עיינתי בטענות הצדדים. ככלל, בפסיקת בית משפט זה נקבע בעבר כי ערעור המוגש על רכיב הפיצוי בלבד יסווג כערעור אזרחי (ראו, מבין רבים אחרים, רע"פ 7621/15 מוסרי נ' מדינת ישראל, פסקה 31 לחוות דעתו של כב' המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר ואת פסקה 26 לחוות דעתו של כב' השופט נ' סולברג (1.7.2021); ע"א 2362/19 פלונים נ' הרשות הפלסטינית, בפסקה 26 לפסק דינו של כב' השופט ד' מינץ (10.4.2022); ע"א 6925/16 מדינת ישראל נ' פלוני (25.3.2018)). זאת, גם אם הושמעה לעיתים עמדה אחרת, כפי שציין המערער בתשובתו (ראו, למשל, ע"פ 6863/17 פלוני נ' מדינת ישראל (11.3.2018); ע"א 6485/18 מדינת ישראל נ' פלוני (26.12.2019)). על כן, לו היה מדובר בערעור על רכיב הפיצוי בלבד, דומה כי היה מקום לסווג את הערעור כערעור אזרחי, וספק אם הייתה הצדקה למחוק אותו על הסף מטעם זה בלבד.

           בעניין הנוכחי הודעת הערעור התייחסה הן לרכיב הפיצוי והן לקנס שהוטל על המערער. אמנם, נימוקי הערעור אינם כוללים התייחסות כלשהי לקנס, אך בתשובתו לבקשת המשיבה הודיע המערער כי הוא לא מחק את הערעור על הקנס, ועמד על בירורו גם ביחס לרכיב הזה של גזר הדין.

           בנסיבות אלה, בשים לב לטיבו של ההליך, ועל אף הקושי בכך שנימוקי הערעור לא מתייחסים לרכיב הקנס, לא ראיתי בשלב זה להורות על שינוי סיווגו של ההליך. זאת, כיוון שהחלטה כזו תמנע מהמערער את האפשרות לערער גם על רכיב הקנס. עם זאת, ברי כי אין באמור כדי למנוע מהרכב השופטים שידון בהליך ליתן כל החלטה לעניין זה, ככל שימצא לנכון.

           על כן, הבקשה נדחית. הטיפול בהליך יימשך כסדרו.

           המזכירות מתבקשת לתייק החלטה זו גם בתיקי השופטים.

           ניתנה היום, ‏כ' באדר התשפ"ג (‏13.3.2023).

_________________________

22070340_T04.docx  מא

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,