1

נוכחים:

העותר הובא באמצעות שב"ס

ב"כ המשיב: מר דניאל אלימלך

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה מאסר למשך שנתיים ועשרה חודשים בגין עבירות רכוש, והוא מבקש לצאת לחופשה לחג הפסח.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשה לחג הפסח, וסומך סירובו על עמדת גורמי הטיפול, כפי שהוצגה בפניי.

מעמדת גורמי הטיפול עולה, כי העותר הוא בעל רקע התמכרותי לסמים ושימוש לרעה באלכוהול. בתחילת מאסרו הוא לא ראה עצמו כמכור, אולם במהלך מאסרו, הועבר לבדיקת רופא סמים שמצא אותו מתאים לגמילה מסמים.

במהלך טיפול בבקשת העותר להשתלב בטיפול גמילה, הוא חזר בו מרצונו להשתלב במחלקה טיפולית, וציין כי הוא מעוניין להשתחרר על תנאי, לחזור לביתו ולהכין תכנית פרטית לטיפול ושיקום לאחר שחרורו.

על מנת להשתחרר על תנאי, נבדק העותר ע"י נציגת רש"א שמצאה אותו מתאים להוסטל המכורים לסמים, לאחר שחרורו המלא, והמליצה לשלב אותו במסגרת טיפולית לגמילה מסמים בשב"ס.

העותר ביקש להפנותו למג"ש דקל על מנת להיגמל שם מסמים, לאחר שלא נמצא מתאים לגמילה בכלא חרמון בשל סכסוך, אך במהלך בדיקת ההתאמה, חזר שוב העותר על בקשתו להשתחרר על תנאי ולהכין לצורך כך תכנית טיפולית.

2

העותר כופר מכל וכל, כי התנגד להשתלב בטיפול גמילה מסמים, ולתמיכה טענתו, הציג בפניי את עתירתו בעת"א 29378-02-15 שהגיש ביום 8.2.15 בגין אי טיפול גמילה מסמים, אך במהלך הדיון בפני כב' השופטת ברנט אמר העותר "אני רוצה את הטיפול בשביל החופשות בלבד".

דברים אלה מעידים, כי רצונו של העותר להיגמל משימוש בסמים איננו רצון אמתי, אלא רק כדי להשיג רווח משני של יציאה לחופשות, כפי שמבקש העותר בעתירה שבפניי.

על פי הפקנ"צ, כפי שאושרו ע"י בתי המשפט, תנאי ליציאה לחופשה הוא השתתפות בהליך טיפולי, ומשמסרב העותר להשתלב בהליך גמילה מסמים, צודק המשיב כאשר אינו מאשר יציאתו לחופשה לרגל חג הפסח.

אני דוחה את העתירה.