רע"פ 68928-01-25

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' ברנט, ש' צנציפר הלפמן ו-ע' מיכלס)ב-ע"פ 14743-08-23 מיום 24.11.2024 בגדרו נדחה ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום בנתניה (סגנית הנשיא ז' דיבון סגל) ב-ת"פ 7472-09-21 מהימים 29.5.2023 ו-27.6.2023, בהתאמה. בתמצית יתואר כי המבקש הורשע לאחר הליך הוכחות ממושך בעבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ותקיפה הגורמת חבלה ממשית בבן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק, ובגין הרשעתו נגזר עליו עונש של 14 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

2. דינה של הבקשה להידחות, ולו מאחר שטענות המבקש ממוקדות בעניינו הפרטני ומופנות כלפי יישומן של הלכות וכללים מושרשים על נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה (רע"פ 5023/24 כלפון נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (7.8.2024)), ובפרט בסוגיית קבילות הודעת המתלוננת בפני המשטרה כפי שנמסרה לאחר ביצוע העבירה. שתי הערכאות ראו לנכון לקבל הודעה זו בהתאם לסעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, והעדיפו אותה על פני עדות המתלוננת בבית המשפט. איני מוצא מקום להתערב בהחלטה זו, ובייחוד מאחר שהיא מסתמכת, בין היתר, על ממצאים שמקורם בהתרשמות הישירה של הערכאה הדיונית מחומר הראיות והעדויות שהובאו לפניה. כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים מעין אלו, לא כל שכן במסגרת "גלגול שלישי" (רע"פ 1378/24 מחאג'נה נ' הוועדה לתכנון ולבנייה מחוז חיפה, פסקה 7 (21.3.2024)). נוכח האמור אף לא עולה חשש לעיוות דין או לאי צדק מהותי.

3. אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ה (29 ינואר 2025).