רע"פ 24356-02-26

לפי כתב האישום שהוגש נגדו, ביום שישה בספטמבר 2022 המבקש ניתץ את חלון רכבו של המתלונן ולקח תיק שבתוכו ארנק עם כסף מזומן, רישיון נהיגה ישראלי, 'דביט קארד' וכרטיס האשראי, שעמו בוצעו רכישות בארבע חנויות שונות בעיר חיפה.

בהכרעת דין מפורטת ומנומקת היטב מיום 25.05.2025, זיכה בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט א' חלבי; בגדרי ת"פ 23753-11-23) את המבקש מביצוע רכישות בשתיים מתוך ארבע החנויות; והרשיע את המבקש ביתר עובדות כתב האישום שיוחסו לו. בהתאם, המבקש הורשע בעבירות שעניינן פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב, לפי סעיפים 413ו סיפא ו-413ד(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977; ובעבירות של נטילת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו, ושימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות, לפי סעיפים 40(ב)(1)-(2) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019.

  ביום 27.08.2025 נגזר דינו של המבקש, והוטלו עליו 16 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. זאת, לאחר שנגזר עליו עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, בגין העבירות מושא כתב האישום שתואר לעיל; לצד הפעלה של מאסרים מותנים בני 7 ו-4 חודשים בחופף האחד לשני ובמצטבר לעונשו האמור.

  המבקש הגיש ערעור עב כרס על דבר הרשעתו ועונשו. בגדרו, העלה שורה ארוכה של טענות נגד קבילות הראיות ששימשו להרשעתו ודיותן; לרבות נגד עדות השוטר בקשר עם תפיסת מצלמות האבטחה, וחוקיות התפיסה גופה. בתוך כך הועלו טענות נגד שעון הזמן על-גבי הסרטונים, שנעשה בו שימוש כדי לבסס את הרשעתו. בנוסף נטען למחדלי חקירה בקשר עם 'זירת הפשע' ברכב, ולא רק בחנויות. כמו כן ערער המבקש על חומרת עונשו, בציינו כי בית משפט השלום לא נתן משקל מספק לנסיבות המטות את הכף לטובתו.

  בפסק דין מפורט מיום 25.12.2025, נדחה הערעור על שני חלקיו. אשר להכרעת דין, בית משפט קמא התייחס בהרחבה לטענות המבקש, תוך שהוא נותן דעתו למסגור אותו בחר כקו הגנתו - של קבילות ודיות, להבדיל מהתערבות ישירה בממצאי עובדה ומהימנות. בית המשפט של הערעור עמד, בהגינותו, על נקודות החולשה שבהכרעת הדין; זאת לצד עובדות ומסקנות שאין עליהן עוררין, או שלא נמצא טעם מבורר להתערב בהן בערכאת הערעור. לענייננו נמצא, בעיקרו של דבר, כי הראיה הנסיבתית הקשורה במספר כרטיס האשראי משתלבת בצפיפות מספיקה עם יתר הראיות - ומשכך נקבע כי בדין הורשע המבקש בקשר עם הרכישות בחנויות 'דור אלון' ו'סטופ שופ'. זאת, לצד הרשעתו בפריצה לרכב, וגניבת התיק על תכולתו; שנעשו על יסוד 'חזקת הסמיכות'. הוסבר, כי מלבד הראיות שהביאה המאשימה ישנם חיזוקים משמעותיים ממצלמות האבטחה והשינויים בגרסתו של המבקש. אשר לעונש נקבע, כי אין בו משום סטייה ניכרת מהעונש הראוי בנסיבות העניין זאת בפרט בשים לב להיות המבקש עבריין 'רצדיביסט' שלא נרתע מהעונשים שעמדו לו אותה העת.

  מכאן - הבקשה שלפניי. בגדרה המבקש מעלה, באמצעות בא-כוחו, שורה של שאלות שהוא סבור שהן שאלות משפטיות כבדות משקל; שאלות מן הגורן ומן היקב שתומצתו על ידו כך: "משמעותן הראייתית של 'סטיות שעון' במערכות הקלטה דיגיטליות, שאלת קבילותן של ראיות נסיבתיות דלות (כגון ארבע ספרות של כרטיס אשראי), שאלת קבילותן של מצלמות אבטחה ומהימנותן, והעברת נטלי הוכחה לנאשם". לחלופין התבקשה הקלה בעונשו, משום התשתית הראייתית הדלה, לשיטתו, שעמדה נגדו והביאה לדבר הרשעתו.

לאחר שעיינתי היטב בבקשה שלפניי, כמו גם בתיקי בתי המשפט בהליכים דלמטה לא מצאתי ממש בטענות המבקש - שרובן ככולן, הועלו כבר בפני בית המשפט המחוזי ונדחו באופן מנומק על בסיס הדין החל ויישומו על עובדות המקרה. אשר על כן הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה, על שני חלקיה, להידחות.

יובהר, כי בניגוד לטענות המבקש הרשעתו מבוססת די הצורך; ולבטח שאינה מבוססת על "משענת קנה רצוץ" כטענתו. כך שאין מדובר במקרה בעל חשש לעיוות דין חמור. אשר לקיומן של שאלות משפטיות כבדות משקל ייאמר מיד, כי ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו פן עקרוני, בדרך של כתיבת תלי תילים של טענות מתחום 'דיני הראיות הטכנולוגיות' הוא זה אשר תלוי על בלימה.

בסופו של דבר המבקש הורשע על יסוד ראיות קבילות, הגם שחלקן נסיבתיות; בהליך סדור; תוך שהערכאה הדיונית וערכאת הערעור נותנות דעתן היטב לטענותיו, לא מותירות אף טענה ממשית ללא התייחסות; ומיישמות את הדין הנוהג על נסיבות העניין. בכך אין משום חידוש או קביעה עקרונית המצדיקה רשות לערער בגלגול שלישי.

למען הסר ספק, גם בטענות על חומרת העונש לא מצאתי ממש. כפי שציין בית המשפט המחוזי אין במקרה זה הצדקה להתערב בעונש שהוטל על המבקש; והדברים נכונים בבחינת בן בנו של קל וחומר - עת עסקינן ב'גלגול שלישי'.

  הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא בזאת; ממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש יתייצב לריצוי עונשו במועד שנקבע לכך.