ע”פ 5446/13 – אברהים סאבר נגד מדינת ישראל
1
לפני: |
|
|
כבוד השופט א' רובינשטיין |
|
כבוד השופטת ד' ברק-ארז |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 10.07.2013 בת"פ 42744-02-12 שניתן על ידי כבוד השופט ת' כתילי |
תאריך הישיבה: |
י"ז בחשון תשע"ד |
(21.10.13) |
בשם המערער: |
עו"ד ב' קוסונוביץ; עו"ד ב' אלפסי |
בשם המשיבה: |
עו"ד נ' פינקלשטיין |
|
|
בשם שירות המבחן למבוגרים: |
הגב' ב' וייס |
לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ת' כתילי) מיום 10.7.2013 בת"פ 42744-02-12, בגדרו נגזר על המערער עונש של 14 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ו-3 שנות פסילת רישיון נהיגה.
2
1. המערער
הורשע, על בסיס הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות (ברכב)
לפי סעיף
2. בתסקיר המבחן שהוגש לבית המשפט המחוזי, נכתב כי המערער, בן 40, נשוי ואב לחמישה ילדים קטינים. שירות המבחן התרשם כי המערער נוטל אחריות חלקית למעשיו, וכי החרטה שהוא מגלה מקורה בתוצאות ובהשלכות של התנהגותו על חייו ועל משפחתו. נקבע כי לא ניתן לשלול סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד וכי אין מקום לאפיק טיפולי נוכח היעדר ההכרה בקיומם של קווים עברייניים באישיותו. על כן, הומלץ על ענישה "מציבת גבולות".
3
בית המשפט המחוזי קבע את עונשו של המערער בהתאם לאמות
המידה שהותוו בסעיפים
מכאן הערעור שבפנינו, המופנה אך נגד העונש.
3. המערער מבקש להמיר את עונש המאסר שנגזר עליו למאסר שירוצה בעבודות שירות. הוא טוען לחוסר סמכות עניינית של בית המשפט המחוזי לדון בכתב האישום המתוקן, לאחר שנמחקה העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. נטען כי ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי, ולא בבית משפט לתעבורה, הוביל להחמרה בעונש שנגזר על המערער. כמו-כן, נטען כי לא נהוג לפסוק עונש של מאסר בפועל בגין ביצוע ראשון של העבירות בהן הורשע המערער, ובפרט כאשר נסיבות ביצוען אינן חמורות, כבענייננו. יתר על כן, טוען המערער כי לא ניתן בגזר הדין משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, וביניהן היותו מפרנס יחיד במשפחה המונה חמישה ילדים. המערער מוסיף כי מעצרו הממושך – מאחורי סורג ובריח ואחר כך במעצר בית – פגע קשות בפרנסתו ובמשפחתו.
לצד אלו, מעלה המערער טענות לפיהן עובדות כתב האישום המתוקן אינן מגלות חלק מן העבירות בהן הורשע. לשיטתו, היה על בית המשפט דלמטה להרשיעו אך בעבירות של סטייה מנתיב, עקיפה תוך קו הפרדה רצוף ועקיפה כשהדרך לא פנויה, אשר העונש הראוי בגינן הוא נמוך מזה שנפסק לו ועולה כדי 3 חודשי פסילת רישיון בלבד.
4. המשיבה טוענת כי העונש שהושת על המערער הוא מקל ביחס למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מעין אלו, והוא מצוי בתוך המתחם שנקבע בפסק דינו המפורט של בית המשפט המחוזי בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות. כמו-כן, יש לייחס משקל לעברו הפלילי של המערער, ובפרט לעברו התעבורתי העשיר, ולעובדה כי ריצה בעבר עונש של 10 חודשי מאסר בפועל. אשר לסוגיית הסמכות, לעמדת המשיבה אין כל מניעה כי בית המשפט המחוזי ימשיך וידון בתיק לאחר שכתב האישום תוקן כך שהעבירות בו הן עבירות קלות יותר, המצויות בסמכות בית משפט שלום.
4
5. בתסקיר משלים שהוגש לבית משפט זה לקראת הדיון בערעור, נכתב כי בניגוד לעבר, המערער לוקח אחריות מלאה על מעשיו. כמו-כן צוינה לזכות המערער יציבות תעסוקתית לאורך זמן ואחריות כלפי בני משפחתו אשר תלויים בו מבחינה כלכלית ורגשית. עם זאת, שירות המבחן התרשם כי המערער עודנו מתקשה להפנים את חומרת מעשיו, וכי ביטויי החרטה והאשמה מצידו מקורם בעיקר בהשלכות התנהגותו על חייו וחיי משפחתו, ואין בהם תובנות אמיתיות לגבי העבירות שביצע.
דין הערעור להידחות.
6. באשר לטענת
הסמכות, סעיף
7. לגופו של עניין, לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה כי יש לדחות את הערעור. חלק ניכר מטענות המערער מופנה נגד האישומים בהם הורשע. טענות אלו תמוהות, לאור העובדה שהמערער, שהיה מיוצג לאורך ההליך, הודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות לגביהן הוא טוען כעת שאינן עולות מכתב האישום המתוקן. המערער גם לא טרח להציג כל הסבר להודייתו בעבירות שלשיטתו לא מתקיימות. לא מצאנו ממש בטענות אלו ואנו דוחים אותה. נוסיף כי ערעור על גזר הדין אינו המסגרת המתאימה לדון בטענות אלו.
5
אשר לעונש. כלל ידוע הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בעונש שנקבע על ידי הערכאה
הדיונית, אלא במקרים חריגים (ע''פ 9097/05 מדינת ישראל נ'
ורשילובסקי (3.7.2006); ע''פ 1242/97 גרינברג
נ' מדינת ישראל (3.2.1998); ע''פ 9437/08 אלגריסי
נ' מדינת ישראל (12.5.2009)). המערער לא הציג בפנינו כל הצדקה משמעותית להקלה
בעונשו. בית המשפט המחוזי גזר את דינו לאחר שבחן את עניינו בהתאם לתיקון 113 ל
הערעור אפוא נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 23.2.2014, עד לשעה 10:00, בימ"ר קישון, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון, ועותק מהחלטה זו. על המערער לתאם את הכניסה למאסר עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336.
ניתן היום, ט' באדר א התשע"ד (9.2.2014).
ש ו פ ט ת |
ש ו פ ט |
ש ו פ ט ת |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13054460_B02.doc עכ