העתק הסכם שכ"ט בין המבקש לבין עו"ד בעניין תביעה שהוגשה בתיק 50577-02-24.

אישור שהמבקש קיבל תשלום סיוע בדיור ב 1.10.23.

אישור בדבר סיוע בשכר דירה מיום 17.6.20.

אישור מביטוח לאומי מיום 24.9.23 בדבר מעמד המבקש כמי שאינו עובד החל מ 1.11.2004.

אישור מיום 24.9.23 ניהול חשבון בבנק הדואר ללא פיקדונות וללא חסכונות.

אישור יתרת חשבון מיום 24.9.23 (341 שח').

דף תנועות בחשבון מיום 24.5.23 עד 24.9.23.

הסכם גירושין מ- 13 אפריל 2016 שקיבל תוקף של פסק דין.

אישור על קיומו של חוב בהוצל"פ.

מסמך על חוב קנסות לרשות האכיפה.

יצוין כי המבקש צרף העתק בקשות אחרות בהן בקש פטור מאגרה אליהם צורפו מסמכים לרבות תצהיר מיום 26.9.23 .

לבקשה הנוכחית לא צורף תצהיר מתאים למועד ההגשה.

הגם שניתן היה לדחות את הבקשה כי לא עמדה בתנאים הפורמליים הקבועים בחוק, ניתנה לקובל הזדמנות להשלים מסמכים עדכניים.

ב.25 13.5 ניתנה החלטה, שראוי לצרף דף חשבון עדכני.

ביום 18.6.25 הוגשה בקשה אליה צורפו נספחים: צורף צלום מסמך מלשכת אשראי לישראל הכולל תמונת מצב אשראי, התייחסות ל"רמזור" הכולל הערות על היות הקובל בעל חשבון מוגבל לו הוחזרו שיקים, היעדר חשבונות עו"ש, מחילת חובות, פיגורים, היעדר היסטורית תשלומים, היעדר שיקים בחשבונות החייב, מצב תיקים בהוצל"פ, הערה שבבנק ישראל לא נמצאו דיווחים, ולא נמצאו גם דיווחים על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כן הוגש מסמך המהוה אישור ניהול חשבון בבנק מזרחי (נכון ליום 17.6.25), אישור יתרות, יתרה ליום 17.6.25, תנועות אחרונות מ 19.5.24 עד 13.6.25, ריכוז יתרות ליום 17.6.25 - 14.47 שח' ורישום על היעדר פיקדונות בחשבון באותו שלב(נספח 1). כמו כן צולם צילום פנייה למערכת נתוני אשראי של בנק ישראל להשמדת מידע אליה צורפו מסמכים הנוגעים לבקשה להשמדת מידע (נספח 2).

בהחלטה ב 19.6.25 נדרש הקובל להמציא אישור הבנק על חסכונות או היעדרם.

ב 22.6.25 הוגשה תגובה נוספת מטעם הקובל עם צילום מסכים, שאין פיקדונות בבנק באותו שלב(הכתב והמועד מטושטש) .

באותה תגובה הפנה הקובל לפסיקה שעניינה "תרמית ושימוש לרעה בהליכי בית משפט", שאינה רלוונטית לבקשה לפטור מאגרה.

נטען ע"י המבקש באמצעות אחיו, כי אין למבקש יכולת כלכלית לשלם האגרה על רקע מצבו הבריאותי/ רפואי/ נכותו ומצבו הכלכלי. עוד נטען כי סיכויי הצלחת הקובלנה גבוהים.

הנקבלים מתנגדים לבקשה.

הנקבלים הגישו בקשות לביטול הקובלנה על הסף, בין היתר בשל קיומה של קובלנה קודמת, ק"פ 21735-01-21, בהתייחס לאותם הליכים שננקטו בהליך ההוצל"פ, קובלנה שנדחתה ביום 9.12.2021 ע"י כב' השו' טל לחיאני.

עוד נטען, כי אחיו של הקובל מטריד את מערכת בתי המשפט והנקבלים על ידי הגשת בקשות חדשות לבקרים, כדוגמא לעניין זה בית המשפט הופנה לדיון שהתקיים ב 8.5.25 בפני סנ' הנשיאה, מ. חלפון, שם התייצב אחיו של הקובל וההליך נמחק.

בהתייחס לבקשה למתן פטור מאגרה הפנה ב"כ הנקבלים 1-3 לכך שמטעם הקובל נפתחים הליכים חדשות לבקרים במסגרתם מוגשות גם בקשה לפטור.

ב"כ הנקבלים מדגיש, כי המוסד לפטור לא נועד לאפשר ניצול ההליך המשפטי לרעה.

ב"כ הנקבלים סבור כי הקובל לא עמד בתנאי תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007 בכך שלא צירף תצהיר לתמיכתו בפירוט הרכוש בששת החודשים שקדמו לבקשה אלא הפנה לנספחים מתיקים קודמים.

עוד ציין כי לא צורפו המסמכים הרלוונטיים וגם לאחר החלטת בית המשפט מיום 13.5.25 צורף מסמך המלמד כי הקובל מושך כספים אך לא מפורט לאיזו מטרה.

ב"כ הנקבלים הפנה להחלטה מיום 20.9.23 במסגרת ע"א 65106-08-23 בעניינו של המבקש, המחייבת אותו לצרף תצהיר ובו פירוט נכסיו, הכנסותיו והכנסות בני ביתו המקיימים משק בית משותף ופרטים אודות חשבונות הבנקים בצירוף אסמכתאות.

עוד הפנה, כי באותו הליך הצהיר המבקש, כי הינו מתגורר עם אחיו ( סעיף 39 י' ) בעוד שבתיק דנן מציין כי הינו מתגורר עם אמו, מבלי לפרט הכנסותיה ( נספח 12 לבקשה, עמ' 37 ).

נטען כי סך ההכנסות, שפירט המבקש אינו כולל את הכנסות אמו.

ב"כ הנקבלים הדגיש כי נטל ההוכחה להעדר יכולת כלכלית מוטל על המבקש וכי עליו להוכיח כי עשה ניסיונות לגייס כספים מה שלא הוכח במקרה דנן אף לא נטען.

המבקש לא פירט את כל הרכוש/הנכסים שלו ושל בני משפחתו, כלומר לא פרש את מלוא היריעה לגבי הכנסותיו ונכסיו .

עוד הודגש, כי מאחר שמטעם הקובל הוגשו מספר רב של בקשות לפטור במהלך 2024- 2025 בגין הליכים שונים, שפתח ראוי כי ישלם אגרה במקרה דנן.

הוסיף ב"כ הנקבלים וציין כי אין מדובר במבקש שנקלע לסיטואציה שעליו להגיש תובענה ובשל חוסר יכולת לשלם אגרה נסגרות בפניו דלתות בית המשפט אלא במבקש שהפך הגשת תביעות לעיסוק.

ב"כ הנקבלים סבור כי המבקש הינו תובע סידרתי, שאינו ראוי לפטור מאגרה.

ב"כ הנקבלים מעלה ספק בדבר אפשרות לפטור מאגרה למי שמנהל כל כך הרבה הליכים ומבקש פטור בכל הליך וסיוע משפטי כמעט בכל הליך.

ב"כ הנקבלים גורס כי לא נכון שקופת הציבור תממן הליכים כה רבים לאדם אחד, במיוחד כשעסקינן בהליכי סרק והפנה לתכלית לה נקבע תשלום אגרה במטרה להבטיח כיסוי תקציבי.

ב"כ הנקבלים סבור, כי הקובלנה אינה מגלה "בדל של סיכויי הצלחה" והפנה לבקשה לביטול הקובלנה.

ב"כ הנקבלים מבקש לדחות את הבקשה הואיל והמבקש לא עמד בנטל, והוא מבקש גם לחייב את הקובל בהוצאות נוכח השימוש לרעה שעושה בהליכי בית המשפט.

באשר לעמדת נקבל 4 - גם הוא הפנה לקובלנה קודמת על רקע ההליכים האזרחיים, שבין הקובל לנקבלים נדחתה(ק"פ 21735-01-21 באשקלון), להיות בית המשפט נתון לסבב בקשות בלתי פוסקות מצד הקובל, ולפסיקה ממנה עולה כי הדגש בבקשה לפטור מאגרה אינה בהכרח על מצבו האישי של הקובל אלא על סיכויי הקובלנה (עקפ ( נצ) 15586-11-11, ובאותו הקשר קפ 4281-08-17 (שלום ירושלים) .

עוד צוין בתגובת נקבל 4, כי הקובל לא פירט אודות היכולת הכלכלית של בני המשפחה, מי נשא בשכר טרחת עוה"ד שייצגה בהליכים האזרחיים הקודמים, ובאשר להחלטת כב' שו' פאני גילת כהן הדגיש כי זו ניתנה למען היעילות והחיסכון מבלי להתייחס לסיכויי התביעה.

נקבל 4 ביקש לדחות את הבקשה, עם זאת הציע לדחות את תשלום האגרה לאחר מתן פסק דין בהתאם לתקנה 14 (ז) לתקנות בתי המשפט אגרות, תשס"ז 2007 , לאחר מתן החלטה בקשה לביטול הקובלנה .

דיון

התנאים לקבלת פטור

1. לפי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט אגרות, תשס"ז 2007 ( להלן: התקנות), על המבקש להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד- היעדר יכולת כלכלית של המבקש לשאת בתשלום האגרה;

השני- ההליך שבגינו מבוקש הפטור מגלה עילה (ראו (16.7.91).

2. לעניין היעדר יכולת כלכלית - נקבע בתקנה 14(א) לתקנות, כי על מבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט: "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

במסגרת בקשה לפטור מאגרה, קיימת חובה לחשוף בפני בית המשפט, כל מידע שיש בו ללמד על מצבו הכלכלי. ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים המלמדים על הכנסות המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, אין מקום להידרש לבקשה לפטור מאגרה (ראו למשל בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.9.95); רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח'(31.5.06).

3. מקום בו מיוצג בעל הדין על ידי עורך דין פרטי, הוא נדרש להבהיר, כיצד הוא ממן את שכר טרחת עורך דינו (ראו ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה(22.10.09); רע"א 4830/12 מפלגת הירוקים למען ישראל ירוקה לאיכות הסביבה נ' נהרי (20.8.12)).

מן הכלל אל הפרט

הוצגו בפני מסמכים המלמדים כי מצבו הבריאותי/רפואי של המבקש מורכב ואינו פשוט כלל. גם מצבו הכלכלי אינו משופר אך לא הוצגה תשתית ראייתית מלאה לגבי המצב הכספי בששת החודשים האחרונים קודם להגשת הבקשה ואף לא פרוט מלא על כלל הנכסים שלו ושל בני משפחתו.

גם לא צורף תצהיר עדכני.

לא ראוי להסתמך על מסמכים או תצהיר שהוגשו להליכים קודמים משנת 2023.

המבקש ציין, כי גם אחיו נכה ואין הוא יכול לסייע לו כלכלית אך לא צורפו מסמכים המלמדים על נכסיו של האח הגם שעל פניו עולה, שהאח הוא הרוח החיה מאחורי הליך זה כמו גם מאחורי הליכים אחרים, שנהל עבור המבקש.

לא צורפו מסמכים המלמדים על הכנסות ונכסי האם.

לא ניתן הסבר הכיצד שילם את שכר טרחת עורך הדין באחד ההליכים.

בית המשפט ער למצבו של המבקש, לעובדה כי חי על קצבת בטוח לאומי וכי זכאי לסיוע משפטי בהליך אחר, לעובדה כי קיבל פטור מאגרה במספר הליכים בשנה החלפה כפי שעולה מהחלטות קודמות באותה סוגיה ( ראו בהקשר זה תקנה 14(א) לתקנות), ואולם, המבקש פתח באמצעות אחיו מספר הליכים בעקבות הליכי ההוצאה לפועל בהם נקטה הנקבלת הן קובלנה פלילית 21735-01-21 בגין עילות דומות והן הליכים אזרחיים גם במסגרתם עתר לפטור מאגרה.

במסגרת הליכים אחרים גם כן עתר לפטור מאגרה ואף פטור מערבון .

אכן בבית המשפט המחוזי, כב' השו' פאני כהן אישרה פטור מאגרה , במסגרת הליך בתיק

50577-02-24 אך זאת לצורך יעילות ומבלי לבחון את שאלת סיכויי התביעה .

בית המשפט ער לכך שתביעה בגין לשון הרע, שהגיש המבקש בבית המשפט המחוזי בספו של דבר נדחתה על הסף בשל השתק (גם שם בקש פטור מאגרה ) . טענתו שם, שעילת התביעה נולדה רק עם מתן פסק הדין בבית משפט השלום באשקלון, נדחתה ונקבע, כי עילת התביעה נולדת בעת שהתרחש המעשה (או המחדל) הפסול ( המועד בו הוטלו העיקולים שעל פי הנטען מהווים לשון הרע) , ולא ביום בו ניתנה קביעה שיפוטית לגבי המעשה (ההליכים בהוצל"פ ) . בסופו של דבר המבקש חוייב בהוצאות, ראו ע"א 65106-08-23 (כב' השו' ג. לוין ) .

בנסיבות, ובשים לב לצבר ההליכים, שהמבקש פתח באמצעות אחיו - הן הקובלנה הפלילית תולדת אותם הליכי הוצל"פ , שנפתחו בשנת 2011 והן ההליכים האזרחיים, שפורטו בתגובת ב"כ הנקבלים (1-3 ) יש לתת הדעת גם לסיכויי ההליך.

התנאים למתן פטור מצטברים.

לאחר עיון בבקשה ובמסמכים לרבות בעמדת המשיבה המתנגדת לבקשה, ובשים לב לתכלית

לשמה נקבעו אגרות , הגעתי לכלל מסקנה כדלקמן:

אכן יש אינדיקציה המלמדת על קשיים כלכליים של המבקש, אלא שהמבקש לא הגיש תצהיר מתאים.

המבקש לא פרש תמונה מליאה על מצבו הכלכלי ונכסיו בששת החודשים האחרונים טרם הגשת הקובלנה.

המבקש לא פרש תמונה על מצבם הכלכלי ונכסי אחיו ואמו .

המבקש גם לא פרט אלו מאמצים עשה כדי לגייס סיוע מבני משפחה או חברים ( ראו: רע"א 2598/94 כהן נ שמעון ובש"א 128/99 מצא נ. מצא) .

המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו ( רע"א 8496 אדרי נ בנק לאומי וע"א דנאר נ בנק הפועלים), להוכיח, שהוא זכאי לפטור, הגם שהוא מקבל קצבה מבטוח לאומי ואחיו שכתב את הבקשה, מנסה לבסס את אותה על נסיבותיו האישיות של המבקש ועל החלטות בהליכים אחרים.

באשר לסיכויי ההליך ומבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, נראה שסיכויי ההליך אינם גבוהים, בין היתר, נוכח קיומו של הליך דומה במסגרת ק"פ 21735-01-21, הליך שהתבסס על אותם הליכים, שננקטו בהליך ההוצל"פ ( הקובלנה במסגרת ההליך הנ"ל, נדחתה ביום 9.12.2021 ע"י כב' השו' טל לחיאני ).

לאור כל האמור לעיל והגם שנכון לדחות את הבקשה, אני מוצאת לנכון להיענות לבקשה לפטור בחלקה כך שעל המבקש לשלם מחצית האגרה עד ליום 10.9.25.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ח אב תשפ"ה, 12 אוגוסט 2025, בהיעדר הצדדים.