רע"פ 57113-01-25

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא י' עדן, השופט ע' כהן והשופט ג' דניאל) ב-עפ"ג 46905-10-24, מיום 25.12.2024, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום באשקלון (השופטת מ' חלפון-נזריאן) ב-ת"פ 14099-01-23 מיום 9.9.2024.

2. בתמצית יתואר, כי לפי כתב האישום המתוקן המבקש התפרץ לבתי מגורים בחמישה עשר אירועים שונים, בכל פעם באופן שונה. כך למשל, בחלק מהמקרים הוא עשה כן תוך שפירק את תריס חדר השירותים ונכנס אל הבית, ובמקרים אחרים תוך שפירק שלבי תריס בחלון הסלון. לאחר שנכנס אל בתי המגורים, המבקש הסתובב בבתים ונטל מהם רכוש ממוני יקר ערך, לרבות תכשיטי זהב.

3. המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות התפרצות למגורים לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) (10 עבירות); גניבה לפי סעיף 384 לחוק (12 עבירות); הסגת גבול לפי סעיף 447 לחוק (4 עבירות); היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק (4 עבירות); וניסיון להסגת גבול לפי סעיפים 447 ו-25 לחוק.

4. בית משפט השלום בגזר דינו, קבע כי המבקש פגע ברף גבוה בערכים המוגנים. בין היתר הודגשה שיטתיות פעילותו העבריינית והתכנון שקדם לה; הנזק הרב שנגרם לנפגעי העבירות; והנזק הפוטנציאלי שעשוי היה להיגרם נוכח הסלמה באירועי הפריצה, משנכחו נפגעי העבירות בביתם. נוכח האמור ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת, נקבע כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות הוא בין 18-9 שנות מאסר בפועל.

5. בגדרי המתחם, נשקלו בין היתר, הודאת המבקש בעבירות שיוחסו לו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, בהן גילו הצעיר והיעדר עבר פלילי לחובתו. למול, שיטתיות פעילותו העבריינית שאינה מלמדת על מעידה חד-פעמית. נוכח האמור, נגזר על המבקש עונש של 9.5 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לצד ענישה נלווית.

6. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. הודגשה חומרת העבירות של התפרצות לבית מגורים, הפגיעה בתחושת הביטחון של הנפגעים והנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מהעבירה. בנוסף, צוין כי עבירות אלה טומנות בחובן מסוכנות רבה, מהחשש להתפתחות אירועים שכאלו לאירועי אלימות, בשים לב לתוצאותיהן שעלולות להגיע לפגיעה "בגוף ובנפש".

7. מכאן הבקשה שלפניי. המבקש שב על טענותיו כי מתחם העונש ההולם שנקבע בעניינו מחמיר וחורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנהוגה; וכי נדרש היה ליתן משקל משמעותי יותר לנסיבותיו האישיות, ובפרט למצבה הכלכלי הקשה של משפחתו והיעדר עבירות פליליות קודמות לחובתו.

8. דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד, המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, כאשר מתעוררים בנסיבות המקרה שיקולי צדק או כשנגרם עיוות דין (רע"פ 373/24 אסמעיל נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (31.1.2024)). זאת ועוד, בקשת רשות ערעור המופנית כלפי חומרת העונש תתקבל רק במקרים נדירים בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת (רע"פ 346/24 בן שמעון נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (21.1.2024)). המקרה דנן אינו בא בגדר מקרים חריגים אלה.

9. המבקש הורשע בביצוע סדרת עבירות התפרצות, הסגת גבול וגניבה, שחלקן אף בוצעו באותו היום. פעם אחר פעם, הלה פרץ לביתם של אזרחים תמימים, תוך שהוא חובל ומותיר נזק של ממש לבתים אלו. כל זאת, עשה המבקש בעבור בצע כסף, עת הוא בוזז רכוש אישי וממוני יקר ערך השייך לנפגעי העבירות. גם העובדה כי המעשים נעשו באור יום לא הניאו את המבקש, וכך גם העובדה כי התעמת עם דרי הבית לא הרתיעה אותו לשוב על מעשיו במועד אחר וכלפי אזרחים אחרים. במעשיו, המבקש פגע במידה ניכרת בקניינם ובפרטיותם של נפגעי העבירה, כאשר הם נכחו לדעת כי אפילו ביתם - אינו מבצרם (רע"פ 4789/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (20.7.2022)).

10.  אכן, על המבקש נגזר עונש מאסר בפועל לתקופה לא מבוטלת, אולם בנסיבות בהן בוצעו העבירות ומספרן הרב, וכן בשים לב לניצול לרעה של אישור שהייה כחוק בישראל, אשר ניתן לו, עת ביצע את העבירות כאמור; ולחשש מהסלמת אירועי הפריצה לפגיעה בשלומם של הדרים בבית, העונש שהוטל עליו הולם וראוי.

11.  זאת ועוד, נסיבותיו האישיות של המבקש, נשקלו במכלול השיקולים הצריכים לעניין ומשכך נקבע עונשו בתחתית מתחם העונש ההולם.

12.  אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' שבט תשפ"ה (02 פברואר 2025).