רע"פ 44381-01-26

1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים ד' מרשק מרום, ע' דרויאן-גמליאל, ו-א' אורן) אשר ניתן ביום 1.12.2025 בעפ"ג 13564-07-25, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום רמלה (השופט ה' אבו שחאדה) אשר ניתן ביום 21.5.2025 בת"פ 12196-10-21, במסגרתו הושת על המערער עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד ענישה נלווית בדמות מאסר על-תנאי, קנס ופיצוי כספי למתלונן; וזאת לאחר שהורשע קודם לכן - על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לגבי העונש - בביצוע עבירה של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2. בבקשה שלפניי המבקש משיג על חומרת העונש שנגזר עליו, בין היתר, בטענה כי השיב למתלונן את מלוא כספי העבירה ושילם את הפיצוי במלואו; ובטענה כי נסיבותיו האישיות הקשות, שלילת רישיונו כעורך-דין, מצבו הכלכלי הירוד, והנזק שיגרם למשפחתו, מצדיקים הקלה משמעותית בעונשו.

3. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים ונדירים אשר מעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש או כשישנו חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (ראו: רע"פ 4710/23 אבו רקייק נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (29.6.2023)). רשות ערעור בנושא העונש תינתן במקרים חריגים ונדירים בלבד, בהם ניכרת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים (ראו: רע"פ 4155/23 חביב נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.6.2023)). בחינת המקרה שלפניי אל מול אמות מידה אלו מוליכה למסקנה ברורה כי עניינו של המבקש אינו נמנה על מקרים חריגים כאמור.

5. הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"ו (18 ינואר 2026).