רע"פ 57653-12-25

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' סטולר) אשר ניתן ביום 26.11.2025 בעפ"ת 42190-09-25, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז (השופטת מ' כהן) אשר ניתן ביום 9.2.2025 בתת"ע 5563-01-25, במסגרתו הורשע המבקש, בהיעדרו, בעבירה של אי-ציות לרמזור אדום, עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

2. בגין האמור, ובשים לב לעברו התעבורתי, נגזר על המבקש עונש של 6 חודשי פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה; הפעלת פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים במצטבר לפסילה שהוטלה לעיל; וכן עונשים נוספים.

3. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי יש להקל במידת מה בעונשו של המבקש, כך שפסילתו של המבקש מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה תרוצה בחופף לפסילתו על-תנאי שהופעלה, ולא במצטבר.

4. בבקשה שלפניי, טוען המבקש, בין היתר, כי לא הומצאה לו הזמנה כדין בעניינו, ועל כן לא היה מקום להרשיעו בהיעדרו; וכי בית המשפט המחוזי שגה משלא התערב באופן משמעותי יותר בענישתו לנוכח עבודתו כנהג מונית.

5. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

6. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים ונדירים אשר מעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או כשישנו חשש לעיוות דין או אי-צדק מהותי (ראו: רע"פ 4710/23 אבו רקייק נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (29.6.2023)). רשות ערעור בנושא העונש תינתן במקרים חריגים ונדירים בלבד, בהם ניכרת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים (ראו: רע"פ 4155/23 חביב נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.6.2023)). בחינת המקרה שלפניי אל מול אמות מידה אלו, מוליכה למסקנה ברורה כי עניינו של המבקש אינו נמנה על מקרים חריגים כאמור. לכך אוסיף, כי בית המשפט המחוזי נתן מענה נכון לשאלת ההמצאה שהמבקש העלה.

7. הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, ג' טבת תשפ"ו (23 דצמבר 2025).