גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

מטעמי זהירות בחנתי חומר החקירה, על פניו אכן קיימת חולשה ראייתית ולו בלבד בשל העובדה שגרסת הנאשם נשמעה רק בחלוף כ5 חודשים מיום התאונה, בנוסף נטען כי הולכת הרגל לבשה בגדים שחורים אשר הקשו על האבחנה בה, נטען בדבר ליקוי בתנאי ראות.

בחלוף הזמן, ומשלא נבדקו טענותיו בזמן אמת, יש להניח לטובתו נכונות מלוא גרסתו.

במקביל אציין, כי הנאשם קושר עצמו לאירוע ואין ספק כי אכן נוצר מגע.

- הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1000 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 90 ימים.

על הנאשם/ סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

- הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים.

ריצוי הפסילה נדחה עד 90 יום.

- הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"ח, 22/11/2017 במעמד הנוכחים.