1

כללי

1.      העותר מרצה 7.5 שנות מאסר בגין עבירות מין בקטינים בני משפחה (ריבוי עבירות) החל מיום 7.11.10, זהו מאסרו הראשון והוא מסווג כעבריין מין בקטגוריה א'.

2.      העותר מלין כנגד החלטת הרשות שלא לשלבו בסבב חופשות ולא להתיר לו קבלת ביקורים מאחיו הקטנים.

לטענתו אינו מצוי בקשר עם גיסיו הקטינים - אשר לגביהם נפסק כי נפלו קרבן למעשיו- ואף אין בכוונתו להיכנס לאזור מגוריהם. כן הדגיש כי היה משוחרר ממעצר משך 3 שנים, עת התנהל משפטו, כי מב"ן אינם מתנגדים לחופשותיו וההתנגדות נעוצה בחוות דעת וג"ע בלבד, המתבססת על הכחשתו את המעשים בהם הורשע.

ב"כ העותר הדגיש, כי העותר עומד על חפותו ומנסה למצות ההליכים המשפטיים בהתאם לזכותו על פי דין, אף שהוא מבין כי בהיבט המוסרי היה עליו להקפיד על התנהגות נאותה יותר. כן נטען, כי העותר אסיר חיובי, משמש אסיר תומך ולומד בחברותא.

3.      לטענת ב"כ המשיב - העותר לא מיצה ההליך המנהלי שכן היה עליו לפנות ראשית בבקשה לשינוי קטגוריה.

2

עוד נטען, כי חוות דעת וג"ע מלמדת שהעותר נעדר תובנה למעשיו וללא אמפתיה לקרבנות, כי זו טרם התייחסה לסוגיית ביקורי אחיו של העותר ועתידה להתכנס שוב אך בחודש פברואר 2015. ב"כ המשיב העביר לעיוני את החלק החסוי בחוות הדעת של וג"ע.

בנוסף, נטען כי בעניינו של העותר מידע מודיעיני בדבר מעורבות והתנהגות שלילית בתוככי הכלא.

בנסיבות אלה, נתבקשה דחיית העתירה.

דיון והכרעה

4.      "נקודת המוצא לדיון היא כי לאסיר אין זכות מוקנית לצאת לחופשה. החלטה בבקשת אסיר לצאת לחופשה נתונה לשיקול דעת הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר, אשר ישקלו בהחלטתם, בין היתר, את אינטרס האסיר לצאת לחופשה, לצד אינטרסים ציבוריים, ובכללם שלום הציבור. ככלל, בית המשפט לא יתערב בהחלטה כאמור, אלא אם היא חורגת ממתחם הסבירות, או אם נפל בה פגם מנהלי המצדיק התערבות (ראו: רע"ב 3249/09 מדינת ישראל נ' הרטשיק).בקשת יציאה לחופשה של אסיר אשר הורשע בביצוע עבירות מין בבת משפחתו, תידון על ידי הגורמים המוסמכים, לאחר שיונחו בפניהם שתי חוות דעת: חוות דעת מב"ן, וחוות דעת הוועדה לגילוי עריות (לפי סעיף 5.ב. לפקנ"צ 04.40.00 חופשות אסירים).

מטרות שתי חוות דעת אלו שונות - בעוד שעניינה של חוות הדעת של מב"ן במסוכנות המינית הנשקפת מן האסיר לציבור בכללותו, עניינה של חוות הדעת של הוועדה לגילוי עריות במסוכנות הנשקפת מן האסיר למשפחתו, ובכלל זה לקורבן העבירה (ראו: רע"ב 9898/06 זאהדה נ' שירות בתי הסוהר; רע"ב 5713/09 פלוני נ' שירות בתי הסוהר).

במצבים בהם ההמלצות המובאות בשתי חוות הדעת הללו סותרות זו את זו, נדרשים הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר לבכר המלצה אחת על פני האחרת, תוך איזון בין אינטרס האסיר לצאת לחופשה, שיקומו ורווחתו, לבין אינטרס ההגנה על שלום משפחת האסיר, קורבן העבירה ושלום הציבור בכללותו (ראו למשל: רע"ב 7891/10 פלוני נ' שירות בתי הסוהר; רע"ב 8737/09 פלוני נ' שירות בתי הסוהר. כב' השופטת ארבל ברע"ב 2700/11-ו' יוסף פיטמן נ' מדינת ישראל).

3

5.      עיינתי בחוות דעת וג"ע, ממנה עולה כי העותר לא מייחס כוונות מיניות למעשיו, ללא אמפטיה לקורבנות, לא מביע חרטה, ומציג גישה אמביוולנטית לגבי שילובו בטיפול. בנוסף קיימים בחלק החסוי של דו"ח הועדה נתונים נוספים בעלי משקל של ממש בהמלצות הועדה שלא לאשר חופשותיו של העותר.

6.      בנוסף עיינתי במידע המודיעיני, אף הוא מן העת האחרונה המתייחס להתנהגות שלילית של העותר בתוככי הכלא.

7.      בנסיבות אלה באתי לכלל מסקנה, כי לא נפל פגם בהחלטת הרשות בכל הנוגע לחופשותיו של העותר.

8.      אשר לבקשתו של העותר להיפגש עם אחיו הקטנים - מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק, שכן בקשה זו לא הועלתה מבעוד מועד על ידי העותר ולא נבחנה כלל על ידי הגורמים המקצועיים. מן הראוי כי הרשות תמצה בדיקתה בנושא זה בהקדם, כפי שפורט במכתבה של הועדה מיום 26.5.14. עם זאת, איני מקבלת את עמדתה של וג"ע ולפיה הבקשה תידון על ידה במהלך דיון מורחב בעניינו של האסיר אך בחודש פברואר 2015. סבורני, כי לנוכח מגוון האפשרויות בקיום ביקור בתוככי הכלא, מן הראוי להשלים את הבדיקה בסוגיה זו באופן נפרד במועד מוקדם יותר. וג"ע מתבקשת להשלים את בדיקתה בנושא תוך שלושה חודשים.

בכפוף לאמור לעיל, העתירה נדחית.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשע"ד, 10 יוני 2014, במעמד הצדדים.