1

בקשת המבקשת להורות על המשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד לפי סעיף 19ה.(א)(1) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 1971.

המשיב מרצה מאסר שישי למשך 58 חודשים ו - 40 יום בגין ריבוי עבירות וריבוי תיקים אותם צירף, במסגרתו הופעלו ששה מאסרים מותנים, את מאסרו הוא מרצה מיום 1.6.2014.

המשיב הוחזק בהפרדת יחיד מיום 8.3.17 ועד ליום 17.6.18 ומיום 17.7.18 ועד היום.

2

ביום 29.11.18 החליטה ועדת ההפרדות כי יש להמשיך ולהחזיק את המשיב בהפרדת יחיד לאור מידע מודיעיני רב, רציף ועדכני, לפיו מדובר באסיר מסוכן, אלים, תוקפני ובלתי צפוי ממנו קיימת סכנה לאסירים אחרים ולאנשי סגל. זמן קצר לאחר שהוצא מההפרדה, תקף המשיב אסיר אחר באופן קשה באמצעות חפץ חד והושב להפרדה.

נמצא אסיר לשילוב עם המשיב בהפרדה זוגית אך המשיב אינו מעוניין בשילוב עם אסיר זה.

ב"כ המבקשת טען כי שב"ס אינו מקל ראש בבקשת ההפרדה באשר היא המוצא האחרון, הפנה לעברו הפלילי של המשיב, לכמות ההרשעות הפליליות בעבירות אלימות, לתסקיר שירות המבחן שניתן טרם גזירת הדין וטען כי רמת הסיכון להתנהלות אלימה של המשיב היא גבוהה. להערכה הזו חיזוקים בהתנהגותו של המשיב משנת 2014 ועד היום .בהתאם לדו"ח העובדת הסוציאלית, המשיב משתף פעולה באופן חלקי, מסרב לצאת לשיחות משרד, בעל נורמות עברייניות, ואינו רואה עצמו כזקוק לטיפול. הוגש מידע מודיעיני רב בעניינו של המשיב המצביע, כך לטענת ב"כ המבקשת, על אסיר שהלכה למעשה משנת 2014 ועד היום מוכיח פעם אחר פעם את המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. המשיב לא הושם בהפרדה מבלי לבחון אפשרויות אחרות. למרות המידע השלילי, שב"ס ניסה לשלבו הן באגפים שמורים והן באגפים רגילים. המשיב נדון משמעתית לבידוד וכל פעם חזר ובצע מעשי אלימות והעמיד את האסירים בסכנה. בגין אירוע התקיפה נפתח תיק משטרה המצוי בחקירה. העובדה שהמשיב ביצע תקיפה זמן קצר לאחר שהוחלט לתת לו הזדמנות ולשלבו באגף רגיל, מלמדת שהדרך היחידה לשמור על אסירים אחרים מפניו היא השמתו בהפרדה. נעשה ניסיון לשלבו בהפרדה זוגית אך לא פעם תקף את שותפיו לתא . לאור האמור עתר ב"כ המבקשת להאריך את תקופת החזקתו של המשיב בהפרדה.

3

ב"כ המשיב טענה כי ב"כ המבקשת סומך בקשתו על המידע המודיעיני שאינו מן העת האחרונה. המידע שנצבר לחובתו בשנים 2014- 2016 היה חמור יותר (תקיפות אסירים אחרים, תקיפת איש סגל) ודווקא אז המדינה לא ביקשה להחזיקו בהפרדה , אלא רק ביום 7.3.17. אותה תקיפה מחודש יולי 2017 בגינה הוחזר המשיב להפרדה, היה אירוע דקירה, כאשר המתלונן נלקח לטיפול מרפאתי בשב"ס בלבד. המשיב טוען שהיה במקום אך לא הוא זה שתקף. המשיב עתיד להשתחרר בעוד 5 חודשים שחרור מלא. זהו האינטרס שלו וגם של הציבור שלא לשחרר שחרור מלא אדם מהפרדה ישר לקהילה אלא לשלבו הדרגתית בחברה, על ידי שילובו באגפים.

עברו הפלילי של המשיב וגזר הדין אינם רלוונטיים לבקשת ההפרדה. אף שלא מדובר באסיר פשוט, השאלה היא האם אגף שמור או סגור יכול לתת מענה בצורה שטובה לא פחות מהפרדת יחיד. המשיב אינו מתכחש לבעיות המשמעת אך את אלה ניתן לאיין בסנקציה פחות חמורה. המשיב נשפט בגין עבירות המשמעת, ונשללו ממנו טובות הנאה.

הוגש לעיוני גיליון הרישום הפלילי של המשיב ממנו עולה כי למשיב 12 הרשעות קודמות, חלקן הארי בעבירות אלימות ורכוש.

כן הוגשו לעיוני דו"חות בגין דין משמעתי שנערך לעותר - למן תחילת מאסרו נשפט העותר בדין משמעתי 36 פעמים. עבירות המשמעת שעבר העותר , לרבות בעת האחרונה ממש, הן בגין סירוב להישמע להוראות סגל, מספר אירועים של קללות כלפי סגל, תקיפות אסירים, שבירת כסא, מאוורר וציר של דלת, ניסיון לתקוף אסיר, קריעת מעטפת מזרון, העברת כרטיס שחף לאסיר מנוע טלפונים, השחתת ציוד, קטטה ועוד.

על פי דו"ח שיבוצים שהוגש לעיוני, בחלק מבתי הסוהר אליהם הגיע המשיב נעשה ניסיון לשלבו באגפים שאינם אגפי הפרדה, אלא שלנוכח התנהגותו הוא הושב להפרדה. כן שהה בבידוד מספר פעמים רב ביותר.

לחובתו של המשיב מידע מודיעיני רב לכל אורך תקופת מאסרו, הן בגין הברחת אמצעים אסורים, תקיפות רבות של אסירים, שיתוף פעולה עם אסירים בטחונים, כוונות פגיעה, תקיפת איש סגל ועוד.

כלל האמור מעלה אינו מותיר מקום לספק כי יש להותיר את המשיב בהפרדת יחיד.

4

לאור האמור, הנני מורה על הארכת החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד למשך 6 חודשים מיום 16.1.19.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ט, 10 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.