רע"פ 60567-12-24

1. המבקשת משיגה בבקשת רשות הערעור שלפניי על רכיב עונש המאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות שנגזר עליה בשל הרשעתה בעבירות של נהיגה בקלות ראש וגרימת תאונת דרכים לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה) והתנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 ותקנה 38(3) לפקודה.

לפי המתואר בכתב האישום, במהלך פנייה ימינה לחניה, המבקשת איבדה שליטה על רכבה, עלתה בנהיגה על המדרכה ופגעה בהולכת רגל. כתוצאה מתאונה זו, נחבלה המבקשת בחבלות של ממש, וכך גם הולכת הרגל, אשר אושפזה בבית חולים בעקבות התאונה למשך 3 חודשים, ולאחר מכן אושפזה למשך 15 ימים בבית חולים גריאטרי שיקומי. כמו כן, נגרם נזק לכלי הרכב, לתמרור במקום, לעמוד תאורה ולחלונות המסעדה הסמוכה למקום התאונה.

2. המבקשת הורשעה על סמך הודאתה בעובדות כתב האישום ללא הסדר טיעון. לאחר שמיעת טיעונים לעונש, ובכלל זאת עדות בִּתה ובן זוגה של נפגעת העבירה העבירה, בית משפט השלום לתעבורה מחוז מרכז (השופט ע' בר) גזר על המבקשת עונש של 45 ימי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות; 2 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים; 13 חודשי פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה; פסילה על תנאי למשך 3 שנים; ופיצוי בסך 5,000 ש"ח לנפגעת העבירה. ערעור המבקשת לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט העמית א' סטולר) על חומרת העונש נדחה, משלא נמצאה חריגה מרף הענישה המקובל ומשנקבע כי גזר הדין "מושתת על אדנים איתנים", כלשון פסק הדין.

3. דין הבקשה להידחות. העונש שנגזר על המבקשת אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת, הולם את מעשיה ואף מקל עמה, ובכך אינה עומדת באמות המידה לקבלת בקשת רשות ערעור על חומרת העונש (רע"פ 2720/22 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (3.5.2022)). גם משך הטיפול בעניינה של המבקשת בערכאת הערעור כשלעצמו אינו מהווה עיוות דין המצדיק ערעור ב"גלגול שלישי".

4. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשפ"ה (26 דצמבר 2024).