גרימת תאונת דרכים, הם ההגנה על שלום הציבור ובפרט ציבור משתמשי הדרך, וההגנה על חיי אדם ושלמות גופו.
בבואו של בית המשפט לגזור עונש בעבירה של גרימת תאונת דרכים עליו לעמוד על שני עניינים: מידת רשלנותו של הנהג ותוצאות התאונה.
הולכת רגל המעורבת שוחררה מבית החולים לאחר 5 ימים וללא מעורבות כירורגית. משכך החבלה שנגרמה לה הינה ברף הנמוך בינוני.
רף הרשלנות שנקטה הנאשמת
הנסיבות המתוארות בכתב האישום, מגלות נהיגה ברשלנות ברף בינוני- גבוה. קרבה למעבר חציה מקימה חובת זהירות מוגברת. עוד בעניין זה ר'רע"פ 2890/23 אורי חפר נ' מדינת ישראל.
מדיניות הענישה הנוהגת
מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות אלה הינה רחבה.
המחוקק קבע בסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה, פסילת מינימום בת 3 חודשים למי שחבל בנהיגתו חבלה של ממש באחר. רף הרשלנות, חומרת החבלות והשפעתן על הנפגעים יקבעו את משך הפסילה ההולמת בנסיבות העניין, לצד רכיבי ענישה נוספים.
ברף העליון מצויים גזרי דין בהם הושתו עונשי פסילה לתקופה משמעותית, לצד עונשי מאסר בעבודות שירות או ריצוי צו של"צ, מקום בו רשלנות הנהגה גבוהה או תוצאות התאונה היו קשות והנפגעים נזקקו לניתוחים, הליכי שיקום ממושכים או נותרו עם נכויות קשות בשיעורים גבוהים.
מנגד, ברף התחתון מצויים גזרי דין, בהם נגזרו עונשי פסילה של מספר חודשים, מקום בו רשלנות הנהגה לא הייתה גבוהה או כאשר תוצאות התאונה, באשר לחבלות, מוקמו ברף התחתון בשל עם פגיעות קלות או הגבלות מינוריות.
לעניין מדיניות הענישה, מצאתי להפנות לפסיקה בה החבלות ורף הרשלנות דומות למקרה דנן:
רע"פ 1871/22 ירון דנוך נ' מדינת ישראל, בו הוטלו 4 חודשי פסילה, 4 חודשי פסילה על תנאי, וענישה נלווית. על נאשמת שהורשעה לאחר שמיעת ראיות בעבירות של נהיגה רשלנית, אי מתן אפשרות להולכת רגל להשלים את החציה בבטחה, וגרימת תאונת דרכים שתוצאותיה חבלות של ממש. להולכת הרגל נגרמו שבר באגן, שבר בצלע וחתך בקרקפת. בית המשפט לתעבורה קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3-12 חודשי פסילה. ערעור למחוזי ולעליון נדחו.
עפ"ת 11554-12-20 גוטליב פנינה נ' מ"י, בו בית משפט המחוזי אישר מתחם ענישה הכולל פסילה בפועל שתנוע בין 8 חודשים ועד 20 חודשים, לצד ענישה נלווית של פסילה מותנית, מאסר מותנה, קנס ופיצוי.הנאשמת, בת 83 במועד התאונה, בעלת עבר תקין, איבדה שליטה על רכבה במעגל תנועה ופגעה בהולכי רגל שחצו מעבר חציה. להולכי הרגל נגרמו חבלות של ממש בדמות חבלת ראש עם דמם אפידורלי, דימום מהאוזן, שבר עצם טמפורלית, שבר בברך ואשפוז. כמו כן, שבר בעמוד השדרה שהביא לאשפוז. בית המשפט המחוזי אף הקל בפסילה בפועל והפסילה המותנית והעמידן על שמונה חודשים ושישה חודשים, בהתאמה
עפ"ת 10448-07-20 רוני פרידפרטיג נ' מ"י, בו בית המשפט המחוזי, הפחית את עונש הפסילה ל-10 חודשים, לצד פסילה מותנית בת 12 חודשים ופיצוי בסך 5,000 ₪, על נאשמת שלא נתנה זכות קדימה לאופנוע אשר בא ממולה בכביש, וכתוצאה, נגרמו לרוכב האופנוע שבר פריקה מרוסק במרפק, שבר בברך שמאל, שבר בברך ימין, נזקק לניתוחים, אושפז ונזקק לשיקום.
רע"פ 8035/13 חנן אלחרר נ' מדינת ישראל : הנאשמת הורשעה בעבירות של נהיגה בקלות ראש, וחבלה של ממש, עת שפגע בשני הולכי רגל קשישים שחצו במעבר חצייה וגרם להם לחבלות בדמות שברים באגן ובמקומות נוספים ופגיעה באיברים פנימיים .על הנאשמת הושתו העונשים הבאים: פסילה בת 12 חודשים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות. ערעור המדינה התקבל ופסילת הרישיון הוחמרה ל - 18 חודשים. הערעור לבית משפט העליון נדחה.
מתחם העונש ההולם:
מתחם הענישה המתאים לעבירות בהן הורשעה הנאשמת, בהתחשב בחבלות המצויות ברף הבינוני נמוך, ברשלנות ברף הבינוני גבוה, נע בין 6 חודשי פסילה ועד 18 חודשי פסילה, פסילה מותנית , קנס ולעיתים פיצוי.
נסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה:
הנאשמת הינה צעירה בעלת ותק נהיגה קצר - כשנה וללא הרשעות.
הנאשמת לקחה אחריות, הודתה בהזדמנות הראשונה וחסכה זמן שיפוטי יקר וזמנם של עדים.
לקחתי בחשבון את התוצאות ואופי החבלות של המעורבת כפי שפורטו .
לקחתי בחשבון את גילה הצעיר של הנאשמת שהינה חיילת בשירות סדיר והשלכות הענישה על חייה.
אשר על כן, באיזון שבין רף הרשלנות, נסיבות ביצוע העבירה, תוצאות החבלות, לצד לקיחת האחריות, מצאתי מקום להציב הנאשמת באמצעו של המתחם. בהתחשב בתקופה המשמעותית בת השישה חודשים שהיתה פסולה הנאשמת עד למועד זה, בצירוף שישים ימי הפסילה המנהלית שריצתה, ואני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:
1. 80 ימי פסילה בפועל. הפסילה תחל עד ולא יאוחר מיום 3.2.26.
על הנאשמת להפקיד רישיון או תחליף במזכירות בית המשפט.
2. 4 חודשי פסילה מותנית והתנאי הוא שלא תעבור עבירה של גרימת תאונת דרכים למשך שלוש שנים.
3. פיצוי בסך 3,000 ₪ למעורבת הולכת הרגל.
הפיצוי ישולם במזכירות בית המשפט בשני תשלומים, כשהראשון לא יאוחר ביום 3.12.25 במזכירות בית המשפט.
המאשימה תעביר פרטי המעורבת למזכירות בית המשפט בתוך 3 ימים.
נוכח הטלת פיצוי לא הטלתי קנס.
הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.
ניתן היום,3 נובמבר 2025, במעמד הנוכחים.




