1

נוכחים:

ב"כ העותר- עו"ד סנא ח'יר

בא כוח המשיב 2 - עו"ד גנית גדות- כרמי

העותר הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר שלישי למשך 21 חודש בגין נשיאת אקדח וירי בו באזור מגורים, והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 16.7.14 שלא לשחרר אותו על תנאי בתנאי התכנית השיקומית של העו"ס עתאמנה סאמר שהוצגה בפני הוועדה ובפנינו.

ב"כ העותר טוענת בכתב העתירה ובטיעוניה בפנינו, כי שגתה הוועדה כאשר התעלמה מהתכנית השיקומית ההדוקה, שכוללת טיפול בעבודה ומשתרעת על פני כל תקופת הרישיון, מהתנהגותו החיובית של העותר בכלא, מכך שלא קיבל טיפול במהלך מאסרו בגלל היותו עצור בחלק ניכר ממנו והפנתה להחלטות של וועדות שחרורים אחרות אשר הורו על שחרור מוקדם של אסירים ששוחררו בעבר על תנאי, כמו העותר, ושעברו את העבירות כאשר מאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדם, כמו העותר.

ב"כ העותר מצביעה על כך שבמשפחת העותר למשפחה האחרת נרקמה סולחה ומשכך לא צפויה מסוכנות של העותר כלפיה.

2

ב"כ המשיב מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר, שכן בשנת 2002 הוא שוחרר על תנאי ממאסר בגין גרם מוות ברשלנות, ביום 18.1.13 שוחרר שחרור מנהלי ממאסר למשך 6 חודשים, בגין החזקת נשק וכעבור 4.5 חודשים מאז שחרורו, עבר את העבירות נושא מאסרו, כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

ב"כ המשיב מצביעה על כך שהעותר לא יצא לחופשות במהלך מאסרו ושעל פי הדו"ח הסוציאלי הוא אמנם מודה באופן פורמאלי בביצוע העבירות, אך לא ניכרת תובנה מעמיקה לחומרת מעשיו.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה, כי היא נתנה דעתה על העובדה שהעותר עבר את העבירות נושא מאסרו לאחר שהוזהר פעם אחת על ידי בית המשפט שלא להחזיק בנשק, וזאת במקרה נושא מאסרו הקודם ובכל זאת, שב לסורו, כאשר זמן קצר לאחר ששוחרר מהמאסר הקודם עבר את העבירות נושא מאסרו, המלמדים על מסוכנות מצידו.

כך עמדה הוועדה, ובצדק, על העובדה שהעותר לא יצא לחופשה במהלך מאסרו ומשכך לא ניתן היה לבחון את התנהגותו, ולו במהלך זמן קצר של חופשה.

הוועדה אמנם לא התייחסה באופן מפורש לעובדה שהעותר לא עבר הליך טיפולי במהלך מאסרו, אלא בדרך של אזכור כחלק מטענות ב"כ היועמ"ש, אך אנו מייחסים חשיבות למחדל זה, שכן גם מבלי להתייחס לתכנית השיקומית שהוצגה בפני הוועדה ובפנינו לגופה, הרי תכנית שיקומית צריכה להיות המשך לתכנית שעבר העותר במהלך מאסרו, וכזאת לא עבר העותר שבפנינו.

אין החלטות הוועדות שהוצגו בפנינו על ידי ב"כ העותר מהוות תקדים באשר לעותר שבפנינו, לאור השוני בנתונים רלוונטיים, כמו העדר עבר פלילי או מאסר ראשון שאינם נחלתו של העותר שבפנינו.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום י"ג תשרי תשע"ה, 07/10/2014 במעמד הנוכחים.