החלטה

1. לפני בקשה לאפשר למבקשת, לעיין בתיק בית המשפט בהתאם להוראות תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג - 2003.

2. ביום 24/11/25, הוגשה ע"י המבקשת בקשה בה עתרה לעיין בתיק בית המשפט ולקבל לידיה עותק מכתב האישום והכרעת הדין המרשיעה. בנוסף, עתרה המבקשת לאפשר עיון והעתקת ההודעות שנגבו, תמונות, סרטון שנלקח מהרכב בו נהג הנאשם, מזכרים, דוחות פעולה וכל שאר הראיות שנגבו במסגרת תיק החקירה.

3. מדובר בתיק שההליך בו עדיין מתנהל.

4. ביום 24.11.25, העברתי את הבקשה לתגובת המשיבה.

5. ביום 15/12/25 הגיבה המשיבה לבקשה. בתגובתה התנגדה המשיבה לבקשה (למעט המצאת כתב האישום) בטענה כי בקשת העיון בחומר החקירה אפשרית רק עם סיום ההליך והפיכת פסק הדין לחלוט.

דיון והכרעה:

6. בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (נבו 8.10.2009) אליו הפנה ב"כ המבקשת דן בשאלת החוקיות של תקנות העיון בכלותן. בפסק הדין של כב' הנשיאה בייניש נקבע כי:

"כאמור לעיל, על מבקש העיון להבהיר מה מטרת העיון המתבקש ולהוסיף פרטים שיש בהם כדי לתרום להערכת משקלה של זכות העיון שלו אל מול האינטרסים והזכויות של המתנגדים לעיון. בכך מבקשת חובת ההנמקה לסייע לבית המשפט להעריך את עוצמת האינטרס של מבקש העיון ואת משקלה של זכות העיון שלו אל מול עוצמתם של האינטרסים העומדים מנגד. על היבט זה עמד בית משפט זה בעבר: "ההוראה בתקנות לפיה על המבקש לנמק את הבקשה ולפרט את העניין שיש לו בתיק נועדה לאפשר לבית המשפט, במקרים שהדבר נדרש, לבצע איזון ראוי בין זכות העיון ובין הפגיעה העלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בעקבות העיון". (ראו עניין בורנשטיין, פסקה 5 להחלטתה של השופטת א' חיות)."

7. עניינה של המבקשת כפי שפורט בבקשה שבפני, הוא להוכיח את אחריות הנאשם להתרחשות התאונה במסגרת תביעת הפיצויים שהגישה כנגד המבטחת של רכב הנאשם.